ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משה אביסרור נגד כלל - חב' לביטוח :


בתי המשפט

בית משפט השלום קרית גת

בשא001841/07

בתיק עיקרי: א 001420/07

בפני:

כבוד השופט אלון אינפלד

תאריך:

20/07/2009

בעניין:

משה אביסרור

ע"י ב"כ עו"ד

גדעון פנר ואח'

המבקש

נ ג ד

"כלל" - חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

ח. דוד חיות ואח'

המשיבה

החלטה

1. יחד עם הגשת התביעה, הגיש התובע בקשתו למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי והנוירולוגי. הנתבעת הגישה תגובתה לבקשה בה טענה כי קיימת בעניינו של התובע קביעה על פי דין מטעם המל"ל. התובע הגיש תשובתו ובה פירט השתלשלות העניינים כדלקמן:

א. התובע נפגע בתאונת דרכים אשר הוכרה גם כתאונת עבודה. התובע פנה למל"ל אשר קבע לו נכויות זמניות בשיעורים שונים.

ב. ביום 25.11.07 הוגשה תביעתו של התובע לבית משפט זה ויחד איתה בקשתו למינוי מומחים רפואיים בתחומי האורטופדיה והנוירולוגיה.

ג. טרם נקבעה לתובע נכות צמיתה על ידי המל"ל, החל במגעים עם הנתבעת וביום 27.4.08 חתמו הצדדים על הסכם (להלן: "ההסכם") לפיו מונה לתובע מומחה מוסכם בתחום האורטופדיה ונקבע כי חוות דעתו של המומחה תחייב את הצדדים גם במסגרת ההליכים בבית המשפט וחוות הדעת תראה כאילו הוגשה על ידי מומחה לפי תקנה 7 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) התשמ"ז 1986 (להלן: "התקנות").

ד. התובע נבדק על ידי המומחה המוסכם וחוות דעתו ניתנה ביום 23.10.08 ובה נקבעה נכות צמיתה לתובע בשיעור של 31.6%. הנתבעת פנתה לאחר מכן למומחה בשאלות הבהרה ונענתה.

ה. ביום 26.10.08 נשלחה לתובע הודעת המל"ל כי ביום 23.10.08 נקבעה נכותה הצמיתה על ידי הועדה הרפואית בשיעור של 10%.

2. כעת, עותרת הנתבעת להעדפת קביעת המל"ל כקביעה על פי דין מאחר וזו ניתנה עובר לחוות דעתו של המומחה המוסכם. מנגד, טוען התובע, בהסתמך על רע"א 10489/08 ביטוח חקלאי מנ' רחמים נחמיה (19.5.09) (להלן: "הלכת נחמיה"), כי חוות דעתו של המומחה המוסכם ניתנה לפני קביעת המל"ל ועל כן היא המחייבת.

דיון והכרעה:

  1. בטרם אדון לגופו של עניין אציין כי בהתאם להסכם שנחתם בין הצדדים יש לראות במומחה ד"ר הנדל כמומחה מטעם בית המשפט ובחוות דעתו כאילו הוגשה לבית המשפט.
  2. על פי ההלכה "... אין מקום למנוע מנפגע את זכותו לכך שבית המשפט ימנה מומחה או מומחים רפואיים על מנת שאלה יקבעו את דרגת נכותו, רק מפני שפתוחה בפניו הדרך לקביעת דרגת נכותו כנפגע תאונת עבודה על פי חוק הביטוח הלאומי" (רע"א 1619/93 "אליהו" חברה לביטוח בע"מ נ' טטרו יאיר, פ"ד מז(4) 89). נפגע אינו חייב על פי דין, למצות את ההליכים במל"ל כתנאי לעתירתו לבית המשפט למינוי מומחה. לפיכך, בנסיבות רגילות, אם בחר הנפגע שלא לפנות בתביעה למוסד לביטוח לאומי, ואף אם בחר לנטוש תביעה כזו שכבר פתח בה, אין בבחירתו זו כדי לחסום בפניו את המסלול של מינוי מומחה לפי סעיף 6א לחוק הפיצויים, אם כי לעיתים, נלקח הדבר בחשבון בהתייחס לחובתו להקטנת נזקיו.
  3. בהלכת נחמיה מונו מומחים על ידי בית המשפט לאחר שהצהיר בא כוח המשיב לפרוטוקול כי לא נקבעה נכות ע"י המל"ל. חוות דעת המומחים הוגשו לבית המשפט. אז התברר כי עובר להצהרתו של ב"כ המשיב, נקבעה למשיב נכות צמיתה ע"י המל"ל. בית המשפט שם קבע כי התנאי לקבלתה של קביעת נכות על פי דין הוא שהקביעה תינתן עובר למתן חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט. יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי משלא ידע המשיב על קביעת המל"ל אלא חודשים לאחר מכן ולאחר שמינוי המומחים וחוות דעתם הפכו לעובדה, מאחר והצדדים היו חפים מידיעה, העדיף בית המשפט את חוות דעת המומחים על פני קביעת המל"ל.
  4. ברע"א 5392/01 מוצטפא גבר נ' נאדל נסאסרה, פ"ד נו(1) 535 (להלן: "הלכת גבר") נדון מקרה דומה לענייננו בו גם כן נחתם הסכם בין הצדדים למינוי מומחה אשר ייחשב כמומחה מטעם בית המשפט. שם, בטרם נבדק המבקש אצל המומחים, זומן לוועדה רפואית במל"ל ונקבעה נכותו בחלק מתחומי המומחיות. בית המשפט קבע כי יש לראות במועד הגשת חוות דעת המומחה הרפואי לתיק בית המשפט, כתחילת שמיעת הראיות לצורך סעיף 6ב לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה 1975 (להלן: "החוק") וממועד זה, עדיפה חוות דעת המומחה על כל קביעה אחרת על פי דין. יחד עם זאת, במקרה שנדון, מאחר וקביעת המל"ל ניתנה טרם בדיקת המבקש אצל המומחים, העדיף בית המשפט את קביעת המל"ל.

בנוסף, קבע בית המשפט כי תכליתו של סעיף 6ב הינה למנוע את העלויות הכרוכות במינויו של מומחה רפואי נוסף, כאשר קיימת קביעה על פי דין. במקרים בהם כבר מונה המומחה והוגשה חוות דעתו, עלויות אלו אינן נחסכות ואין הצדקה שבית המשפט לא יסתמך על חוות דעת המומחה.

  1. לעומת זאת, ברע"א 8598/07 שמואל והבה נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (מיום 5.12.07), הוגשו חוות דעת המומחים לבית המשפט עוד בטרם נקבעה נכותו של המבקש ע"י המל"ל. על כן, אבחן בית המשפט מקרה זה מהלכת גבר וקבע כי עם הגשת חוות דעת המומחים, החל מועד שמיעת הראיות בתיק ועל כן אין לקבל את קביעת המל"ל.
  2. בענייננו, נבדק התובע על ידי ד"ר הנדל בתאריך 4.6.08. זאת, לאחר תום הנכויות הזמניות שנקבעה לו במל"ל. חוות דעתו של ד"ר הנדל ניתנה ביום 23.10.08. בצירוף מקרים מפתיע, שהרי מועד נתינת חוות דעת המומחה אינו בידיעת או בשליטת התובע, באותו היום עצמו נכח התובע בוועדה הרפואית במל"ל. זו קבעה נכותו הצמיתה, והודעה פורמאלית על כך נתנה בתאריך 26.10.08.
  3. לפיכך, במקרה דנן לא ניתן לומר כי קביעת המל"ל קודמת למועד הגשת חוות דעת המומחה אלא שתי אלו למעשה ניתנו באותו היום ממש.
  4. בנסיבות אלו נראה כי אין כל הצדקה להעדיף את קביעת המל"ל נוכח תכליתו של סעיף 6ב' לחוק כפי שתוארה על ידי בית המשפט העליון בהלכת גבר שאוזכרה לעיל. בנוסף, לעומת נסיבות המקרה בהלכת גבר שם קדמה קביעת המל"ל אף לבדיקת המבקש על ידי המומחה, כאן בענייננו, קביעת המל"ל ניתנה כחמישה חודשים לאחר שנבדק התובע אצל המומחה ביום מתן חוות דעתו. בהלכת גבר הודגשה תכלית החקיקה לחסכון בהוצאות אשר באותו המקרה, טרם הוצאו. כאן, לא רק שההוצאה כבר הוצאה, אלא, שהפרי כבר הבשיל לכלל חוות דעת חתומה.
  5. מעבר לכל האמור לעיל ראוי להזכיר ולזכור כי סעיף 6ב' לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים התשל"ה 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד) , על פיו "קביעה על פי דין" מחייבת את בית המשפט, מהווה מנגנון חריג ביותר בדיני הראיות. מקורו של חריג זה הינו במגמת המחוקק בחוק הפלת"ד לצמצום ההליכים המשפטיים והחיסכון בהוצאות.

כאשר ישנו ספק בדבר תחולת החריג, יעדיף בית המשפט את הכלל. בייחוד כאשר מתקבלת חוות דעת מומחה, מטעם בית המשפט עצמו, הנגישה לשאלות הבהרה וחקירה נגדית מטעם הצדדים, ואשר, בדרך כלל, מנומקת בצורה מלאה יותר מקביעת וועדה רפואית, ומקיימת בסיס טוב יותר להערכת נכות תפקודית.

12. לאור כל האמור לעיל, הנני קובע כי חוות דעתו של ד"ר הנדל שניתנה בהתאם להסכמת הצדדים, תחייב את בית המשפט על פני קביעת המל"ל לעניין שיעור נכותו הצמיתה של התובע.

  1. לפיכך, התיק נקבע לישיבת קד"מ משפט לתאריך 11.2.2010 בשעה 12:10 .

הצדדים ישלימו את הליכי הגילוי והעיון במסמכים תוך 60 יום מיום קבלת החלטה זו.

תחשיבי נזק מפורטים בצירוף המסמכים הרלבנטיים יוגשו מטעם התובע עד 30 יום לפני מועד הדיון שנקבע ומטעם הנתבעים עד 14 ימים קודם, אלא אם כן תוגש בקשה מטעם מי מהצדדים להבאת ראיות לסתור.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

ניתנה היום כ"ח בתמוז, תשס"ט (20 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.

אלון אינפלד, שופט