ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין (..יונגר יצחק נגד אהוד שריר )בתיק אהוד שריר נגד כונס הנכ :


1


בתי המשפט

בית המשפט המחוזי בירושלים

בש"א 8295/09

פש"ר 4282/07

בפני:

כבוד השופט יוסף שפירא

בעניין:

אהוד שריר

ע"י ב"כ עו"ד גיא רוזנברג

החייב

ובעניין:

עו"ד יצחק יונגר

בתפקידו כנאמן זמני לנכסי החייב אהוד שריר

הנאמן

ובעניין:

כונס הנכסים הרשמי

ע"י ב"כ עו"ד איריס וידל-כהן

הכנ"ר

החלטה

לפני בקשה לאישור הצעת פשרה מטעם חייב בהתאם לסעיף 19א' לפקודת פשיטת הרגל [נוסח משולב] התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה").

רקע כללי

1. הגם שהמבקש תושב מחוז תל אביב, אולם לאור מיהות המבקש, נקבע על ידי נשיאת בית המשפט העליון שיש להגיש הבקשה במחוז ירושלים (בש"א 7969/07 מיום 23.9.07).

2. המבקש הינו בעלים ומנהל של חברת קילומבו מולטימדיה בע"מ ח.פ. 513401331 (להלן: "קילומבו" או "החברה").

החברה ניהלה עסק לממכר מוצרי מחשב בשלושה מרכזי קניות: קניון הזהב, ירקונים, בצומת גלילות, גלילות ובאתר אינטרנט. למצער ועקב ניהול כושל צברה קילומבו חובות בסכום כולל של 1,967,363 ₪, כאשר המבקש ושותפו מר לירון גרינפלד ערבו למרביתו, והמבקש, באופן אישי, ערב לסך של 1,535,884 ₪. קילומבו הפסיקה את פעילותה וכל החנויות נסגרו.

המבקש, בן 25, מתגורר בבית הוריו ואין לו, לטענתו, כל נכסים או רכוש משל עצמו, והוא מחפש עבודה. בני משפחתו של המבקש, הביעו את הסכמתם לעזור למבקש כפי יכולתם. המבקש מציע לשלם לנושים סך של 30% מהחוב לרבות הפרשי הצמדה עד ליום הגשת בקשה זו, וזאת ב-36 תשלומים.

3. למבקש מונה נאמן זמני, עו"ד יצחק יונגר, אשר הגיש דו"ח מפורט ביום 6.4.09, ממנו עלה כי אין רוב של 75% הדרוש מגובה החובות לאישור הצעת ההסדר. לפיכך סבר הנאמן כי יש מקום לבדוק את תביעות החוב, או אז יהא ניתן להשיג רוב של יותר ממחית ערך החובות (סעיף 34(א1) לפקודה). מאוחר יותר הושג הרוב המתאים (ראו להלן).

ההליכים

4. ביום 7.4.09 התקיים דיון בבקשה, בו השתתפו מספר נושים שחלקם התנגד להצעה, חלקם אף טענו כי לא קיבלו את ההצעה ולא ידעו על הליך פשיטת הרגל. לפיכך דחיתי הדיון ליום 21.5.09, או אז התברר כי נושה משמעותי הצטרף להסכמה, ונותרו שני מתנגדים, האחד בנק הפועלים בע"מ והשניה חברת הד ארצי בע"מ. תוך כדי הדיון, ולאחר הפסקה, הודיע בנק הפועלים כי הוא מסכים להצעה, במידה ויתווסף לה תשלום של סכום של 35,000 ש"ח. אף במצב זה יש צורך בקיום אסיפה ומשום כך לא אושר ההסדר. ביני לביני הוגשה על ידי הד ארצי חברה להפצה בע"מ (להלן: "הד-ארצי") בקשה לביטול הליכי פשיטת הרגל של המבקש (בש"א 8133/09 מיום 11.6.09). וכך בואכה הדיון שנקבע ליום 8.7.09, הגיש הנאמן בקשה לאישור הסדר נושים חדש.

דיון והכרעה

5. על פי ההסדר, המוצע עתה, יופקד סך של 520,000 ₪ בידי הנאמן, בתוך 30 יום, שיקרא: "הסכום הראשוני לחלוקה", מתוכו יחלק הנאמן דיבידנד בשיעור 30% מהחוב המאושר לכל אחד מהנושים הנכללים בהסדר, וכן תשלום של 35,000 ₪ לבנק הפועלים. תוך 45 יום יכריע הנאמן בתביעות החוב אשר החייב לא הכיר במלוא החוב הנתבע על ידם (בנק מזרחי טפחות בע"מ, הד ארצי, בי.זד. יזמות ואפיטק בע"מ (להלן: "הנושים שנשייתם שנויה במחלוקת").

ככל שיאושרו תביעות החוב יעביר החייב לחשבון הנאמן הסך הנדרש לתשלום שיעור של 30% לאור החלטת הנאמן (בכפוף לערעורים).

6. בדיון ביום 8.7.09 הודיעה עו"ד ל' מזרחי פיליפסון מטעם הד ארצי כי היא מתנגדת להצעה גם במתכונתה החדשה מן הטעם שהחוב כלפי נעשה שלא בתום לב וכך אף נאמר בבקשה לביטול ההליך, דהיינו, כי המבקש משך סחורה עת ידע שהחברה נמצאת על סף קריסה כלכלית, וכי השיקים שנמסרו להד ארצי לא יכובדו. כמו כן הניסיונות מטעמה להשבת הסחורה נמנע, והמבקש אף ניסה "להפעיל כוחנות על נציגי המבקשת על מנת שזו תוותר על חלק הארי של החוב בגין קבלת הסחורה" (שם, פסקה 9).

7. עמדת הנאמן הינה כי מדובר בסכום השווה ל-30%, וכן כי דווקא התנהלות הד ארצי במהלך המו"מ להשגת ההסדר היתה שלא בתום לב באשר הסכימו במהלך הדרך ולבסוף נסוגו לעמדת הפתיחה. כמו כן מדובר בהליך לפי סעיף 19א' לפקודה, ונושא התנהגות המבקש ביחס עם הד-ארצי, הינו חסר משמעות.

8. עמדת הכנ"ר, שאף היא תומכת באישור הצעת ההסדר, הינה כי סוגיית תום הלב אינה נבחנת כאשר מבוקש לאשר הסדר לפי סעיף 19א לפקודה, הקובע:

"פשרה או הסדר לפני צו כינוס


(א) חייב שחובותיו עולים על 26,354 שקלים חדשים רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט, בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו, אף אם לא הוגשה בקשת פשיטת רגל, או אם הוגשה - כל עוד לא ניתן נגדו צו כינוס;

(ב) לבקשה יצרף החייב –

(1) את הצעת הפשרה או ההסדר, בצירוף תצהירו שאינו יכול

לשלם את כל חובותיו ;

(2) דין וחשבון כאמור בסעיף 17 (א)(2) על חובותיו ורכושו בציון סיבת הגרעון;

(3) בטל.
(ג) בית המשפט רשאי לאשר את ההצעה אם מצא שיש יסוד סביר להניח שישולמו לפיה לפחות שלושים אחוזים מכל חוב לא מובטח שאילו ניתן צו כינוס ביום הגשת הבקשה היה בר תביעה, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת הבקשה לאישור ההצעה; בית המשפט רשאי להתנות את אישורו להצעה במתן ערובות לביצועה...".

עולה מהוראת דין זו, כי יכול והצעת הסדר תאושר אף טרם הוגשה בקשת חייב או בקשת נושה ליתן צו כינוס ולהכריזו כפושט רגל.

מכאן שבקשת הד ארצי שכותרתה "לביטול הליכי פשיטת רגל" אינה מעלה ואינה מורידה לצורך הבקשה שהוגשה על פי סעיף 19א.

10. בע"א 6010/99 עו"ד דוד ששון מנהל מיוחד של חברת תבור, תעשיות שיש בע"מ (בפירוק) נ' כונס הנכסים הרשמי פ"ד נו(1), 385, עומדת ב"כ השופטת א' פרוקצ'יה על אופי הסדר הנושים בציינה:

"הסדר נושים, כאמור, עשוי לשנות את סדרי העדיפות המקובלים בדיני הפירוק לתשלום חובות לנושים הן בהתייחס לקבוצות הנושים בינן לבין עצמם והן בהתייחס לנושים המסווגים לאותה קבוצה, בינם לבין עצמם (ראה פרשת שיכון עובדים[6], בעמ' 123). במסגרת הסדר כזה ניתן לבנות מודלים מגוונים של סדרי תשלום חובות לנושים תוך יצירת סולמות עדיפות שונים בהתאם לנסיבות העניין בלא כפיפות לסדרי החלוקה הקבועים בדיני הפירוק לגבי חברה בפירוק, ונתונה לבית המשפט סמכות רחבה לאשר הסדרים כאלה בכפוף לשמירה על כללי הגינות בסיסיים כלפי כל הנוגעים בדבר". (שם, 398).

הדברים נאמרו ביחס לחברות, אולם הגיונם של הדברים משליך אף להליכים ביחס ליחיד, כפי שנאמר בהמשך:

"הדברים ברוח זו עולים מפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן-פקודת פשיטת הרגל), הנוגעת לחייב היחיד והמסדירה, בין היתר, כללים להסדר נושים של חייב לפני מתן צו כינוס בפשיטת רגל ואחריו (סעיפים 19א' ו-233 ואילך לפקודת פשיטת הרגל)".

השאלה שנותרה לליבון, בשלב זה הינה, האם יש מקום לאשר את ההסדר חרף התנגדות הנושה - הד ארצי. הרעיון הגלום בסעיף 19א, הינו, בין היתר, לבצע מימוש מהיר של נכסי חייב. ובתוך כך, להביא למצב שבו אף הנושים מקבלים חלק מחובם בלוח זמנים קצר יחסית למסלול ארוך ומפותל של הליכים משפטיים, הוצאה לפועל והמצאות בתיק איחוד, ולבסוף הליך פשיטת רגל.

11. הסדר דומה מצוי בחוק חדלות הפירעון האמריקאי בו פרק 11 הידוע (Chapter 11), שכותרתו: "Reorganization", היינו, ארגון מחדש של חובות חברה או יחיד לנושיו, כפי שעומד על כך המחבר דוד האן בספרו, דיני חדלון פרעון, ההוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, תשס"ט-2009, בציינו:

"הדבר נעשה בעיקר בדרך של משא ומתן המסתיים באישור תוכנית הבראה. מבחינה משפטית טהורה, פרק זה זמין בין לחייב בשר ודם ובין לחייב שהוא תאגיד. עם זה, מבחינה מעשית, השימוש ב-Chapter 11 הוא בעיקר במקרי חדלות פירעון של תאגידים".

(שם, 183).

ובהמשך, בהקשר לחובות היחיד, מציין המחבר, כדלקמן:

"לבסוף פרק 13 נושא את הכותרתAdjustment of Debts of an Individual with Regular Income. פרק זה פתוח לפני חייב בשר ודם בלבד. הוא מאפשר לחייב להסדיר את חובותיו לנושים בדרך של פריסת תשלומים ופירעון לשיעורין במקום מימוש נכסיו. ההסדרים המקבילים לפרק זה בישראל כיום הם אישור הסדר תשלומים בין החייב לבין נושיו לפי פקודת פשיטת הרגל,[ראו סעיפים 19א, 39-41, ו-111 לפקודת פשיטת הרגל] ובמידת מה גם פרק "חייב מוגבל באמצעים" בחוק ההוצאה לפועל". (שם, 184).

הנה כי כן, הפקודה מתנה את אישור ההסדר בתנאי שהתשלום לא יפחת מ-30%, כאמור בסעיף 19א(ג) לפקודה.

משעבר המבקש משוכה זו, אני מוצא כי יש מקום לאשר את הצעת ההסדר המוצעת, וכן אני מורה, ואני ממנה את עו"ד י' יונגר כנאמן לביצוע ההסדר.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום כ"ח בתמוז, תשס"ט (20 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.

_______________

יוסף שפירא - שופט



מעורבים
תובע: אהוד שריר
נתבע:
שופט :
עורכי דין: