ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לנדאו נגד חב' אל -על :

בתי המשפט

1

בית משפט לתביעות קטנות ירושלים

תק 001764/09

לפני:

כבוד השופטת אנה שניידר

20/07/2009

התובעות

נ ג ד

אל – על נתיבי אוויר לישראל בע"מ

הנתבעת

פסק דין

  1. עניינה של התובענה שלפנינו, פיצוי התובעות בשל עיכובים בטיסה מסין לישראל.
  1. על פי כתב התביעה, רכשו התובעות מהנתבעת שני כרטיסי טיסה לסין לתאריכים 6.11.08-2, לימים ראשון עד חמישי בשבוע. לטענת התובעות, רכשו כרטיסים אלו במכוון, ואף שילמו עליהם מחיר מיוחד, במטרה לחזור ארצה ביום חמישי ולא לשהות מחוץ לביתן בשבת.

עקב תקלה במטוס נדחתה הטיסה חזרה בשלושה ימים, כשכל הכבודה נמצאת על המטוס, והתובעות נאלצו לעבור את השבת בסין ולרכוש בגדים וציוד לשם כך. כמו כן, לטענתן, בשל אי הגעתן לשבת נאלצו בני משפחתן להתארח בשבת בבית הארחה.

מהמסמכים שצורפו לכתב התביעה עולה, כי התובעת פוצו בסך של 282 ₪ כל אחת וכן קיבלו, כל אחת, שובר הנחה בסך 150$ לרכישת כרטיס טיסה מהנתבעת.

3. במהלך הדיון טענו התובעות כי התאריך שהופיע על גבי השיקים שנמסרו להן היה ליום 5.1.08, ותאריך פירעונם חלף זה מכבר. הנתבעת התבקשה לבדוק טענה זו ובמדת הצורך – להחליף את השיקים.

  1. בתביעתן דורשות התובעות מהנתבעת פיצוי בסך 13,780 ₪ הכולל החזר התשלום המיוחד ששילמו עבור כרטיסי הטיסה, רכישת ביגוד ואוכל בסין וכן עבור האירוח של בני משפחותיהן בארץ בבית הארחה.
  1. לטענת הנתבעת בכתב ההגנה, הטיסה עוכבה כתוצאה מתקלה שהתגלתה במטוס ושבעקבותיה נאלצה הנתבעת להחליף את המנוע של המטוס במנוע שצריך היה להגיע מהארץ.

הנתבעת טוענת כי נסיבות העיכוב היו בלתי צפויות ולא בשליטתה, והיא נקטה בכל האמצעים האפשריים על מנת לקיים את הטיסה בהקדם תוך נסיון לצמצם ככל שניתן את נזקם של הנוסעים, ומשכך, אין להטיל עליה אחריות לנזק הנטען על-ידי התובעות.

  1. הנתבעת סומכת טענותיה על הוראות סעיף 20 לאמנת ורשה, אשר חלה מכוח חוק התובלה האווירית התש"ם- 1980, לפיו:

"לא ישא המוביל באחריות אם יוכח שהוא, משמשיו וסוכניו נקטו בכל האמצעים הדרושים למניעת הנזק או שלא היתה בידיו או בידיהם כל אפשרות לנקוט בהם".

עוד טוענת הנתבעת, כי בסעיף 9 לתנאי חוזה התובלה המופיעים על גב כרטיס הטיסה כתוב במפורש כי המובילה אינה ערבה לזמנים הנקובים בלוחות הזמנים ואלו ניתנים לשינוי ללא כל הודעה.

7. לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בטענותיהם, הגעתי למסקנה כי אין לקבל את התביעה במלואה.

האיחור בטיסה נבע מתקלה טכנית במטוס וברור שאין לצפות מהנתבעת להטיס נוסעים במטוס שאינו כשיר לטיסה רק על מנת לעמוד בלוח הזמנים.

טענת הנתבעת לפיה התקלה היתה בלתי צפויה והיא פעלה מהר ככל הניתן על מנת לתקן את התקלה ולהטיס את הנוסעים בחזרה לא נסתרה, ולא ראיתי סיבה שלא לקבל טענה זו.

  1. לאור תנאי החוזה שהובאו לעיל ותנאי אמנת ורשה, משנקטה הנתבעת בכל האמצעים הדרושים למניעת הנזק, לא חלה עליה האחריות ואינה צריכה לשאת בנזקים הנטענים, מה גם שחלק מנזקי התובעות, כגון רכישת הביגוד והאוכל, כלל לא הוכח, וחלקו השני, אירוח משפחותיהן בבית הארחה הינו בבחינת "נזק רחוק" אשר החבות בגינו נשללת ממילא.
  1. עם זאת, ראיתי לנכון להתייחס לטענתן המיוחדת של התובעות לפיה שילמו מחיר יקר יותר על מנת להגיע ארצה לפני שבת ובסופו של יום עברו את השבת בסין.

הואיל וקבעתי כי אין אחריות לנתבעת בענייננו, הרי שגם לעניין זה סבורני כי אין להטיל עליה אחריות. עם זאת, בשל הנסיבות, נראה ראוי וצודק לפצות את התובעות לפנים משורת הדין, על ידי המרת שובר ההנחה של 150$ לרכישת כרטיס טיסה בעתיד שניתן לכל אחת מהן בתשלום של סכום השווה ל – 100$ לכל אחת, תוך 30 ימים.

אין צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים תוך 15 יום.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום כ"ח בתמוז, תשס"ט (20 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.

אנה שניידר, שופטת

קלדנית: זהבית



מעורבים
תובע: לנדאו חנה
נתבע: על נתיבי אוויר לישראל בע\'מ
שופט :
עורכי דין: