ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד חסן סבאג :


בתי המשפט

בבית המשפט המחוזי בירושלים

ב"ש 8775/09

בת"פ 383/09

לפני כב' השופט י' נועם

בעניין:

מדינת ישראל

באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים

המבקשת

(המאשימה)

- נ ג ד -

חסן בן אוסאמה סבאג - ת"ז 301501821

ע"י ב"כ עו"ד ע' פרחאת

(מטעם הסנגוריה הציבורית)

המשיב

(הנאשם)

החלטה

1. לפניי בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בת"פ 383/09, שבו הואשם בשורה של עבירות אלימות כלפי מתפללים שהגיעו למתחם קבר שמעון הצדיק, בסמוך לשכונת שיח-ג'ראח בירושלים (להלן – מתחם הקבר).

2. להלן העובדות המיוחסות למשיב בכתב-האישום.

באישום הראשון הואשם המשיב בעבירת חבלה בנסיבות מחמירות – לפי סעיף 333 בשילוב עם סעיף 335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – החוק). בפרק העובדות של האישום הראשון נטען, כי ביום 2.2.08 גמלה בלִבו של המשיב החלטה ליידות אבנים לעבר יהודים המגיעים להתפלל במתחם הקבר. בעת ובמקום האמורים, בסמוך לשעה 14:00, נעמד המשיב במרחק של כשלושים מטרים מהקבר, והמתין לבואו של מתפלל. כאשר הגיע למתחם הקבר המתלונן י' א', יליד 1990, יידה המשיב לעברו שתי אבנים. אחת מהן פגעה בזגוגיות משקפיו של המתלונן, ניפצה אותן ופגעה בעין השמאלית. כתוצאה מהפגיעה, נקרעה קרנית העין ונחתך חלק ממרכז הקשתית. בעקבות פגיעה זו, איבד המתלונן את יכולת הראייה בעינו השמאלית והוסבה לו נכות צמיתה של 35%.

באישום השני יוחסה למשיב עבירת תקיפה בנסיבות מחמירות – לפי סעיפים 379 ו-382(א) לחוק. על-פי הנטען באישום זה, ביום 17.7.08, בסמוך לחצות, הגיעו מספר כלי רכב עם מתפללים למתחם הקבר. בעת ובמקום האמורים החל יידוי אבנים לעבר המתפללים מכיוון שכונת שיח-ג'ראח, וחלק מהמתפללים יידו אבנים לעבר התוקפים. באותה עת, שהה המשיב מעל למתחם הקבר, בסמוך לבית משפחת אלקורד, והחל ליידות אבנים, יחד עם אחרים, לעבר המתפללים. אחת האבנים פגעה בכתפו של אחד מהמתפללים.

האישום השלישי, החותם את כתב-האישום, מייחס למשיב עבירת פציעה בנסיבות מחמירות – לפי סעיפים 334 ו-335(א)(1) לחוק, שבוצעה על-ידו, על פי הנטען, ביום 27.5.09, בשעות הערב. על-פי הנטען, החליט המשיב באותו ערב לארוב למתפללים באזור מתחם הקבר, וליידות בהם אבנים. משהבחין המשיב במתפלל שהגיע למתחם, יידה לעברו שתי אבנים וברח מהמקום. אחת מהאבנים פגעה במצחו של המתפלל, והוא נזקק לטיפול רפואי.

3. הסנגוריה אינה חולקת על קיומן של ראיות לכאורה, שיש בהן סיכוי סביר להרשעת המשיב בעבירות המיוחסות לו בכתב-האישום, ובכללן הודאה שמסר המשיב בחקירתו המשטרתית. כמו כן, לא חלקה הסנגוריה על קיומה של עילת מעצר נגד המשיב, אך עתרה לחלופת מעצר, בדרך של "מעצר בית", ולתכלית זו הוזמן, לבקשתה, תסקיר מעצר משירות המבחן.

4. המשיב הִנו רווק בן עשרים, ועובר למעצרו התגורר בבית הוריו, בשכונת שיח-ג'ראח בירושלים, הנמצא בקרבת מתחם הקבר. מתסקיר שירות המבחן עולה, כי המשיב הוא הבן השני למשפחה המונה זוג הורים גרושים, ושבעה אחים ואחיות. הוא סיים שש שנות לימוד, ונשר מהלימודים בשל הישגים נמוכים. בהמשך, החל לעבוד בחנות מכולת בשכונת מגוריו, לשם סיוע בפרנסת משפחתו, הסובלת ממצוקה כלכלית קשה. עוד עולה מהתסקיר, כי חרף גירושי ההורים, ממשיך האב להתגורר בבית, וכי האווירה בבית קשה, מתוחה ואף אלימה. שירות המבחן התרשם, כי המשיב הִנו בעל נתונים אישיותיים דלים, וסובל מדימוי עצמי נמוך. מצוקותיו החריפו, בין-השאר, על-רקע התנאים המשפחתיים בהם גדל, וקשייו של הוריו לספק מענים לצרכיו הרגשיים והחינוכיים. כן העריך שירות המבחן, כי חוויית המעצר חידדה למשיב את משמעות התנהגותו הבעייתית. אִמו של המשיב, העובדת כמטפלת במשפחתון, הציעה להשגיח על המשיב במסגרת חלופת מעצר של "מעצר בית". ואולם, שירות המבחן נמנע מלהמליץ על חלופה מוצעת זו, בציינו כדלהלן: "התרשמותנו מהחלופה, כי אין בידה לספק מענה הולם עבורו ולהוות גורם סמכותי חיובי, בין-היתר בשל האווירה המתוחה והבעייתית השוררת בבית, והן בשל הקרבה למקום ביצוע העבירות המיוחסות לו לכאורה, התרשמותנו מנתוניו האישותיים הדלים אשר עלולים להביא אותו להתנהגות אימפולסיבית, תוך קושי בחשיבה על השלכות מעשיו לעתיד, אין אנו באים בהמלצה על שחרורו לחלופה המוצעת".

5. ב"כ המבקשת גורס, כי נוכח חומרת העבירות, החוזרות ונשנות, הסיכון הנשקף מהמשיב לביטחון הציבור מחייב את מעצרו עד לתום משפטו, ואין חלופת מעצר שתשיג את מטרת המעצר, זולת כליאה של ממש.

6. ב"כ המשיב היה ער לכך, כי חלופת המעצר המוצעת, של הימצאות בבית המשפחה, בפיקוח רצוף של האֵם, אינה מעשית, ולוּ בשל העובדה שהאֵם עובדת במשפחתון, ועם תום חופשת הקיץ, עליה לשוב לעבודתה. על-כן, הציע הסנגור כי שירות המבחן יבחן חלופת מעצר נוספת, לפיה ישהה המשיב בבית דודו. הדוד מסר לבית-המשפט, כי בידו אפשרות להלין את המשיב בדירת חדר שבבעלותו. ואולם, מדבריו עולה, כי דירת החדר מצויה מחוץ לבית מגוריו, והעד עצמו נזהר מלהתחייב לפקח אחר המשיב בכל שעות היממה.

7. כאמור, אין מחלוקת בין הצדדים על קיומן של ראיות לכאורה לביסוס האשמות המיוחסות למשיב, וכן על קיומה של עילת מעצר נגדו. עילת המעצר נובעת מהסיכון הממשי הנשקף מהמשיב לביטחון הציבור. התעוזה העבריינית שהפגין המשיב, עת יידה אבנים, פעם אחר פעם, לעבר מתפללים במתחם הקבר, מצביעה על הסיכון הממשי הנשקף ממנו לביטחון הציבור. סיכון זה התממש, לדאבון הלב, כאשר אחת מן האבנים פגעה בראשו של אחד המתפללים וגרמה לו לעיוורון בעין שמאל. סבורני, כהערכת שירות המבחן, כי אין כיום חלופת מעצר שתפיג את הסיכון הנשקף מהמשיב לביטחון הציבור, ובפרט כאשר שירות המבחן התרשם מנתוניו האישיותיים הדלים של המשיב, ומקשייו בחשיבה על השלכות מעשיו, אשר עלולים להביא אותו להתנהגות אימפולסיבית דומה בעתיד.

חלופת המעצר הראשונה שהוצעה על-ידי הסנגוריה, של הימצאות בבית המגורים, אינה הולמת כלל ועיקר, ולא בכדִי נמנעה קצינת המבחן מלהמליץ עליה, וזאת נוכח הימצאות הבית בקרבת מקום ביצוע העבירות, האווירה המתוחה והבעייתית השוררת בין בני המשפחה, וקשייה של האֵם מלהוות גורם סמכותי כלפי המשיב, ובפרט כאשר עליה לשוב לעבודתה בתחילת חודש ספטמבר. מטעמים אלו, כאמור, אף זנחה הסנגוריה את החלופה האמורה.

לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת המשיב, לבחון חלופת מעצר של שהייה בדירת מגורים ליד ביתו של הדוד, זאת הואיל ומדובר בדירה נפרדת מבית המגורים של הדוד, שבה לא ניתן לקיים פיקוח אפקטיבי אחר המשיב בכל שעות היממה; מה גם, שהדוד הסתייג מהאפשרות שיידרש לפקח על המשיב באופן רצוף. הצעתו של הדוד, כי אִמו של המשיב תשמש כמפקחת ומשגיחה, אינה הולמת, שכן, כאמור, האֵם עובדת, ושירות המבחן ציין, כי זו מתקשה להוות גורם סמכותי, חיובי, כלפי המשיב.

8. מהטעמים האמורים, הגעתי לכלל מסקנה, כי אין במקרה שלפנינו חלופת מעצר הולמת, שתבטיח את מטרת המעצר, ואשר תפיג את הסיכון הממשי הנשקף מהמשיב לביטחון הציבור; ומשכך, מתחייב מעצרו של המשיב עד לתום משפטו.

בשולי ההחלטה יצוין, כי במסגרת מכלול שיקוליי בהחלטה דנן, הבאתי בחשבון את העובדה שהמשיב הודה בחקירתו במשטרה בכל העבירות שיוחסו לו בכתב-האישום, וכי בנסיבות אלו, משפטו אמור להסתיים בפרק זמן שאינו ממושך יחסית.

על-יסוד האמור לעיל, ייעצר המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו בת"פ 383/09.

ניתנה היום, כ"ח בתמוז תשס"ט (20 ביולי 2009), במעמד הצדדים.

המזכירות תמציא עותק מההחלטה לשירות המבחן.

י' נועם, שופט