ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מצרפי נגד אבו עוביד מוחמ :


בתי המשפט

בית משפט השלום חדרה

א 004019/06

בפני:

השופטת הדסה אסיף

תאריך:

21/02/2008

בעניין:

מצרפי אבשלום

התובע

נ ג ד

אבו עוביד מוחמד

הנתבע

פסק - דין

1. מדובר בתביעה שטרית.

למעשה מדובר במספר תביעות, שכן הוגשו בענין זה מספר שיקים לביצוע, בתיקי הוצל"פ שונים. לאחר שהנתבע התנגד לביצועם של השיקים, והתנגדותו התקבלה, אוחד הדיון בכל התיקים.

2. מדובר בשיקים שזמני פרעונם בתאריכים שונים במהלך שנת 1997, ושיק אחד שהוא שיק בטחון שנמסר לתובע ללא תאריך. אין מחלוקת, כי שיק אחרון זה נועד להבטיח את תשלום השיקים האחרים.

3. הנתבע התגונן בטענה שהתביעה בגין השיקים התיישנה ולחילופין טען, כי שילם את תמורת השיקים וגם מטעם זה יש לדחות את התביעות כנגדו.

הנתבע טען בענין זה, כי בחלק ניכר מהשיקים מקור חבותו היא חתימת היסב שחתם על השיקים ובשל כך התיישנה התביעה בגין שיקים אלה כבר שנתיים לאחר מועד הפרעון הנקוב בשיקים.

לגבי יתרת השיקים טען הנתבע, כי חלפו כבר 7 שנים ממועד הפרעון הנקוב בשיקים ומכאן שהתביעה התיישנה.

לטענת הנתבע, גם עילת התביעה בגין שיק הבטחון התיישנה שכן שיק הבטחון נמסר באותה עת שבה מסר לתובע את השיקים האחרים ונועד להבטיח את פרעונם.

4. התובע טען כי התביעה לא התיישנה.

לטענתו, מאחר שהשיקים הופקדו בבנק רק במהלך שנת 2004, הרי שרק ממועד זה יש למנות את תקופת ההתיישנות ומכאן שהתביעות לא התיישנו מאחר שתיקי ההוצל"פ נפתחו כולם במהלך שנת 2004.

עוד טען התובע, כי הנתבע לא שילם לו את תמורת השיקים וכי המתין כל העת לתשלום מן הנתבע ורק כשידע כי תקופת ההתיישנות עומדת להסתיים פתח בהליכי הוצל"פ לגביית השיקים.

5. ההליכים בתיקים אלה נמשכו זמן רב, בין היתר בשל מחדלים שונים של התובע שלא התייצב לדיונים ויותר מפעם אחת ניתן כנגדו פס"ד בהעדר התייצבות, שבוטל מאוחר יותר בהסכמת הנתבע.

6. בסופו של דבר נשמעו ראיות הצדדים ביום 15/11/07.

לאחר אורכות שונות שביקשו הצדדים הוגש אחרון הסיכומים ביום 30/1/08.

7. לאחר ששמעתי את העדויות ועיינתי שוב בחומר שבתיקים השונים ובסיכומי הצדדים, אני מחליטה לדחות את התביעות.

אני סבורה שאין צורך להידרש לשאלת ההתיישנות. זאת מאחר שגם לגופן דין התביעות להידחות, שכן אני מאמינה לנתבע ולעדותו לפיה שילם לתובע את תמורת השיקים ובכך פרע את השיקים והתובע אינו זכאי עוד לסכומים הנקובים בהם.

8. אמנם, משמדובר בתביעה שטרית, וכל שכן כאשר טענת הנתבע היא כי פרע את השיקים, הרי שהנטל להוכיח טענות אלה מוטל על הנתבע, ואולם אני סבורה כי בנסיבות הענין עלה בידי הנתבע להרים את הנטל המוטל עליו.

9. הנתבע העיד כי שילם לתובע את תמורת השיקים במזומן ואני מאמינה לעדותו זו.

עדותו של הנתבע הותירה רושם מהימן ועדותו בענין זה היתה עקבית.

10. אמנם, לא היו בידי הנתבע ראיות נוספות, מלבד עדותו, על מנת להוכיח את התשלומים שביצע לידי התובע ואולם, אין לזקוף עובדה זו לחובת הנתבע כאשר התובע לא נקט בשום הליך בענין השיקים נשוא התביעה אלא לאחר שחלפו כמעט 7 שנים ממועד הפרעון הנקוב בכל השיקים האלה.

השיהוי הרב שנקט בו התובע, כאשר לא פעל בכל דרך שהיא לגביית השיקים שהחזיק בידיו, ובכלל זה לא פנה לא אל מושכי השיקים או אל הנתבע שחתם חתימת היסב על השיקים, וזאת במשך כ- 7 שנים חייב להילקח בחשבון, ווודאי שאין לזקוף אותו לחובת הנתבע.

11. בנסיבות כאלה, כאשר תובע משתהה תקופה ארוכה מאוד, מבלי לנקוט בכל הליך כלשהו לגביית שיקים שהוא מחזיק בידיו, לא ניתן להתעלם מתקופה זו (גם אם אינה מגיעה לכדי התיישנות) ואין מקום לדרוש מהנתבע להציג פירוט מלא של כל סכום וסכום ששילם, תוך ציון המועד שבו שילם כל סכום וסכום, כאשר התשלום בוצע 7 שנים לפני הגשת התביעות כנגדו.

במילים אחרות – בבואי לשקול לחובת מי יש לזקוף את העובדה שלא עלה בידי הנתבע להראות איך ומתי פרע את השיקים, אני סבורה כי בנסיבות הענין יש לזקוף ענין זה לחובת התובע שהחזיק בידיו את השיקים תקופה כה ארוכה ולא נקט בשום הליך לגבייתם ובכלל זה אף לא הפקיד אותם לפרעון בבנק.

12. בפרט הדבר נכון כאשר אל מול עדותו המהימנה של הנתבע בענין זה, ניצבת עדותו היחידה של התובע שלא נתן כל הסבר המניח את הדעת לכך שלא נקט בכל פעולה לגביית השיקים, לא מהתובע, וגם לא ממושכי השיקים, וזאת בשים לב לכך שחלק ניכר מהשיקים היו שיקים של צדדים שלישיים שחבותו של הנתבע על פיהם נובעת רק מחתימת היסב.

13. העובדה שהתובע לא נקט בשום הליך, לא כנגד מושכי השיקים וגם לא כנגד הנתבע – המיסב, תומכת בגירסת הנתבע לפיה שילם זה מכבר לתובע את תמורת השיקים.

14. עיסוקו של התובע הוא, בנכיון שיקים (עמוד 13 שורה 15) ואין כל הגיון בטענתו לפיה המתין כמעט 7 שנים באפס מעשה עד שיבוא הנתבע וישלם לו את סכומי השיקים, כאשר אפילו לא הפקיד את השיקים בבנק!

התובע הודה כי אפילו מכתב התראה לא שלח לנתבע במהלך כל התקופה הזו (עמוד 16 שורה 21).

15. התנהגותו זו של התובע תמוהה, אינה הגיונית, והתובע לא נתן כל הסבר, וכל שכן הסבר מניח את הדעת, להתנהגות זו.

העובדה שהתובע לא נקט בכל הליך שהוא, במהלך כל השנים שמאז מועדי הפרעון הנקובים בשיקים ועד לפתיחת תיקי ההוצל"פ השונים, תומכת בטענת הנתבע, לפיה שילם את תמורת השיקים לתובע.

16. חשוב לציין, כי בניסיון לנמק את חוסר המעש שלו טען התובע, כי כאשר התקרבו מועדי הפרעון הנקובים בשיקים הלך לבנקים לברר והתברר לו כי כל החשבונות שמהם נמשכו השיקים הם מוגבלים ומעוקלים (עמוד 15 שורה 23).

מדובר בשיקים מחשבונות שונים, שנעשו ע"י מושכים שונים (לפחות 4 מושכים שאינם הנתבע) ועל גבי חלק מהשיקים מופיעה יותר מחתימת היסב אחת, היינו, חוץ מהנתבע יכול היה התובע לפנות גם אל לגב' עינת פרץ שאף היא חתומה בחתימת היסב על חלק מהשיקים.

17. התובע לא הציג כל ראייה, להוכחת טענתו לפיה כל החשבונות שמהם נמשכו השיקים השונים היו מוגבלים ו/או מעוקלים, וגם לא הציג כל ראייה לפיה פנה למי מהחייבים על פי השיקים הללו, מושכים או מיסבים, במהלך כל התקופה שמאז מועדי הפרעון השונים ועד לפתיחת תיקי ההוצל"פ.

18. התנהגות תמוהה זו אך מחזקת את האמון שאני נותנת בגירסת הנתבע.

לפיכך, אני דוחה את התביעות ומחייבת את התובע בהוצאות הנתבע בגין תביעות אלה בסכום של 10,000 ₪ ומע"מ.

המזכירות תעביר עותק מפס"ד לצדדים.

ניתנה היום י"ד ב אדר א, תשס"ח (20 בפברואר 2008) בהעדר.

הדסה אסיף, שופטת

אושרת.ד