ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מנורה חב' לביטוח בע"מ - רונן אברמוב :


בתי המשפט

בית משפט השלום ירושלים

א 009986/07

בפני:

כב' השופטת ליפשיץ-פריבס מרים

20/07/2009

בעניין:

מנורה חברה לביטוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

א. שכטר

התובעת

נ ג ד

רונן אברמוב

ע"י ב"כ עו"ד

טיחונוב

הנתבע

נ ג ד

שמעון (סמי) חברוני

ע"י ב"כ עו"ד א. שכטר הצד השלישי

פסק דין

1. התביעה היא תביעת שיבוב, שהוגשה ע"י המבטחת של רכבו של צד ג', בגין נזקים שנגרמו לרכב בתאונה מיום 13.9.06, בה היה מעורב רכבו של הנתבע. התובעת, תובעת טוענת לזכותה לקבל את הוצאותיה מהנתבע, שעמדו על סך של 9,989 ₪, לפי הפוליסה ומכוח המחאת זכות כלפי הנתבע.

2. הנתבע, אינו מכחיש את אחריותו לתאונה. יחד עם זאת, טוען הנתבע כי מאחר ולא היה ברשותו ביטוח צד ג', הוסכם בינו לבין צד ג' שהוא ישלם לצד ג' במישרין, את מלוא נזקיו ובהתאם לכך, צד ג' לא יפעיל את החבות של התובעת כלפיו, מכוח הפוליסה שברשותו. לפיכך, שילם הנתבע לצד ג' סך של 4,550 ₪ לסילוק מוחלט של הנזקים בגין התאונה. בד בבד ובחוסר תום לב, פנה צד ג' לתובעת וקיבל ממנה פיצוי בגין התאונה וכעת, הוא נדרש שלא כדין, לשלם תשלומים נוספים לתובעת בניגוד למוסכם בינו לבין צד ג'.

3. התובעת וצד ג', דחו את טענות הנתבע וטענו כי התשלום של הנתבע לצד ג', שולם אך ורק בגין נזקיו העקיפים של צד ג' עבור השתתפות עצמית, כינון, הנחת העדר תביעות, הפסד ימי עבודה ועוגמת נפש ולא בגין הנזקים שנגרמו לרכבו בתאונה, אשר הם נשוא התביעה. בנוסף טענה התובעת, כי עומדת לה זכות התחלוף, לחזור אל הנתבע לאור הזכות לפיצוי או שיפוי כלפי הנתבע.

4. הנתבע, הגיש הודעת צד ג' וחזר על טענותיו כנגדו, כפי שהללו הובאו בכתב ההגנה. צד ג', טען להגנתו כי אחותו של הנתבע, ביקשה לקחת על עצמה את הטיפול בעניין הנזקים האישיים שנגרמו לו ולא בגין הנזק הישיר שנגרם לרכב. לגירסתו, בעת ניהול המו"מ עם אחותו של הנתבע בנוגע לפיצוי, הובהר לה כי הנזק הישיר שנגרם לרכב עומד על סך של 11,252 ₪ וכי תוגש על ידו תביעה לחברת הביטוח על מנת שישולמו לו נזקיו. לדבריו, לא יעלה על הדעת שהוא היה מסכים לתשלום פיצוי בסך 4,550 ₪ לנוכח שיעור נזקי הרכב ומבלי שיוסיף לכך, את נזקיו האישיים העקיפים כתוצאה מהתאונה.

5. צד ג', חתם לנתבע על אישור בדבר קבלת המחאות בסך כולל של 4,550 ₪ וכך נירשם באישור: "עבור הפגיעה במכונית, ואין לי תביעות בזאת שכל השיקים יכובדו" (האישור צורף כנספח לכתב ההגנה ייקרא להלן - "האישור").

דיון ומסקנות:

6. המחלוקת היא בשאלת נפקותה של ההתקשרות בין הנתבע לצד ג', אשר במסגרתה ניתן לנתבע האישור ע"י צד ג', אם יש בה כדי להשפיע על זכותה של התובעת לתחלוף מהנתבע.

7. התחלוף, מבוסס על שני עקרונות. האחד, לפיו לא יצא חוטא נשכר והשני, אינטרס הציבור שלא לשאת בעלות הנזקים בייקור בלתי נמנע של מחירי הביטוח, אילולא עמדה למבטחת זכות השיפוי (ראה: ירון אליאס, דיני ביטוח, כרך ב', עמ' 540). לצורך הקמת זכות התחלוף על המבטחת לעמוד בשלושה תנאים: התגבשות חבות חוזית, תשלום בפועל של תגמולי הביטוח וקיומה של זכות בידי המבטחת לשיפוי או לפיצוי ממי שאחראי לנזקי המבוטח. זכות התחלוף אינה קמה, כל עוד לא שולמו הלכה למעשה תגמולי הביטוח.

8. לאור זאת, יש לבחון תחילה מהו מועד ההתקשרות בין צד ג' לבין הנתבע, אשר סופו במתן האישור, האם הוא נעשה לפני קבלת תגמולי הביטוח מהתובעת או לאחר מכן והאם אנו ניכנסים לגדרו של סעיף 62(ג) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 שקבע: "קיבל המבוטח מן האדם השלישי פיצוי או שיפוי שהיה מגיע למבוטח לפי סעיף זה, עליו להעבירו למבטח; עשה פשרה, ויתור או פעולה אחרת הפוגעת בזכות שעברה למבטח, עליו לפצות בשל כך".

9. צד ג', הצהיר כי התובעת שילמה לו את תגמולי הביטוח כבר ביום 5.11.06. מנספח ג' לכתב התביעה אכן עולה, כי התובעת שילמה לו כבר ביום 5.11.06 סך של 9,573 ₪.

10. לעניין מועד החתימה על האישור, הצהיר צד ג' כי ביום 7.11.06, הוא ערך הסכם עם אחות הנתבע ובמעמד זה, קיבל לידיו ממנה ארבע המחאות, בסך כולל של 4,550 ₪ (סעיף 21 לתצהיר עדות ראשית שלו). הנתבע בכתב ההגנה ובתצהירו, לא טען כנגד מועד חתימת צד ג' על האישור ובעדותה של אחותו של הנתבע, הגב' אברמוב נטען לראשונה, כי רישום התאריך על גבי האישור הוא ביום 1.11.06 ולא ביום 7.11.06 כפי שנירשם עליו. בהיעדר ראיה לסתור ולאור נספח א' לכתב ההגנה (ת/1) והרחבת חזית בנוגע למועד החתימה, שלא ניטען לגביו בכתב ההגנה, אני קובעת כי האישור נחתם ביום 7.11.06, לאחר שהתקבלו כבר תגמולי הביטוח אצל צד ג'.

11. בהתאם לכך, הוכח כי התובעת רכשה את הזכות המהותית של המבוטח כלפי הנתבע וכל התחייבות של המבוטח, לעניין זכות זו בנוגע לנזקים הישירים שנגרמו לרכב, הינה חסרת כל תוקף ביחס לתובעת (ירון אליאס, דיני ביטוח, כרך ב' עמ' 561).

12. נותר לבחון, האם ההתקשרות בין צד ג' לנתבע, היא למתן פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לרכבו של צד ג' אשר לגביהם, עליה להיפרע מצד ג', או שמא בגין נזקיו העקיפים בלבד, אשר אין בהם כדי להשליך על זכותה של התובעת לתיחלוף. יחד עם זאת, במקרה האחרון, תעמוד לנתבע זכות תביעה כנגד צד ג', אם הלה הציג בפניו מצג שווא, בנוגע לסילוק מוחלט של התשלומים בגין התאונה בביצוע התשלום לצד ג', עבור כלל נזקיו מהתאונה.

13. לפיכך ובהתאם למועד תשלום תגמולי הביטוח ע"י התובעת לצד ג' לפי חוזה הביטוח, שקדם למועד ההתקשרות בין צד ג' לנתבע אני קובעת כי לתובעת, עומדת זכות התחלוף כנגד הנתבע.

14. לעניין ההודעה צד ג', בחנתי את אומד דעת הצדדים ואת ההסכמות בין צד ג' לבין הנתבע, באמצעות אחותו שטיפלה בכך עבורו, בהתחשב בעדויות, במהות ההתקשרות ומטרותיה. הגב' אברמוב, העידה כי הוסכם בינה לבין צד ג' שהעניין ייסגר, ללא מעורבות של חברת הביטוח (עמ' 3 שורות 7-4). לדבריה, במידה והיתה יודעת שצד ג' יפנה לתובעת על מנת להפעיל את הפוליסה, היא לא היתה משלמת לו דבר בגין התאונה (עמ' 3 שורה 25). לגירסתה, היא לא היתה מודעת לכך שהתשלום לצד ג' הוא עבור נזקיו העקיפים לגביהם הוא טוען ( עמ' 3 שורה 28). דבריה בנידון, עשו עלי רושם מהימן ומתיישבים עם התנהלות צד ג', כמובא להלן.

15. מנגד, העיד צד ג' ואמר כי הוא הסביר לגב' אברמוב מה הן הוצאותיו הנלוות מעבר לנזק שנגרם לרכבו ולכן הוא דורש את הפיצוי מהנתבע (עמ' 1 שורות 15-13). לדבריו, הגב' אברמוב היא זו שהציע לו את סכום הפיצוי והוא, הסכים לכך (עמ' 1 שורות 14-13).

16. מהעדויות התרשמתי, כי צד ג' הציג מצג בפני אחותו של הנתבע, אשר לא שיקף נאמנה את מצב הדברים בפועל. בכתב הגנה של צד ג' נטען, כי לאחר מספר שיחות עם אחותו של הנתבע, הוברר לו כי אין ביכולתם לשלם את הנזק לרכב ולכן, הוא פנה לחברת הביטוח והפעיל את הפוליסה (סעיף 6.2 לכתב ההגנה). בעדותו הראשית העיד צד ג' כי לאחר שהבין שלאחות יש חסרון כיס וכי הוא לא ימצא אצלה פתרון הוא הסיק שלא כדאי להתעסק איתה (עמ' 1 שורה 9). מכאן אני למדה, על ניהול משא ומתן מקדים להתקשרות עם אחותו של הנתבע לעניין הנזקים הישירים של התאונה ובסיומו אף שהוא הסיק כי ידה אינה משגת לשלם לו את נזקי הרכב הוא לא הציג בפניה את חוות דעת השמאי מטעם התובעת וכן לא הודיע לה מהו סכום הפיצוי שניתן לו ע"י התובעת. בנסיבות אלו, היה על צד ג' להבהיר לאחותו של הנתבע כי הוא תובע את הביטוח ומטבע הדברים, היה בכך כדי לשנות את הסכמתה בענין גובה התשלום שישולם על ידה. השתכנעתי מעדותו של צד ג' ומכתבי בי-דין, שכך הוא נהג. לא סביר הוא שנסיבות אלו, היתה ניתנת הסכמת הנתבע ואחותו להתקשרות עמו בהסכם פשרה, לאחר מו"מ ארוך ביניהם, לפיו ישולם לו פיצוי בסכום גבוה מהנזקים המוכחים של צד ג'. נזקיו העקיפים המוכחים של צד ג' הם בגין כינון בסך של 39 ₪, השתתפות עצמית בסך של 1,640 ₪. לעניין הנחת היעדר תביעות, רכיב זה לא הוכח בזמנו וכן לא במסגרת תביעה זו, בהיעדר אישור מהתובעת בנידון. תמוה הוא, מדוע זה יבחרו הנתבע ואחותו לשלם סכום גבוה כאמור, למרות קשיים המימון שלהם, אלא אם כן הוצג בפניהם מצג אחר שהביאם להסכמה, כאמור באישור.

17. בנוסף, באישור (נספח א' לכתב ההגנה) נרשם במפורש, כי התשלומים בסך של 4,550 ₪ הינם עבור פגיעה במכונית ולא נרשם בו, כי הפיצוי הוא בגין נזקים עקיפים בשל התאונה, כניטען ע"י צד ג' בעדותו. צפוי היה שהדבר יירשם באישור, בפרט לנוכח המו"מ שקדם להתקשרות, אשר צד ג' טען כי במסגרתו דובר על נזקים בסכומים גבוהים יותר ועבור, רכיבי נזק אחרים. נכונים הדברים, בפרט כאשר במועד האישור היה ידוע לצד ג' כבר על גובה תגמולי הביטוח מהתובעת וניתן היה בנקל להציג בפני הנתבע או אחותו את חוות הדעת של השמאי עובר לקבלת ההמחאות וחתימתו על האישור.

18. בכל אלו, יש כדי לתמוך בגירסת אחותו של הנתבע בנוגע להבנות בינה לבין צד ג' שהביאו למסירת ההמחאות והחתימה על האישור, אשר ניסוחו מתיישב עם המצג אשר על פיו ניתן התשלום.

19. לפיכך, אני מקבלת את התביעה במלואה ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי בגין נזקיה, על פי התשלומים ששולמו על ידה למבוטח בסך של 9,573 שח בתוספת שכ"ט שמאי בסך של 416 ₪ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 7.11.06 ועד ליום התשלום בפועל. בנוסף, אני מחייבת את הנתבע בתשלום הוצאות משפט לתובעת וכן שכ"ט עו"ד בסך של 1,000 ₪ בצירוף מע"מ.

20. אני מקבלת את ההודעה כנגד צד ג' ומחייבת את צד ג' בתשלום סך של 4,550 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה, ממועד כל המחאה ששולמה לו ע"י הנתבע ועד ליום התשלום בפועל.

21. אינני מחייבת את צד ג' בתשלום הוצאות משפט לנתבע, בשים לב לאופן ניהול המ"מ ביניהם ע"י הנתבע ואחותו וטירחתו בשל כך.

22. התשלומים, ישולמו ע"י בעלי הדין תוך 30 יום מהיום וישאו ריבית והפרשי הצמדה ממועד פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

23. המזכירות תשלח עותק פסק הדין לב"כ הצדדים.

ניתן היום כ"ח בתמוז, תשס"ט (20 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.

ליפשיץ-פריבס מרים, שופטת