ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין בדר נגד אימן :


בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים

א 005510/02

לפני:

כב' השופט כרמי מוסק-סגן נשיא

20/07/2009

בעניין:

אחמד בדר (קטין)

באמצעות אימו ואפוטרופוסו הטבעית הגב' מאג'דה בדר

התובע

נ ג ד

1. ג'אבר אימן

2. סהר ציון חברה לביטוח בע"מ

3. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

הנתבעים

פסק דין

לפני תביעה עפ"י חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 בגין נזקים שנגרמו לתובע, אחמד בדר, עקב תאונת דרכים מיום 1.10.01.

רקע

1. ביום 1.10.01 בהיות התובע בן 10 נפגע ברגל ימין לרבות פגיעות בשוק ובירך ימין בהיותו הולך רגל בתאונת דרכים (להלן:"התאונה").

2. הנתבעים אינם מכחישים את חבותם למקרה כך שהצדדים חלוקים בשאלת גובה הנזק בלבד שתידון להלן.

נכות רפואית

3. לתובע מונו שני מומחים רפואיים מטעם בית המשפט.

4. ביום 3.7.03 ערך ד"ר דוד הנדל, מומחה רפואי בתחום האורטופדיה, חוות דעת ובה קבע כי לתובע נותרה נכות צמיתה בגובה 19% בגין התאונה כדלקמן:

"1. עקב חיבור לקוי בסיבוב של עצם הירך הימנית המתבטאת בסיבוב פנימי 20 מעלות וחיצוני 80 מעלות לעומת 45-60 מעלות בהתאמה ברגל השניה (כלומר 25 מעלות הפרעה בסיבוב – 10% נכות צמיתה לפי תקנה 47 (2) א'.

2. עקב צלקות רבות ברגל ימין ושמאל כמתואר לעיל בלא הפרעה לתנועות המפרקים השכנים אך עם הידבקות לרקמות התחתונות 10% נוספים לפי תקנה 75 (1) ב' פונקציונאלי.

סך הנכות 19% לצמיתות."

5. ביום 22.4.07 ערך ד"ר דוד הנדל חוות דעת משלימה ובה קבע כי לתובע נותרה נכות משוקללת בגובה 27.1% לצמיתות כדלקמן:

"...בצילום הנ"ל נראה בבירור נזק אפיפיזרי והפרעת צמיחה עם משטח מפרקי אלכסוני.

מצב זה מקנה נכות שלא ניתנה בחוות דעתי מתאריך 3/7/2003 בסך 10%. הקביעה היא לפי תקנה 47 (2) ב' המפנה את הפוסק לתקנה 48 (3) א' (בהתאמה).

המצב יכול להשתפר בניתוח שרצוי לבצעו עכשיו אך כמובן שאין בכך ערבות לתיקון המצב.

לאור זאת נכותו הקודמת 19% משתנה ותעמוד מעתה על 27.1% לצמיתות."

6. ד"ר הנדל קבע בחוות דעתו המשלימה כי קיים ניתוח שיכול לשפר את מצבו הרפואי של התובע אם כי אין בניתוח ערובה לתיקון המצב.

7. המומחה לא פרט באיזה ניתוח מדובר, איזה רכיב במצבו של התובע ישתפר ומהם סיכוייו וסיכוניו של הניתוח המדובר. הצדדים לא זימנו את המומחה לחקירה, לא שלחו שאלות הבהרה בעניין והתובע לא הביע את נכונותו לעבור ניתוח שלא ברור מהו. אשר על כן איני מוצא לנכון לייחס כל משקל לעניין האופציה הניתוחית במסגרת קביעת נכותו של התובע.

8. ביום 30.1.06 ערך ד"ר דניאל מאיר, מומחה רפואי בתחום הפסכיאטריהחוות דעת בעניין התובע וקבע בסיכום כדלקמן:

"אחמד היום בן 15, נפצע כשהיה בן עשר על-ידי עגלת טרקטור. לא היו איבוד הכרה או התכווצויות. הוא הי החודש באשפוז בשל שברים פתוחים ברגלו, ובשובו לבית הספר היה מאוד מוגבל בתנועותיו. מאז התאונה ניכרת ירידה בציוניו, יש לו פחדים ביום ובלילה והוא סובל מהרטבה לילית. אם ההרטבה אכן קיימת, ואין על כך דיווח אלא מפי הנער, כי אז היא לא טופלה כלל.

בשל משקלו הרב של סימפטום ההרטבה אצל נער מתבגר וההשלכות שעשויות לכך על חייו בעתיד, הנני ממליץ להפנותו לטיפול פסיכולוגי ותרופתי.

...

אבקש לבדוק אותו שוב בתום שנה מתחילת הטיפול בהרטבה, כדי שאוכל לקבוע אם יש נכות צמיתה."

9. התובע לא פנה לקבלת טיפול פסיכולוגי ותרופתי לא אצל גורם ממלכתי ולא אצל גורם פרטי כהמלצת ד"ר דניאל מאיר, וכפועל יוצא מעובדה זו לא נבדק פעם נוספת בידי המומחה שמונה מטעם בית המשפט ולא נקבעה לו נכות נפשית כלשהי.

10. כאן שנכותו הרפואית המשוקללת של התובע, כתוצאה מהתאונה היא בגובה 7.1%.

נכות תפקודית

11. בתובע נפגע בתאונת דרכים כהולך רגל בהיותו כבן 10 שנים.

12. עלפי מכתב השחרור מבית חולים הדסה לתובע ארע שבר בירך ימין בשליש מרוחק, שבר פתוח גוסטילו B-3 בעצמות השוק המרוחקות, פגיעה בעורק פרומרלי שטחי. התובע נותח והשבר קובע במסמרי "ננסי", העורק תוקן עם שתל ורידי אשר נלקח מרגל שמאל והשוק קובעה במכשיר קיבוע חיצוני ותילים פנימיים. עקב נמק עור עבר השתלות והוצא המסמר אשר הפריע בריפוי העור. מכשיר הקיבוע החיצוני הוסר וביום 2.12.01 אושפז פעם נוספת עד ליום 6.12.01 עקב זיהום הפצע עד .

13. עלפי התיעוד מבי"ח הדסה התובע אושפז למשך 35 ימים כאשר הוא קטין הסובל משבר מרוסק אברגלו עבר ניתוחים והשתלת עור. עלפי חוות הדעת של ד"ר דוד הנדל תפקודו של התובע סביר וטוב, עם מגבלות מסוימות.בחוות הדעת קבע המומחה כי לתובע 10% נכות צמיתה לפי תקנה 75 (1) ב' פונקציונאלי ואני מאמץ קביעה זו.

14. בנוסף מאחר והתובע הראה לבית המשפט פיזית ובצילומים את מהות הפגיעה ואת הקושי התפקודי הנובע ממנה וזאת מבלי שאתייחס לסעיפים 8(א), 9 (ג) ו-12(ג) לתצהירו של התובע ומאחר ואני מקבל את הראיות שהוצגו לפני כי לתובע קשיי תפקוד פיזיים בפעילות גופנית, התמודדות עם צלקות כואבות ומכוערות וקשיים לימודיים עקב פגיעתו אני קובע את נכותו התפקודית בגובה 15%.

תחשיב נזק

15 תובע יליד 20.12.1991 בן 10 במועד התאונה ובן 17 היום.

16. כאב וסבל – על בסיס נכותו הרפואית של התובע, אשפוזו למשך 35 ימים אני קובע לו פיצוי במעוגל בסך 70,000 ₪ בגין ראש נזק זה.

17. הפסד השתכרות לעתיד – טוען התובע כי בסיס השכר היות ומדובר בקטין עומד על סך של 8,323 ₪ ברוטו, השכר הממוצע במשק.

הנתבעים לעומת זאת טוענים כי היות ולא הוכח כי לתובע ,תעודת זהות כחולה, היות והוא מתגורר במזרח ירושלים ולומד בבית ספר השייך לרשות הפלסטינית יש לקבוע את בסיס השכר הממוצע של תושבי הרשות ועל פי ת.א. (שלום י-ם) 8611/03 עזבון עסא ז"ל נ' קרנית ואח' שם ערך כב' השופט וינוגרד סקירה של הפסיקה בנושא גובה השכר הממוצע ברשות יש לקבוע כי פוטנציאל השתכרות התובע כתושב רשות הוא בסך 2,000 ₪.

היות ולתובע מספר תעודת זהות המופיע ברישומים הרפואיים והוא מתגורר במזרח ירושלים אני סבור כי יש לחשב את בסיס השכר על פי השכר הממוצע במשק לאזרחי המדינה ולא תושבי הרשות על אף העובדה שהתובע לומד בבית ספר השייך לרשות הקרוב למקום מגוריו.

8,000 ₪ X 15% X 307.8609 = 370,000 ש"ח (במעוגל).

18. הפסדי פנסיה ותנאים סוציאליים – לפי החקיקה החדשה בישראל חובתו של המעביד להפריש סכומים לטובת קרן פנסיה ועל כן יש לפצות את התובע בגין ראש נזק זה כדלקמן:

70% (שיעור הפנסיה) X 8,000 ₪ (בסיס השכר) X 15% (נכות) X 103.56 (מקדם היוון) X 0.235 (היוון כפול) = 29,000 ₪.

19. עזרת הזולת לעבר ולעתיד – בעקבות התאונה נעזר התובע באימו (התובע יתום מאב) ושני אחיו. אין ספק לנוכח פגיעתו של התובע אישפוזו הממושך וגילו הצעיר כי הסיעוד והתמיכה של בני משפחתו לה הזדקק. התובע לא צרף ראיות להוכחת נזקיו. לגבי העתיד הרי שלתובע מגבלות פיזיות בכיפוף הרגל, כאבים ונכות רפואית ותפקודית ואני קובע פיצוי גלובלי בגין ראש נזק זה בסך 60,000 ₪ .

20. הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד - בעקבות התאונה לתובע הוצאות כספיות מרובות בגין טיפול תרופתי סדים תחבושות. כן טוען התובע כי יזדקק בעתיד לטיפולים פסיכיאטריים מכיוון שקיימת בעיה נפשית ובשל הסטיגמה שבטיפול שכזה לא עבר טיפולים עד היום.

בהתחשב בעובדה כי חוק ביטוח בריאות מכסה חלק מההוצאות אני קובע לתובע סכום גלובלי של 10,000 ₪ בגין ראש נזק זה.

21. הוצאות ניידות ונסיעה לעבר ולעתיד – לאור מהות הפגיעה האורטופדית אני קובע לתובע פיצוי גלובלי של 30,000 ₪ בגין ראש נזק זה.

22. הוצאות מיוחדות בעבר – העידה הגב' לילה עבדאלטיף כי נתנה לתובע שיעורים פרטיים כדי לעזור לו בהדבקת הפער הלימודי עם בני גילו. גב' לילה עבדאלטיף מורה במקצועה המתגוררת בשכנות סייעה לתובע כ-5 פעמים בשבוע משך 3 שנים ומקבלת 50 ₪ ליום. לא הובאה כל ראיה או אסמכתא לתשלום ואני דוחה טענה זו.

23. הוצאות כלכלה בבית החולים ונסיעות טוען התובע כי בזמן אישפוזו הוציאה משפחתו על מוצרי מזון ונסיעות סכום גדול אני קובע לתובע בראש נזק זה של הוצאות מיוחדות לעבר סך של 10,000 ₪.

24. ניכויים - שנת 2001 קיבל התובע תשלום תכוף בסך 13,000 ₪ כולל שכ"ט עו"ד. משוערך להיום (ללא שכ"ט עו"ד) 16,607 ₪ (במעוגל 17,000 ₪).

25. סיכום – לאור האמור אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 562,000 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% בתוספת מע"מ והוצאות המשפט. הסכומים ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

26. המזכירות תעביר העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום כ"ח בתמוז, תשס"ט (20 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.

כרמי מוסק, שופט

סגן נשיא