ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ג'אבר נגד שחק בע"מ :


בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים

עב 001964/07

בפני:

כבוד השופטת שדיאור שרה

נציג ציבור (מ) מר אילן לוי

נציג ציבור (ע) מר ממליה נוריאל

20/07/2009

בעניין:

ג'אבר מראד

ע"י ב"כ עו"ד

עניזאן אסמאעיל

תובע

נ ג ד

שחק בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

גוטגליק יוסי

נתבעת

פסק דין

בפני בית הדין תביעת התובע את הנתבעת שחק בע"מ (להלן: "הנתבעת") לתשלום פיצויי פיטורים, דמי חופשה, דמי חגים, דמי הבראה, דמי הודעה מוקדמת ודמי ביגוד.

החברה טוענת כי התובע זנח את עבודתו ולכן אין הוא זכאי לפיצויי פיטורין. כמו כן לטענתה, כל הזכויות הסוציאליות שולמו לו.

העובדות

1. התובע עבד בנתבעת מיום 19.3.04 ועד ליום 16.2.07.

2. הצדדים חלוקים בנוגע לתפקיד אותו ביצע התובע.

3. בפנינו הוצגה תעודה רפואית מיום 21.2.07 (מצורף לכתב התביעה).

המחלוקת

1. מה היה תפקידו של התובע בנתבעת. האם עבד בתפקיד "מחסנאי במקרר" כטענתו, או שמא עסק בעבודות ניקיון כטענת הנתבעת.

2. במידה ויקבע כי התובע עבד בתפקיד של מחסנאי במקרר, האם בשל עבודתו החל לסבול מכאבים ברגליו ובידיו כתוצאה מהקור. במידה וכן, האם ביקש מהנתבעת להעבירו מתפקידו עקב מחלתו, האם הנתבעת סירבה לבקשתו, והאם המציא תעודות רפואיות לנתבעת אשר העידו על מצבו הבריאותי.

3. ככל שיקבע כי התובע פוטר, האם זכאי הוא לדמי הודעה מוקדמת ולפיצויי פיטורין ובאיזה שיעור.

4. האם על הנתבעת לשלם לתובע דמי חופשה, דמי חגים, דמי הבראה ודמי ביגוד ובאיזה שיעור.

הכרעת הדין

נסיבות סיום עבודתו של התובע

1. בין הצדדים התגלתה מחלוקת ביחס לשאלת נסיבות סיום עבודתו של התובע.

התובע טען כי כתוצאה מעבודתו במקרר נגרם לו נזק גוף ולכן הוא ביקש מהנתבעת להעבירו למקום אחר. הנתבעת סירבה לבקשתו ופיטרה אותו ללא הצדקה (סעיף 6 לתצהירו).

2. התובע העיד כי עבד בנתבעת עד לסוף חודש אפריל 2007 (עמ' 2 ש' 7-12). אולם בסיכומיו, התובע אמר כי עבד עד לסוף חודש 2/07 (סעיף 1 לסיכומיו).

3. התובע טען כי עבודתו בתפקיד מחסנאי במקרר גרמה לו לכאבים ולבעיות בעור וטען כי בגין כך פנה פעמים רבות לנתבעת בעניין זה (סעיף 6 לתצהירו). אולם בעדותו טען כי הראה את המכתב פעם אחת:

"ש. אם אתה רושם בתצהירך שפנית אין ספור פעמים לנתבעת בקשר לעניין הזה, זה לא נכון

ת. פעם אחת הראיתי את זה ליהודה וזה ב-21 לחודש ויום למחרת פיטר אותי."

(עמ' 4 ש' 7-9).

4. התובע אמר כי החל לסבול מהכאבים "מהיום הראשון שנכנסתי למלון" (עמ' 2 ש' 22), אולם התובע לא סיפק הסבר מניח את הדעת מדוע פנה לנתבעת בעניין זה רק לאחר שלוש שנות עבודתו ודבר זה יזקף לחובתו.

5. הנתבעת טענה כי לאחר פנייתו של התובע ובשיתוף עם נציג ההסתדרות אליהם פנה, היא ניסתה למצוא פתרון וקבעה מספר פגישות עם התובע על מנת לנסות ולשבצו בתפקיד אחר במלון, אולם התובע התחמק מפגישות אלו ולבסוף הודיע כי אינו מעוניין בעבודה חלופית ולפיכך יש לראותו כמי שהתפטר מעבודתו.

6. התובע אמר כי התקיימה ישיבה אחת עם הנתבעת והפגישה לא צלחה (עמ' 5 ש' 28). אולם בהמשך, שינה את גרסתו ואמר כי לא התקיימה כל ישיבה (עמ' 6 ש' 4).

7. מכאן, כי התובע לא הצליח לספק הסבר אחיד המניח את הדעת לגבי נסיבות סיום עבודתו, ועדותו בעניין מועד סיום עבודתו וגרסאותיו הסותרות לעניין מועד הבאת המכתב לידיעת הנתבעת מטילים ספק בדבר מהימנות עדותו ובדבר נסיבות התפטרותו.

8. נציין כי גם עדותו של העד מטעם הנתבעת, מר ירון אביחיל, לא היתה נקייה מספקות. כך למשל, מר אביחיל אמר בעדותו כי התובע מסר לו מסמך רפואי ביום 21.2.07 על מצבו הבריאותי, אולם בהמשך חקירתו טען כי לא הכיר מסמך זה וכי ראה אותו לראשונה בכתב התביעה (עמ' 10 ש' 11). כך גם לגבי תפקידו של התובע, בעוד שהתובע טען כי עבד בתור מחסנאי במקרר, הנתבעת טענה כי היא מספקת עובדים אך ורק בתחום השמירה והנקיון וכי איננה מעסיקה כלל מחסנאי קירור. אולם, בתחילת עדותו של מר אביחיל טען כי לא ידע על עבודתו של התובע במקרר (עמ' 11 ש' 1-14) וזאת בניגוד לאמירתו בתצהירו כי בתובע "נעזרו בו כמחסנאי ובמסגרת זו נכנס לעיתים לחדר קירור" (סעיף 2 לתצהירו) וכך גם אמר בדיון בפני כבוד הרשמת שהתקיים ביום 5.3.08 כי התובע "מדי פעם הלך להוציא דברים מהמקרר" (עמ' 1 ש' 15-16).

9. משנטל ההוכחה על התובע הרי שהתובע לא עמד בנטל ההוכחה להוכחת תביעתו כי פוטר ונסיבות סיום עבודתו אינן ברורות. למרות שגרסתה של הנתבעת לא היתה אחידה ומהימנה, בשעה שאין מהימנות לשני הצדדים, פועלים אנו על פי נטלי ההוכחה, מאחר ונטל השכנוע מוטל על התובע והוא לא עמד בכך, אנו דוחים את טענתו כי פוטר.

פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת

10. לאור האמור, משנדחתה טענתו של התובע כי פוטר, דין תביעתו לפיצויי פיטורים ולדמי הודעה מוקדמת, נדחית אף היא.

דמי הבראה, חופשה, חגים וביגוד

11. הנתבעת טענה בכתב הגנתה כי מאחר והתובע הוא זה שעזב את עבודתו ללא מתן הודעה מוקדמת, עליו לשלם לנתבעת את דמי ההודעה המוקדמת בשיעור של 2,472 ₪. הנתבעת הודתה כי נשארה חייבת לתובע סכומים בגין דמי הבראה ופדיון חופשה, אולם מאחר והתובע לא נתן הודעה מוקדמת כדין, יש לקזז את סכום ההודעה המוקדמת מיתרת הסכומים אותם היתה צריכה הנתבעת לשלם לתובע בסיום עבודתו.

12. מאחר וקבענו כי התובע לא פוטר ועל כן התפטר מעבודתו ומאחר והתעודה הרפואית אותה הציג בפנינו הינה מיום 21.2.07, יום סיום עבודתו לגרסתו, השתכנענו כי אכן לא ניתנה לנתבעת כל הודעה מוקדמת על פי דין על ידי התובע. לפיכך, כדין קיזזה הנתבעת את סכום דמי ההודעה המוקדמת מהסכומים שלא שנויים במחלוקת, אותם היא לא שילמה לתובע (סעיף 14 לסיכומי הנתבעת) והדבר אף עולה בקנה אחד עם סעיף 25 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.

חגים

13. התובע טען כי על הנתבעת לשלם לתובע הפרש דמי חגים בסך של 1,786 ₪.

14. מתלושי השכר של התובע עולה כי הוא קיבל תשלום עבור עבודה בימי חג (ר' תלושי השכר לחודשים 05/06, 03/06, 10/06). לפיכך, למרות שהתובע לא נחקר על עבודתו בחגים, התובע לא עמד בנטל ההוכחה כי מגיעים לו סכומים נוספים בגין רכיב זה הוא גם לא פירט כנדרש את המועדים ולא קיזז בתביעתו את מה שכבר קיבל ולא התייחס לכך.

אשר על כן, תביעת התובע לתשלום ימי חג, נדחית.

ביגוד

15. התובע טען כי הנתבעת לא סיפקה לו ביגוד מתאים ולכן על הנתבעת לשלם לתובע סך של 1,800 ₪ בגין רכיב זה.

מאחר ומדובר בזכות שאינה ניתנת לפדיון, בוודאי לא לאחר סיום יחסי עובד-מעביד, דין תביעתו לתשלום דמי ביגוד נדחית.

סוף דבר

16. טענת הקיזוז מתקבלת. תביעתו של התובע על כל רכיביה, נדחית.

17. אין צו להוצאות.

ניתן היום כ"ח בתמוז, תשס"ט (20 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.

______________ ____________ ________________

נציג ציבור, מר ממליה נציג ציבור, מר לוי שרה שדיאור, שופטת



מעורבים
תובע:
נתבע: שחק בע\'מ
שופט :
עורכי דין: עניזאן אסמאעיל