ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אדרי נגד דינר :


בתי המשפט

בית משפט מחוזי חיפה

ברע002126/07

בפני:

כב' השופט יצחק עמית

תאריך:

29/02/2008

בעניין:

אדרי שרה ת"ז 052069507

ע"י ב"כ עו"ד

שילה ואח'

המבקשת

- נ ג ד -

1. דינר משה

2. אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ

3. הפניקס הישראלי חברה לבטוח בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד

כפרי-קהן ואח'

המשיבים

פסק דין

בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט יעקב וגנר) מיום 14.6.2007, בה נדחתה בקשת המבקשת למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה בתביעתה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפיצויים").

לאחר קבלת תגובת המשיבים לבקשה, ומכוח סמכותי לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.

1. בשנת 2000 הגישה המבקשת תביעה לפי חוק הפיצויים בעניין תאונה שהתרחשה ביום 17.12.1997, עת נפלה במהלך נסיעה באוטובוס של המשיבה 2 ולטענתה נחבלה בראשה (להלן: "התאונה"). בית משפט קמא דן תחילה בשאלת האחריות וקיבל את טענת המבקשת כי מדובר בתאונת דרכים. בית משפט קמא מינה את ד"ר זערור כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירוכירורגיה, על מנת שיבדוק את שאלת הקשר הסיבתי בין מצבה של המבקשת לתאונה והאם התאונה גרמה להחמרה במצב המבקשת, בעקבות ניתוח שעברה ביום 13.11.1995 עקב מפרצת בעורק המוח האחורי (להלן: "הניתוח").

2. בחוות דעתו של ד"ר זערור נקבע כי למבקשת לא נותרה כל נכות נוירולוגית בעקבות התאונה. עם זאת, נקבע כי ישנה תמונה נפשית על רקע הניתוח שהתפתחה עם השנים ואשר "יתכן שהתאונה היתה טריגר מחמיר אם כי התרשמותי שהיא קלה". בנסיבות אלו קבע ד"ר זערור כי למען הסר ספק הוא ממליץ שהמבקשת תעבור הערכה פסיכיאטרית לבדיקת הקשר בין התאונה למצבה התפקודי והנפשי.

3. לאור האמור בחוות דעתו של ד"ר זערור, הגישה המבקשת בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה, לה התנגדו המשיבים, בטענה שהמבקשת כלל לא עתרה בכתב התביעה ובבקשתה למינוי מומחים, למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה. בכל מקרה, לטענת המשיבים, קביעתו של ד"ר זערור היא בגדר המלצה בלבד ואינה מהווה כשלעצמה ראשית ראיה למינוי מומחה, ודאי מקום שהמבקשת לא צירפה כל מסמך אודות טיפולים פסיכיאטריים שקיבלה מאז התאונה.

ביום 14.6.2007 נדחתה בקשת המבקשת בנימוק שלא הונחה במקרה זה כל ראשית ראיה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי (בהחלטה נכתב בתחום הנוירולוגי אך אין מחלוקת כי מדובר בטעות קולמוס).

4. על החלטה זו נסב הערעור שבפני.

המבקשת טענה כי המשיבים לא ביקשו לחקור את המומחה או לשלוח לו שאלות הבהרה בעניין המלצתו להערכה פסיכיאטרית ובנסיבות אלו לא היה מקום לסטות ממסקנות ד"ר זערור בהתאם להלכה שנקבעה בע"א 2160/90 שרה רז נ' פרידה לאץ פ"ד מז(5) 170, בנוגע לקבלת מסקנות מומחה רפואי אשר מונה על ידי בית המשפט. עוד טענה המבקשת, כי בתביעות לפי חוק הפיצויים די ברף נמוך של ראשית ראיה על מנת למנות מומחה, ובתחום הפסיכיאטרי, די בהמלצה של מומחה אחר כדי להוות אותה ראשית ראיה.

המשיבים בתגובתם חזרו על טענותיהם בפני הערכאה קמא, כמפורט לעיל, ואיני רואה לחזור על הדברים בשנית. בנוסף טענו המשיבים, כי לאור חלוף הזמן (כ-10 שנים) ממועד התאונה ועד לעריכת הבדיקה על ידי המומחה, נותק הקשר הסיבתי בין התאונה לבין תלונות בתחום הפסיכיאטרי.

5. דין הערעור להתקבל.

כידוע, הגישה בעניין מינוי מומחים בתביעות לפי חוק הפיצויים היא מקלה, שכן על פי החוק לנפגע אין אפשרות להוכיח את נכותו הרפואית על ידי הבאת מומחים מטעמו. לכן, די ברף נמוך של "ראשית ראיה" לצורך מינוי מומחה רפואי – רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון פ"ד מד(2) 216 (1990); רע"א 3497/98 רזין נ' המגן חברה לביטוח בע"מ פ"ד נב(5) 136 (1998) (להלן: "הלכת רזין"); רע"א 9477/04 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' עבאדין (ניתן ביום 28.11.2004). כן נקבע כי די בקשר סיבתי בדרגת הסתברות נמוכה כדי להצדיק את המינוי – רע"א 219/91 הראל נ' סהר חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 25.2.1991). עוד נוסיף, כי החלטה שלא למנות מומחה בתביעה לפי חוק הפיצויים תעמוד לבחינה קפדנית של ערכאת הערעור וזו לא תהסס להתערב בה – ראה הלכת רזין לעיל וכן אליעזר ריבלין, תאונת הדרכים סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה שלישית תש"ס-1999, בעמוד 560.

בית המשפט רשאי להסתייע בעמדתו של מומחה אחד בשאלה האם ראוי למנות מומחה בתחום אחר, זאת במקרים בהם מתקשה בית המשפט לקבוע אם יש צורך במינוי מומחה מסוים. ואולם, עמדתו של המומחה הינה בגדר המלצה, וההכרעה הסופית בשאלת המינוי היא של בית המשפט – רע"א 1338/90 לעיל.

ככלל, ניתן לראות בהמלצה של מומחה רפואי למנות מומחה רפואי בתחום אחר, כראשית ראיה בתביעות לפי חוק הפיצויים, ולעיתים די בה, על מנת שבית המשפט יעתר לבקשה למינוי מומחה רפואי - רע"א 9477/04 לעיל; רע"א 7267/07 טריגוב נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 5.12.2007). כך, נענה בית המשפט לבקשה למינוי מומחה בתחום שמומחה מטעם בית המשפט המליץ על מינויו, גם כאשר לא היה תיעוד רפואי באותו תחום וגם כאשר הנפגע לא ביקש מלכתחילה מינוי של מומחה באותו תחום – רע"א 247/01 מססה נ' דולב חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 10.9.2001); ת"א (שלום רמלה) 2928/05 לוי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום, 11.10.06).

יפים לעניינו דברים שנאמרו ברע"א 5477/98 ימין נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 24.11.98) מפי השופט אור:

"בית המשפט המחוזי היה ער להמלצה זו, אך דחה אותה. נימוקו לכך היה, שאין הסבר בדברים הנ"ל על סמך מה "חושב" הנוירולוג כי יש טעם בבדיקה פסיכיאטרית. נראה לי, כי בכך שגה בית המשפט. מדובר בנוירולוג אשר בדק את המבקשת, ובודאי שוחח עמה. על סמך אלה התרשם שקיימת השפעה נפשית לתאונה על המבקשת, וכי ראוי שהמבקשת תבדק על ידי פסיכיאטר, והוא גם מחווה דעתו שהיא זקוקה לטיפול בתחום זה.

עוסקים אנו בתחום הפסיכיאטרי, אשר לא תמיד תמצאנה ראיות בכתובים לתהליך המחלה. בנסיבות אלה, נראה לי שבאה בפני בית המשפט ראשית ראיה אשר הצדיקה מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי. נזכיר, שהנוירולוג הינו מומחה ללא פניות אשר התמנה על ידי בית המשפט".

נציין כי גם באותו מקרה, המבקשת לא עתרה מלכתחילה למנות מומחה בתחום הפסיכיאטריה.

6. כך גם בענייננו. ההמלצה ניתנה על ידי מומחה בתחום הנוירוכירורגיה, שהוא תחום קרוב לתחום הפסיכיאטרי. ההמלצה ניתנה לאחר שהמבקשת נבדקה על ידי ד"ר זערור שהתרשם כי קיימת בעיה בתחום הנפשי לאור תפקודה של המבקשת בחיי היום-יום. לכן, ועל אף הגבוליות של הבקשה, די בכך כדי להוות ראשית ראיה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרי, שיבחן את הסוגיה על בסיס ההמלצה בחוות הדעת של ד"ר זערור – האם התאונה היתה טריגר מחמיר לתמונה הנפשית שהתפתחה עם השנים לאחר הניתוח בשנת 1995, האם קיימת נכות בתחום הנפשי בגין התאונה ומה שיעורה.

7. לאור האמור לעיל הערעור מתקבל.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום כ"ג ב אדר א, תשס"ח (29 בפברואר 2008) בהעדר הצדדים.

י. עמית, שופט