ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין (..בן אוליאל משה נגד מנורה חברה )בתיק בן אוליאל משה נגד מנור :

בתי המשפט

1

בית משפט השלום ירושלים

בשא008238/07

בתיק עיקרי: א 004642/05

לפני:

כב' השופטת באום-ניקוטרה אתי

תאריך:

29/02/2008

בעניין:

בן אוליאל משה

המבקש

נ ג ד

1 . מנורה חברה לביטוח בע"מ

2 . שירביט חברה לביטוח בע"מ

המשיבות

החלטה

בפני בקשה לפסיקת תשלום תכוף.

המבקש, יליד 01/01/56 היה מעורב בשתי תאונות דרכים, האחת ביום 02/08/04 והשנייה, היא הרלבנטית לענייננו – ביום 22/07/07.

התאונה התרחשה עת ביקש המבקש לנסוע במשאיתו וגילה כי "היא לא הניעה. הבאתי את הפרייבט שלי ליד המשאית והעברתי כבלים. ... נכנסתי מתחת למשאית להרים את מכסה המצברים, לסגור את זה ואז המשאית התחילה להתדרדר. ניסיתי לקפוץ עליה. הגלגל הקדמי עלה לי על רגל ימין והיה שם איזה שהוא רכב פרטי ואז המשאית התנגשה בו ואני הייתי בין המשאית לרכב הפרטי ונמחצתי בין שניהם...". (ראה עמ' 4 לפרוטוקול) (הדגשה שלי – א.ב.נ.).

בסיכומיה טענה ב"כ המשיבה, כי יתכן ומדובר בתאונת דרכים מעורבת, באשר לא ברורה זיקתו של כל אחד מכלי הרכב לפגיעה ומשכך נותרת תהייה באשר לשאלת החבות.

בשלב בו עסקינן – שלב הדיון בבקשה לפסיקת תשלום תכוף, אין מקום לדון ב"שאלות סבוכות, באשר לחובתו של הנתבע..." (ראה ד.קציר, "פיצויים בשל נזקי גוף", מהדורה רביעית, סעיף

119).

כן יש לציין הקבוע בסעיף 5ז' לחוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975, שעניינו זכות חזרה בתשלום תכוף.

לצורך הדיון בבקשה שבפני – יש לקבוע חבותה של המשיבה, מבטחת המשאית.

מהות ההליך הנה: "תשלומים מידיים, בעלי גוון סוציאלי, על מנת שהניזוק ומשפחתו לא ישחרו לפת לחם עד לבירור סכומי הפיצויים שלהם הוא זכאי..."

וכן –

"אין המדובר, אפוא, במלוא השכר שהניזוק מפסיד, אלא ב'סכום מינמלי מסוים הדרוש לקיום'...".

ונוסיף עוד;

"... בקביעת שיעור התשלום התכוף ביהמ"ש אינו דן בחישובים מדוייקים. כפי שהובהר לעיל, די אם יערך חישוב גלובאלי כללי..."

(ראה בר"ע 4130/02 (בימ"ש מחוזי י – ם) נגה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' דרור יונה).

התשלום התכוף יינתן "בגין הוצאות שהוצאו בעבר ע"י הנפגע לצורך ריפויו, לרבות הוצאות אשפוז בבית חולים וכן תשלומים בגין ההוצאות העתידיות ובכלל זה הוצאות לצרכי ריפוי של הנפגע וסיעודו ולצרכי מחייתו ומחיית בני משפחתו שפרנסתם עליו או של התלויים בו."

(ראה א.ריבלין, "תאונות הדרכים", מהדורת 1999, עמ' 629).

ומה בענייננו?

בעקבות התאונה סבל המבקש משברים באגן, בעצם הפמור ובבוהן וכן נמצא במצב רוח ירוד.

המבקש טופל בבית החולים "הדסה עין כרם" הן בפן האורטופדי והן בפן הפסיכיאטרי, תוך שהוא עובר הליך שיקום.

המבקש צירף לבקשתו אישור רפואי, נושא תאריך 01/11/07 ולפיו נמצא "לא כשיר לעבודתו במשך חודשים הבאים", כאשר במהלך הדיון הציג אישורים רפואיים נוספים.

עובר לתאונה שימש המבקש כנהג במשאיתו, כאשר בעקבות התאונה – לא שב לעבודתו ונאלץ למכור את המשאית כנגד סך של 10,000 ₪.

המבקש מצוי בהליכי גירושין ומתגורר אצל אחיו.

למבקש 3 ילדים בגירים. שניים מהם שוהים בחו"ל והשלישי משרת בצה"ל ומתגורר עם פרודתו.

המבקש בבקשתו טוען, כי שכרו החודשי עובר לתאונה נאמד בסך של כ – 5,500 ₪ וכי הוצאותיו הנן כמפורט:

בגין נסיעה באמבולנס – 600 ₪.

בגין הוצאות רפואיות אחרות – 2,500 ₪.

בגין שירותי סיעוד – 10,000 ₪.

בגין צרכי מחיה – 25,000 ₪.

מעדותו של המבקש והמסמכים שהוצגו בפני ניתן ללמוד אודות הוצאות רפואיות בסדר גודל של

כ – 1,500 ₪.

ככל שמדובר בצרכי סיעוד, שהנם "הזדקקות לשירותים המיועדים לסייע לנפגע בפעילות יום – יומית או בהשגחה או בניהול משק בית" (ראה שם, עמ' 630) – הרי המבקש לא הוכיח דבר באשר לכך.

כל שאנו יודעים כי הוא מתגורר אצל אחיו.

הא ותו לא.

באשר לצרכי מחיה – המבקש הציג פירוט חיובים לכרטיסי אשראי המוחזקים על ידו ממנו נלמד, כי הוצאותיו נאמדות בסך של כ – 2,000 ₪ לחודש, כאשר המבקש לא הראה הוצאות נוספות אחרות כלשהן.

בפוסקי תשלום תכוף למבקש יש להתייחס אף אל הסכום שקיבל ממכירת המשאית כאמור לעיל ואל הסכום שקיבל מחברת הביטוח מכח פוליסת ביטוח תאונות אישיות בסך של כ – 27,000 ₪.

סופו של דבר, אני פוסקת למבקש כתשלום תכוף סך של 15,000 ₪ לעבר ולעתיד.

כן תשא המשיבה בשכר טרחת עו"ד בסך בשיעור של 13%+מע"מ.

המזכירות תשלח העתק מהחלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום י"ח ב אדר א, תשס"ח (24 בפברואר 2008) בהעדר הצדדים.

באום-ניקוטרה אתי, שופטת

עינת ישראלי