ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יהוא פלג נגד מילניום טיולים מאורגנים בע"מ :

בפני כבוד ה שופט עמית צבי שרצקי

תובעים

  1. יהוא פלג
  2. איתן גידרון

נגד

נתבעים
מילניום טיולים מאורגנים בע"מ

פסק דין

ביום 10/11/20 נרשם התובע 2 לטיול לאמירויות בסוכנות הנסיעות מילניום – הנ תבעת. ביום 11.11.20 נרשם הנתבע 1 לאותו טיול שאמור היה להתקיים ביום 27.12.20 להסתיים ביום 3.1.21. הקשר בין הצדדים בניכוי 47 נוצר בעקבות פרסום של הנתבעת באינטרנט. בעקבות הזהרת מסע והתפשטות הקורונה, ביטלו התובעים את נסיעתם. התובע 2 ביום 10.12.20, ותובע 1 ביום 11.12.20. בהקשר לסיבת הביטול הנ"ל, הנתבע 2 היה בפני בדיקה רפואית חשובה ביותר ביום 4.1.21 (יום לאחר שובו לארץ) וחשש מבידוד והעדר אפשרות לביצוע הבדיקה החשובה ביותר (חמת צנעת הפרט לא אפרט מהות הבדיקה).
התובעים פנו לנתבעת להשבת כספם וזו הסכימה, בניכוי 80% מסך העסקה, כמצוין בתנאי הביטול.
עילת תביעתם המופיעה בכתב התביעה והמוזכרת בחילופי המכתבים עם הנתבעת והמועצה הישראלי ת לצרכנות הינה הפרת סעיף 14ג'1(ג) לחוק הגנת הצרכן תשמ"א 1981 (להלן-חוק הגנת הצרכן) הדן בעסקת מכר מרחוק. מאחר והתובעים הינם אזרחים ותיקים, ומאחר וטרם חלפו 4 חודשים מיום ביצוע העסקה ועד לביטולה, זכאים הם ל טענתם, השבת כספם למעט דמי הביטול הקבועים בחוק.

בכתב הגנתה דוחה הנתבעת את טענתם בציינה כי אין מדובר בעסקת מכר מרחוק. התובע 1 פנה מיוזמתו לנתבעת בבקשה לרכישת הטיול. נציגת הנתבעת יצרה קשר עם התובעים והסבירה מפורשות אודות הטיול לרבות תנאי בביטול וביטוח נסיעות. היא ליוותה אותם לאורך כל הדרך ונתנה מענה מלא לכול שאלה או בקשה.
הנתבעת הפנתה את בית המשפט ל ת"ק 30434-10-18 הקובע כי "שיווק מרחוק משמעו בעניין זה כי המדובר בפניה של העוסק לצרכן ולא פניה יזומה אל העוסק..."
הנתבעת טענה כי הינה סוכנות נסיעות המעניקה "שירותי סוכנות נסיעות" כה גדרתם בחוק שירותי תיירות, תשל"ו 1978, העוסקת בהסדרת הזמנות לקוחותיה אל מול נותני שירות . אין היא מספקת בפועל את השירותים.
כספי התובעים לא היו מצויים בשליטת הנתבעת בשום שלב. מיד לאחר ההזמנה התקשרה הנתבעת לספקים הספציפיים המתאימים לטיול ש אליו נרשמו התובעים. בשל אופי הטיול, ההתקשרות נעשית מוקדם.
לאור בקשת התובעים לביטול נסיעתם, בשל אזהרת המסע והחשש מבידוד, ודרישתם להשבת כספם, הסכימה הנתבעת ל בקשה בניכוי דמי הביטול שהינם 80% משווי ההזמנה. במועד ההרשמה עדין התחוללה (לצערי גם כיום) מגפת הקורונה אולם השמים היו פתוחים וטיסות התקיימו אל הארץ וממנה. ב מועד הביטול לא חלה כל מגבלה על החוזרים מהאמירויות.

בעדותם של התובעים בבית המשפט חזרו על המניעים שהביאום לביטול העסקה. התובע 1 הפנה את בית המשפט לתכתובת בין הנתבעת לזוג חברים שאמורים היו לנסוע איתם לטיול ובקשו לבטלו בשל הנסיבות שצוינו. הטיול נדחה מספר פעמים ובסופו של יום בתאריך 4.2.21 נכתב על ידי הנתבעת למשפחה הנ"ל:
"בהמשך לבקשתכם לביטול ההזמנה ולאור ההנחיות החדשות פנינו לחברת אל על ולספקים בחו"ל בבקשה לקבלת החזר כספי עבור הטיול שנדחה ולא רק לקבוצתכם. בשלב זה הועברו ת שלומים לספקים בחו"ל ולחברת התעופה והם אינם נמצאים כפקידון בידי מילניום. אך למרות האמור לעיל, אנו מאשרים בזאת כי תקבלו החזר כספי בקיזוז 47$ לאדם דמי טיפול.."

נציג הנתבעת העיד כי למרות מצב הקורונה, ביום 16.12.20 יצאה קבוצה לאמירויות ואף אדם לא נדבק בקורונה. התובעים ביטלו את הטיול ביוזמתם ולכן דמי הביטול הינם 80% מסך העסקה. תמורת הטיול שולם לספק ביום 11.12.20 מתוך מטרה שהטיול יצא לפועל. הנתבעת לא קיבלה את כספה מהספק ושילמה מכספה לחלק מהנוסעים.
לשאלות התובע 1 הסביר נציג הנתבעת כי ביטול הטיול לזוג חברי התובע1 היה מיוזמתה ולכן השיבה את כספם בניכוי דמי ביטול בסך 47$ בעוד שהתובעים ביטלו מיוזמתם ועל כן אין הם זכאים להשבת מלוא כספם.

דיון
שתי שאלות עומדות בפני. האחת, האם זכותם של התובעים להשבת כספם מכוח עסקת מכר מרחוק לפי סעיף 14ג1(ג) לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א 1981. (להן-חוק הגנת הצרכן) , השנייה האם זכאים התובעים להשבת דמי טיפול בסך 80% משווי העסקה כמפורט בתנאי דמי הביטול.

האם נעשתה עסקת מכר מרחוק?

תכליותיו של החוק להגנת הצרכן
כבוד השופט רובינשטיין (כתוארו אז) בע"א 7187/12 מפרט מהן תכליותיו של החוק להגנת הצרכן .
"דיני הגנת הצרכן מבוססים על מספר הצדקות, שהעיקרית בהן היא חוסר שויון כלכלי ומקצועי של הצרכן – נחיתות מעשית, בלשון פשוטה – למול העוסק. חוסר שויון זה נובע ממורכבות השוק המודרני, בו בולטים פערי המידע בין הצרכן לבין העוסקים, והיעדר מומחיותו של הצרכן. במצב זה, זקוק הצרכן להגנה מיוחדת שתאזן את חוסר השויון האמור ".
השופט הפנה את הקורא מדברי פרופ' דויטש כפי שפורסם בע"א 7808/07:
חוק הגנת הצרכן התשמ"א – 1981, נחקק כדי להגן על הצרכנים, לאחר שהתברר שאין די בכללי המשפט הקיימים כדי להגן עליהם. הנחות היסוד של המשפט הפרטי הן: שויון בין הצדדים, חופש חוזים ואוטונומיה של הפרט. הנחות אלו אינן מתאימות לעסקות צרכניות בשל בעיות של מבנה שוק ושל כשל שוק. הנחת היסוד בדין הצרכני הוא שהצרכן זקוק להגנה והוא אינו מסוגל לשמור על ענייניו ולהגן על האינטרסים הלגיטימיים שלו. מטרת החקיקה הצרכנית היא לאזן את חוסר השויון הכלכלי והמשפטי ביחסים שבין עוסק לבין צרכן. המשפט האזרחי מבוסס על הנחות של ניטרליות, שויון, חופש חוזים ומעורבות מינימאלית של המחוקק. לעומת זאת, המשפט הצרכני מבוסס על שיקולים של ערכים חברתיים, הגנת ציפיות הצדדים והתמודדות עם כשלי שוק"
(ראה גם דנ"א 5712/01, רע"א 2701/97).

סעיף 36 לחוק הגנת הצרכן קובע כי, "הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד". הסדריו של החוק קוגנטיים ומאידך גיסא, זכויות הצרכן אינן מוחלטות. המחוקק יצר מערכת איזונים שתגן הן על הצרכן והן על העוסק.

עסקת מכר מרחוק
הגדרת עסקת מכר מרחוק מצויה בסעיף 14ג(ו) לחוק הגנת הצרכן היא כדלקמן:

"עסקת מכר מרחוק - התקשרות בעסקה של מכר נכס או של מתן שירות, כאשר ההתקשרות נעשית בעקבות שיווק מרחוק, ללא נוכחות משותפת של הצדדים לעסקה"
בהמשך לכך, מוגדר שיווק מרחוק כך:
'שיווק מרחוק' - פניה של עוסק לצרכן באמצעות דואר, טלפון, רדיו, טלויזיה, תקשורת אלקטרונית מכל סוג שהוא, פקסימיליה, פרסום קטלוגים או מודעות, או באמצעי כיוצא באלה, במטרה להתקשר בעסקה שלא בנוכחות משותפת של הצדדים, אלא באחד האמצעים האמורים".

בהתייחסו לעסקת מכר מרחוק מציין השופט רובינשטיין: " תיקון החוק העוסק בעסקאות מכר מרחוק – תיקון מס' 7 מתשנ"ח-1998, ספר החוקים 1679 (תשנ"ח) 298 – כוון בעיקר כלפי עסקאות שנעשו באמצעות הטלפון והדואר. כיום, מרבית העסקאות מן הסוג של "מכר מרחוק" נעשית באמצעות רשת האינטרנט. עסקינן במצב שהמכר נעשה ללא מגע פיזי" (הדגשות שלי צ.ש)

השופט ג'ובראן (כתוארו אז) בדנ"א 8114/14 מבהיר במקרה שהיה לפניו מהו ההבדל בין עסקת מכר מרחוק לזו שאינה. עסקינן במקרה של השכרת רכב. שם נקבע כי העסקה אינה עסקת מכר מרחוק משום שההזמנה שהייתה באינטרנט הינה נדבך אחד מתוך שניים הכפופה ומותנית בהסכם בנוכחות הצדדים. בהשכרת רכב ההזמנה הייתה באמצעות האינטרנט אולם חתימת החוזה נערכה במעמד שני הצדדים, שלא כבמקרה שבפנינו, לכן העסקה אינה עסקת מכר מרחוק (להן להלן).

בפסק הדין הנ"ל מציין השופט ג'ובראן, כי "עסקאות צרכניות מקוונות מאופיינות לרוב בכך שהצרכן הוא יוזם הרכישה או לכל הפחות לוקח חלק פעיל בהתחלת הליך הרכישה" (ההדגשות שלי צ.ש)

בעסקת מכר מרחוק זכותו של הצרכן לבטל את העסקה באופן חד צדדי. העוסק רשאי לגבות דמי ביטול .
סעיף 14ה(ב)(1) לחוק הגנת הצרכן קובע כי רשאי העוסק לגבות דמי ביטול בגין העסקה, בסך של 5% משווי העסקה, או 100 שקלים, לפי הנמוך. הסדר זה מצוי גם בתקנה 5 לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה).זכותו של התובע לביטול, אך עליו לשלם דמי ביטול שאמנם הינם נמוכים, כמפורט בחוק.
השופט ג'ובראן בפסק הדין הנ"ל התייחס לגובה דמי הביטול, "בנוגע לדמי הביטול, קבע המחוקק כלל קשיח שאינו מושפע ממאפייני העסקה הספציפית, לפיו גובה דמי הביטול שיכולים עוסקים להשית על הצרכן מוגבל ל-5% משווי העסקה ולכל היותר 100 ש"ח, לפי הנמוך".
השופט רובינשטיין מסביר את סיבת הפיצוי הבלתי ראלי באומרו כי אין מטרתם של דמי הביטול להוות פיצוי ראלי כנגד נזקי העוסק. המחוקק קבע תיקרה נמוכה לאור תכליתו של החוק.
ועוד הוסיף "כוונת המחוקק בקביעת דמי הביטול לא הייתה להשיב לעוסק את מלוא עלותו בגין ביטול העסקה אלא להטיל סנקציה מסוימת על ציבור הצרכנים מפני ריבוי ביטולים".
השופט עמית באותו פסק דין מוסיף, כי ניתן לראות את הסכום שנקבע על ידי המחוקק, כפיצוי מוסכם סטטוטורי-קוגנטי, אשר מחד גיסא אינו כרוך בהוכחת נזק מצד העוסק, ומאידך גיסא, מוגבל לסכום שנקבע על ידי המחוקק .

המקרה שלפנינו
הנתבעת פרסמה את חבילת התיור באינטרנט. במכתבה של הנתבעת מיום 3.1.21 למועצה הישראלית לצרכנות, בהתייחס לתלונת התובעים כתבה "חברת מילניום החלה לפרסם טיולים לאיחוד האמירויות בחודש אוקטובר האחרון. הפרסום נעשה דרך אתר הפייסבוק של החברה, דרך מדריכי טיולים, דרך אתר האינטרנט של החברה".
התובע, לאחר שראה את הפרסום התקשר לנתבעת, יצר קשר עם אחת הנציגות והמשיך בקשר כל העת. הקשר בין התובעים לבין הנתבעת החל עם הפרסום חבילת התיור באמצע ות אינטרנט וכל העסקה נעשתה מרחוק ללא כל קשר פיזי.
אין לקבל טענת הנתבעת לפיה אין לראות בעסקה עסקת מכר מרחוק מכוון שהתובעים פנו בעצמם באופן יזום אליה ואילו הנתבעת לא פנתה מיוזמתה לשם הרשמה לטיול. כפי שציין השופט ג'ובראן בדנ"א 8114/14 הנ"ל, "עסקאות צרכניות מקוונות מאופיינות לרוב שהצרכן הוא יוזם הרכישה (או לכל הפחות לוקח חלק פעיל בהתחלת הליך הרכישה)".
עסקת מכר מרחוק בנויה על שני נדבכים, הזמנה דרך האינטרנט או בדרך אחרת המופיעה בהגדרת "שיווק מרחוק" בפורטה לעיל, ואי נוכחות פיזית של הצדדים במעמד ההזמנה. השופט ג'ובראן בע"א 8114/14 בהנ"ל בדונו במקרה של השכרת רכב הסביר כי העסקה הנ"ל אינה עסקת מכר מרחוק משום שהזמנה באינטרנט הינה נד בך אחד מתוך שניים הכפופה ומותנית בהסכם בנוכחות הצדדים. במקרה שבפנינו שני הנדבכים נעשו שלא בנוכחות פיזית של הצדדים.

אשר על כן העסקה שבין הצדדים, הינה עסקת מכר מרחוק.

התובעים ביטלו את העסקה כחודש לאחר רכישת חבילת התיור. סעיף 14ג1(ג) לחוק הגנת הצרכן מורה אותנו כי בעיסקת מכר מרחוק שנערכה עם צרכן שהינו אזרח ותיק, רשאי הוא לבטלה בתוך 4 חודשים מיום עשיית ההסכם "ובלבד שההתקשרות בעסקה כללה שיחה בין העוסק לצרכן, ובכלל זה שיחה באמצעות תקשורת אלקטרונית".
הקשר שבין הצדדים והודעת הביטול נעשו באמצעות תקשורת אלקטרונית. התובעים הינם אזרחים ותיקים. התובע 1 הינו בן 74 והתובע 2 הינו בן 75.

בגין ביטול הטיול על התובעים לשלם דמי ביטול. דמי הביטול נקבעו בסעיף 14ה(ב)(1) לחוק הגנת הצרכן. העוסק רשאי לגבות דמי ביטול בגין העסקה, בסך של 5% משווי העסקה, או 100 שקלים, לפי הנמוך. הסדר זה מצוי גם בתקנה 5 לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) תשע"א 2010.
בית המשפט העליון הסביר כי בנוגע לדמי הביטול, קבע המחוקק כלל קשיח שאינו מושפע ממאפייני העסקה הספציפית, לפיו גובה דמי הביטול שיכולים עוסקים להשית על הצרכן מוגבל ל-5% משווי העסקה ולכל היותר 100 ש"ח, לפי הנמוך, וכן כי ניתן לראות את הסכום שנקבע על ידי המחוקק, כפיצוי מוסכם סטטוטורי-קוגנטי, אשר מחד גיסא אינו כרוך בהוכחת נזק מצד העוסק, ומאידך גיסא, מוגבל לסכום שנקבע על ידי המחוקק.
השופט רובינשטיין בע"א 7187/12 הנ"ל קובע כי אין מטרת דמי הביטול להוות פיצוי ראלי נגד נזקיו של העוסק.

אחרית דבר
העסקה שבין הצדדים הינה עסקה מרחוק.
התובעים ביטלו את העסקה בטרם חלפו 4 חודשים מיום ביצועה.
התובעים הינם אזרחים ותיקים.
דמי הביטול שנקבעו בסעיף 14ה(ב)(1) לחוק הגנת הצרכן הינם 5% מסך העסקה או 100 ₪.
דמי העסקה לכל אחד מהתובעים הינם 12,975.67 ₪.
5% מהסכום הנ"ל הינו 649 ₪. אשר על כן דמי הביטול הינם 100 ₪ לכל עס קה (הסכום הנמוך מבין השניים).
כל תובע הזמין זוג חבילות תיור. יש לחשב כל חבילת תיור בנפרד ( ראה דנ"א 5783/14 הנ"ל).
אשר על כן דמי הביטול לכל תובע הינם 200 ₪.
כל תובע זכאי לקבל את דמי העסקה בניכוי 200 ₪, 12,776 ₪.
כן תפצה הנתבעת כל אחד מהתובעים בהוצאות משפט וביטול זמן בסך 2000 ₪.
הנני מחייב את הנתבעת בהוצאות משפט לטובת אוצר המדינה בסך 1000 ₪.
הנתבעת עתרה בפני בית המשפט לדחיית מועד דיון בציינה כי התובעים מסכימים לבקשה. בית המשפט נעתר לבקשה. מתברר כי לא כך היו פני הדברים. הנתבעת לא ביקשה את הסכמת התובעים וממילא לא קיבלה הסכמתם. בית המשפט רואה בחומרה התנהגותה זו של הנתבעת. אני בטוח כי מעשה זה לא ישנה.
לאור החלטתי הנ"ל אינני צריך להידרש לשאלה השנייה שניצבה בפני (ראה ברישא של פסק הדין).

הנתבעת תשלם לכל תובע סך כולל של 14,776 ₪ ולאוצר המדינה 1000 ₪ בתוך 30 ימים.
לא ישולם הסך הנ"ל במועד תתווסף ריבית והצמדה כדין.
זכותם של הצדדים להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים.

ניתן היום, ט"ז חשוון תשפ"ב, 22 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יהוא פלג
נתבע: מילניום טיולים מאורגנים בע"מ
שופט :
עורכי דין: