ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אניס נגד מפעלי פרג :

בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בנצרת

בשא 001938/08

בתיק עיקרי: הפ 000028/08

בפני:

כב' השופטת אסתר הלמן

תאריך:

20/07/2009

בעניין:

1. אניס שאהין

2. עלא שאהין

המבקשים

- נ ג ד -

מפעלי פרג מאוחדים בע"מ ח.צ. 520034398

המשיבה

החלטה

1. המשיבה, מפעלי פרג' מאוחדים בע"מ, הגישה נגד המבקש מס' 1 (להלן: "אניס"), בלשכת ההוצאה לפועל, בקשה לביצוע שטרות, שמסר בידה ולא נפרעו.

2. אניס הגיש התנגדות לביצוע השטרות, אך עוד קודם לכן, הגישה המשיבה לבית משפט זה, תובענה בדרך של המרצת פתיחה, בה היא מבקשת להצהיר כי הזכויות בנכס מקרקעין, נשוא התובענה, הרשומות על שם המבקש 2 הינן למעשה בבעלות אניס, מבקש מס' 1.

3. התובענה הוגשה מכח סעיף 34(ב) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967 (להלן: "חוק ההוצאה לפועל") הקובע כי:

"בית המשפט רשאי, לבקשת הזוכה ולאחר ששוכנע שמקרקעין שאינם רשומים על שם החייב הם של החייב, להצהיר על כך ולצוות על עיקולם".

4. בבקשה שבפני לסילוק התובענה על הסף נדרשת הכרעה בשאלה האם המשיבה הינה בגדר "זוכה", כמשמעותו של המונח בסעיף 34 לחוק ההוצאה לפועל, שעה שאניס הגיש התנגדותו לביצוע השטר, וכל עוד לא נדחתה ההתנגדות או נתקבלה התנגדותו (הצדדים ביקשו לדון בבקשה בהנחה שההתנגדות תתקבל).

5. שני מותבים של בית משפט זה אשר דנו בסוגיה, האחד במסגרת בש"א 1082/08, בקשה לביטול צו עיקול זמני (כב' השופט ד. צרפתי) והשני במסגרת ע.א. 213/08, ערעור על ההחלטה שלא לבטל את הצו (כב' השופט א. אברהם), סברו כי אין מניעה שהמשיבה תברר תביעתה בגדר סעיף 34 לחוק ההוצאה לפועל, בהיותה "זוכה", על פי החוק, וזאת במקביל לדיון בהתנגדות לביצוע השטר או אף במקביל לניהול ההליך האזרחי באם תתקבל ההתנגדות.

6. דעה שונה לכאורה, ניתן למצא בפסק הדין שניתן בה"פ (מחוזי ת"א) 1285/06 הליוס סחר בע"מ נ. שלמה שולמן ואח', שם נמחקה תביעה שהוגשה מכח סעיף 34 לחוק ההוצאה לפועל, לאחר שנתקבלה התנגדות לביצוע השטר.

בית המשפט המחוזי בת"א קבע שם כי:

"משתיק ההוצאה לפועל שניהלה המבקשת נגד שלמה עוכב והעניין הועבר לבית המשפט בהתאם להוראת סעיף 81א' לחוק ההוצאה לפועל, אין המבקשת בגדר זוכה כמשמעותו בחוק ההוצאה לפועל וממילא, אין היא זכאית לעתור לביטול העברת זכויות בין שלמה למשיבה 2 מכח הוראות חוק ההוצאה לפועל... נמצא שבשלב זה אין המבקשת בעלת מעמד לבקש ביטול של העברת נכסים שנעשתה בין שלמה למשיבה מס' 2".

7. בקשתם של המבקשים (המשיבים 1, 2 בהמרצת הפתיחה), לסילוק התובענה על הסף, נסמכת על מס' נימוקים, כגון: העדר סמכות, העדר עילה והעדר יריבות.

8. המשיבה מבקשת לדחות את הבקשה, סומכת עמדתה על הנימוקים שהביאו לדחיית בקשתם של המבקשים לביטול צו העיקול הזמני ומוסיפה כי התביעה איננה מושתתת אך ורק על סעיף 34 לחוק ההוצאה לפועל.

דיון ומסקנות

9. המונח "זוכה" הוגדר בחוק ההוצאה לפועל (סעיף 1), כמי שפסק דין ניתן לזכותו, לרבות חליפיו.

10. סעיף 81א' לחוק ההוצאה לפועל קובע כי שטר ניתן לביצוע כפסק דין:

"(א) שטר חליפין, שטר חוב ושיק כמשמעותם בפקודת השטרות (בחוק זה - שטר) ניתנים לביצוע כמו פסק דין של בית משפט; הסכום הנקוב בשטר ייגבה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית או - לפי בקשתו של הזוכה - בתוספת ריבית בשיעור שנקבע לפי סעיף 4(א) לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן בסעיף זה - החוק), הכל החל במועד פרעונו של השטר, ואם לא נקבע בו מועד - החל ביום הצגת השטר לפרעון; בקשתו של הזוכה לפי סעיף קטן זה תוגש יחד עם הבקשה לביצוע השטר, והזוכה לא יהיה רשאי לחזור בו ממנה. בסעיף זה, "הפרשי הצמדה וריבית" - כמשמעותם בחוק"

הוראה זו מעניקה לאוחז בשטר מעמד כשל זוכה; בגוף החוק אף נוקט המחוקק כלפי מגישו של שטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל במונח "זוכה" (ראה גם בתקנות ההוצאה לפועל, התש"מ - 1979, לדוגמא תקנה 28א, תקנות 102 ואילך).

11. מן האמור נגזר כי ניתן להחיל את הוראת סעיף 34 לחוק ההוצאה לפועל על זוכה המגיש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שטר, כמשמעו בסעיף 81א' לחוק.

פרשנות זו עולה בקנה אחד עם מטרת המחוקק ועם לשון החוק.

12. מעבר לכך, אם נאמר כי מי שהגיש שטר לביצוע בהוצאה לפועל איננו בגדר "זוכה" על פי חוק, הרי תפגע יכולתו להבטיח זכויותיו על ידי עיקול ברישום של נכס שאיננו רשום על שם החייב, בזמן שאפשרות כזו עומדת הייתה בפניו לו הגיש תביעה לבית המשפט. בכך נמצא כי יוחלש מעמדו של אוחז בשטר הפועל למימוש השטר במסגרת ההוצאה לפועל לעומת תובע על סמך השטר, בזמן שהמחוקק רצה להעניק לו מעמד הדומה למי שאוחז בפסק דין (ראה בעניין זה בהחלטתו של כב' השופט א. אברהם בע"א 213/08, בהחלטתו של כב' השופט ד. צרפתי בבש"א 1082/08 וכן בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה בש"א (חיפה) 8084/08 - מדי פישר בע"מ נ' וינטראוב רונן ואח' ).

13. בעת הדיון בבקשה עדיין לא הוכרעה ההתנגדות שהוגשה ע"י המבקש מס' 1 לביצוע השטר, אך הצדדים ביקשו לצאת מתוך הנחה כי ההתנגדות תתקבל. על פי סעיף 81א' לחוק, עם הגשת ההתנגדות עוכבו הליכי ההוצאה לפועל, והעניין הועבר לבית המשפט. בדיון בבית המשפט תראה ההתנגדות כבקשה למתן רשות להתגונן, ובהנחה כי זו תתקבל (או כבר התקבלה) הרי בית המשפט אליו הועברה ההתנגדות, ידון בהליך כתביעה אזרחית.

14. כפי שניתן ללמוד מסעיף 81א'(ג) לחוק ההוצאה לפועל, מעמדו של מגיש שטר לביצוע, הוא דואלי. מחד - הוא נותר בגדר "זוכה", הליכי ההוצאה לפועל מעוכבים - אך אינם מתבטלים, ומאידך, במסגרת ההליך האזרחי שנפתח בעקבות קבלת ההתנגדות הוא בגדר "תובע".

על פי תקנה 108(ג) לתקנות ההוצאה לפועל, בעקבות הגשת ההתנגדות מעוכבים הליכי ההוצאה לפועל, אך לא מתבטלים הליכים שננקטו קודם להגשת ההתנגדות, לרבות סעד זמני שניתן.

קרי, הזוכה שהגיש בקשה לבצוע השטר, איננו חדל להיות "זוכה" לפי החוק, לאחר הגשת ההתנגדות.

15. כך גם בתקנה 108(ד) לתקנות ההוצאה לפועל נאמר כי אם הוחלט לדחות את ההתנגדות או ניתן פסק דין לטובת מבקש הביצוע לאחר שניתנה רשות להגן "ימציא 'הזוכה' את ההחלטה או פסק הדין לפי העניין וההליכים ימשכו בתיק בה הוגשה בקשת הביצוע".

16. חברי, השופט אברהם עמד על כך, שהמשך ברור ההליך כאן מקנה לכאורה יתרון למחזיק בשטר על פני בעל חוב התובע בתביעה אזרחית כספית רגילה. יתרון זה איננו באפשרות לעקל נכס שאיננו רשום על שמו של החייב או הנתבע, שכן אפשרות זו עומדת גם לתובע במסגרת בקשה לעיקול זמני. היתרון הוא בכך שהאוחז בשטר רשאי לנקוט בהליך של "הרמת מסך" כלפי בעל "חוב" לא פסוק, בהסתמך על סעיף 34 לחוק ההוצאה לפועל, בזמן שתביעתו מתבררת, בעוד שנושה אחר שאין בידיו שטר, יאלץ להמתין עד שיקבעו זכויותיו בפסק דין, ורק לאחר מכן יוכל לפנות בסעד כזה לבית המשפט. כמו כב' השופט אברהם, אף אני סבורה כי מן הבחינה העקרונית, ניתן לקבל תוצאה כזו, שבה מוענק יתרון לאוחז בשטר על פני נושה אחר, יתרון הנובע מהוראות סעיף 81א' לחוק ההוצאה לפועל, והעולה בקנה אחד עם מגמת המחוקק לחזק את מעמדו של אוחז בשטר. לעומת זאת, מן הבחינה המעשית, נותר קושי הנעוץ בכך כי קימת אפשרות שבסופו של דבר, באם לא יינתן פסק דין לטובת האוחז בשטר, ימצא כי נוהל הליך משפטי לריק. בהקשר זה אני סבורה כי בעצם ניהול ההליך קיימת פגיעה בזכותו של הנתבע (ראה למשל בקשות תלויות ועומדות לגילוי מסמכים ומענה לשאלונים), וזאת מעבר לפגיעה באינטרס הציבורי ובמדיניות השיפוטית שלא לעודד הליכי סרק.

17. יחד עם זאת, שיקולים אלו חורגים ממסגרת הדיון בבקשה לסילוק התובענה על הסף ופתרונם יכול לבוא במסגרת דיון בשאלה האם ראוי לעכב הליכים בתובענה זו עד להכרעה בהליך האזרחי התלוי והעומד בין הצדדים, שאלה אליה אתייחס לאחר שתינתן לצדדים אפשרות להגיב עליה.

18. התוצאה היא שהבקשה לסילוק התביעה על הסף נדחית.

הוצאות הליך זה יילקחו בחשבון עם סיום ההליך.

19. אני קובעת ישיבת קדם משפט ליום 16.9.09 שעה 08:30.

המזכירות תזמן הצדדים.

ניתנה היום, כ"ח בתמוז, תשס"ט (20 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.

הלמן אסתר - שופטת

001938/08בשא054 אירית



מעורבים
תובע: אניס שאהין
נתבע:
שופט :
עורכי דין: