ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חיים בורשטיין נגד המוסד לביטוח לאומי :

בפני: כבוד השופט אסף הראל

התובע:
חיים בורשטיין

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי

החלטה

בהמשך לדיון מיום 13.6.2021 ולהסכמת הצדדים למינויו של מומחה-יועץ רפואי בתחום כירורגיה אורתופדית, אני קובע כדלקמן:

1. מינוי מומחה רפואי
ד"ר אלון קובו, מומחה בתחום כירורגיה אורתופדית, מתמנה בזאת לשמש מומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה), לשם מתן חוות דעת רפואית בשאלות המפורטות להלן בהחלטה זו והמתייחסות לתובע, וזאת תוך 30 ימים מקבלת החלטה זו.

2. מסמכים רפואיים
להחלטה זו מצורפים מסמכים כמפורט להלן:
תיקו הרפואי של התובע במרכז רפואי רמת אביב: אורתופדיה.
תיקו הרפואי של התובע במרכז הרפואי הרצליה מדיקל: אורתופדיה.
תיקו הרפואי של התובע בקופת חולים מאוחדת: כללי, אורתופדי.
ד. תיק רפואי מחברת חשמל.
ה. מסמכים רפואיים שצורפו לכתב התביעה.

3. העובדות:
התובע יליד 1958.
התובע עובד בחברת חשמל מאז 1981 במחלקת קשר, ומכהן בתפקידו זה עד היום.
בשנים 1981 עד 1991 עבד התובע בהתקנת ותיקון מכשירי קשר ברכבים של חברת חשמל.
מאז 1991 ועד היום עובד התובע בתיקון ובהתקנה של ארונות תקשורת על עמודי חשמל. מדובר בעבודה פיזית.
אשר לעבודה בשנים 1981 עד 1991 בהתקנת ותיקון מכשירי קשר ברכבים:

  1. בתקופה זו עבד התובע במתכונת עבודה של 5-6 ימים בשבוע כל יום בממוצע 8 שעות.
  2. בתקופה זו לא נעשה שימוש במכשירי טלפון ניידים ולכן היה צורך להתקין מכשירי קשר בתוך רכבים של חברת חשמל. התקנת המכשירים דרשה מהתובע לבצע פעולות מגוונות בתוך הרכבים עצמם, בדרך כלל בגובה רצפת הרכב, כגון קידוח והשחלת כבלים, פעולות שדרשו תנועות כיפוף ויישור הגב, תוך שהתובע עומד ומכופף את הגב לעבר הרכב. במסגרת עבודתו זו של התובע התכופף התובע ויישר את גבו בממוצע מידי יום עבודה 150 פעם, מבלי שנדרש להרים משאות כבדים.
  3. בנוסף להתקנת מכשירי קשר ברכבים, נדרש התובע גם לתקן מכשירי קשר שהיו מותקנים ברכבים וזאת באמצעות הוצאות מכשירי הקשר מתוך הרכבים, נשיאתם למעבדה שהיתה מרוחקת מרחק של 15 מדרגות, והתקנת מכשירי קשר חדשים במקום המקולקלים. התדירויות של הרמת המשאות תוך כיפוף הגב היו כדלקמן:

א. 3 פעמים בשבוע הרים התובע 30-40 מכשירי קשר במשקל 20-30 ק"ג כל אחד, תוך שמחציתם הוא נדרש לשאת ולעלות 15 מדרגות ומחיצתם האחר הוא נדרש לשאת ולרדת 15 מדרגות.
ב. יומיים בשבוע הרים התובע 40-60 מכשירי קשר במשקל 20-30 ק"ג כל אחד, תוך שמחציתם הוא נדרש לשאת ולעלות 15 מדרגות ומחיצתם האחר הוא נדרש לשאת ולרדת 15 מדרגות.
ג. בנוסף לפעולות הנ"ל של הרמת מכשירי קשר, נדרש התובע מידי חודש להרים 20-30 מצברים במשקל 40-50 ק"ג כל אחד. מדובר בפעולה שבוצעה בסיוע של עובד נוסף והיא התפרשה על פני 10 ימים בחודש. למען הסר ספק לא מדובר בהרמה של 20-30 מצברים ביום, אלא ב-20-30 מצברים שהורמו מידי חודש.
4. בנוסף, 3 פעמים בשבוע עשה התובע שימוש בכלים רוטטים לצורך פתיחה וסגירת ברגים וכן במקדחה. השימוש במכשירים רוטטים היה מידי יום כזה למשך כשעה וחצי שלא בצורה רצופה. השימוש במכשירים הרוטטים היה ביד שמאל שהיא ידו הדומיננטית של התובע. פעמיים בשבוע עשה התובע שימוש באותם כלים רוטטים במשך כחצי שעה מידי יום, שלא בצורה רצופה.
אשר לעבודה מאז 1991 ועד היום בהתקנה ובתיקון של ארונות תקשורת על עמודי חשמל:

  1. בעבודה זו התקין התובע ארונות תקשורת על גבי עמודי חשמל וכן בתחנות בסיס של חברת חשמל.
  2. בשנים מ-1991 ועד 1995-1996 התקין התובע בממוצע ארון אחד ביום, ועשה זאת במשך 5 ימים בשבוע. מאז 1995-1996 התקין התובע בממוצע שני ארונות תקשורת בשבוע, עבודה שבוצעה ביום עבודה אחד בדרך כלל.
  3. התקנת ארון תקשורת דורשת בממוצע 20-30 כיפופים של הגב, תוך כדי שהתובע עומד. חלק מכיפופי הגב נעשו כשהתובע רוכן עם ברך אחת לעבר הרצפה מבלי שהוא נוגע ברצפה ומכופף את הברך השניה ואת הגב. חלק מכיפופי הגב הם ללא הרמת משקל אלא כדי לבצע פעולות בארון תקשורת המונח על הקרקע או על מנת ליטול כלי עבודה. כשליש מכיפופי הגב דרשו הרמת משאות כגון משדר , מקלט, מצבר או ארגז כלים. מדובר במשאות שמשקלם 5-10 ק"ג ואותם הרים התובע לבדו.
  4. משקלו של ארון תקשורת הוא כ-30-35 ק"ג ואותו נדרש התובע להרים יחד עם עובד אחר לגובה של 1.8 מ'.
  5. בימים שבהם לא ביצע התובע התקנה של ארונות תקשורת, הוא עסק בתחזוקתם. לצורך תחזוקה זו נדרשה בעיקר החלפה של סוללות בארונות. משקלה של כל סוללה הוא 10 ק"ג. מדובר בפעולה דרשה כיפוף ויישור הגב תוך הרמת הסוללה לגובה של 1.8 מ' שבו מצוי ארון התקשורת. מידי יום כזה תחזק התובע 4 ארונות תקשורת. יום עבודה כזה דרש כ-20 פעמים מהתובע לכופף וליישר את הגב, תוך הרמת משאות כמפורט לעיל.
  6. בתקופה שבה עבד התובע בתיקון ובהתקנה של ארונות תקשורת על עמודי חשמל, השתמש התובע בכלים שונים כגון: מברגה, מקדחה, פטישון, מסור שרשרת כאשר נאלץ לפנות גזם עם חרמש מוטורי. מדובר בכלים רוטטים. השימוש בכלים אלו לא היה מדי יום אלא כ-3 פעמים בשבוע, כל פעם 1-2 שעות ביום שלא ברציפות. השימוש במכשירים הרוטטים נעשה באמצעות יד שמאל שהיא ידו הדומיננטית של התובע.

הליקוי הנטען הוא גב תחתון (עמוד שדרה מותני).

4. השאלות:
לתשומת לב המומחה, עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, שהיא עילת התביעה במקרה הנוכחי, סדר בחינת הדברים הוא כמפורט להלן:
ראשית – האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של המבוטח לבין הליקוי ממנו הוא סובל. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50%, כי תנאי העבודה השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו.
יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על מצבו הרפואי של המבוטח, ואין הכוונה כי תנאי העבודה תרמו ל-50% ממצבו הרפואי של המבוטח, אלא האם תנאי העבודה גרמו במידה כלשהי למצבו הרפואי של המבוטח או להחמרת מצבו הרפואי של המבוטח, בסבירות של 50% ומעלה .
שנית – ככל שנקבע קשר סיבתי כאמור לעיל, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת תנאי העבודה על הליקוי אל מול גורמיו האחרים. לגבי שאלה זו די בהשפעה משמעותית של תנאי העבודה על קרות אותו הליקוי כדי שהוא יוכר כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור 20% לפחות.

על רקע הבהרה זו, הינך מתבקש להשיב על השאלות הבאות:
א. האם סובל התובע מליקוי בגב?
ב. האם קיים קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע ובין הליקוי בו לקה או החמרתו? כאמור, על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל 50% כי תנאי העבודה השפיעו במידה זו או אחרת על התפתחות הליקוי או החמרתו, דהיינו יותר סביר לקבוע שתנאי העבודה השפיעו על הופעת הליקוי או החמרתו, לעומת המצב ההפוך שתנאי העבודה לא השפיעו?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו (כדוגמת טיפות מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו - האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע?
(השפעה משמעותית על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

5. על המומחה ליתן את חוות דעתו בדרך שבה ניתנת חוות דעת של מומחה לפי פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א – 1971 (להלן – פקודת הראיות), וסעיף 2.8 להוראת תכ"ם 13.9.0.7 ובכלל זה לפרט את פרטי השכלתו וניסיונו, וכן להצהיר כי ידוע לו שחוות דעתו ניתנת במקום עדות בבית הדין על המשתמע מכך. הוגשה חוות דעת שלא בהתאם לדרך הקבועה בפקודת הראיות, רשאי בית הדין מיוזמתו או לבקשת הצדדים לבקש מהמומחה לתקן את חוות דעתו. למען הסר ספק, הגשת חוות הדעת שלא בהתאם לאמור אינה מצדיקה, כשלעצמה, את פסילת חוות הדעת.

6. אם וככל שמי מהצדדים היה או עודנו בקשר עם המומחה, לגבי תובענה זו או הפגיעה מושא התובענה, לרבות חוות דעת שקיבל מהמומחה, יגיש הודעה בכתב לבית דין זה וישירות לצד שכנגד, תוך 7 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

7. התיק יובא לעיוני ביום 1.1.2022 לשם מעקב אחר הגשת חוות דעת המומחה.

המזכירות תמציא העתק החלטה לצדדים ולמומחה.

ניתנה היום, י"ח חשוון תשפ"ב, (24 אוקטובר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: חיים בורשטיין
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: