ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין צ'רניקובסקי אולגה נגד מוקד נאמן אבטחה ושמירה (1993) בע"מ :


בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה

ב ב א ר - ש בע

דמ 002434/07

בפני:

כב' השופטת יהודית גלטנר-הופמן

סגנית נשיא

20/07/2009

בעניין:

צ'רניקובסקי אולגה

התובעת

נ ג ד

1. י.א. מתן שירותי ניקיון אחזקה וכ"א בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

אלעד נווה

הנתבעת

2. המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד

גניה ברקוביץ

נתבע פורמלי

פסק דין

פתח דבר

1. התובעת המקבלת גמלת הבטחת הכנסה (השלמה) מ-12/02, הגישה תביעה נגד הנתבעת, מעבידתה לתשלום פיצויי בגין נזק כספי שנגרם לה בטענה כי נמנעה ממנה הזכות לקבלת גימלת הבטחת הכנסה (השלמה) מאת המוסד לביטוח לאומי לחודשים ינואר 2007 עד יוני 2007 בסך של 4,800 ₪ שכן הנתבעת לא חתמה במועד על מסמכים שנדרשה התובעת להגיש למל"ל לצורך קבלת גימלתה.

2. כמו כן נטען בכתב התביעה כי בשל המצאת מסמכים שונים, לרבות תלושי שכר על ידי הנתבעת לתובעת באיחור, נוצר חוב במוסד לביטוח לאומי ע"ש התובעת לשנת 2006 בסך של 7,792 ₪ (שלאחר מכן הוקטן ל-5,304 ₪) בשל תשלומי גימלה ששולמו לתובעת ביתר. התובעת טוענת כי החוב נוצר בשל התנהלות הנתבעת, ותובעת תשלומו מאת הנתבעת.

3. התובעת תובעת פיצוי ועגמת נפש, לרבות הוצאות משפט בשיעור של 15,000 ₪.

4. לטענת התובעת, מחובתה של הנתבעת כמעבידה עפ"י סעיף 24 לחוק הגנת השכר התשי"ח – 1958 להנפיק תלושי שכר ולהמציאם לתובעת מייד בתום החודש עם קבלת תלוש השכר. תלושי השכר התקבלו אצל התובעת באיחור למרות דרישותיה להמציאם במועד, ובעקבות מחדל זה של הנתבעת, נגרם נזק לתובעת.

5. הנתבעת חולקת על גירסת התובעת וטוענת כי תלושי השכר הומצאו לתובעת במועד.

ובאשר לחוב שנדרשה התובעת להשיב למוסד לביטוח לאומי, מדובר בחוב שנבע מכך שהכנסות התובעת עלו על גובה הגימלה שקיבלה ואין להלין בעניין זה על הנתבעת.

6. הנתבעת בכתב הגנתה מכירה בסמכותו של בית הדין לדון בתביעה.

7. הנתבע 2 (להלן: "הנתבע" או "המוסד לביטוח לאומי" או "המל"ל"), צורף ע"י בית הדין כנתבע פורמלי והתבקש להגיש עמדתו בתיק. בעקבות כך הוגשה תעודת עובד ציבור מטעם הנתבע ועובדת הציבור נחקרה ע"י הצדדים במהלך הדיון.

8. התובעת במהלך הדיון הצהירה כי אין לה כל תביעה נגד המל"ל, ולפיכך הצהירה באת כוח המל"ל כי היא מוותרת על חקירתה הנגדית של התובעת ובית הדין פטר את המל"ל מהגשת סיכומים.

הרקע העובדתי והשתלשלות העניינים

9. התובעת קיבלה גימלת הבטחת הכנסה (השלמה) מ-12/02 ברצף עד 12/06.

10. תחילה קיבלה הגימלה כבודד + 1 (מדובר באם חד הורית) ובמהלך שנת 2006 שונה מעמדה ליחיד (לאחר שבתה התגייסה לצה"ל) ועובדה זו כמובן השפיעה על שיעור הגמלה שהייתה זכאית לקבל.

11. מדובר בתובעת שעבדה תחילה באמצעות מעביד בשם י.א. תדמית שווק וניהול פרויקט בע"מ (תלושי שכר לתקופה מ-1/03 - 12/05 צורפו לכתב ההגנה) ולאחר מכן מ-1/06 הועברה לעבוד בנתבעת - י.א. מתן שרותי ניקיון ואחזקה וכ"א בע"מ (להלן: "הנתבעת") וכך ממשיכה עד היום.

12. עוד למדנו מפי ב"כ הנתבעת כי התובעת עבדה מטעם החברות הנ"ל בחברת סנו, כאשר הקשר היחיד בינה לבין הנתבעת היה קבלת תלושי שכר. ב"כ הנתבעת פרט בדיון המוקדם (מיום 20/1/08) כי העובדות שעובדות בחברת סנו אין להן כל קשר לנתבעת, חוץ מלקבל תלושי שכר. מי שגייס אותן לעבודה ומפעיל אותם זה חברת סנו. המנהל הישיר שלהן הוא מחברת סנו והקשר לנתבעת הוא באמצעות המנהל הישיר והעובדות עוברות מחברה לחברה והן מרוצות מכך, והוסיף כי לאור עובדות אלה הניח כי מדובר בתקלה (עמ' 2 לפרוטוקול הנ"ל).

13. בשנת 2006 המוסד לביטוח לאומי בדק את המשך זכאותה של התובעת לקבלת השלמת הגימלה לאור הכנסותיה ומעמדה.

14. בעקבות הבדיקה הנ"ל התבקשה התובעת להמציא למל"ל מסמכים, פרטים שונים ותלושי שכר.

15. ביום 25/1/06 התבקשה התובעת להמציא טופס למילוי על ידי המעביד.

16. ביום 26/4/06 נדרשה התובעת להעביר תלושי שכר שקיבלה על גובה זכויות סוציאליות ששולמו לה, לרבות אישור המעביד בדבר היקף משרתה. התובעת התבקשה להמציא את המסמכים תוך שבועיים.

17. ביום 11/5/06 נשלחה לתובעת תזכורת ונדרשה להמציא את טופס המעביד (על גבי הדרישה שצירפה התובעת לכתב תביעתה נרשם בכתב יד כי התובעת העבירה את הטופס ביום 18/5/06 בפקס לרחל בהנהלת החשבונות של הנתבעת לצורך מילויו).

18. ביום 27/6/07 נשלחה לתובעת תזכורת נוספת בה צויין כי המסמכים שנדרשו לא הומצאו. במכתב צויין מפורשות כי התובעת נדרשת להביא מכתב ממעבידה י.א. תדמית על גובה הפיצויים שקיבלה בעת שעברה ממעביד זה למעביד הנוכחי (הנתבעת), טופס למילוי על ידי הנתבעת, וכן אם לא קיבלה פיצויים להביא אישור על כך מהנתבעת.

19. ביום 14/8/06 נשלחה תזכורת נוספת, בה התבקשה התובעת להמציא אישורים ממתי עד מתי עבדה בתדמית ומתי החלה לעבוד בנתבעת וכן התבקשה להביא תלוש שכר ל-3/06 מהנתבעת.

יצויין כי על גבי כל התזכורות הנ"ל ישנן תאריכים בכתב יד מהן עולה כי הדרישה הועברה בפקס לנתבעת.

20. ביום 3/1/07 הודיע המוסד לביטוח לאומי לתובעת על הפסקת תשלום הגימלה החל מחודש 1/07 עפ"י הוראת סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א - 1980. צויין במכתב כי אם יומצאו כל המסמכים תוך 60 יום מתאריך המכתב ניתן יהיה לבדוק מחדש את התביעה בכפוף ליתר תנאי הזכאות. מעבר ל-60 יום תיבדק הזכאות רק באם תוגש תביעה חוזרת.

21. ביום 27/2/07 חתמה רחל מטעם הנתבעת על אישור בדבר תקופת העסקת התובעת בחברות השונות לרבות העובדה כי התובעת לא קיבלה פיצויי פיטורים בעת חילופי המעבידים (נספח ה' לכתב ההגנה).

22. בחודש 3/07 המציאה התובעת למל"ל את תלושי השכר שהתבקשה ובעקבות כך עודכנו הכנסותיה משכר עבודה לחודשים 12/06 - 1/06 (תעודת עובדת הציבור).

23. לאחר שהתקבלו המסמכים הנ"ל, הודיע המל"ל לתובעת ביום 14/3/07 כי אינה זכאית להשלמת הכנסה מ-4/06, לאור שיעור הכנסותיה העולים על גובה הגימלה ועל פי סעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א - 1980.

24. בעקבות חישוב המל"ל נוצר על שמה של התובעת חוב בסכום של 7,792 ₪ עקב תשלומים ששולמו לתובעת בעבר ביתר ושלא הייתה זכאית עפ"י חוק הבטחת הכנסה וההודעה על החוב לרבות אופן פרעונו נשלחה לתובעת במכתב נוסף מיום 14/3/07.

25. לאחר שהמציאה התובעת תלושי שכר נוספים ב-5/07 נערך עדכון נוסף של הכנסותיה ב-1/5/07 והודע לתובעת על ידי המל"ל כי החוב שצוין במכתב מ-14/3/07 - בטל, שכן החוב קטן ב-5,304 ₪ וכי התובעת זכאית הייתה להשלמת הבטחת הכנסה עד 9/06 (עדות עובדת הציבור בעמ' 17 לפרוטוקול מיום 9/6/09).

26. התובעת הגישה תביעה חוזרת ב-5/7/07.

כפי שעולה מתעודת עובד ציבור, התובעת לא זוכתה בגימלה מ-1/07 - 6/07 וצוין כי "לא זכאי". החל מ-7/07 זוכתה התובעת ב-363 ₪, (השלמת הכנסה) לאור מעמדה כיחיד ומחודש 8/07 זוכתה ב-366 ₪.

27. על פי החלטת בית הדין בדבר צירוף המל"ל כנתבע פורמלי, התבקש המל"ל להמציא לבית הדין פירוט החוב של התובעת והסיבה בגינה חוייבה התובעת בתשלומו. כמו כן, התבקש המל"ל להתייחס לשאלה האם ניתן לקבל השבת הכספים לאור המסמכים המצויים בידי התובעת.

28. בתגובה המציא המוסד לביטוח לאומי, מסמך מיום 4/11/07 שהינו מכתב המופנה לתובעת ובו צוין בין היתר כי "בגין עדכון הכנסותיה וזכאותה בדיעבד נוצר חוב". כן צויין כי התובעת "נמצאת זכאית להשלמה החל מ-7/07. הפרש תשלום בסך 326 ₪ לתקופה 1/7/07 עד 30/9/07, לאחר קיזוז חוב יועבר לחשבונך מחר 15/11/07". (ת/2)

29. מכתב נוסף מאת המל"ל מיום 13/4/08 הומצא על ידי התובעת לתיק שהינו מכתב השלמה למכתב הקודם שצוטט לעיל ובו צויין כי "החוב נוצר עקב עדכון רטרואקטיבי של הכנסותיך בהבטחת הכנסה. ההכנסות עודכנו באיחור עקב הבאת תלושי שכר באיחור" (ת/1).

המחלוקות

30. ראשית עלינו לדון בשאלה - האם החוב שנדרשה התובעת להשיב למל"ל בשל תשלום גימלה ששולמה לה ביתר נובע מהתנהלות או מחדל של הנתבעת או כהפרת חובתה כמעביד, ואם כן - האם השכילה התובעת להוכיח הנזק שטענה לו בכתב התביעה בגובה החוב?

31. לאחר מכן עלינו לדון בשאלה - האם שלילת הגימלה של התובעת מ-1/07 עד 6/07 נובעת מהפרת חובת הנתבעת כמעביד להמציא תלושי שכר במועד שפורט בסעיף 24 לחוק הגנת השכר, ואם כן מהו שיעור הנזק, אם בכלל?

32. ולבסוף יש לבחון זכאותה לקבלת פיצוי בגין עגמת נפש והוצאות.

התביעה להשבת החוב

33. נקדים ונאמר כי התובעת לא השכילה להוכיח עילתה נגד הנתבעת בגין רכיב זה. התובעת תובעת מאת הנתבעת פיצוי בגובה החוב שנדרשה להשיב למל"ל, אולם גם אם החישוב על ידי המל"ל נעשה באיחור בשל העובדה כי התובעת לא המציאה את כל המסמכים שנדרשה במועד, בשל מחדלי הנתבעת, הרי בסופו של יום מדובר בחוב שנוצר בגין גמלאות שקיבלה התובעת ביתר ושלא הייתה זכאית לקבלם בשל שיעור הכנסותיה ושינוי במעמדה.

34. כלומר, גם אם החישוב בדבר שיעור הכנסותיה של התובעת לשנת 2006 נעשה בתחילת 2007, לאחר שהומצאו למל"ל תלושי שכר שהתובעת התבקשה להמציא וכן אישור המעביד בדבר תקופות העסקתה של התובעת אצל מעבידים שונים וזכאותה או אי זכאותה לפיצויי פיטורים, הרי אין בכך כדי לשנות מסקנתנו כי מדובר בהחזר חוב לתקופה רטרואקטיבית על פי הוראת סעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה, ולפיכך לא הוכחה כל עילה לחיוב הנתבעת בתשלום שיעורו ודי בכך כדי לדחות תביעתה של התובעת ברכיב זה.

35. עוד נציין כי הן בתעודת עובדת הציבור והן בעדותה (עמ' 17 ו-18 לפרוטוקול מיום 9/6/09) צויין כי התובעת קיבלה בגין תקופת העבר גימלאות ביתר גם בשל שינוי מעמדה, כאשר הפכה מיחיד + 1 ליחיד, ולא הצהירה במועד על שינוי במעמד זה. התובעת גם לא הכחישה את העובדה כי לא הצהירה על כך בפני המל"ל כפי שהייתה מצווה לעשות (עמ' 12 ו-16 לפרוטוקול מיום 9/6/09).

36. לא נעלמה מעינינו העובדה, כי אכן הוכח כי החישוב הסופי של הכנסות התובעת לשנת 2006, נערך על ידי המוסד לביטוח לאומי רק לאחר שהנתבעת המציאה את אישור המעביד מיום 27/2/07 (נספח ה' לכתב ההגנה) באשר לתקופות עבודתה השונות של התובעת אצל מעסיקים שונים וההצהרה כי לא קיבלה פיצויי פיטורים עם חילופי המעבידים וכן לאחר שהומצאו תלושי שכר ב-3/07 (ראה תעודת עובד ציבור ועדות העובדת בעמ' 17 לפרוטוקול מיום 9/6/09 מול שורה 5 ואילך), אולם כפי שפורט לעיל, אין בעובדה זו כדי להטיל את תשלום החוב שנדרשה התובעת לשלם על הנתבעת בשל מחדל כלשהו מטעמה.

37. כפי שצויין על ידי המוסד לביטוח לאומי, החזר החוב הינו בגין תשלומי גימלה ששולמו לתובעת ביתר על פי שיעור הכנסותיה ומעמדה, לפי סעיף 5(ב) לחוק הבטחת הכנסה, ואין שיעורו נובע ממחדל כלשהו של הנתבעת.

38. לפיכך גם אם הוכח מפי התובעת, כי דרשה אין ספור פעמים מאת הנתבעת את חתימתה על טופס שהתבקשה למסור למוסד לביטוח לאומי, והוכח כי הנתבעת חתמה על טופס זה רק ב-27/7/07, היינו זמן רב לאחר שנתבקשה על ידי התובעת, ולפיכך נערך החישוב רק בתחילת שנת 2007, אין בכך כדי להיעתר לתביעתה ולחייב הנתבעת בהשבת החוב הנ"ל על ידה.

התביעה בגין שלילת הבטחת הכנסה לחודש ינואר 2007 - יוני 2007

39. גימלתה של התובעת הופסקה החל מ-1/07 לאור הוראת סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה, היינו בגין העובדה כי לא מסרה למל"ל פרטים או מסמכים שנדרשה להמציא, כפי שפורט במכתבי התזכורת שנשלחו לתובעת עד לתחילת 2007, מועד בו הודע לה על הפסקת תשלום הגימלה.

40. על פי סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה, מוטלת על המבוטח החובה להמציא את כל המסמכים והפרטים הדרושים לצורך בחינת המשך הזכאות לקבלת הגימלה, בחינת שיעורה מחדש לאור הכנסות המבוטח, מעמדו וכל שינוי שנעשה באורח חייו שיש בו כדי להשפיע על הזכאות.

41. כאשר המבוטח אינו ממלא אחר דרישת המוסד לביטוח לאומי, ניתנת הסמכות למל"ל לעכב הטיפול בתביעה, להפסיק התשלום לצורך בירור הפרטים או להחליט על דחיית התביעה (סעיף 19(ב) לחוק הבטחת הכנסה).

42. עוד יצויין כי על המקבל גימלה להודיע בכתב למוסד לביטוח לאומי על כל שינוי החל במצבו המשפחתי או בהכנסותיו או כל שינוי העשוי להשפיע על זכותו לגימלה או על שיעורה (סעיף 20 לחוק הבטחת הכנסה) וכן ראה עב"ל 157/07 אנה פירוגובסקי - המוסד (לא פורסם).

43. ככל שהוכח בפנינו, גימלתה של התובעת הופסקה בשל העובדה כי התבקשה עוד ביום 27/6/06 להמציא אישור המעביד בו יצויין תקופת עבודתה בחברת "תדמית", לרבות תלוש שכר לחודש 3/06 ולהגיע לבירור בעניין תקופות העבודה. (ראה מכתב מיום 3/1/07 שצורף לכתב התביעה).

44. התובעת טענה כי הגיעה עשרות פעמים למוסד לביטוח לאומי לצורך בירורים וגרסתה לא נסתרה.

45. כמו כן הוכח, כי האישור שנדרשה להמציא נחתם רק ביום 27/2/07. על אישור זה חתמה רחל, מנהלת החשבונות.

46. לפיכך אין מחלוקת כי האישור הנ"ל הוגש לאחר שתשלום הגימלה הופסק.

47. פועל יוצא מכך, כי אם האישור היה מוגש קודם לכן - לא הוכחה כל סיבה אחרת בגינה היה המוסד לביטוח לאומי מפסיק גימלתה של התובעת ב-1/07.

48. כמו כן הוכח כי התובעת פנתה מספר פעמים קודם לכן לנתבעת (באמצעות רחל) לקבל את האישור הנ"ל וכך עולה מהתרשומות בכתב יד שנרשמו על גבי מכתבי התזכורת שקיבלה מאת המוסד לביטוח לאומי, כאשר הפקס' מופנה לנתבעת או לרחל.

על כך גם העידה התובעת ועדותה לא נסתרה בראיה מהימנה מאת הנתבעת, למשל כי הודעות הפקס' לא הגיעו ליעדן. יצוין כי מטעם הנתבעת לא נשמעו כל עדים.

49. הנתבעת טענה בכתבי טענותיה כי על התובעת היה לעשות מעשה ולהתייצב במשרדי הנתבעת, במקום לשלוח הודעות אין ספור לנתבעת, לרבות ניסיון להשיגה טלפונית. בתגובה טענה התובעת כי לא ידעה כתובתה המדוייקת של הנתבעת, שכן ככל שניתן להסיק מטיעוני התובעת, התביעה שהוגשה לבית הדין חזרה בשל כתובת שאינה נכונה.

50. אכן ספק בעינינו אם אכן הנתבעת שינתה את כתובתה הפרטית שפורטה בכתב התביעה, וזאת מהטעם כי מעיון באישורי המסירה שהוצגו לתיק עולה כי הכתובת שפורטה על ידי התובעת בכתב התביעה הייתה רח' יהודה הלוי 2 ברמלה. מסמכי בית הדין נשלחו לכתובת זו אולם חזרו בליווי ההערה "לא נדרש". אין בכך כדי לקבוע כי אין מדובר בכתובת עדכנית של הנתבעת. לאחר מכן, כפי שעולה מעיון באישורי המסירה שהוצגו לתיק, ציינה התובעת כתובת אחרת למשלוח כתב התביעה, ברח' המלאכה 7 בלוד, (הודעה מיום 1/11/07) וככל שעולה בכתובת זו נמסרה הדרישה להגשת כתב הגנה ביום 8/11/07. אמנם מדובר בשינוי כתובת, אולם גם לגרסת התובעת בעדותה בפנינו, את כל תלושי השכר קיבלה לאחר שנסעה למשרדי הנתבעת ברח' יהודה הלוי 2 ברמלה, וכמו כן העידה כי כל המעטפות עם תלושי השכר התקבלו אצלה מכתובת זו, לפיכך, גרסתה כי לא מיהרה לפנות לנתבעת במקום מושבה כדי לקבל המסמכים שנדרשה באופן אישי, מאחר ולא הייתה הכתובת ידועה לה - מוטלת בספק.

התובעת ציינה בעדותה כי ביקשה שלא להפסיד יום עבודה ואף טענה להוצאה כספית של הוצאות נסיעה כסיבות נוספות אשר בגינם לא מיהרה לנסוע למשרדי הנתבעת לצורך קבלת תלושי השכר.

51. אנו בדעה כי כל עדותה של התובעת התייחסה לקבלת תלושי השכר לשנת 2007 באיחור, אולם האישור אשר התבקשה התובעת להמציא למל"ל, הינו אישור המעביד בדבר תקופות העסקה שונות ותלושים ממעבידיה השונים שהתחלפו משיקולים של הנתבעת בלבד ושאינם תלויים בתובעת וכאשר הוכח כי התובעת פנתה מספר פעמים לקבל האישור המתאים ולא נענתה אלא רק ב-27/2/07, לאחר "המון פניות טלפוניות", כפי שהעידה התובעת, הרי אין ספק כי האישור הנ"ל הוגש באיחור והביא להחלטת המל"ל להפסיק גימלתה.

52. נשאלת השאלה האם בשל מחדל זה של הנתבעת, יש להטיל על הנתבעת תשלום כל שיעור הגימלאות שלא שולמו לתובעת לתקופה מ-1/07 עד 6/07 ובסך של 4,800 ₪ כפי שהעריכה בכתבי טענותיה ותבעה מאת הנתבעת.

53. התובעת לא השכילה להוכיח תביעתה זו מכמה טעמים:

א. תביעתה החוזרת של התובעת הוגשה רק ב-5/7/07 ועל פי חוק הבטחת הכנסה, אין התובעת זכאית לקבלת הגימלה, אלא מהראשון לחודש בו הגישה תביעתה החוזרת. (סעיף 14 לחוק הבטחת הכנסה)

ב. לא הוכח כי תביעתה החוזרת הוגשה ב-7/07 בשל התנהלות הנתבעת או בשל סיבה אחרת הנעוצה בנתבעת. כל שהוכח כי תלושי השכר לחודשים 1/07 עד 5/07 היו בחזקת התובעת כבר בתחילת 5/07 ולמרות זאת הגישה תביעתה רק ב-7/07 ולא הוכיחה כי נדרשה להציג מסמכים נוספים כתנאי להגשת תביעתה. (עדות התובעת בעמ' 13 לפרוטוקול מיום 9/6/07).

ג. הנתבעת טענה בסיכום טענותיה כי התובעת לא קיבלה גימלת הבטחת הכנסה לתקופה מ-1/07 עד 6/07, שכן שיעור הכנסותיה עלו על ההכנסות המזכות בקבלת הגימלתה או השלמתה תוך כדי הפניית בית הדין לשיעור הכנסותיה של התובעת בחודשים אלה כפי שעולה מתלושי השכר שצורפו לתיק. עובדת הציבור נחקרה על עובדה זו וכל שיכלה להעיד כי "התקרה ליחיד בשנת 2007 ללא ילד מזכה בסכום של 1,430 ₪", אולם לא יכולה הייתה להשיב לשאלת ב"כ הנתבעת האם לאור שיעור ההכנסות התובעת לחודשים הנ"ל לא הייתה זכאית התובעת מלכתחילה לקבלת הגימלה, והשיבה כי זקוקה למחשב לצורך מתן תשובה. (עמ' 19 לפרוטוקול מיום 9/6/09).

ד. מעיון בתלושי השכר של התובעת, עולה כי הכנסות התובעת לתקופה מ-1/07 עד 6/07, עולות על ההכנסות שקיבלה מ-7/07 ואילך. אולם אין די בכך כדי לקבל את גרסת הנתבעת בדבר אי זכאותה של התובעת מלכתחילה לקבלת הגימלה לתקופה זו.

ה. אולם יצוין, כי התובעת לא השכילה להוכיח כי הייתה זכאית לקבלת גימלאות בתקופה זו בשיעור של 4,800 ₪ על פי הערכתה, שכן על פי נספחי תעודת עובד הציבור, זוכתה החל מ-7/07 בהשלמת הכנסה בשיעור של 363 ₪ ומחודש אוגוסט 2007 לסך של 366 ₪ עד לסוף השנה לאחר שהפרש תשלום בסך 326 ₪ קוזז מהגימלאות לתקופה מ-1/7/07 עד 30/9/07 בלבד על חשבון החוב שהייתה חייבת למל"ל. (ת/2)

ו. כל אלה מובילים למסקנה, כי גם אם הוכח בפנינו מחדל מאת הנתבעת שהוביל, בין היתר, להפסקת תשלום הגימלה אין להטיל על הנתבעת חובת תשלום מלוא הגימלה שנמנעה מאת התובעת לתקופה מ-1/07 עד 6/07 הן מהטעם כי שלילת הגימלה לתקופה זו נעוצה גם בהתנהגות התובעת שהגישה התביעה החוזרת רק ב-7/07, וגם בשל העובדה כי התובעת לא הוכיחה את שיעור הגימלה שתבעה בסך 4,800 ₪ והנטל מוטל עליה (דב"ע נו/ 202-0 סומיה מוסלם - המוסד (לא פורסם)).

54. עוד נדגיש כי מנכ"ל הנתבעת הצהיר בדיון המקדמי מיום 20/1/08, "כי במידה וייקבע על ידי המוסד לביטוח לאומי שהתובעת הייתה זכאית לקיצבה בהתאם לתלושי השכר שהומצאו באיחור וכי כיום לא ניתן לשנות את ההחלטה של המל"ל ולקבל את הכספים בהתאם לתלושי השכר והמסמכים, אני אהיה מוכן לפצות את התובעת". (עמ' 2 ו-3 לפרוטוקול מיום 20/1/08).

55. לאור ההצהרה הנ"ל, לאור שיעור השלמת ההכנסה שקיבלה התובעת החל מ-7/07 (366 ₪ לחודש כיחיד) ולאור מחדלי הנתבעת שפורטו לעיל, הננו מחייבים את הנתבעת לפצות את התובעת, עבור הפסד גימלה והוצאות שונות שנגרמו לה, לרבות מעבר הזמן וההתנהלות הדיונית שנדרשה התובעת לנהל עד למועד מתן פסק דין זה, בסך של 2,500 ₪.

56. לא הוכחה כל עילה לפצות התובעת בפיצוי בגין עגמת נפש. אין מדובר במקרה חריג או קשה במיוחד.

57. יצויין כי בכתב ההגנה כונתה הנתבעת כחברה בשם "מוקד נאמן אבטחה ושמירה (1993) בע"מ", (למרות שהתביעה הוגשה נגד הנתבעת שצויינה בכותרת פסק דין זה).

שמנו לבנו לעובדה כי סיכום טענות הנתבעת הוגש מטעם הנתבעת בשמה שצויין בכותרת לפסק דין זה.

עוד יודגש כי הייצוג המשפטי שניתן על ידי החברה שצויינה כנתבעת בכתב ההגנה הוחלף לייצוג אחר מטעם הנתבעת בכותרת שבסיכום הטענות.

58. כל אלה מובילים למסקנה, כי למען הסר ספק, יש לחייב גם את "מוקד נאמן אבטחה ושמירה (1993) בע"מ" לשלם לתובעת את החוב שנפסק לזכותה, שכן הציגה את עצמה כמעבידתה של התובעת עת הגישה כתב הגנה.

59. לסיכום - הננו מחייבים את הנתבעת ואת חב' "מוקד נאמן אבטחה ושמירה (1993) בע"מ" יחד ולחוד, לשלם לתובעת, לחיסול סופי ומוחלט של כל תביעותיה בתיק הנוכחי, לרבות הוצאותיה, סך של 2,500 ₪ תוך 30 יום שאם לא כן ישא הסך הנ"ל הפרשי הצמדה חוקית ממועד פסק הדין עד לפירעון המלא בפועל.

60. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 15 יום ממועד פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

61. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום 20 ביולי, 2009 (כ"ח בתמוז תשס"ט) בהעדר הצדדים.

­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­___________________

י. גלטנר-הופמן, שופטת

סגנית נשיא

קלדנית: רות רחמים.



מעורבים
תובע:
נתבע: י.א. מתן שירותי ניקיון אחזקה וכ\'א בע\'מ
שופט :
עורכי דין: אלעד נווה