ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טויטו לוי - חזן יוסי :


בתי המשפט

בית משפט מחוזי באר שבע

ברע000566/09

בפני:

כבוד השופטת רויטל יפה-כ"ץ

20/07/2009

בעניין:

טויטו לוי, ת.ז. 5333157

המבקש

נגד

חזן יוסי, ת.ז. 027082981

המשיב

בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש לתביעות קטנות באשקלון

בת.ק. 1452/08 מיום 26/4/09

שניתנה על ידי כב' השופט דננברג עמירם

ה ח ל ט ה

1. בקשת רשות ערעור זו עניינה פסק-דין שניתן בביהמ"ש לתביעות קטנות באשקלון (כב' השופט עמירם דננברג) במסגרתו קיבל את תביעתו של המשיב, דחה את תביעתו הנגדית של המבקש וחייב את המבקש לשלם למשיב סך של 6,250 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וכן הוצאות משפט בשיעור 300 ₪.

ביסודו של פסק-הדין תביעה שהגיש המשיב ובה טען, כי בהיותו קבלן שיפוצים ועבודות בניין, פעל מטעם משרד הבינוי והשיכון בפרוייקט שיקום שכונות באשקלון. במסגרת פרוייקט זה שיפץ גם את בניין המגורים בו למבקש דירת מגורים, והדיירים חוייבו לשלם סכום נמוך, בשיעור 25% מעלות כל הפרוייקט, כאשר יתרת הסכום שולמה על ידי משרד הבינוי והשיכוןו ו/או פרוייקט שיקום השכונות. תמחור העבודה נעשה על ידי משרד השיכון, והוא היה גם זה שפיקח על העבודות ובסיומן נתן בידי המשיב אישור סופי לסיום העבודות. חרף כל זאת, ולמרות שכל הדיירים בבניין שילמו את חלקם, המבקש התעלם מפניותיו החוזרות ונשנות של המשיב לפרוע את חובו עד כי נאלץ להגיש כנגדו את התובענה נשוא בקשה זו.

תחילה, לא השיב המבקש לתביעה, ועל כן ניתן כנגדו פסק-דין במעמד צד אחד. המבקש הגיש בקשה לביטול פסק-הדין, וזו נענתה, בהסכמת המשיב, לאחר שהופקד על ידו סך של 750 ₪, בהתאם להוראת ביהמ"ש.

לכתב ההגנה מטעמו צירף המבקש כתב תביעה שכנגד, במסגרתו טען, כי העבודות שביצע המשיב לא סויימו וגם אלה שבוצעו, נעשו ברמה ירודה, לא בטיחותית ומסוכנת. לתביעתו הנגדית צרף המבקש חוות דעת בה נטען, כי הנזק המוערך מהעבודות של המשיב הינו בשיעור של 41,164 ₪, מתוכם תבע מהמשיב סך של 18,000 ₪ "מטעמי אגרה", כנטען בתביעתו.

כאמור, ביהמ"ש דחה את התביעה שכנגד וקיבל את עמדת המשיב, תוך שקבע, לאחר שמיעת הצדדים ושמיעת נציג וועד הבניין, שהעיד מטעם המשיב, כי "עדותו של התובע (הוא המשיב בפנינו, ר.י.כ.) והעד מטעמו מהימנות עלי ואני מייחס להן את מלוא המשקל... התובע ביצע את עבודות השיפוץ, אנשי הועד בדקו את עבודות התובע ואישרו לו את החשבון שמגיע לו ממשרד השיכון בגין השיפוץ. כל דייר היה צריך לשלם 6,250 ₪, כל הדיירים שילמו למעט הנתבע (הוא המבקש – ר.י.כ.)". במקביל, דחה גם את חוות הדעת שהוגשה על ידי המשיב לאחר שהתרשם, כי "זו חוו"ד מוזמנת... חוו"ד מטעם, וזאת במיוחד לאור המכתב שצורף לחוו"ד שמציע שרותים רבים למי שירצה לקבל חוו"ד לרבות שירותי עו"ד. ובכל מקרה, בעניין זה אני מעדיף את דברי התובע ואת דברי נציג הועד שהעבודה בוצעה כדת וכדין והיא הייתה תקינה, וגם אם היו פגמים בעבודה, הם תוקנו על ידי התובע".

2. בבקשתו (אותה הכתיר, בטעות בכותרת "הודעת ערעור") חוזר, למעשה, המבקש על כל אותן הטענות שנדחו על ידי ביהמ"ש, תוך שהפנה את עיקר טרוניותיו לדחיית האמור בחוות הדעת, מבלי שצורפה חוות דעת מקבילה על ידי המשיב, ולהעדפת גרסת המשיב על פני זו שהציג הוא בביהמ"ש.

המשיב ביקש, בתגובתו, שלא להתערב בקביעותיו העובדתיות של ביהמ"ש וביקש לדחות את הבקשה ולחייב את המבקש לשאת בהוצאותיו.

3. מטרתו של בית המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר הליך מהיר ושאינו יקר לתביעות בסכומי כסף קטנים ולמנוע מהצרכן את הקשיים הכרוכים בהגשת תביעה בצינורות השיפוט המקובלים [רע"א 5711/08 רשל פרטוק נ' סול טורג'מן בע"מ, לא פורסם, פסק דינה של כב' השופטת ארבל מיום 17/03/09; רע"א 9615/05 שמש נ' פוקצ'טה בע"מ, לא פורסם, מיום 5.7.06; רע"א 292/93 סרבוז נ' אופק בע"מ, פ"ד מח(3) 177 (להלן: עניין סרבוז); רע"א 8144/04 בודקר נ' בשקירוב לא פורסם, מיום 20.3.05)]. בעניין סרבוז סוכמה המטרה ונאמר, כי מילות המפתח, בכל הנוגע להליכי הדיון בתביעות קטנות, הן מהירות, עלות נמוכה והיעדר פורמאליות. להשגת יעדים אלה היה המחוקק מוכן לסטות מכללי הדיון הרגילים, אם כי יש להדגיש, כי אופיים של ההליכים הם אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. מוסד התביעות הקטנות לא נוצר מתוך מטרה לפתח שיטת דיון יעילה ומהירה כשהיא לעצמה, כי אם מתוך הרצון לסייע לאזרחים ולצרכנים הקטנים להביא את עניינם לפני ערכאה שיפוטית. אלא שכדי להשיג את המטרה הסופית יש הכרח בצמצום הדרישות הפורמאליות ובפישוט ההליכים המקובלים בערכאות השיפוט הרגילות. וכך צויין שם:

"על אף שהליכי דיון מהירים, זולים ובלתי פורמליים אינם תכליתו של מוסד התביעות הקטנות, יש לייחס להם חשיבות ראשונה במעלה, באשר בלעדיהם לא ניתן להגשים את התכלית לשמה נוצר מוסד זה, היא פתיחת שערי המשפט בפני האזרח הקטן"(שם, בעמ' 191).

"התביעות הקטנות" הוא מוסד שנולד כדי ליצור מכשיר זמין, לא יקר ומהיר לבירור תביעות בסדרי גודל קטנים יחסית, בעיקר בתחום הצרכנות, שאילו נדונו בדרך הרגילה, כולל ייצוג משפטי ובלוח הזמנים התלוי בעומס בתי המשפט, היו נעשות בלתי כדאיות, ולתובעים, שלא יכלו לעמוד בהן, היה נגרם עוול. זהו גם הטעם שהמחוקק לא איפשר, ככלל, ייצוג בעלי הדין (סעיף 63 לחוק בתי המשפט), למעט ברשות ומטעמים מיוחדים שיירשמו; נקבעה גם גישה גמישה לראיות ולסדרי דין (סעיף 62 לחוק וכן תקנה 9 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976); וגם הוגבל השדה הערעורי כשהמדובר בתביעות קטנות, קרי ערעור ברשות לבית המשפט המחוזי (סעיף 64).

4. היות וההליך אמור להיות, כאמור, יעיל, נגיש, פשוט ומהיר, לא מוקנית לצד, שאינו שבע רצון מהחלטת ביהמ"ש, זכות לערער, והוא נדרש לבקש רשות לעשות כן. בשל כך, יש גם להעניק משקל רב להכרעת בית המשפט שבפניו התברר העניין.

הכלל הוא, כי אף במצב בו עומדת למתדיין הזכות להגיש ערעור, אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים שנקבעו על ידי הערכאה המבררת, מאחר והמשפט מתנהל בפניה בלבד; היא זו ששומעת את העדים והיא זו שמתרשמת מדבריהם וממהימנותם. קל וחומר כשזכות הערעור אינה מוקנית, כמו במקרה שמבקשים להתערב בפסק-דינו של ביהמ"ש לתביעות קטנות.

5. ובענייננו, ביהמ"ש שמע את הצדדים, בחן את עמדותיהם ובסיכומו של הליך מצא שיש לדחות את עמדת המבקש, אשר כל הטענות שהעלה בפנינו – העלה גם בפני ביהמ"ש קמא. כל טענותיו של המבקש – עובדתיות, וכאמור אין זה נהוג להתערב בפסק דין על סמך בקשתו של צד לקבוע עובדות אחרות מאלו שנקבעו.

מעבר לנדרש יצויין, כי ביהמ"ש נימק את ממצאי המהימנות שקבע, ומהעדויות שעמדו בפניו גם לא ניתן לומר, שקביעותיו חסרות יסוד. נהפוך הוא, ביהמ"ש רשאי היה להעדיף את עדותו האובייקטיבית של נציג הועד באשר לטיב העבודה ולכך שהמבקש היה היחיד מבין הדיירים שלא שילם את חלקו בשכרו של המשיב. כן, ביהמ"ש היה רשאי למצוא תמיכה של ממש לעדותו של המשיב, בעובדה, שעבודתו פוקחה על ידי נציגי משרד השיכון, שגם שילמו לו את חלקם (שהוא החלק הארי בשכר) עבור העבודה. אכן, בהליכים המתנהלים בפרוצדורה "רגילה", דרך המלך היא להתמודד עם חוות דעת מקצועית על ידי הצגת חוות דעת נוגדת. אך, בתביעות קטנות, כמצויין לעיל, היעילות והפשטות של מטרת ההליך גם הביאה להקלה בדיני הראיות וכללי הפרוצדורה, ועל כן ביהמ"ש רשאי לקבוע ממצאים, גם ביחס לעבודות שהתבצעו ושניתנה לגביהן חוות דעת, מבלי שתוגש חוו"ד נגדית. ביהמ"ש יכול היה להסתפק בעדויות ולפיהן העבודות בוקרו על ידי משרד השיכון ונציגי הועד, בקרה שאם לא הייתה מוצאת את העבודה ראויה – לא הייתה מביאה לתשלום כל שכרו של המשיב.

6. סיכומו של דבר, לא מצאתי עפ"י החומר שהונח בפני, כי נפלה טעות בהכרעת בית משפט קמא ובנסיבות אלה דין הבקשה להידחות.

המבקש ישא בהוצאותיו של המשיב בסך של 1,000 ₪, סכום שישא ריבית חוקית והצמדה מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.

המזכירות תעביר העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום כ"ח בתמוז, תשס"ט (20 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.

רויטל יפה-כ"ץ, שופטת