ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין כהן ישראלי נגד בטוח לאומי-סניף :


בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה בבאר-שבע
בל 001361/08

בפני:

כב' השופטת יעל אנגלברג-שהם

20/07/2009

בעניין:

כהן ישראלי לליב

התובעת

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד

גניה ברקוביץ

הנתבע

פסק דין

תביעה זו עניינה תשלום דמי לידה.

רקע עובדתי

1. התובעת ילדה את בתה ביום 4.4.06.

2. התובעת עובדת הן כשכירה והן כעצמאית.

3. התובעת הגישה תביעה לדמי לידה וקיבלה דמי לידה בגין עבודתה כשכירה. לדבריה, תביעתה לתשלום דמי לידה כעצמאית נדחתה.

4. לטענת הנתבע בכתב ההגנה, אין התובעת זכאית לדמי לידה בגין עבודתה כעצמאית היות ולא היתה מבוטחת כעצמאית על פי פריט 6 לתוספת הראשונה לצו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים) התשל"ב - 1972.

במסגרת הדיון המוקדם טען מנהל אגף הגבייה אצל הנתבע, מר כהן, כי הנתבע שילם לתובעת בגין הכנסותיה כעצמאית על פי תיעוד הכנסות של שלושת חודשים שקדמו לתאריך הלידה. ביום 18.1.09 הודיע הנתבע, כי החשבוניות אותם הציגה התובעת בפני בית הדין לא נלקחו בחשבון.

ביום 15.2.09 הודיע הנתבע, כי הכנסותיה של התובעת כללו גם את הכנסותיה כעצמאית (בהם נכללים החשבוניות שהוצגו בפני בית הדין) ועל כן דמי הלידה בסך של 22,165 ₪ אותם קיבלה התובעת, כוללים גם את הכנסותיה כעצמאית.

טענות הצדדים

5. לטענת התובעת, משומת מס הכנסה לשנת 2006 עולה, כי הכנסותיה כעצמאית בשנה זו עמדו על סך של 64,560 ₪ ואילו הכנסותיה ממשכורת עמדו על הסך של 15,304 ₪. לדבריה, לא כלל הנתבע בחישוב הכנסותיה את הכספים שקיבלה ממכללת השף וממכללת קידמה.

6. לטענת הנתבע, קיבלה התובעת את דמי הלידה כדין אשר נקבעו לפי סך כל הכנסותיה בשנת 2006 כאשר גם הכנסותיה כעצמאית חושבו כהכנסה כשכירה.

הכרעה

7. הוראות צו הביטוח הלאומי (סיווג מבוטחים וקביעת מעבידים) התשל"ב - 1972 מגדירות את מעמדם של מבוטחים שבתנאי עבודה מסוימים, כמוגדר בצו, ייחשבו לעניין חוק הביטוח לאומי כעובדים שכירים.

פריט 6 לתוספת הראשונה לצו מגדיר מרצה כשכיר בשירות אותו מעביד החייב בתשלום גמול העבודה. מכאן, כי יש להתייחס לכל הכנסותיה של התובעת מעבודתה כמרצה - כהכנסת עובד שכיר.

8. כעולה ממכתבו של בעלה של התובעת המשמש גם כרואה החשבון שלה, מיום 15.1.08, הכנסתה הכוללת של התובעת בשנת 2006 (כולל הכנסותיה מעבודתה כעצמאית) עמדה על הסך של 100,458 ₪ כשההכנסה החייבת במס (לאחר ניכוי הוצאות) עמדה על סך של 64,590 ₪. בחישוב המפורט במכתב זה נרשם כחלק מהכנסות התובעת הסך של 27,071 ₪ אשר שולמו לה כעצמאית. כעולה מפירוט שצירפה התובעת לתביעתה, הסכום שקיבלה ממכללת השף ומכללת קידמה עומד על הסך הכולל של 27,071 ₪. כאמור, סכום זה נכלל בדו"ח השנתי למס הכנסה שהיווה את הבסיס לחישובי הנתבע לצורך חישוב השכר הקובע לעניין דמי לידה. מכאן, כי חישובי הנתבע כללו את הכנסות התובעת ממכללת השף ומכללת קידמה.

9. מקור הבלבול שחל במקרה דנן הינו בעובדה כי על מרצים חלה הוראה מיוחדת שבעוד הדיווחים למס הכנסה נעשים על פי מעמד כ"עצמאי", אצל המוסד לביטוח לאומי, תחשב ההכנסה כהכנסות עובד שכיר. מכאן, מקור הודעת הנתבע לתובעת לפיה, אין לחשב הכנסותיה כמרצה עצמאית אלא רק הכנסותיה כשכירה. מנגד, התיחס הנתבע לכל הכנסות התובעת כהכנסת "עובד שכיר" ועל בסיסם שילם את גימלת דמי הלידה.

10. אשר על כן, משנכללו כל הכנסותיה בחישוב השכר הקובע לעניין דמי הלידה, אין התובעת זכאית לכל תשלום נוסף בגין דמי הלידה, ודין תביעתה להדחות.

התביעה נדחית.

בנסיבות העניין - אין צו להוצאות.

ניתן היום כ"ח בתמוז, תשס"ט (20 ביולי 2009) בהעדר הצדדים.

יעל אנגלברג-שהם

שופטת



מעורבים
תובע:
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: ע\'י ב\'כ עו\'ד