ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלון צבי נגד בטוח לאומי-סניף :


בתי הדין לעבודה

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב -יפו

בל 002871/07

בפני:

כב' השופטת אפרת לקסר

תאריך:

25/02/2008

בעניין:

אלון צבי צ'צ'קס (קטין)

באמצעות אימו ואפוטרופסתו הטבעית – איריס צ'צ'קס

המערער

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

המשיב

פסק דין

1. לפני ערעור על החלטתה של ועדה רפואית לעררים, (ילד נכה), מיום 3/12/06, (להלן: "הועדה לעררים"), אשר קבעה, כי מועד זכאותו של המערער לגמלת נכות עקב תסמונת P.D.D, הינה מיום 6/11/99.

המערער הינו קטין, יליד 1994, שאובחן לראשונה ביום 30/10/2003, למרבה הצער, כלוקה בתסמונת P.D.D .

2. תביעתו הראשונה של המערער לגמלת נכות כילד נכה הוגשה ביום 25/6/00, (להלן: "התביעה הראשונה"), וזאת, עוד בטרם אובחן כסובל מתסמונת P.D.D.

בחודש דצמבר 2002 הוגשה עוד תביעה לגמלת נכות על ידי המערער, גם כן טרם שהוכר כלוקה בתסמונת P.D.D. .

לאחר שהמערער אובחן כסובל מ- P.D.D, (אבחנה שבוצעה לראשונה כאמור ב- 30.10.03), הוגשה ביום 6/11/03 תביעתו לגמלת נכות עקב תסמונת P.D.D, (להלן: "התביעה הנוספת").

הועדה לעררים קבעה, כי יש להתייחס למועד בו הוגשה התביעה לגמלת נכות עקב תסמונת P.D.D, דהיינו 6.11.03 ומשהתקבלה תביעתו זו של המערער, אושרה זכאותו לגמלת נכות 4 שנים למפרע ממועד זה, דהיינו מיום 1.11.99.

לטענת ב"כ המערער, המערער זכאי לקבלת גמלת נכות, החל מיום 1/12/1994, בו מלאו לו 90 יום.

לחלופין, טענה ב"כ המערער, כי המועד הקובע לבחינת זכאותו של המערער לקבלת גמלת נכות, הוא מועד הגשת התביעה הראשונה – יוני 2000 וכי המערער זכאי לגמלת נכות, רטרואקטיבית, 4 שנים קודם להגשת התביעה הראשונה, דהיינו, החל מ- 25/6/96.

3. הסוגיה השנויה במחלוקת בין הצדדים הינה, מהו המועד הקובע לצורך תחילת זכאותו של המערער לקבלת גמלת הנכות.

4. הועדה לעררים התכנסה במקרה דנן בעקבות פסק דין קודם שניתן ביום 5/11/06, (להלן: "פסק הדין הקודם"), אשר קבע כדלקמן:

"לאור הלכת אפטר והמסמך של המל"ל מיום 7/9/05, עניינו של המערער יוחזר לועדה על מנת שתשקול עמדתה לעניין תחולת הנכות לאחר שתעיין בכל המסמכים ותשקול האם ניתן להעניק נכות במועד מוקדם מזה שהוענק.

ב"כ המערער תוזמן להופיע ולטעון בפני הועדה טרם מתן החלטתה.

הועדה תנמק החלטתה".

5. הועדה לעררים התכנסה ביום 3/12/06 כדי לדון בעניינו של המערער וקבעה בפרק הדיון והנימוקים בפרוטוקול:

"בהתאם לבקשת כב' הרשמת הועדה שבה ועיינה בתיק וכן קיבלה מסמכים מהאם בנוגע למועד תחילת הסימנים האופייניים מבנה הסובל מ – P.D.D.

אין לועדה כל מחלוקת שמדובר בתסמונת שסימניה נצפו בגיל צעיר.

העניין השנוי במחלוקת הוא מועד הגשת הבקשה לגמלה שבגינה יכולה להיחשב תחולה אחורנית בגין P.D.D.. מאחר ובקשה ראשונה הוגשה ב 6/00 אך לא בגין P.D.D ואח"כ ב – 2/12/02 ושוב לא בגין P.D.D ורק ב – 6/11/03 בגיןP.D.D .

אי לכך האם מועד הגשת התביעה הוא 25/6/00 או 6/11/03?

ועדת ערר זו קבעה את מועד ההגשה 6/11/03 ואכן אישרה תחולה של 4 שנים אחורנית דהיינו מ – 6/11/99. ולכן החלטת הועדה נשארת בעינה ודין הערר להידחות".

6. בעב"ל 1212/04, עמר אפטר (קטין) נ' המוסד לביטוח לאומי, פסק דין מיום

9/1/05, (טרם פורסם),(להלן: "פס"ד אפטר"), נדונה סוגיית המועד הקובע לצורך הזכאות לקבלת גמלת נכות לילד נכה, עקב תסמונת P.D.D.

השאלה שהיתה במחלוקת בפסק דין אפטר, היתה, מהו המועד הקובע ממנו חלה הזכאות לגמלה. האם מיום לידת הילד? מיום מלאת לו 90 ימים? מיום גילוי המחלה? או מיום אבחון המחלה?

7. בית הדין הארצי לעבודה קבע בפסק דין אפטר, כי יש להכיר בזכאות לגמלה מיום גילוי המחלה, עוד טרם היא אובחנה במדויק על ידי הגורמים המקצועיים:

"ידוע לנו שהמחלה המקננת בגופו של הקטין מתגלה ומאובחנת בגיל מבוגר יותר. גיל הגילוי והאבחון משתנה ממקרה למקרה, בהתחשב בקצב ההתפתחות של הקטין ובמידת מודעות ההורים והגורמים המטפלים לתסמיני המחלה...

אלא שמציאות החיים מלמדת שאבחון מקצועי של המחלה הוא שלב מאוחר יחסית. קודמים לו, בדרך הטבע, סימנים מוקדמים המתגלים תחילה לעיני ההורים ואחר כך לעיני הגורמים המטפלים. גילוי מוקדם של המחלה – עוד טרם אובחנה במדויק – יוצר מציאות חדשה. הורים נזקקים להוצאות רפואיות מיוחדות, להוצאות טיפוליות שונות, מערך חיי המשפחה נפגע ועוד. מציאות זו מצדיקה הכרה בזכאות לגמלה מיום הגילוי (הדגשה שלי – א.ל.).

במועד זה נוצרת לראשונה הזיקה הברורה בין עובדת קיומה של המחלה, בין מודעות ההורים לקיומה של המחלה והצרכים הנובעים מכך לבין הגמלה הקבועה בחוק שנועדה ליתן מענה לצרכים אלה. מועד זה הוא הרלוונטי להכרה בזכאות לגמלה בהתחשב בתכלית החקיקה ובתכלית הסיוע הסוציאלי המגולם בה", (הדגשה שלי – א.ל.).

8. לענין הכללים לקביעת מועד גילוי המחלה, נקבע בפס"ד אפטר, שיש להתבסס על עדויות ומסמכים רפואיים ואחרים שיספקו ההורים:

"אכן, קביעת מועד הגילוי לא תמיד קלה. מועד הגילוי לא תמיד ברור וחד משמעי. ראשיתו של הגילוי בתהיות ההורים בדבר קצב התפתחות הקטין. המשכו בחששות של ממש בדבר קיומה של מחלה כלשהי, והיזקקות ליועצים ומטפלים – והכל עוד בטרם אבחון מדויק. קשה עד מאוד להגדיר מהו מועד הגילוי המדויק ואין לנו תשובה חד משמעית לבעיה זו. מדובר בעניין עובדתי המשולב עם נתונים רפואיים וטיפוליים. מועד הגילוי צריך להיקבע, בסופו של דבר, על ידי גורמי המוסד המוסמכים, על יסוד נתונים, עדויות ומסמכים שיספקו ההורים. חזקה על גורמי המוסד המקצועיים האמונים על נושא זה. שיתנו דעתם למכלול הנתונים ויקבעו את מועד הגילוי הנכון. מקרה של ספק מן הראוי שיפעל לטובת ההורים ובמקרה של חילוקי דעות של ממש יובא העניין להכרעת בית הדין לעבודה", (הדגשה שלי – א.ל.).

9. במקרה שלפנינו, נטען על ידי ב"כ המערער, כי כבר ביום 7.12.95, ניתן למערער אישור רפואי ראשון, בו צויין: "איטיות קלה בכל התחומים". מאז אותו אישור ועד ליום אבחון המחלה באופן סופי, בשנת 2003, עבר המערער עשרות אבחונים, טיפולים ובדיקות המעידות על פער ועיכוב התפתחותי, בעיות התנהגותיות, הגבלות בתנועה, ליקוי בהתפתחות השפה, בעיות מוטוריות, בעיות למידה ותפקוד קוגניטיבי נמוך.

לטענת ב"כ המערער, כל האישורים כאמור, תומכים בגירסת המערער לגבי מועד הגילוי המוקדם של תסמונת P.D.D , ממנה סובל המערער, עוד טרם האבחון הסופי בנדון.

10. מכיוון שהאבחון הרפואי לגבי העובדה שהמערער לוקה בתסמונת P.D.D נעשה רק בשנת 2003, הרי שלא הייתה אפשרות להגשת תביעה לגמלת נכות עקב P.D.D, טרם מועד זה.

כאמור, בידי המערער מסמכים רבים, (רפואיים ואחרים), שלטענת באת כוחו, תומכים בגירסתו לגבי גילוי המחלה קודם לאבחונה. אין בעובדה, כי בתביעה הראשונה לא הוזכר אבחון ה- P.D.D כדי למנוע מהועדה לעררים לבחון גם תביעה זו, לרבות מסמכים שצורפו אליה ולקבוע האם יש בהם כדי לגלות או להצביע על מאפייני מחלת P.D.D כבר באותה עת.

בפסק הדין הקודם, התבקשה הועדה לעררים לעיין בכל המסמכים ולשקול האם ניתן להעניק נכות במועד מוקדם מזה שהוענק. הועדה לעררים לא קיימה את הוראות פסק הדין הקודם בנדון. היא לא התייחסה בכלל למסמכים הרבים המצויים בעניינו של המערער, שניתנו קודם ליום אבחון תסמונת ה- P.D.D. בכך נפל פגם בהחלטתה.

היה עליה לעיין בכל המסמכים כאמור ולקבוע בהתייחסות אליהם את מועד תחולת זכאות המערער לגמלה.

11. אשר על כן, הערעור מתקבל. החלטת הועדה לעררים מיום 3/12/06 מבוטלת.

עניינו של המערער יוחזר לדיון בפני הועדה לעררים, אשר תעיין בכל המסמכים הרלבנטיים, לרבות אלו המוקדמים למועד אבחון מחלת ה- P.D.D.

הועדה לעררים תתחשב גם בעובדות שנטענו בתביעה הראשונה מחודש יוני 2000 ובחומר הרפואי והאחר שצורף לתביעה זו, בדבר העיכוב ההתפתחותי ממנו סובל המערער.

ב"כ המערער ימציא לועדה לעררים את כל המסמכים הרפואיים ו/או האחרים הרלבנטיים בנדון והוא יוזמן להופיע בפני הועדה יחד עם אימו של המערער.

לאחר עיון בכל המסמכים כאמור, תיתן הועדה לעררים החלטתה מחדש לגבי מועד תחולת זכאותו של המערער לגמלת נכות.

12. המשיב ישא בהוצאות המערער לאור קבלת ערעורו, בסך של 500 ₪ ובשכ"ט עורך דינו בסך כולל של 2,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין.

ניתן היום י"ט ב אדר א, תשס"ח (25 בפברואר 2008) בהעדר הצדדים.

א. לקסר, שופטת

קלדנית: אורית משולם.