ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין (.."דוד חקק נגד חברת החשמל ליש )בתיק חברת החשמל לישראל בע :


בתי הדין לעבודה

בית דין א.לעבודה ת"א

בשא 004599/09

בשא 003984/09

בתיק עיקרי: עב 011912/08

בפני:

כבוד הרשמת מוניקה מרגלית

תאריך:

19/07/2009

בעניין:

דוד חקק

באמצעות אפוטרופסו יעקב מזמר

ע"י ב"כ עו"ד

משה בר

המבקש

נ ג ד

חברת החשמל לישראל בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

אופיר פוזנר

המשיבה

החלטה

1. רקע כללי

בפני בקשה לביטול צו עיקול זמני.

נימוקי הבקשה: בקשת העיקול אינה מגלה חשש קונקרטי להכבדה להברחת נכסים; התובעת (המשיבה) לא הרימה את הנטל המוטל על המבקש לפגוע בזכות הקנין; קיים ספק בסיכויי התביעה; התובעת לוקה בחוסר נקיון כפיים ולא הגישה בקשתה עם הגשת התביעה אלא חודשים אחדים לאחר מכן.

המשיבה-התובעת התנגדה לבקשה בטענה כי הנתבע (המבקש) קיבל ממנה שלא כדין, על יסוד דווחיו והמצג בדבר היותו נשוי, כספי פנסיה תקציבית עודפים. עוד הוסיפה וטענה כי נוכח סכום התביעה מחד, והעדר אמצעיו הכספיים של הנתבע מאידך, מתקיים יסוד ההכבדה.

מדובר בצו עיקול זמני מיום 20.4.09 אשר הוטל במעמד צו אחד לבקשת התובעת על זכויות הנתבע בנכס מקרקעין, להבטחת תביעה שהגישה כנגדו התובעת ביום 30.11.08 להשבת כספי פנסיה אשר שולמו ביתר על סמך דווחיו לפיהם היה נשוי שעה שבפועל היה גרוש משנת 83', כפי שנודע לתובעת הדבר בשנת 08', כטענתה, בעקבות כך הופחת תשלום הפנסיה.

2. המצב המשפטי

בדברי ההסבר לתקסד"א מובהר כי בית-המשפט יקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה לביטול צו עיקול זמני, במסגרתו על מבקש העיקול הנטל להצדיק את מתן הצו, כאילו הענין נדון לראשונה ולא הוצא קודם לכן צו עיקול במעמד צד אחד, על מנת להכריע בשאלה אם יש לבטל את הצו אם לאו, באמצעות הצבת תשתית ראייתית לכאורה בלא שתיפגע זכות קנין החוקתית של המשיב (בש"א 4459/94 עמנואל סלומונוב ואח' נ. משה שהרבני ואח', פד"י מט(3) 479).

לפי תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984, על המבקש סעד זמני להציג "ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה", וכן לשכנע את בית המשפט כי הנזק שייגרם לו אם לא ינתן הסעד הזמני, גדול מהנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד, כלומר – כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בהוראה מיוחדת הנוגעת לעיקול זמני המצויה בתקנה 374(ב) לתקנות נקבע כי על המבקש להוכיח, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק-הדין – זוהי דרישת ההכבדה.

לאור זאת נפסק כי הדגש במתן צו עיקול זמני מושתת על הצורך למנוע שינוי לרעה במצבו של המבקש עד למועד פסק-הדין (ראו: רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות, פ"ד נא(3) 789 (1997); רע"א 9736/07 קראוס נ' הראל בית השקעות בע"מ, ניתן ביום 5.12.07).

עוד נפסק כי לעניין דרישת ההכבדה רלוונטית האפשרות שהמשיב יבריח את נכסיו או יעשה מעשה אחר העלול להכשיל את ביצוע פסק-הדין, אך עם זאת יש לבחון שיקולים אלה בהקפדת יתר על מנת שלא לפגוע מעבר לנדרש ולהכרחי בזכות הקניין של המשיב (ראו: רע"א 6614/06 כפרית תעשיות (1993) בע"מ נ' ICC, ניתן ביום 4.1.07). הדגש הוא על ההגנה החוקתית אשר ניתנה לקנין הפרטי עם חקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו על פי מבחני הפסיקה. לעיתים, אף גובה סכום התביעה ייחשב כשיקול רלוונטי למתן הצו, זאת כאשר מבקש העיקול הצליח להראות כי אמצעיו הכספיים של הנתבע אינם מספיקים כדי לשלם את החוב הנטען (רע"א 903/06 דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ נ' אטיאס, ניתן ביום 19.3.06).

המרכיבים הדורשים התייחסות הינם: קיומה של עילת תביעה לכאורה;

קיום ראיות לכאורה לחשש סביר שאי מתן הצו עלול להכביד על ביצוע פסק-הדין; ואיזון אינטרסים – שיקולים של מאזן הנוחות, תום הלב ומידתיות

במתן הסעד המבוקש.

3. דיון והכרעה

אין מחלוקת כי בכספי הפנסיה אשר שילמה התובעת לנתבע נכללה תוספת עבור אישה. עוד מוסכם כי הנתבע גרוש בפועל משנת 83'.

המחלוקת נטושה בשאלה, האם נערך בין הצדדים הסכם לקבלת "חבילת פרישה" מיוחדת, כטענת הנתבע באמצעות אפוטרופוסו, לפיו ישולם לו שיעור של 62% המותאם לתקנון הפנסיה באופן מצטבר בגין הגדרתו כ"נכה" הזכאי ל- 52%, ולתוספת 10% בעבור אשתו, אם לאו.

מנהל כח אדם באגף ביצוע פרוייקטים של התובעת, אריה המפל, העיד בדיון כי לא ידע על גירושיו של הנתבע בשנת 82', רק לאחרונה נודע לו הדבר מתוך המסמכים. לטענתו בהחלט קיימת זיקה בין מצבו המשפחתי של הנתבע לבין שיעור הפנסיה אשר שולם לו, כמו גם בין מצבו הרפואי לבין שיעורה, כפי שניתן ללמוד מאישורים רפואיים המצויים בתיקו האישי. בירור שערך עם רופא החברה, ד"ר סקטין, העלה לטענתו כי לא תיתכן פרישה לפנסית נכות למי שאינו באמת מוגבל מבחינה רפואית בעבודתו.

עדותו נתמכה בעדות מנכ"ל החברה ומנהל אגף כח אדם במועד פרישתו של הנתבע לגימלאות, ד"ר יעקב רזון, אשר ציין בעדותו כי בפנסיה בשיעור 62% נכללה התוספת הרלבנטית של 10% בהתאם למכתבו לנתבע, נספח א' לתצהירו, "עבור אשתך שולמית".

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ברמה הנדרשת במסגרת השלב המקדמי הנוכחי, ביכרתי את גירסת התובעת, המעוגנת בתקנות הפנסיה, "ברחל בתך הקטנה" לפיה נכללה בתשלום הפנסיה לנתבע תוספת אישה עבור רעייתו שולמית. גירסת הנתבע מנגד נעדרת לכאורה תשתית ראייתית לקיומו של הסכם פרישה מיוחד שנערך בעל-פה בין הצדדים, כטענת אפוטרופוסו יעקב מזמר. לא צויין באילו נסיבות נערך ההסכם, עם מי מטעם החברה, לא בכדי לא זומן ע"י הנתבע להעיד מי מתוך שמונה חברי ועד העובדים אשר נכחו בישיבה בענין פרישתו לפנסיה מוקדמת, נספח ו' לבקשה לביטול עיקול. ערה אני לכך שנציג החברה, אריה המפל, לא היה מעורב בתהליך הפרישה של הנתבע, כעדותו, ואולם שוכנעתי מעדותו על אי – ידיעת המעסיק בזמן אמת אודות גירושיו של הנתבע בהעדר הודעה פורמלית מטעמו בענין. אין להסתפק בנסיבות אלה ב"כתב מינוי נהנה", שעניינו במינויו של מר מזמר ליורשו של הנתבע, נספח ג' לבקשה לביטול עיקול, כראיה לגירושיו כטענת אפוטרופסו.

זאת ועוד. מר מזמר נשאל בדיון אם אין נפקות להיות הנתבע נשוי או גרוש לצורך קביעת שיעור הפנסיה, והשיב באופן רפה וללא נימוק: "להערכתי לא". – עמדה זו אינה עולה בקנה אחד עם הצעתו להסדר לתשלום סך -.60,000 ₪ לתובעת, הסדר שלמרבה הצער לא צלח.

לכך יש להוסיף כי פרשנות תקנות הפנסיה ע"י ב"כ הנתבע בסיכומיו, לפיה בהתאם לטכסט המילולי די בכך שאדם היה בעבר נשוי כדי להעניק לו את הזכות לתוספת אשה, ואין צורך כי יהיה נשוי כל העת, אינה סבירה בעיני לכאורה.

הטוען להסכם מיוחד אשר מנוגד לתקנות, הסכם פיקטיבי למעשה אשר נפקותו מסופקת, עליו מוטל הנטל להוכיח. כאמור, הנתבע לא הרים את הנטל.

המסקנה המתבקשת היא כי התובעת עמדה בדרישת ראיות מהימנות לכאורה לקיומה של עילת תביעה.

אשר להכבדה על ביצוע פסק-הדין – מדובר בנתבע יליד 1927, אשר לקה בשנת 08' באירוע מוחי ובליבו ונגרם לו נזק מוחי בלתי הפיך בעקבותיו אושפז, נמצא כיום בבית אבות והכנסתו היא -.4,000 ₪ לחודש, כעדות אפוטרופסו. אשר לזיקתו לחשבון בנק בבל"ל, מעדות איל חמודות, חוקר פרטי מטעם התובעת, לא ברור אם החשבון פעיל אם לאו.

בנוסף, לא התרשמתי כי העיקול פוגע בנתבע בנסיבות העדר כוונת אפוטרופסו למכור את הנכס, כעדותו בדיון, ומשאין מניעה להשכירו אף בהיותו מעוקל.

לפיכך, חרף שיהוי מסויים בהגשת הבקשה עקב המתנת התובעת למינוי אפוטרופוסו הקבוע של הנתבע, כטענתה, נוכח סכום התביעה וסיכוייה לעומת יכולתו הכספית המוכחת של הנתבע ונסיבותיו האישיות, למצער, התקיים אף התקיים יסוד ההכבדה.

אינטרס התובעת, חברה ממשלתית, להגשים את זכויותיה בהתאם לפסק-הדין לכשיינתן גובר באופן מידתי על אינטרס הנתבע לאור סיכויי התביעה לכאורה וכן בהתחשב בהכבדה הצפויה לביצוע פסק-הדין.

4. סוף דבר

לאור האמור, הבקשה לביטול צו עיקול זמני נדחית.

צו עיקול מיום 20.4.09 – נותר על כנו.

כל צד ישא בהוצאותיו.

ההחלטה תישלח לצדדים ע"י המזכירות.

ניתנה היום כ"ז בתמוז, תשס"ט (19 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.

מוניקה מרגלית, רשמת

קלדנית: שרי חדד



מעורבים
תובע: דוד חקק
נתבע: חברת החשמל לישראל בע\'מ
שופט :
עורכי דין: ע\'י ב\'כ עו\'ד,ע\'י ב\'כ עו\'ד