ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אליהו מנשה נגד בטוח לאומי-סניף :


בתי הדין לעבודה

בית דין א.לעבודה ת"א

בל 006527/06

בפני:

כב' השופטת יהלום הדס

21/02/2008

בעניין:

אליהו מנשה

ע"י ב"כ עו"ד

אלקיים גבי ברוך

התובע

נ ג ד

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד

שור

הנתבע

פסק דין

1. התובע הגיש תביעה להכיר בפגיעה ברגל שמאל, כפגיעה בעבודה כמשמעה בחוק.

2. הצדדים הגיעו להסכמה על העובדות, כדלקמן:

א. התובע, יליד 1953, החל לעבוד בחברת גומאקספו שווק והפצה (להלן: "החברה") בשנת 1978 וסיים ביום 2.2.06.

ב. במסגרת תפקידו בחברה היה התובע מוציא שטיחי גומי ממכונת וולץ משך 10 השנים הראשונות לעבודתו.

ג. לאחר מכן עבד התובע על מכונה אוטומטית לייצור שטיחים למכוניות, אשר מייצרת כל 30-45 שניות שטיח והתובע גוזר את השטיח ומסדר בערימה וחוזר חלילה.

ד. בנוסף לעבודתו על המכונה האוטומטית נדרש התובע גם לסחוב עגלות עמוסות חומר גלם.

ה. התובע עבד 8 שעות ובנוסף עבד בשעות נוספות, כ- 12 שעות ביום.

ו. עבודת התובע מתבצעת כך שהתובע עומד מול המכונה, מימינו ישנה דלת אוטומטית אשר נפתחת והוא מושך את השטיח ועם כל הרגל שמאל והגוף מסתובב ומושך את השטיח מהמכונה. למעשה העבודה מתבצעת במצב בו התובע עומד כאשר הוא פונה לצד ימין ומושך שטיח, ידיו בגובה המותניים ומבצע תנועה סיבובית לקדימה וחוזר חלילה. כאשר רגל שמאל קבועה, לא מורמת ומשמשת כרגל סיבובית.

3. בית הדין מינה כמומחה רפואי את ד"ר לב אל אסא.

אלה השאלות שהופנו למומחה:

א. מהי מחלתו של התובע?

ב. האם יש קשר סיבתי בין מחלת התובע לבין עבודתו כפי שתוארה בהחלטה דלעיל?

ג. אם התשובה לשאלה הקודמת היא חיובית – האם מחלתו של התובע היא תוצאה של תהליך תחלואתי, או שהיא תוצאה של ארועים זעירים (מיקרוטראומות) – פגיעות זעירות וחוזרות ברגלו של המבוטח שניתן לאתר בזמן או במקום?

ד. האם קבעת כי היו פגיעות זעירות - האם יש לראות במחלת התובע תוצאה של אותן פגיעות קטנות וחוזרות, שבמצטבר גרמו להופעת המחלה ממנה סובל המבוטח?

במילים אחרות, ההיתה כל פגיעה כנ"ל בעלת אופי בלתי הפיך

(irreversible) כך שבהצטרף אליה פגיעות זעירות דומות וחוזרות, נוצר המצב הקיים?

ה. אם התשובה לשאלה הקודמת חיובית – האם תנאי עבודתו של התובע כפי שתוארו בהחלטה, השפיעו על התפתחות המחלה הרבה פחות מאשר נתוניו האישיים (גורמי סיכון) של התובע, אם היו כאלה?

4. להלן חוות דעת המומחה, מיום 31/7/07:

"א. מחלתו של התובע נכון להיום הנה איחוי של המפרקים סביב עצם התלוס כלומר מפרק הקרסול המפרק בין עצם התלוס לעצם העקב, המפרק בעין עצם התלוס לעצם הסירה והמפרק בין עצם העקב לעצם הקובואיד בנוסף יש שינויים ניווניים קשים במפרקים הנותרים של שרש כף רגל שמאל וככל הנראה גם זיהום כרוני של עצמות בשרש כף הרגל.

ב. מחלתו של התובע ראשיתה ב- 1973 עת נפצע ונגרם לו שבר בקצה התחתון של עצם השוקה השמאלית. נסיבות הארוע לא הובהרו ולפי דברי ד"ר טיטיון שטיפל בתובע לאחרונה כל מה שידע התובע לספר לו הוא ש"נפל לו הקרסול".

ב- 1984 הוא עבר ניתוח לשם איחוי מפרק הקרסול השמאלי. סיבת הכאב היתה מחלה ניוונית של מפרק הקרסול משנית לחבלה קודמת.

בעקבות ניתוח זה חלו אצל התובעים שינויים ניווניים במפרקי שרש כף הרגל שמתחת לקרסול. בשנת 2006 הוא עבר ניתוח לאיחוי מפרקים אלו. גם הפעם ההתויה לניתוח היתה הכאב ממנו סבל התובע באזור הקרסול. הניתוח הסתבך בהופעת זיהום שהפך כפי שנראה מן הכתוב לזיהום כרוני.

הסיבה הישירה למחלתו של התובעת היא, אם כן, השבר שסבל בשנת 1973.

ג. בהיות התשובה לשאלה קודמת שלילית אין מקום לענות על שאלה זאת.

ד. ראה ג'.

ה. אין ספק כי הגורם העיקרי למחלתו של התובע הנה הפציעה שקרתה לו ב- 1973 והשינויים הנווניים שהתחוללו באופן משני לה במשך השנים. עם זאת לא ניתן לומר כי תנאי עבודתו של התובע היו חפים מכל השפעה על מהלך המחלה ונכון, לדעתי, להניח כי לו היה התובע עובד בישיבה ההתפתחות של המחלה היתה איטית יותר מאשר התרחשה בפועל".

5. ניתנה לצדדים רשות להגיש בקשות לשאלות הבהרה. בהעדרן, ניתן צו להגשת סיכומים בכתב.

6. בסיכומי התובע נטען כי מחוות דעת המומחה עולה שאלמלא תנאי העבודה, יכול היה התובע לעבוד עד גיל הפנסיה מבלי שהפגיעה היתה יוצאת מן הכח אל הפועל.

נטען כי תנאי העבודה הם שהחישו את התפרצות המחלה, ולכן, מטעם זה, יש לקבל את התביעה.

7. ב"כ הנתבע טענה בסיכומיה כי המומחה קבע שהסיבה הישירה לפגיעה היא השבר משנת 1973, כי מחלתו של התובע אינה תוצאה של תהליך תחלואתי או של ארועים זעירים.

אף אם המומחה סובר כי תנאי העבודה הם שהאיצו התפתחות המחלה, הרי שלא השתית זאת על בסיס עילת המקרוטראומה.

לכן נטען כי יש לדחות את התביעה.

8. לאחר עיון בחומר שבתיק ובטענות הצדדים, להלן פסק הדין.

9. המומחה נשאל האם מחלתו של התובע היא תוצאה של תהליך תחלואתי או שהיא תוצאה של ארועים זעירים (מקרוטראומות) פגיעות זעירות וחוזרות ברגלו של המבוטח.

על כך השיב המומחה בשלילה.

אמת, המומחה קבע כי תנאי העבודה יכול והחישו את הופעת המחלה.

ואולם, אין בקביעתו זו כדי לשנות ממסקנתו הברורה לפיה לא מדובר במקרוטראומה.

10. על קביעת המומחה לא היו עוררין ולא התבקש להפנות אליו שאלות הבהרה.

11. לאור קביעתו הברורה של המומחה, אני קובעת כי לא הוכח שיש להכיר בפגיעה ברגלו של התובע כפגיעה בעבודה.

12. התביעה נדחית.

אין צו להוצאות.

ניתן היום ט"ו ב אדר א, תשס"ח (21 בפברואר 2008) בהעדר הצדדים

יהלום הדס, שופטת

תשובה חן-קלדנית.