ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין קירוסקאי בע"מ נגד מיקרונט בע"מ :


בתי המשפט

בית משפט השלום ראשון לציון

א 001326/07

בפני:

כב' השופטת יעל בלכר

20/07/2009

בעניין:

קירוסקאי בע"מ

ע"י ב"כ

עו"ד הרבון צחי

התובעת

- נ ג ד -

מיקרונט בע"מ

ע"י ב"כ

עו"ד לויט גדעון

הנתבעת

פסק-דין

בפניי תביעה על סך של 397,869 ₪ בגין נזקים שנגרמו, לפי הנטען, לתובעת, בגין הפרת הסכם למתן שירותי מחשוב שכרתה עם הנתבעת.

רקע עובדתי

1. התובעת היא חברה ליבוא ולשיווק ציוד למטבח המוסדי. התובעת פנתה לנתבעת לצורך מחשוב מערך ההפצה והמכירות שלה.

2. לתובעת מספר סוכנים העובדים ברחבי הארץ. אלה מגיעים ללקוחות ומנהלים מו"מ למכירת פריטים שהתובעת משווקת. שירותי המחשוב של הנתבעת נדרשו בשל הצורך בהעברת מידע "בזמן אמת" לגבי מלאים, מחירים וכיוצ"ב מתוכנות הניהול של התובעת, לסוכן בשטח, וכן בהעברת מידע בדבר הזמנות מהסוכנים, לתוכנות הניהול.

3. על רקע האמור, הוסכם בין הצדדים על מחשוב מערך ההפצה והמכירות, באופן שבו הסוכנים יפעלו באמצעות מחשבי כף-יד ("מסופונים") שיאפשרו שליפת נתונים רלבנטיים מתוכנות הניהול של התובעת, ולהיפך: הזרמת מידע על הזמנות מהמסופונים לתוכנות הניהול.

4. הנתבעת התחייבה לספק לתובעת תוכנה לניהול המכירות שתותקן במסופונים, ותוכנה שתותקן על שרת התקשורת של התובעת, אשר תפקידה לאפשר העברת מידע באופן דו-צדדי כאמור, בין תוכנות הניהול של התובעת למסופונים.

5. פעולות המחשוב של הנתבעת מתייחסות לתשתית המחשוב הקיימת אצל התובעת - רשת המחשבים של התובעת ותוכנות הניהול שבשימושה, שהן: תוכנת חשבשבת לניהול המערכת הכספית ("חשבשבת") ותוכנה לניהול קשרי לקוחות ("קונטרול"), שסופקה לתובעת על ידי חברת ALA (לעיל ולהלן, שתי התוכנות יחדיו: "תוכנות הניהול").

6. הנתבעת העבירה לתובעת הצעת מחיר למחשוב מיום 22.04.04. לפי ההצעה, בשלב ראשון, תערוך הנתבעת אפיון בעלות של 2,000$. בשלב שני, לאחר אישור האפיון על ידי התובעת, יהיה מחיר האפיון חלק מהתשלום עבור המערכת, שעלותה הכוללת, לרבות רישיונות ל- 7 משתמשים, היא 9,175$. על פי הצעת המחיר, התשלום כולל יצירת ממשק לתוכנות הניהול, קונטרול וחשבשבת, בעלות 2,500$ מתוך הסך האמור ופרטים נוספים כמצוין שם, שתמחורם בצדם. התובעת חתמה על ההצעה (ראו נספח א' לתצהיר הנתבעת חתום על ידי התובעת וח"נ של עד התובעת, עמ' 11 ש' 14-15). התובעת אישרה בהמשך גם נספח להזמנה הנ"ל, המתייחס לאספקת שלושה מודולים נוספים, בסך כולל של 500$, כך שסך כל ההזמנה עמד על 9,675$ (נספח א' לתצהיר הנתבעת. ההצעה שנחתמה מיום 22.4.04 והנספח לה, יחדיו, להלן: "ההסכם").

7. לאחר חתימת ההסכם, התקיימה ביום 12.5.04 ישיבת אפיון בהשתתפות מר רוני שפיר, מנכ"ל התובעת, ומר יעקב נחום, מנהל מחלקת תוכנה בנתבעת. בעקבותיה, שלחה הנתבעת לתובעת מסמך אפיון בדוא"ל מיום 24.5.04 (מסמך "אפיון מערכת המסופונים", נספח ג' לתצהיר התובעת או נספח ב' לתצהיר הנתבעת. להלן: "מסמך האפיון"). מנהל התובעת השיב במכתב מיום 7.6.04 ואישר, בהערות מסוימות, את מסמך האפיון (נספח ד' לתצהיר הנתבעת).

8. המערכת סופקה לתובעת בנובמבר 2004, ונעשה בה שימוש עד חודש אפריל 2006 לכל הפחות.

התביעה וטענות הצדדים

9. לטענת התובעת, כבר בראשית הדרך התברר שהנתבעת לא מסוגלת לספק מיידית את המערכת המחשוב הנדרשת והמובטחת. הנתבעת שכנעה את התובעת לקבל, לתקופת ביניים קצרה, מערכת מחשוב חסרה (ללא ממשק לתוכנת הקונטרול), והבטיחה כי בתוך זמן קצר תושלם מערכת המחשוב. בדיעבד התברר לתובעת, כי אין לנתבעת את הידע והפתרונות להם התחייבה. התוצאה לא ענתה על צרכי התובעת ואף גרמה לה נזקים. התובעת נאלצה, על פי בקשת הנתבעת, להשקיע משאבים כספיים רבים בניסיונות להקטין ולצמצם את נזקיה. גם הוצאות אלו ירדו לטמיון וגרמו לתובעת נזקים נוספים, לרבות אבדן שעות עבודה של עובדי התובעת.

10. לטענת התובעת, הניסיונות להעברת נתונים מתוכנת חשבשבת גרמו להשבתת מערכת החשבשבת של החברה לפרק זמן של שעתיים בכל פעם. הדבר מנע, בין היתר, הפקת דוחות בזמן זה. כמו כן, לא ניתן היה לעדכן את המסופונים באופן שוטף אלא נדרשה התערבות מיוחדת של עובד הנתבעת. נדרשו אף שחזורים יומיומיים של הנתונים בתוכנת החשבשבת, מה שגרם לאבדן עשרות שעות עבודה בכל חודש.

11. בנוסף, הנתבעת לא נתנה תמיכה ראויה לבעיות התוכנה. כמו כן, לא סיפקה לתובעת חלק גדול מן ההזמנה - לא סופק ממשק לתוכנת הקונטרול ולא סופקו 5 מודולים שהנתבעת התחייבה לספק.

12. בסופו של דבר, הבינה התובעת כי המשך הקשר עם הנתבעת מגדיל את נזקיה ולא נותר לה אלא לבטל את ההסכם ולהתקשר עם ספק אחר. התובעת ביטלה את ההסכם ודורשת השבה של הסכומים ששילמה לנתבעת וכן פיצוי עבור הנזקים שנגרמו לה בגין מעשי הנתבעת ומחדליה, בסך כולל של 397,869 ₪, כדלקמן: החזר הכספים ששולמו לנתבעת- 71,363 ₪; החזר הוצאות בגין רכישת ציוד נלווה- 34,506 ₪; אבדן שעות עבודה (הערכה) - 50,000 ₪; "נזק ישיר ו/או עקיף נוכח העיכוב בפיתרון המחשוב" 100,000 ₪, ועלות התקשרות עם ספק חלופי 142,000 ₪.

13. לטענת הנתבעת, היא לא הפרה התחייבויותיה כלפי התובעת וסיפקה לה מערכת שתואמת את האפיונים שסוכמו בין הצדדים.

14. מעשי התובעת ומחדליה הם שמנעו מהנתבעת להשלים את פיתוח הממשקים והטמעת המערכת שסיפקה לתובעת. התקלות והליקויים במערכת שסופקה לתובעת היו כאלה שקיימים בכל מערכת מחשוב אצל כל לקוח, והם נפתרו במסגרת שירותי התמיכה שניתנו לתובעת. מעבר לכך, ככל שהיו ליקויים או תקלות בהעברת הנתונים ממערך המחשוב של התובעת, המוכחשים כשלעצמם, מקורם בתשתית מחשוב לקויה של התובעת ובנהלי עבודה לקויים אצלה ולא בהתנהלות הנתבעת ובציוד שסיפקה.

15. הנתבעת טוענת, כי האחריות לתקלות עליהן מלינה התובעת מוטלת עליה בלבד, כמפורט להלן:

(א) תוכנת חשבשבת – מלכתחילה דרשה הנתבעת מהתובעת להחליף את תוכנת החשבשבת שבשימושה לגרסת 6.6 (במקום 6.5). התובעת בחרה שלא לעשות כן. בגרסה 6.5 זמן הטעינה של המידע מתארך, משום שלא ניתן לתחום בזמן את התקופה לגביה מתבקשים הנתונים. מעבר לכך, זמני השליפה של המידע מהחשבשבת אינם בשליטת הנתבעת או באחריותה ותלויים בחשבשבת בלבד.

(ב) ממשק עם תוכנת קונטרול - חברת ALA, ממנה רכשה התובעת את תוכנת הקונטרול, היתה אמורה לערוך בה שינויים והתאמות, שיאפשרו התממשקות עם תוכנות הנתבעת. התובעת לא הזמינה את העבודה מחברתALA , וזו לא בוצעה. על כן לא ניתן היה להשלים חלק זה של פרויקט המחשוב, והדבר השפיע גם על אפשרות אספקתם של שני מודולים, אשר אמורים היו להתממשק עם תוכנת הקונטרול (מודול שירות ומודול מודיעין). שאר המודולים, שהתממשקו עם תוכנת חשבשבת, סופקו, לפי הטענה.

(ג) טיפול בתקלות שוטפות – למרות דרישת הנתבעת, לא העמידה התובעת איש קשר מטעמה, שהוא בעל הבנה וידע בסיסיים, לצורך עבודה מול הנתבעת ולתחזוק מערכת המחשוב של התובעת. חלק גדול מהבעיות והתקלות נבע מכך.

16. הנתבעת טוענת, כי בניגוד לטענת התובעת, היא סיפקה תמיכה ראויה לבעיות התוכנה. לאורך כל הדרך התייחסה לפניות התובעת ברצינות, במהירות ובמקצועיות. התובעת פנתה לנתבעת בכל מקרה של תקלה במערכת המחשוב, בין אם זו נבעה מהמערכת שסיפקה הנתבעת ובין אם לאו, והטילה עליה ברוב המקרים, אחריות לתקלה שלא בצדק. לתצהיר הנתבעת צורפו העתקים מדוחות תקלה המעידים על כך (נספח ח6) וכן התכתבויות בין הצדדים, המעידות על תקלות שמקורן בתשתית רשת המחשוב של התובעת או בתוכנת החשבשבת (נספחים ח1 - ח5).

17. עוד מציינת הנתבעת, כי התובעת יזמה ביטול ההסכם כעבור למעלה משנתיים ממועד כריתתו, ואז העלתה לראשונה את טענותיה כנגד הנתבעת. לא התקבלה אצלה כל הודעת ביטול. בינואר 2005 אף הזמינה התובעת 5 רישיונות נוספים לשימוש במערכת, בסך כולל של 3,400$ (עבורם לא שילמה עד היום, למעט רכיב המע"מ בסך 2,534 ₪, ששולם). בשל אי-התשלום, הנתבעת היא שפנתה לתובעת, בהתראה על הפסקת שירותי התמיכה. בתגובה לכך, התקבל מכתב בא כוחה של התובעת מיום 27.4.06, שכלל דרישה להשבת הכספים ששילמה לנתבעת ולפיצוי בגין נזקים. הדרישה לא צורפה לכתב התביעה ולראיות התובעת.

18. אשר לסעדים הנתבעים - לטענת הנתבעת, לא ניתן לתבוע השבה של הסכומים ששולמו בגין החומרה שסופקה (השרת והמסופונים), אשר נעשה בהם שימוש במשך שנתיים לפחות, עד לביטול הנטען. יתר על כן, מדובר בחומרה שאינה ייחודית, הניתנת לשימוש גם במערכות של ספקים אחרים. לא ניתן לתבוע השבה וגם החזר הסכומים ששולמו על ידי התובעת לספק מערכת אחרת, שממילא לא הוכחו דבר רכישתה או הטענה שהיא עובדת טוב יותר. הנזקים הנטענים לא הוכחו.

19. ככל שתתקבל התביעה, טוענת הנתבעת, כי יש לקזז מכל סכום שיפסק, כדלקמן: ציוד החומרה שסופק לתובעת בסך 50,576.64 (כולל מע"מ); חוב לטובת הנתבעת בגין רישיונות שימוש לטכנאים אשר סופקו לתובעת בסך 14,909 ₪; אבדן עסקאות ושיבוש בעבודת הנתבעת כתוצאה ממחדלי התובעת בסך 15,000 ₪; פגיעה במוניטין ובשמה הטוב של הנתבעת 10,000 ₪.

20. מטעם התובעת הוגשו תצהיריהם של מר רוני (אהרון) שפיר, מנכ"ל התובעת, גב' פאולינה קוטלר, מנהלת תיקי לקוחות בחברת אורנג', שהמליצה לתובעת על שירותי הנתבעת ומר יורם באביאן, איש הקשר של חברת ALA עם התובעת. מטעם הנתבעת הוגש תצהיר מנהל מחלקת התוכנה אצל הנתבעת, מר יעקב נחום. כל המצהירים נחקרו על תצהירם. הצדדים סיכמו בכתב.

דיון והכרעה

21. מחומר הראיות עולה, כי הנתבעת סיפקה לתובעת תוכנת מדף (בהתאמות מסוימות שבוצעו לצרכי התובעת), הכוללת תוכנה למסופונים ולשרת התקשורת וממשק לתוכנת חשבשבת וכן שירות תמיכה לתוכנה במשך כשנתיים, עד להפסקת השירות על ידי הנתבעת; הנתבעת לא סיפקה לתובעת ממשק לתוכנת קונטרול ומודולים נלווים, וכתוצאה מכך לא התאפשרה העברה דו-צדדית של מידע מתוכנת קונטרול למסופונים.

22. ביחס לתוכנה ולשירות שסופקו לתובעת על ידי הנתבעת, הטענה היא כי אלה לא עמדו בהתחייבויות הנתבעת לפי ההסכם ולא היו לשביעות רצונה של התובעת. ביחס לממשק לתוכנת הקונטרול, שלא סופק על ידי הנתבעת, הטענה היא כי היה על הנתבעת להוביל מהלך זה. היא לא עשתה דבר, ולא פנתה ל- ALA כדי לקדם את העניין.

23. אדון בטענות כסדרן.

שליפת נתונים מתוכנת החשבשבת ושירותי התמיכה לתובעת

24. כאמור לעיל, הנתבעת טוענת, כי המערכת לא פעלה באופן מיטבי, שכן התובעת לא התקינה אצלה חשבשבת בגרסה 6.6, במקום גרסה 5.5 שפעלה אצלה. התובעת גם לא העמידה איש קשר בעל מומחיות בתחום המחשוב, כנדרש לצורך תפעול המערכת באופן הראוי וכי בחלק ניכר מהמקרים, דובר בבעיות שמקורן ברשת המחשבים של התובעת, ולא בתוכנה ובציוד שסיפקה לה הנתבעת.

25. התובעת טוענת, כי האשם רובץ כולו לפתחה של הנתבעת, ואינו טמון בגורמים אחרים, וזאת, כלשונה, "בעיקר נוכח שלוש עובדות מרכזיות" (ס' 4.1.3 לסיכומים): כל התקלות נפתרו בסופו של דבר ברמת פתרונות תוכנה על ידי הנתבעת ולא על ידי החלפת חומרה, כך שאין להטיל אשם על החומרה שעליה עבדה המערכת. החומרה היא אותה חומרה שעליה עובדת כיום המערכת החדשה שרכשה התובעת, שעובדת ללא כל תקלות. במקרה אחד הוכח, שמשך שבועיים ניסתה הנתבעת לטפל בתקלה כאשר בהתחלה האשימה את החשבשבת ואח"כ התברר כי מנכ"ל התובעת החליף את הסיסמא, שגם הנתבעת עשתה בה שימוש, במקום שתכין לעצמה ולמערכת שלה סיסמא נפרדת.

26. אין חולק, כי במשך כל תקופת ההתקשרות בין הצדדים עשתה התובעת שימוש בתוכנת חשבשבת בגרסה 6.5, ולא שידרגה את התוכנה לגרסה 6.6.

27. אני מקבלת את טענת הנתבעת, כי מלכתחילה ביקשה מהתובעת לשדרג את גרסת החשבשבת שלה לגרסת 6.6, וכי בשל אי השדרוג כמבוקש, נדרש זמן ממושך יחסית לשליפת הנתונים מהחשבשבת למסופונים.

28. כבר בהסכם, תחת הכותרת "דרישות סף לחומרה וממשקים שיספק הלקוח לצרכיי המערכת" מופיעה דרישה זו ונכתב: "גרסת חשבשבת 6.6 (הלקוח עובד עם גרסת 6.5)" (עמ' 3 להסכם, דרישה שניה).

29. גם לאחר שנחתם ההסכם, בהודעת דואר אלקטרוני ששלחה הנתבעת לתובעת מיום 23.6.04 כתב, בין היתר, מר אייזנברג מהנתבעת: "יעקב מבקש שתשדרג את החשבשבת לגרסא 6.6". לדוא"ל זה צורף מסמך תזכורת לאפיון החומרה הנדרשת, שגם בו מצוין במפורש תחת הכותרת "דרישת סף לחומרה והממשקים שיספק הלקוח לצרכי המערכת": "גרסת חשבשבת 6.6 ומעלה - רוני יעקב מבקש שתשדרג לחשבשבת 6.6" (עמוד שני לנספח ד' לתצהיר הנתבעת). לכך לא באה כל תגובה בכתב מצד התובעת.

30. מנהל התובעת טען בתצהירו, כי "במסגרת המו"מ וכתנאי לכל התקשרות הובהר לנציגי הנתבעת, כי גרסת החשבשבת שעימה עובדת התובעת היא בגרסה 6.5, וכי לא ניתן לשנותה לגרסת 6.6" (עמ' 2 סע' 7 לתצהירו של מר שפיר). לפי הטענה בסיכומי התובעת, עובדה זו קיבלה ביטוי בהצעת הנתבעת (ס' 2.5 לסיכומים וה"ש).

31. בניגוד לטענת התובעת, וכמפורט לעיל, ההסכם דורש כי הלקוח יעשה שימוש בתוכנת חשבשבת בגרסה 6.6 ומעלה, ומציין כעובדה או כהערה בלבד, כי הלקוח עובד עם גרסת 6.5. הדרישה לגרסה 6.6 מעוגנת, אפוא, באופן ברור בהסכם. אין ביטוי בהסכם, כפי שנחתם, לטענת התובעת, כי עמדה על כך שלא תשדרג את תוכנת החשבשבת, וכי לאור עמדה זו, ביטלה הנתבעת את הדרישה.

32. יתר על כן, עדותו של מר שפיר בחקירתו הנגדית בכל הקשור לעניין זה, אינה מניחה את הדעת. מר שפיר טען, כי יש מסמך הבהרה שהעבירה התובעת לנתבעת בעניין זה, אולם לא מצאו אותו ועל כן, לא צורף. עוד טען, כי למרות שחתם על ההצעה בנוסחה כפי שנחתם, הוא הודיע לתובעת שהשדרוג בלתי אפשרי, ובהמשך, כנשאל מדוע לא תיקן את ההצעה עליה חתם, ציין "התאריך שנחתם אתה יכול לבדוק וכמה התייעצויות ופגישות היו לאחר מכן" (עמ' 12 שורות 5-20). מדובר בגרסה כבושה בחלקה (לגבי קיומו של מסמך ההבהרה שממילא לא הוצג), לא קוהרנטית ביחס למועד ההסתייגות (האם כבר עם החתימה כפי שעולה מש' 11 או לאחר החתימה, כפי שעולה מש' 13) ובחלקה לא עניינית (ש' 14 ואילך).

33. אציין, כי בגרסה אחרת של ההצעה, אשר צורפה לתצהיר התובעת, שאינה הגרסה שנחתמה, ונראה כי זו הגרסה הראשונית שנשלחה ע"י הנתבעת לתובעת, נכתבה רק הדרישה לחשבשבת 6.6. ההערה ביחס לקיומה של גרסה 6.5 אצל הלקוח, לא רשומה בה. דהיינו: העניין אכן עמד על הפרק, אולם כאמור, אין ביטוי לכך שעמדת התובעת, כאילו אין צורך או מקום לשדרוג, הוסכמה בין הצדדים.

34. זאת ועוד. אם, כגרסת התובעת, הובהר לנתבעת קודם לחתימת ההסכם, כי התובעת אינה יכולה לשדרג את תוכנת חשבשבת לגרסה 6.6, ניתן היה לצפות, כי לאחר שכתבה הנתבעת לתובעת ביום 23.6.04, כי היא מצפה לשדרוג התוכנה לגרסה 6.6, היתה זוכה דרישה זו לתגובה הולמת, שכן, לפי הנטען, רק חודשיים קודם לכן הבהירה התובעת לנתבעת כי שדרוג שכזה אינו אפשרי.

35. בנסיבות העניין, גרסת התובעת גם סבירה פחות מגרסת הנתבעת. קשה לקבל שבעניין שעמד על הפרק בשיחות בין הצדדים ואשר מצד אחד, מוצג כדרישת סף על ידי הנתבעת ומצד שני, לפי הטענה, הוא כה מהותי לתובעת, עד שלטענתה עמדה על כך, כתנאי להתקשרות, שלא יהיה עליה לשדרג את החשבשבת, כמתואר בתצהיר - יחתום מנכ"ל התובעת על ההצעה מבלי להתאימה להסכמות הנטענות. מעבר לכך, דין הוא שההסכם משקף את כל ההסכמות של הצדדים נכון למועד החתימה, ולא ניתן לקבל שכבר במועד החתימה, הוסכם אחרת מהכתוב.

36. התוצאה היא שבניגוד לדרישה המקדמית לפי ההסכם, התובעת לא שדרגה את גרסת החשבשבת לגרסה 6.6. גרסת הנתבעת, כי השימוש בגרסה 6.5 הביא לכך שמשך זמן שליפת הנתונים מהחשבשבת, היה ארוך יחסית ככל שחלפו חודשי השנה - לא נסתרה. כפי שהבהירה הנתבעת, בגרסה 6.5 לא ניתן לתחום את מועדי הנתונים הנשלפים, והדבר מחייב שליפת כל הנתונים מתחילת השנה בכל הטענה (ס' 20 לתצהיר הנתבעת, ס' ד.1.2 לסיכומי הנתבעת). לפיכך, לא ניתן לקבוע כי הנתבעת היא הנושאת באחריות לפעולה האיטית של שליפת הנתונים מהחשבשבת. תוכנת הנתבעת פועלת גם עם תוכנת חשבשבת בגרסה 6.5, כפי שברור מהעובדה שהנתבעת עבדה עמה במשך שנתיים, אולם, כמתואר, בצורה איטית יחסית. בנסיבות אלה, אין לתובעת אלא להלין על עצמה, לגבי הזמן שנדרש לשליפת הנתונים.

37. כמו כן, אני מקבלת את טענת הנתבעת, שזמני השליפה מהחשבשבת אינם בשליטתה, אלא בשליטת ספקית התוכנה (חשבשבת); טענה שאף היא לא נסתרה, והגיונית כשלעצמה.

38. אציין בהקשר זה, כי התובעת הסתמכה אך ורק על עדים עובדתיים ובעיקר על עדות מנהלה, שאיננו בעל הכשרה מקצועית כלשהי בענייני מחשבים, ואף הבהיר בחקירתו כי אינו מומחה לכך (עמ' 13 ש' 15-18); התובעת לא מצאה לנכון לתמוך תביעתה בחוו"ד מומחה, כדי לנסות ולסתור את הטענות המקצועיות של הנתבעת ולתמוך בטענותיה שלה.

39. עוד אציין, כי התובעת לא הבהירה (ולא הוכיחה) את פשר החשיבות הרבה שראתה באי-שדרוג תוכנת חשבשבת לגרסה 6.6. לא ברור אם מדובר בעלות הכספית של השדרוג (שאז היה מקום לבחון את העלות מול הנזק שנגרם בשל אי-השדרוג) או באי-היתכנות או נזק בלתי הפיך במהלך השדרוג, לנוכח מאפיינים כאלה או אחרים של המערכת (כגון אובדן מידע).

40. יתר על כן, מחומר הראיות עולה כי רשת המחשבים של התובעת סבלה מבעיות שלא קשורות בנתבעת ואשר גרמו להאטה בפעילות המערכת.

41. מר שפיר הכחיש בעדותו כי היתה בעיה בתשתית המחשוב של התובעת (עמ' 14 שורות 22-25 לפרוטוקול). אלא שלתצהיר הנתבעת צורפו מסמכים מתאריך 22.11.05 ומתאריך 24.11.05 – שהם מסמכים מ"זמן אמת" בהתנהלות הרגילה של הצדדים ובטרם סיום ההתקשרות - לפיהם נמסר לנתבעת, על ידי איש הרשת של התובעת בזמנו, יאיר, כי הגורם להאטת המערכת, נעוץ בבעיות ברשת המחשבים של התובעת (נספח' ח1 לתצהיר הנתבעת). לא הייתה כל תגובה מטעם התובעת לטענות אלו, לפיהן במערכת התובעת יש בעיה שעלולה להוביל להאטת עיבוד הנתונים; ובוודאי שאין תשובה מקצועית לעניין זה. בנסיבות כאמור, לא די בהצהרות או הכחשות מנהל התובעת, שאינו מומחה למחשבים ואשר אינן נתמכות בראיות נוספות אחרות כלשהן.

42. לא מצאתי שיש רלבנטיות לטענת התובעת, כי כיום היא עובדת עם חברה אחרת שסיפקה לה את המחשוב הדרוש עם אותה תוכנה - חשבשבת בגרסה 6.5 ועם אותה מערכת מחשוב. תוכנת הנתבעת עובדת בצורה אופטימאלית עם גרסה 6.6, והדבר הובהר מבראשית, כפי שעולה מההסכם ושאר הראיות שסקרתי לעיל. מכל מקום, הטענה לגבי פעולת התוכנה החדשה, כשלעצמה, לרבות מהירות הפעולה, הטענה שהיא פועלת עם תוכנת חשבשבת בגרסה 6.5 והטענה שמערכת המחשוב של התובעת נותרה כשהייתה - לא הוכחו. הטענות הוכחשו על ידי הנתבעת ולא הובאה כל ראיה להוכיחן למעט הצהרת מנהל התובעת. יש לציין כי גרסת מנהל התובעת, בעניין עבודת המערכת החדשה על אותו שרת, הייתה רצופת סתירות (ראו עמ' 18 ש' 20-21, ש' 26-27 ועמ' 4 סע' 17 ד. לתצהירו). הטענה כאילו תפקודה התקין של המערכת כיום, לאחר שהתובעת פנתה לחברה אחרת, מוכיח את כישלונה של הנתבעת - לא הוכחה, אפוא, כלל וכלל.

43. הטענה בדבר אי-מתן שירותי תמיכה לתובעת, נטענה בכלליות וללא כל פרטים שיאפשרו התייחסות ספציפית. הנתבעת מצדה צירפה תדפיס של קריאות השירות, שלפיו בעיות התוכנה נבעו ברובן בעיקר מגורמים שאינם קשורים לתוכנת הנתבעת (ראו המסמכים שצורפו בנספח ח6 לתצהיר הנתבעת, למשל: "קריאות שירות" - הופנתה ל-HP, "בעיית רשת אצל הלקוח","בעיות בחשבשבת"). אציין כי לפי התרשמותי מן התכתובת שבין התובעת לנתבעת, שלא נסתרה, הנתבעת העניקה שירות סביר ומענה סביר לרוב התקלות אותם העלתה התובעת, תוך זמן סביר ממועד הקריאה (נספחים ו1 - ט לתצהיר הנתבעת). מאידך גיסא, טענות התובעת בעניין זה הן סתמיות וללא נתונים וכימות שיאפשרו בחינתן אל מול נתונים אלה. גם בעניין זה לא עמדה, אפוא, התובעת בנטל המוטל עליה.

44. יתר על כן, כפי שעולה מעדות מנהל התובעת, התובעת לא העמידה מטעמה איש קשר בעל ידע בתחום המחשבים על מנת שירכז את הידע והטיפול מול הנתבעת. מי שטיפל במערכת היו המשתמשים בה (עמ' 13 ש' 20) ובשלב מסוים, אף חדלה לעבוד עם החברה שהעניקה שירותי תחזוקה לרשת המחשבים שלה, ולא היה איש רשת למעט טכנאי שטיפל בתחנות ברמת התוכנה (עמ' 14 ש' 2). אני מקבלת את טענת הנתבעת, כי הדבר גרם לסרבול ולחוסר מקצועיות בריכוז ובידע בטיפול במסופונים. הדרישה למינוי איש קשר בעל ידע בתחום, אשר ירכז את הידע והפניות, היא דרישה סבירה והגיונית, שמופיעה כבר מראשית ההתקשרות בין הצדדים. גם במסמך מיום 2.5.05 (ת/2), כשנה לאחר החתימה על ההסכם, הוצגה בעיה זו וסוכם בישיבה משותפת על מינוי אחראי מטעם התובעת לריכוז תחום המסופונים מול הסוכנים ומול הנתבעת (ס' 9 וכן ס' 1 למסקנות).

45. כן עומדת לתובעת לרועץ העובדה שהמערכת פעלה אצלה במשך שנתיים עד למועד בו ביטלה, לפי טענתה, את ההסכם. לא ניתן לקבל את הטענה, שהמערכת "לא עבדה" או שלא ניתנו שירותי תמיכה. כפי שהסביר מנהל התובעת, הייתה תחושה שיש עם מי לדבר ויש טיפול ("היו לנו תקלות ובעיות במערכת מהתחלה. קיבלנו ליווי מאד מקצועי ועשו בשבילנו עבודה מאד יפה" עמ' 17 ש' 6). בנוסף, הטענה לכשלים חמורים במערכת ולהעדר תמיכה מצד הנתבעת אינה עולה בקנה אחד עם העובדה, שתשעה חודשים לאחר שנחתם ההסכם בין הצדדים, בחודש ינואר 2005, הזמינה התובעת 5 רישיונות נוספים מהנתבעת.

46. זאת ועוד. אם נכונות היו טענות התובעת, ניתן היה לצפות שהתובעת תקדים ותשלח לנתבעת הודעת ביטול. לא כך פעלה התובעת. כל עניין ביטול ההסכם בא בתגובה להודעת הנתבעת, כי לאור אי-תשלום החוב הנובע מרכישת רישיונות שימוש נוספים, היא מפסיקה את מתן שירותי התמיכה. התובעת, לפי תצהירו של מנהלה, מר שפיר (עמ' 4 סע' 19-21), אמנם טענה כי ביטלה את ההסכם מיוזמתה. אלא שמר שפיר לא צירף לתצהירו הודעת ביטול ובחקירתו הנגדית, לא סיפק הסבר סביר להעדרו של מסמך הודעת הביטול (עמ' 19 ש' 8-13 לפרוטוקול). וגם לא לכך שרק לאחר כשנתיים, בתאריך 27.4.06 דרשה התובעת את השבת הכספים ששילמה ותשלום בגין נזקים.

47. עדותה של הגב' קוטלר, מנהלת תיקי לקוחות עסקיים בחברת אורנג' (עדה מטעם התביעה) הייתה חסרת ערך ראייתי לבירור השאלות השנויות במחלוקת. כעולה מעדותה, אין לה רקע מקצועי טכני בתחום (עמ' 9 ש' 13, עמ' 10 שורה 1-2). הגב' קוטלר הבינה במהלך פגישה שבה השתתפו גם הצדדים, כי היו בעיות טכניות, אך לא ידוע לה מה טיבן ומקורן. כאשר נשאלה האם המערכת עבדה אם לאו, ענתה שאינה יכולה לומר מכיוון שלא בדקה (עמ' 10 שורה 17,19,24).

48. לטענת התובעת, אי-הבאתו של מר שי אייזנברג, סמנכ"ל הנתבעת, לעדות, מחזקת את טענותיה (סיכומי התובעת עמ' 1 סע' 1.4 וכן בסיכומי התשובה). איני סבורה שיש באי הבאתו של עד זה כדי למלא אחר החוסר הראייתי שבראיות התובעת. מדובר במי שעמד מול התובעת בשלבים הראשונים, והוא איש שיווק, ולא בעל ידע טכני מקצועי. כפי שעולה מעיון בנספחים לתצהירי הנתבעת, המכתבים והתכתובות שבין הצדדים בדואר האלקטרוני - מר נחום, העד מטעם הנתבעת, היה מעורב באופן אישי בכל השלבים הרלבנטיים, לרבות ישיבת האפיון, גם אם בחלק מהזמן איש הקשר עם התובעת היה מר אייזנברג, שהביא את הדברים בשם הנתבעת ובשמו של מר יעקב נחום, בפרט (ראו גם חקירת מר נחום בעניין זה, בעמ' 28 ש' 17 עד עמ' 19 ש' 6). התובעת לא הצביעה על סוגיה או שאלה עובדתית אחת, שבה הייתה עדותו של מר אייזנברג עשויה לסייע או נדרשה לבירור השאלה שבמחלוקת.

49. טענתה של התובעת, כי עדותו של מר נחום היא עדות שמועה וסברה נסתרת ממילא מהמובא לעיל, ואף היא נטענה בעלמא ללא כל דוגמא, בטענה כי הגבלת העמודים בסיכומים מנעה הבאת דוגמאות כאלו או אחרות.

50. סיכומה של נקודה זו, בכל הקשור לתוכנה ולשירות שסופקו על ידי הנתבעת, לא עלה בידי התובעת להוכיח כי הנתבעת הפרה את התחייבויותיה לפי ההסכם. גם אם המערכת לא פעלה באופן מיטבי ולשביעות רצונה של התובעת, לא עלה בידיה להוכיח כי הכשל רובץ לפתחה של הנתבעת. הנתבעת, לעומת זאת, הראתה, כי אמנם התקיימו הליקויים להם טענה אצל התובעת, וכל טענותיה המקצועיות בעניין זה לא נסתרו.

51. דומה, כי התובעת נשבתה בקסמה של טענתה, כי המערכת לא עבדה "כמו שצריך", וסברה כי די לה בכך שלטענתה, היום כשהתבקשו שירותיה של חברה אחרת, באותה "סביבת עבודה", המערכת עובדת לשביעות רצונה (עובדה שהוכחשה על ידי הנתבעת, וכשלעצמה לא הוכחה). עמדת התובעת לאורך כל הדרך הייתה, שהנתבעת היא שצריכה להתמודד עם כך שהמערכת "לא עובדת", ונראה כי נשתכח ממנה כי רובץ עליה נטל הבאת הראיות ונטל ההוכחה.

אי אספקת ממשק לתוכנת קונטרול ומודולים שונים

52. אין חולק, שממשק זה לא סופק על ידי הנתבעת, וכי לצורך ביצוע הממשק הכרחי היה, שספקית תוכנת הקונטרול, חברת ALA, תערוך שינויים בתוכנה. עוד אין חולק, ששינויים אלה לא נעשו על ידי ALA. השאלה היא לפתחו של מי רובץ מחדל זה, והאם בנסיבות העניין, אי-אספקת הממשק על ידי הנתבעת מהווה הפרת החוזה.

53. מחומר הראיות עולה, כי התובעת הסכימה לכך שביצוע העבודה יתחלק לשני חלקים. בשלב ראשון, תותקן תוכנת המדף של הנתבעת ויהא ממשק של המסופונים לתוכנת חשבשבת בלבד ובשלב שני, יבוצע ממשק לקונטרול. הטעם להפרדה לשני שלבים, נעוץ בכך שהממשק לתוכנת קונטרול היה תלוי בביצוע פעולות נוספות של עדכון תוכנת הקונטרול עצמה.

54. ממסמך האפיון עולה, כי הנתבעת הציעה שהתובעת תשקול התקנת המערכת בשני שלבים: בשלב ראשון, התקנת מערכת מוצר מדף עם ממשקים לחשבשבת, כך שניתן יהיה לעלות לאוויר בלי ממשקים לקונטרול, הסוכן יהיה נגיש למלאי ולמחירונים וניתן יהא להפיק הצעת מחיר ללקוח ולשדרה למשרד. בשלב שני, פיתוח ממשק דו-כיווני מול תוכנת הקונטרול וביצוע אינטגרציה עם נתוני חשבשבת ופיתוח המודולים שיאושרו בחוזה. התובעת הסכימה לכך (עמ' 15 ש' 1-2).
(ראו, עוד, מסמך מר שפיר מיום 7.6.04, נספח ד' לתצהיר הנתבעת, שבו אישר את האפיון כפי שהוצע על ידי הנתבעת, ובמיוחד ס' 8 שבו ביקש "לסיים מייד קישור מחשבשבת והתחלת עבודה". כן ראו דוא"ל מיום 23.6.04 "בהמשך לפגישה מהיום", שלפיו סוכם שהפרויקט אכן יתחלק לשני חלקים כפי שהוצע על ידי הנתבעת, נספח ד' לתצהיר הנתבעת).

55. במסמך האפיון, שאושר על ידי מנהל התובעת בהסתייגויות שאינן נוגעות לענייננו, נכתבו הדרישות ליצירת ממשק עם מערכת הקונטרול ובין היתר, "כתיבת תוכנית ע"י ALA לקליטת נתוני פלט מסופונים: קליטת הצעות מחיר שהופקו במסופון, פתיחת אירוע מתאים בעת קליטת הצעת מחיר מהמימשק, עדכון נתונים שהוזנו במסופון במסגרת מודול מודיעין עסקי והזנתם למאפייני הלקוח המתאימים ..." (נספח ב' לתצהיר הנתבעת, עמ' 3, ס' 5).

56. במסמך מיום 2.5.05 (ת/2), כשנה לאחר ההתקשרות בין הצדדים, ממליצה הנתבעת על "המשך פיתוח של ממשק מול תוכנת קונטרול, יש לתאם פגישה משולשת (באחריות קירוסקאי ומיקרונט)".

57. מעדותו של מר בביאן מחברת ALA (עד התובעת), אכן מדובר היה בעניינים שבאפשרות ALA בלבד לבצע בתוכנת הקונטרול, ולא היה ביכולת הנתבעת לבצע את הממשק בכוחות עצמה. עוד עלה מעדותו, כי התובעת לא הזמינה את השינויים הדרושים מחברת ALA (עמ' 7 ש' 1-10, עמ' 6 ש' 17-18).

58. מנהל התובעת אישר בחקירתו הנגדית, כי היה ידוע לו, שנדרש שיתוף פעולה לצורך ביצוע הממשק עם תוכנת הקונטרול: "היה ברור שיש עבודות נוספות שאני צריך לשלם ל- ALA ולנתבעת" (עמ' 16, ש' 13), אך חמק ממתן תשובה עניינית כאשר נשאל שאלה ישירה מהן הפעולות בהן נקטה התובעת מול חברת ALA לצורך ביצוע ההתממשקות בין תוכנות הנתבעת לתוכנת הקונטרול:

"ש: מהם הפעולות שעשיתם מול ALA כדי לגרום להם לבצע את הפיתוח?

ת: אני יכול להגיד איך אני פועל תמיד מולם. יש הרבה ממשקים. ממשק לחשבשבת. יצרתי קשר בין הצדדים ואישרתי הצעות מחיר בהמשך. שהוגשו לי הצעות מחיר, אישרתי אותם. לא קיבלתי הצעות מחיר במקרה הזה. הם נתקעו ואמרו שאיבדו את הקשר עם הנתבעת ולא חוזרים. אין לנו תשובות, צריכים לקבל את הקבצים. הפניות שלי לנתבעת לא נענו" (עמ' 16, ש' 24).

59. תשובתו של מנהל התובעת אינה משכנעת כלל. העד מטעם התובעת, מר בביאן, לא טען שחברת ALA איבדה את הקשר עם הנתבעת. ואם אכן אבד הקשר בין ALA לנתבעת, הייתכן שהתובעת לא תתרעם על כך בכתב, ותדרוש מהנתבעת להשלים את מלאכת ההתממשקות?

60. בנסיבות אלה, אני דוחה את טענת התובעת, כי אי-אספקת הממשק לקונטרול נבעה מהימנעות הנתבעת לפנות לקבלת הסבר למיפוי הדרוש להתממשקות התוכנה מחברת ALA. אמנם, גם לפי גרסת הנתבעת, לבד מפגישה אחת, הנתבעת לא פנתה ל- ALA לצורך קבלת הסבר מיפוי ופנתה רק לתובעת (מנהל הנתבעת, עמ' 24 ש' 25). אולם לא נעשו ניסיונות רציניים (אם בכלל) של התובעת, שהיא הלקוח שצריך לשלם ולהזמין את העבודה מ- ALA, להביא לקבלת הדרוש מחברת ALA או לכך שהנתבעת תעביר לחברת ALA את הקובץ לדוגמא שנדרש לה, לפי הנטען, כדי לבדוק איך אפשר לבצע את הדבר וליתן הצעת מחיר (חקירת מר בביאן, בעמ' 6 ש' 28-31, עמ' 7 ש' 7-10)). התובעת לא פנתה בכתב או בדרך אחרת למי מהחברות לקידום העניין משך כל התקופה מאז חתימת החוזה, במשך כשנתיים, ובמיוחד לאחר הפגישה ממאי 2005, ואין חולק שלא הזמינה את העבודה מ- ALA.

61. נראה, שנוח היה לכל הצדדים להשאיר את המצב כמות שהוא, כאשר השלב השני של התממשקות מול תוכנת הקונטרול איננו מבוצע, מחד גיסא, והתובעת אינה משלמת את חובה בגין רכישת רישיונות נוספים, מאידך גיסא. ניתן לומר, כי בהתנהלותם שינו הצדדים את ההסכם ביניהם, כאשר בשלב מסוים זנחה התובעת את דרישתה לביצוע ממשק בין תוכנות הנתבעת לתוכנת הקונטרול, והנתבעת לא עמדה על זכותה לפי ההסכם לקבלת תשלום נוסף עבור חמשת הרישיונות הנוספים שסיפקה לתובעת.

62. יש לציין כי שני הצדדים לא פירטו מהו מחיר הממשק לתוכנת הקונטרול והמודולים הנלווים שלא סופקו, ולא עסקו בשאלה זו כלל וכלל. בהצעת המחיר, שהיא חלק מההסכם, הממשק לשתי התוכנות מתומחר בסך של 2500 $+ מע"מ (מתוך הזמנה בסך של 9675$+ מע"מ עבור 7 משתמשים, נספח א לתצהיר הנתבעת). בחשבונית מיום 11/10/04 שאושרה לתשלום על ידי התובעת (נספח ג1 לתצהיר התובעת) מתומחר הממשק הכפול בסך של 650$ + מע"מ. מכל מקום, בחישוב גס, ניכוי סך של כ- 15,000 ₪ שלא שולמו בגין רישיונות נוספים (שהם 3,357$ לערך לפי שער של 4.4680 שהיה תקף במועד החשבונית הנ"ל, כמצוין בראשה משמאל) מתוך כלל התמורה החוזית, בנסיבות העניין, נראה אף למעלה מסביר בעבור התובעת, גם אם נביא בחשבון עלותם של המודולים שלא סופקו.

63. אשר למודלים הנוספים שנטען שלא סופקו (ואינם קשורים בתוכנת הקונטרול שלא סופקה) – סטטיסטיקה ותמונות. התובעת טוענת שלא סופקה והנתבעת טוענת כי המודולים סופקו, קיימים במערכת וזמינים לשימוש (ראו גם נספח ט לתצהיר הנתבעת). במצב דברים זה, לא עמדה התובעת בהעדר כל ראיה נוספת, בנטל ההוכחה.

64. התוצאה היא, אפוא, שהתובעת לא הוכיחה, כי אי-ביצוע הממשק לתוכנת הקונטרול נעוץ במחדל של התובעת ובהפרת התחייבויותיה לפי ההסכם. ביצוע הממשק חייב שיתוף פעולה משולש בין התובעת, הנתבעת וחברת ALA, וכאמור לעיל היעדרו של שיתוף פעולה כאמור הוא תוצר של מחדלם של שני הצדדים, אשר שניהם חפצו בו.

65. מן המקובץ עולה כי התובעת לא הוכיחה שהנתבעת הפרה את ההסכם ולא הוכיחה כי ביטלה בשל כך את ההסכם, או שביטולו היה כדין. בהעדר הפרה וביטול כדין, התובעת איננה זכאית לסעדים המתבקשים על ידה – ביטול והשבה של הסכומים ששילמה לתובעת וכן, פיצויים על נזקיה.

66. אין בשני פסקי הדין שצורפו לסיכומי התובעים, כדי להועיל להוכחת הטענה כי במקרה זה שלפניי אמנם הפרה הנתבעת את התחייבויותיה כלפי התובעת, לפי ההסכם. כל עניין נבחן לנסיבותיו ולפי הראיות שהובאו בפני ביהמ"ש, ואין הנדון דומה לראיה.

67. יש לציין כי התובעת לא הצליחה להוכיח את תביעתה גם במישור הנזק, לגבי חלק ניכר מסכום התביעה. כך למשל, בעניין התביעה להשבת הסכומים ששולמו בעבור ציוד נלווה (מסופונים ומחשב) - המסופונים הם מחשבי כף יד, שניתנים לשימוש ללא קשר לתוכנה של הנתבעת. יתר על כן, מעדותו של מר שפיר עולה כי המסופונים שנרכשו, לא נמצאים בשימוש על ידי התובעת מסיבות שאינן קשורות בנתבעת אלא לשימוש בהם על ידי עובדי התובעת ("אחד הלך לאיבוד, אחד נפל למישהו ונפגע...", עמ' 18 ש' 14-19). גם מטעם זה, אין מקום להשבת כספי ההוצאות בעבור המסופונים. אשר לסכומים ששולמו בעבור השרת - כאמור, בגרסתו של מר שפיר בשאלה אם התובעת עושה גם כיום שימוש באותו שרת, נפלו סתירות (עמ' 18 ש' 21 וש' 26-27, עמ' 4 סע' 17 ד. לתצהיר).

68. יתר על כן, לא הוכחו כדבעי מלוא הסכומים שנתבעו בגין השבה כאמור (34,506 ₪). הוצגו חשבוניות בסך 27,869 ₪ (נספחים ג4 ו- ג6 לכתב התביעה). היתרה נתמכת כביכול בכרטסת הנהלת חשבונות, אשר לפי עדותו של מר שפיר, מנהל התובעת בעניין אחר, מייצגת "מצב זמני" ואין לסמוך על הרישומים בה כמשקפים את המצב נכונה (ראו בעניין זה הדיון להלן).

69. אשר לתביעה להשבת עלות התקשרות עם ספק חלופי (142,000 ₪ כולל מע"מ) – באופן עקרוני, סעד זה אינו יכול לדור בכפיפה אחת עם תביעה להשבת הסכומים ששולמו עבור המערכת של הנתבעת, גם אילו התקבלו טענות התובעת בדבר הפרת החוזה על ידי הנתבעת (שנדחו כאמור). על כן, מראש מדובר בתביעה שנוספו לה, מעבר למחלוקת הבסיסית בדבר השבת התשלומים ששולמו לפי ההסכם או לצורך ביצועו, סעדים כספיים בסכום ניכר ללא כל ביסוס שבדין. מעבר לכך, הסכומים הנטענים לא הוכחו. לראיות התובעת צורפה הצעת מחיר ע"ס 29,000 $ של חברת "קואלי טופ" (נספח ד1 לכתב התביעה) ולא צורפה חשבונית. התובעת צירפה כרטסת הנהלת חשבונות שלה המלמדת על תשלום בסך של 41,536 ₪ בלבד (נספחים ד3-ד5 לכתב התביעה) ומנהל התובעת טען כי בעניין זה הכרטסת מייצגת "משהו ביניים" (עמ' 18 שורה 32 לפרוטוקול).

70. אשר לפיצוי בגין אבדן שעות עבודה 50,000 ₪ ופיצוי בגין "נזק ישיר או עקיף לרבות נוכח עיכוב במתן פתרון המחשוב" (16.4 לכתב התביעה) בסך של 100,000 ₪ (שבסיכומים הפך להיות נזק בגין אובדן עסקאות) - משלא הרימה התובעת את נטל הראיה כי הנתבעת הפרה את ההסכם, אין היא זכאית לסעד המבוקש. בכל מקרה, אף שמדובר בראש נזק נכבד מבחינת הסכומים שנתבעו, התובעת לא הציגה אסמכתאות או ראיות כלשהן לביסוס הנזקים הנטענים ובסיס הנתונים שעומד מאחורי התביעה. בסיכומים הוספו על ידי ב"כ התובעים מספר נתונים וחישובים בעלמא (אף הם ללא אסמכתאות).

71. לנוכח דחיית התביעה, התייתר הצורך לדון בטענות הקיזוז של הנתבעת, שממילא נזנחו בתצהירי הנתבעת ובסיכומיה, ואף לא הובאו נתונים לביסוסן בכל הקשור לאובדן עסקאות ופגיעה במוניטין.

72. סוף דבר, התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 25,000 ₪ +מע"מ כחוק. ההוצאות נקבעו בשים לב להערות בימ"ש ביחס לסכום התביעה בסעיפים 69-70 לעיל.

ניתן היום כ' בתמוז, תשס"ט (12 ביולי 2009) בלשכתי.

המזכירות תעביר העתקים לצדדים.

יעל בלכר, שופטת



מעורבים
תובע: קירוסקאי בע\'מ
נתבע: מיקרונט בע\'מ
שופט :
עורכי דין: עו\'ד לויט גדעון,עו\'ד הרבון צחי