ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פדידה נגד בטוח לאומי-סניף ירושל :


בתי המשפט

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים

בל 010035/09

בפני:

שופט: גולדברג דניאל

נ.צ. (ע) יעל רייכמן

נ.צ. (מ) רמה חפץ

16/07/2009

בעניין:

פדידה אסתר

המערערת

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד

ויויאן קליין

המשיב

פסק דין

1. התובעת הגישה תביעה לגמלת הבטחת הכנסה ביום 25.11.08. התביעה אושרה החל מחודש 10/08. בתביעה זו מבקשת התובעת מבית הדין לחייב את הנתבע לשלם לה הפרשים בגין גמלת הבטחת הכנסה בגין התקופה מחודש 5/07 עד 9/08. הנתבע טוען כי בדין אושרה הגמלה רק בעד חודש אחד לפני חודש הגשת התביעה בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 (להלן: "החוק") ותקנה 6(ד) לתקנות הבטחת הכנסה (כללי הזכאות והוראות ביצוע), התשמ"ב-1982 (להלן: "התקנות").

2. מהראיות שבפנינו עולה התמונה העובדתית כמפורט להלן:

א. התובעת היא אם חד הורית. לתובעת ארבעה ילדים, מהם שניים קטינים החיים עמה. היא זכאית לקבל תשלומי מזונות מבן זוגה לשעבר, כפי הנראה בגין ילדיה הקטינים. כפי הנראה, בן זוגה לשעבר אינו מקיים את חובת תשלום המזונות המוטלת עליו ועל כן התובעת מקבלת מהנתבע קצבת מזונות לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב-1972.

ב. התובעת קיבלה גמלת הבטחת הכנסה מחודש ינואר 2003 עד לחודש ינואר 2004. החל מחודש פברואר 2004 התובעת לא קיבלה גמלת הבטחת הכנסה עד לחודש 10/08. כפי הנראה, התובעת קיבלה גמלת מזונות בלבד מהנתבע החל מ- 2/04 עד 9/08.

ג. במועד כלשהו התובעת החלה לעבוד כעובדת ניקיון במוסד לנוער במצוקה. היא פוטרה מעבודתה זו לקראת סוף 2006 או תחילת 2007. במשך מספר חודשים היא קיבלה דמי אבטלה. בחודש 5/07 היא נשלחה על ידי שירות התעסוקה לעבודה בניקיון במפעל "פרלוד נייר" בבית שמש במתכונת של 15 שעות שבועיות, שם היא עובדת מחודש 5/07.

ד. במועד כלשהו סמוך לפני 25.11.08 (יום הגשת התביעה לגמלת הבטחת הכנסה), התובעת פנתה למחלקת המזונות בנתבע כדי להגיש דיווח תקופתי הנדרש ממי שמקבלת קצבת מזונות. היא התלוננה על השכר הנמוך המשולם לה מעבודתה ב"פרלוד" והופנתה למחלקת הבטחת הכנסה. פקידת מחלקת הבטחת הכנסה בדקה את עניינה של התובעת והודיעה לה שנתוני ההכנסה שלה מזכים אותה בהשלמת הכנסה מהנתבע.

ה. התובעת הגישה את תביעתה לגמלת הבטחת הכנסה ביום 25.11.08.

ו. לאחר הגשת התביעה התובעת פנתה לשירות התעסוקה וקיבלה "אישור על חוסר עבודה חליפית" שמציין את תאריך 25.5.07 כתאריך תחילת תוקף האישור ואת תאריך 1.1.09 כתאריך סיום תוקפו (להלן: "האישור").

3. טענות התובעת הן כדלהלן:

א. הנתבע היה מודע לכך, עוד מחודש 5/07, שמתמלאים בתובעת תנאי הזכאות לקבלת סכום השלמת ההכנסה שאושר לה בעקבות תביעתה מיום 25.11.08. לעניין זה טענה התובעת שכאשר קיבלה משירות התעסוקה את האישור, פקידת שירות התעסוקה אמרה לה שהיא רשומה במחלקת הבטחת הכנסה בנתבע ואף הראתה לה אישור על כך במחשב שלה.

ב. בהתאם לכך, היה על הנתבע לבצע את תשלום גמלת השלמת ההכנסה שהגיעה לה בשל שיעור השתכרותה הנמוך, עוד ב-5/07.

ג. התביעה אינה באה אלא לממש את זכויותיה הצודקות שכן על פי נתוני ההכנסות של התובעת ממזונות ומעבודה, היא היתה זכאית להשלמת הכנסה מ-5/07.

4. טענת הנתבע הן כדלהלן:

א. דין התביעה להידחות על פי הוראות סעיף 14 לחוק ו-6(ד) לתקנות.

ב. יש להבחין בין זכאות לגמלה לבין זכאות לתשלום הגמלה. הזכאות לתשלום גמלה מותנית במילוי התנאים הקבועים בחוק ובהם הגשת תביעה.

ג. לנתבע אין סמכות להעניק לתובעת גמלה מעבר להוראות החוק ואף לבית הדין אין סמכות לחייב את הנתבע לשלם גמלה מעבר לגבולות שמעניק החוק.

ד. אי ידיעת החוק של מבוטח אינה מהווה נימוק לחיוב הנתבע לשלם גמלה מעבר לגבולות שנקבעו בחוק.

ה. ככל שהתובעת טוענת כי הוטעתה על ידי פקידת שירות התעסוקה, אין בכך כדי להטיל חובת תשלום על הנתבע בניגוד לחוק.

הכרעה

5. מעובדות המקרה עולה כי הימנעותה של התובעת מהגשת תביעה לגמלת השלמת הכנסה ב-5/07 לא נבעה מהלך מחשבה מוטעה, שהתקיים אצלה לכאורה ב-5/07, לפיו ככל שהיא זכאית להשלמת הכנסה חשבונה יזוכה בסכומי ההשלמה מאחר שכל הנתונים הדרושים לשם כך מצויים אצל הנתבע. מעדותה של התובעת עולה כי היא גילתה בדיעבד, לאחר שפנתה למחלקת המזונות בנתבע בשנת 2008, כי היא קיימה עילת זכאות לגמלת השלמת הכנסה עוד מחודש 5/07.

6. סעיף 2 לחוק קובע את עילות הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה ונקבע בו כי תושב ישראל שמלאו לו 25 שנה, ישולמו לו, בכפוף להוראות החוק, גמלת הבטחת הכנסה. משמעות הכפפת הזכאות לגמלה ליתר הוראות החוק היא כי אין די בהתקיימותה של עילת זכאות לפי החלופות של סעיף 2 לחוק, אלא נדרש ממי שמקיים עילת זכאות לעמוד ביתר הוראות החוק.

7. סעיף 14(א) לחוק, שכותרתו "תקופת תשלום", קובע:

"גימלה תשולם רק בעד התקופה שתחילתה ב-1 לחודש שבו הוגשה למוסד לביטוח לאומי התביעה לגימלה, ואולם השר רשאי לקבוע בתקנות נסיבות שבהן תשולם הגימלה ממועד מוקדם יותר ולתקופה שקבע".

  1. תקנה 6(ד) לתקנות קובעת:

ד) התקיימו תנאי הזכאות גם בחודש שקדם לחודש שבו הוגשה התביעה לגמלה, תשולם הגמלה גם בעד החודש האמור, אם במשך כל אותו חודש, התקיים בתובע הגמלה אחד מאלה:

(1) היה מובטל כמשמעותו בסעיף 163 לחוק הביטוח;

(2) עבד, לפי הפניה של שירות התעסוקה, בעבודה שהשכר בה נמוך;

9. משילוב ההוראות החוק הנ"ל עולה כי בין "הוראות חוק זה" שמילויין הוא תנאי לזכאות לגמלה על פיו הוא הגשת תביעה לגמלה. כמו כן, על פי תקנה 6 (ד) לתקנות, מוסמך הנתבע לשלם גמלה בעד חודש אחד בלבד לפני החודש בו הוגשה התביעה למי שעבד לפי הפניה שירות התעסוקה בעבודה שהשכר בה נמוך. ואכן, על פי האישור נקבע שהתובעת ממלאת את האמור בחלופה (2) של תקנה 6 (ד) לתקנות ותביעתה אושרה מחודש 10.08.

10. הוראת סעיף 14 (א) לחוק איננה מיוחדת לחוק. הוראה דומה קיימת גם בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, אשר סעיף 296 בו קובע מועד להגשת תביעות ותוחם את סמכות הנתבע לשלם גמלאות בגין תקופה שקדמה למועד הגשת הגמלה. הוראה המגבילה תשלום גמלאות לגבי תקופה שקדמה להגשת תביעה לגמלה קיימת גם בסעיף 48 לחוק שירות המדינה (גימלאות) [נוסח משולב], התש"ל-1970.

11. הפסיקה שדנה בהוראות סעיף 14 לחוק, כמו גם בהוראות סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי וסעיף 48 לחוק שירות המדינה (גימלאות), נתנה תוקף מלא להוראות אלה גם כאשר תוצאת הדברים היתה מניעת תשלום גמלאות ממי שאין מחלוקת כי התקיימו לגביו לגופו של עניין התנאים המזכים בגמלה (לגבי סעיף 14 לחוק ראו: עבל 342/07 מוחמד מוסטפא ג'ברין נ. המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם – פס"ד מיום 17.4.08, לגבי סעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי ראו עבל 1312/01 פלונית נ. המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם – פס"ד מיום 5.10.04, לגבי סעיף 48 לחוק שירות המדינה גימלאות ראו עע 1400/00 שוואח כמאל נ. מדינת ישראל (לא פורסם, פס"ד מיום 29.5.03).

12. הצד השווה להוראות חקיקה אלה הוא הקביעה שלצורך מימוש זכויות כלפי מערכת הגמלאות הציבורית, מוטל על הזכאי לגמלה נטל לפעול למימוש הזכאות בדרך של הגשת תביעה לגמלה. הוראות אלה מכירות באיזון שנדרש בין הזכויות המהותיות של מי שזכאי לגמלה לבין האינטרס של מערכות הגמלאות הציבוריות בוודאות וביכולת לתכנן את תקציבן בהתאם לתביעות הממשיות המוגשות לה (דב"ע לא/4-0 המוסד לביטוח לאומי נ. גצל פורידנשטיין, פד"ע ב 88).

13. בעבל 140/08 עו"ד דוד ליבוביץ נ. המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם – פס"ד מיום 18.1.09) נקבע כי ההוראות בעניין הגבלת תשלום בגין תקופה הקודמת להגשת תביעה אינן מתחום הפרוצדורה אלא הן בעלות אופי מהותי המגבילות את הזכות לגמלה לתקופה הקבועה בחוק, ועל כן אין למוסד לביטוח לאומי סמכות לשלם גמלאות בחריגה מתקופה זו, ואין לבית הדין לעבודה סמכות לצוות על המוסד לביטוח לאומי לעשות כן.

14. בהתאם לאמור, כדין אישר הנתבע את תביעת התובעת לגמלת הכנסה החל מחודש 10/08 ולא ממועד מוקדם יותר, ואין מקום לחייבו לשלם לתובעת הפרשים בגין תקופה הקודמת לחודש 10/08.

15. התביעה נדחית. אין צו להוצאות.

16. הערעור על פסק דין זה הינו בזכות. הודעת ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין לצדדים.

ניתן היום _________________________ בהעדר הצדדים.

המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לצדדים.

_______________ ____________ ___________

ד. גולדברג, שופט נ.צ. עובדים נ.צ. מעבידים



מעורבים
תובע: פדידה אסתר
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: ויויאן קליין