ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין המוסד לביטוח לאומי נגד מיכאל דהן :


בתי הדין לעבודה

בית דין אזורי לעבודה

באר-שבע

בל 2981/07

בפני:

כבוד השופט אילן סופר

21/02/2008

בעניין:

המוסד לביטוח לאומי

ע"י ב"כ עו"ד

לימור לבדרו

המערער

נ ג ד

מיכאל דהן

ע"י ב"כ עו"ד

סבן יוסי

המשיב

פסק דין

1. בפני ערעור לפי סעיף 213, לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה- 1995, על החלטת הועדה הרפואית לעררים לנפגעי פעולות איבה מיום 14/10/2007 (להלן: "הועדה"), אשר קבעה למשיב דרגת נכות צמיתה בשיעור של 19% בגין סעיפי ליקוי 29 (10) המפנה ל- 34 ב', וסעיף ליקוי 34 א' (ב) לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות), התש"ל – 1969.

רקע עובדתי:

2. המשיב נפגע בפעולת איבה ביום 19/1/06, והוכר כנפגע איבה.

3. בועדה מדרג ראשון נקבעה למשיב דרגת נכות צמיתה בשיעור 0%, וזאת מאחר ולדעת הועדה לא נותרה למשיב נכות כתוצאה מפעולת האיבה.

4. כנגד החלטה זו הגיש המשיב ערר. בעקבות ערר זה קבעה הועדה הרפואית לעררים מיום 14/10/07, דרגת נכות צמיתה בשיעור 19%, החל מיום 1/7/07, כמפורט בסעיף 1 לעיל.

נימוקי הערעור:

5. המערער טוען בערעורו, כי שגתה הועדה בכך שהתעלמה מהערת המבוא של הפרק הרביעי למבחנים הקובעת, כי דרגת הנכות במחלות הנפש ותגובות נפשיות מכל הסוגים, תקבע לפי המצב התפקודי, לפי סעיף אחד שמייצג את רוב הסימפטומים ובחומרה שמייצגת את מכלול הסימפטומים.

6. על הועדה היה לפסוק למשיב 10% נכות בלבד עפ"י אחד הסעיפים, ולא היה מקום להפעיל שני סעיפי ליקוי בתחום הנפשי מאחר והדבר יוצר כפל בין סעיף 34 ב' לבין סעיף 34 א' (ב). לטענת המערער, גם אם סעיף 29 (10) מפנה לסעיף 34, קביעה על פי שני הסעיפים הינה כפל, והועדה אף לא נימקה מדוע מצאה לנכון לקבוע את שני סעיפי הליקוי.

טענות המשיב:

7. מדובר בערעור שבעיקרו הוא נושא רפואי ולכן אין מקום להתערב בהחלטת הועדה, לאור הפסיקה הידועה בנושא זה.

8. מדובר בשני ליקוים שונים: נכות אחת ניתנה עפ"י סעיף 29 (10) שמדבר על נכות בגין גימגום ובגין תסמונת REST LESS LEG, (נכות נוירולוגית), ונכות שנייה הינה נכות נפשית על פי סעיף 34 א' (ב) שעניינה תסמונת פוסט טראומטית. לשון אחר, לטענת המשיב, ההוראה לפיה יש להשתמש בסעיף אחד מתקיימת כאשר מקור כפל הסעיפים הינו לקויות שונות הנובעות ממקור נפשי אחד, ולא כאשר מדובר בלקויות שונות הנובעות מגורמים שונים. במקרה דנן סעיף 29 (10) מדבר על לקות נוירולוגית (ללא קשר ותלות לפגיעה הנפשית) ואילו סעיף 34 א' (ב) מתייחס ללקות הנפשית.

דיון והכרעה:

9. הפרק הרביעי של תקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגת נכות) התשכ"ט – 1969 שכותרתו: "הפרעות נפשיות ונכות גופנית המלווה בהפרעות נפשיות" (במסגרתו מצוי סעיף 34), קובע כדלקמן:

"דרגת הנכות במחלות הנפש ותגובות נפשיות מכל הסוגים, תיקבע לפי המצב התפקודי, לפי סעיף מבחן אחד שמייצג את רוב הסימפטומים, ובחומרה שמייצגת את מכלול הסימפטומים".

10. סעיף ליקוי 29 (10) שעניינו נכות בגין גמגום ובגין תסמונת REST LESS LEG, מפנה לסעיף ליקוי 34 ב' , המתייחס ללקות תפקודית הנובעת עקב פגיעה נפשית.

11. מבדיקת הסעיפים דלעיל עולה בבירור, כי הועדה לא היתה רשאית לקבוע למשיב נכויות הן לפי סעיף 29 (10) (המפנה לסעיף 34 ב') והן לפי סעיף 34 א' (ב), והיא אכן פעלה בניגוד להוראות הפרק הרביעי שבתקנות, כמפורט בסעיף 9 לעיל. אין בידינו לקבל את אבחנת המשיב שכן, גם סעיף הנכות הנוירולוגי מפנה לפרק העוסק בהפרעות נפשיות, כך שבסופו של יום עסקינן בדרגות נכות הקשורות למחלות נפש.

מכל האמור לעיל , סבור בית הדין, כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הועדה בעניין זה ולכן דין הערעור להתקבל.

12. סוף דבר – עניינו של המשיב יוחזר לועדה על מנת שזו תדון שנית בנכותו של המשיב, תוך התייחסות לאמור בסעיפים 9-10 לפסק הדין ולהערת המבוא של הפרק הרביעי לתקנות, לעניין קביעת דרגת נכות בנושא הפרעות נפשיות, הועדה תסביר ותנמק החלטתה.

13. בנסיבות העניין, מאחר ומדובר בחוק סוציאלי, אין צו להוצאות.

ניתן היום י"ג ב אדר א, תשס"ח (19 בפברואר 2008) בהעדר הצדדים.

______________

אילן סופר - שופט

002981/07בל 734 ויקי גוטפלייש