ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מחמן רגימוב נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת דגית ויסמן
נציגת ציבור (עובדים), גב' רחל קפר

התובע
מחמן רגימוב
ע"י ב"כ עו"ד קיציס
מינוי לפי חוק הסיוע המשפטי, תשל"ב – 1972
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד וידנה

פסק דין

1. בתובענה זו עומדים לדיון שני נושאים: האם התובע נפגע בעבודתו ביום 31.1.16 והאם תנאי עבודתו עונים על תורת המיקרוטראומה (פגיעה גבית).

פגיעה מיום 31.1.16
2. על פי גרסת התובע, כמפורט בטופס התביעה לדמי פגיעה, ביום 31.1.16 "עבדתי על מכונה DELTA ה רמתי תחנה (מתכת כבדה) כדי להזיז אותה והרגשתי כאב חזק בגב בעבודה אני מרים משקלים כבדים מדי יום ומצב הגב שלי החמיר ואני צריך ניתוח".

בטופס התביעה לא צוין שהיו עדים לתאונה.

3. בבית הדין העידו התובע וחבריו של התובע לעבודה – מר סמיר נרמוב ומר ארטיום קצרקה.

בתצהיר התובע (סעיף 6), תואר האירוע מיום 31.1.16 כך:

"ביום 31/01/16 היה עלי להחליף חלקים במכונה: תחנה עם מבלט. הורדתי תחנה עם מבלט מהמכונה לרצפה, הייתי צריך להזיז את התחנה על מנת להביא את התחנה המתאימה, יש רצפת פי.וי.סי ואסור לגרור את התחנה, באתי להזיז את התחנה והמבלט (משקל של כ – 50 ק"ג) איך שהרמתי הרגשתי כאב עז בגב ולא הצלחתי להתיישר (הגב נתפס)."

העד מר סמיר נמירוב העיד דברים דומים (סעיף 6 לתצהירו) וציין כי ראה שנתפס לתובע הגב וכי התובע אמר שהוא מרגיש כאב עז בגב ולא מצליח להתיישר.

עם זאת, עדותו של מר נמירוב היתה כללית והוא העיד על עצמו כי "אני לא זוכר בדיוק כמה פעמים שתיתי קפה אותו יום", כך שכלל לא ברור כיצד זכר את פרטי האירוע שקרה לכאורה לתובע.

4. אין חולק כי למעט עדות התובע ומר נמירוב, אין כל ראיה מזמן אמת שתתמוך בגרסת התובע. כך למשל, לא הוצג כל תיעוד רפואי ממנו ניתן ללמוד על פגיעה שאירעה לתובע.

התובע נשאל בעניין זה ולטענתו, המעסיק לא שיתף פעולה ("היא הלכה נגדי" – עמוד 7 שורה 26) וכי הרופא המטפל בו בקופ"ח שהה בחו"ל במועד שנפגע .

5. הסבריו של התובע לשאלה מדוע אין תיעוד מזמן אמת לפגיעה שהוא תיאר לא היו משכנעים כלל. ר' בעמוד 7 שורה 30 עד עמוד 8 שורה 21:

"...(ו)התקשרתי לקופת חולים, ענתה לי פקידה, הסברתי לה את המצב מהתחלה עד הסוף מה שקרה לי בעבודה ושתקשר אותי עם הרופא שלי, הרופא שלי הוא מקופת חולים כללית, היא אמרה לי שהרופא שלי בחו"ל והיא תעביר את כל מה שאמרתי לד"ר כהן והוא ידע מה לעשות . אמרתי בסדר. עד שעה 16 ישבתי לא זזתי לא לקחו אותי לשום מקום ולא לעזרה ראשונית. יצאתי והלכתי הביתה.
ש. למה לא הלכת לבית חולים לקבל טיפול רפואי?
ת. כי הפקידה בקופת חולים אמרה לי שאני יכול עוד 3, 4 ימים הרופא יחזור מחו"ל ואני אגיע אליו.
ש. אתה היית ללא יכולת להתיישר והיא אמרה לך תחכה 3 ימים?
ת. היא אמרה שאין לי רופא. רופא מחליף יתן לי תעודת מחלה.
ש. מתי זה קרה שהאירוע שלא יכולת להתיישר?
ת. זה היה אחרי הפסקה שנייה, בסביבות 14:00.
ש. אתה יכול להציג רישום שדברת עם הקופת חולים באותו יום?
ת. אין לי את זה. יש לי אישור שד"ר כהן נתן לי וזה מסרו לי אחרי שנה. הרופא שלי אמר לי שאם באישור הראשוני שד"ר כהן נתן הוא לא רשום שזה תאונת עבודה הוא לא יכול לרשום אחריו. אמרתי לו שיתקשר לד"ר כהן.
ש. ואז לא אמרת לרופא שזה תאונת עבודה?
ת. האורתופד רשם כאילו המצב הסתבך עקב העבודה דברים כאלה.
ש. מתי הוא רשם את זה?
ת. לפני הניתוח הראשון שאני הייתי צריך ללכת לניתוח.
ש. ברישומים שצרפת בכתב התביעה לאורך הדרך יש רק תלונות על כאבי גב, במאי 16 זה כאבי גב תחתון ללא חבלה ואתה טוען שאמרת זאת לכל הרופאים?
ת. כשבאתי לד"ר ...אמרתי. הוא אמר שבגלל שלא רשום ברישום הראשוני הוא לא יכול לרשום כלום. ד"ר גיל לאנה אמרה שיש מידע במחשב.

6. התובע טען בסיכומיו כל התיק הרפואי חשוף בפני הנתבע וכי אין כל תלונה של התובע על כאבי גב קודם ליום 31.1.16. לטענת התובע, עניין זה תומך בגרסתו.

דעתנו בעניין זה שונה, כפי שיפורט להלן.

7. האישורים הרפואיים שצורפו לתצהיר התובע, מיום 31.1.16 ומיום 9.2.16 הם אישורי מחלה כלליים שאינם כוללים אבחנה רפואית. ממילא לא צוין בהם כי התובע נפגע במסגרת עבודתו.

במסמך מיום 19.4.16 (הפניה לרפואה יועצת) כל שצוין הוא שהתובע התלונן ביום 9.2.16 על "כאבי גב תחתון עם הקרנה לרגל ימין".

גם מעיון בתיקו הרפואי של התובע לא עולה כי התובע פנה לטיפול רפואי סמוך לפגיעה הנטענת. התיעוד הראשון לתלונות על כאבי גב צוין ביום 8.5.16, למעלה משלושה חודשים לאחר האירוע הנטען. מעבר לפער הזמנים בין האירוע הנטען ובין הרישום בתיק הרפואי, גם תוכנו של הרישום הרפואי אינו תומך בגרסת התובע, שם נרשם:

"כאבי גב תחתון ללא חבלה ברקע, מזה חודשיים.
נבדק בלניאדו, הומלץ על CT
מתלונן על כאבים בגב ללא הקרנה לרגליים.

תיאור דומה מצוי בהפניה מאותו יום (8.5.16) אשר צורפה לתצהיר התובע.

אף בסיכום ביקור מיום 25.8.16 (צורף לתצהיר התובע) נרשם "סובל מכאב תחתון מדי פעם".

האזכור הראשון הקושר בין התלונות על כאבי גב ובין עבדותו של התובע נמצא בתיעוד הרפואי שצורף לתצהיר התובע, בסיכום ביקור מיום 23.11.16, שם צוין "כאבי גב תחתון; החמרה לאחר מאמץ פיזי בעבודה" (ללא ציון מועד מסוים או אירוע חבלתי).

לעומת זאת, במסמך מיום 8.11.17 (ד"ר גפשטיין, הרצליה מדיקל סנטר), צוין "סובל מכאבי בגב התחתון....הכאבים החלו מלפני 1.5 שנים בעקבות לא ידוע...".

8. יוזכר כי על פי הפסיקה, יש לייחס "משקל מיוחד למסמכים הרפואיים הסמוכים למועד האירוע הנטען ולדברי הנפגע המצוטטים בהם. זאת, בהתבסס על ההנחה, שבסמוך לקרות התאונה ימסור הנפגע את העובדות הנכונות, על מנת לזכות בטיפול הנכון והמתאים למצבו (דב"ע מט/0-23 המוסד לביטוח לאומי – הירשהורן, פד"ע כ 349)." (עב"ל (ארצי) 11538-10-10 ארצי - המוסד לביטוח לאומי, 6.11.11 ור' גם: עב"ל (ארצי) 5839-07-11 חיון - המוסד לביטוח לאומי, 2.7.12; עב"ל (ארצי) 19750-12-11 גנטוס – המוסד לביטוח לאומי, 29.11.12; עב"ל (ארצי) 614/08 מוסקוביץ - המוסד לביטוח לאומי, 13.7.09).

כפי שפורט לעיל, התיעוד הרפואי אינו תומך כלל בגירסתו של התובע.

9. התובע הפנה בסיכומיו לתמלול שיחה שערך עם הממונה עליו בעבודה , לאחר שהבין כי הוא זקוק לראיות על מנת להוכיח את תביעתו (עדות התובע בעמוד 9 שורות 4 -11).

התובע הלין על כך שהנתבע לא זימן את נציגי המעסיק לעדות וביקש ללמוד מהתמלול כי המעסיק אישר שהתובע נפגע במועד שטען.

10. לעניין אי הזמנתו של המעסיק לעדות, יש להזכיר כי כל בעל דין רשאי להחליט מיהם העדים מטעמו ונתבע רשאי להחליט כי הוא מסתפק בעדויות התובע ובחקירתם הנגדית. זהו הכלל והוא נכון גם לגבי המוסד לביטוח לאומי.

מעבר לכך, מועד ישיבת ההוכחות נקבע זמן רב מראש ואם סבר התובע כי יש מקום להזמנת המעסיק להעיד בבית הדין, יכול היה לזמנו. העובדה כי הנתבע לא עמד על עדות המעסיק, היא עניין נייטרלי שאין בו לתמוך בגרסתו העובדתית של התובע.

11. אשר לתמלול שהוצג – א כן ניתן להבין מהדברים שהוחלפו בין התובע ובין הממונה עליו - רז, כי רז זכר שלתובע "נתפס הגב" (ר' בתמלול, עמוד 16 החל משורה 16). עם זאת, אין בשיחה כל פרט לגבי האירוע, נסיבותיו או התאריך בו התרחש. למעשה, ניתן להסיק מתשובותיו של רז כי מעת לעת התובע סבל מכאבי גב, שכן כלל לא זכר לאיזה אירוע התובע התכוון:

רז: מתי? לפני שנתיים?
נחמן: פעם ראשונה כשקרה בתחילת השנה
רז: לפני שנה?
נחמן: לא בתחילת השנה כשפעם ראשונה תפסתי את הגב שלי.
רז: נכון.

מסיבה זו לא ניתן לראות בתוכן השיחה, כתומך בגרסת התובע, וזאת אף בהתעלם מהעובדה כי רז לא זומן להעיד.

12. לסיכום האמור לעיל, לא הוכחה גרסת התובע כי נפגע בעבודה ביום 31.1.16 ועל כן התביעה בעניין זה נדחית.

פגיעה גבית על פי תורת המיקרוטראומה
13. עקרונות תורת המיקרוטראומה סוכמו בפסיקה כך (עב"ל (ארצי) 30418-10-18 יצחקי – המוסד לביטוח לאומי, 29.3.20):

"הלכה פסוקה היא כי "על מנת לבסס תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה, על המבוטח להוכיח קיומן של תנועות חוזרות, זהות או דומות במהותן, הפועלות על מקום מוגדר בגוף, ועל קיומו של רצף בביצוע התנועות המשתרע על פני פרק זמן או פרקי זמן משמעותיים במהלך שגרת העבודה. לעניין זה, נקבעו בפסיקה העקרונות הבאים:

אותן תנועות "חוזרות ונשנות" אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", דהיינו "דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר" (עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי – אשר יניב, פד"ע לה 529 (1999) (להלן – עניין אשר יניב).

תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, וניתן לבודד פעולות אלו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו (עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי – המוסד לביטוח לאומי (20.12.07), אך עדיין יש להראות כי התנועות חוזרות ונשנות " בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" ( עניין אשר יניב).

יש לאבחן בין פעילות החוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה (עב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי (28.7.02). יחד עם זאת, במקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים מתקיימת תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה (עב"ל (ארצי) 90/06 אמנון כובש – המוסד לביטוח לאומי 17.8.06); ראו גם: עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נוח (22.12.14).

עוד הודגש בפסיקה כי אין בכוחה של עבודה פיזית וקשה להפוך למיקרוטראומה, שכן "השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים', לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים"(דב"ע (ארצי) מו/64 - 0 אבשלום מיכאלי – המוסד לביטוח לאומי, (לא פורסם), כפי שצוטט בדב"ע (ארצי) מח/0-77 אליעזר מזרחי – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יט 538 (1988)."(עב"ל (ארצי) 4208-10-16 קרוטמן – המוסד לביטוח לאומי (24.1.18).

14. לטענת התובע, עבודתו פיזית ומפרכת, במהל כה הוא מרים, מוריד, מזיז את תחנות העבודה ואת הגלילים, החלקים המתכלים של המכונה . התובע הדגיש בסיכומיו את המשקלים הכבדים שהוא נושא – סדן ומבלט במשקל 15 ק"ג כל אחד, תחנה במשקל 20 ק"ג וגלילים במשקלים שונים מ – 5 ק"ג עד 40 ק"ג.

עוד נטען כי מספר הגלילים שהתובע מחליף תלוי בהזמנה, אך לא פחות מ – 10 גלילים כבדים מדי יום. בנוסף, במהלך יום העבודה התובע מחליף מספר פעמים ביום את התחנה ומתאים אותה להזמנה, היינו מוריד ומרים תחנות השוקלות 50 ק"ג, ובין לבין גם מחליף גלילים במשקלים שונים.

15. התובע ושני העדים מטעמו העידו על אופי העבודה במפעל.

התובע העיד בתצהירו שהוא נדרש להחליף במכונה תחנות/ גלילים/ מבלטים מספר רב מאוד של פעמים בכל יום (סעיף 5 לתצהיר) וכי ביום עבודה יש לפחות 4 -5 הזמנות כך שלפחות 4- 5 פעמים כל יום הוא מוריד ומרים את התחנות (סעיף 9 לתצהיר).

16. גרסתו של התובע, לפיה הוא מרים ומוריד גלילים במשקלים משתנים ותחנות במשקלים כבדים מאוד, במהלך כל יום העבודה ברצף, לא הוכחה.

כך למשל, התובע העיד שמכונה יכולה לעבוד עם חומר הגלם במשך שעה או שעה וחצי (עמוד 5 שורה 5), במהלכן מן הסתם אינו נדרש לבצע פעולות הרמה על אותה מכונה.

בהמשך העיד באותו נושא כך:

"ש. אחרי שאתה מכוון יום שלם את המכונה כמה זמן המכונה עובדת על חומרי הגלם?
ת: זה תלוי בכמות הזמנה במורכבות של ההזמנה ובמוצר הסופי."

ובמקום אחר (עמוד 7 שורות 13 – 15):

"יכול להיות עד 3 שעות שאני מסיים את העבודה, טווח הכי ארוך, עכשיו נכנסו הזמנות של מדיקל שכיוונו את המכונה חצי יום ועוד יום וחצי המכונה עבדה. המכונה עובדת נגמר חומר וצריך להעלות עוד חומר."

לעומת זאת, מר נרימוב אישר שלפעמים "יש ימים בהם המכונה עובדת כל היום על אותו סוג של חומר גלם" (עמוד 12 שורות 28 – 29). בהמשך עדותו (עמוד 13 שו רות 2-3) ציין ש"חומר גלם יכול לעבוד גם שעתיים וגם 6 שעות" וכי המכונה "יכולה לעבוד ממשמרת בוקר עד משמרת לילה".

לפי עדותו של מר קצרקה, מכונה יכולה לעבוד חצי שעה –עשרים דקות בלבד (עמוד 12 שורה 33) וגם לעבוד 4- 5 ימים על אותה הזמנה (עמוד 14 שורות 1-2).

17. לגבי משך הזמן לחבר ולכוון את חלקי המכונה (טרם תחילת הפעלתה), העיד התובע כך (עמוד 6 שורות 15 -16):

"יכול להיות שעתיים, יכול להיות 4 שעות ויום שלם ויכול להיות גם 4 שעות."

בהמשך (שורות 29 – 30) העיד כך:

"ש. אתה אומר שהכיוון של המכונה זה בין שעתיים ליום עבודה שלם?
ת. זה תלוי בסוג ובמורכבות העבודה."

לפי עדותו של מר נרימוב, "יש זמן קצר של 4 שעות, והארוך הוא 8- 9 שעות."

ואילו לפי עדותו של מר קצרקה (עמוד 13 שורות 27 – 30), כיוון מכונה יכול לארך בין שעה, שעה וחצי ועד מספר ימים.

הנה כי כן, כל עד ציין פרק זמן שונה, כך שסביר לקבוע כי התובע צדק כשהעיד שמשך כיוון המכונה אינו קבוע והוא תלוי בסוג העבודה ובמורכבותה.

18. כפי שצוין לעיל, לגרסת התובע, כל שעתיים הוא החליף גלילים ואף הרים והוריד תחנות כבדות מספר פעמים ביום. היינו הרמת משקלים משמעותיים בתדירות גבוהה.

ברם בבית הדין התובע אמנם ציין כי לעתים הוא נדרש לעבור לטפל בהזמנה אחרת, אך מתשובתו עולה כי אין מדובר בתהליך רגיל של העבודה – "היו מקרים שהייתי מפסיק באמצע והיו מקרים שהייתי מסיים ועובר להזמנה אחרת, מכוון את המכונה להזמנה אחרת." (עמוד 7 שורות 4- 5).

היינו, לרוב לאחר כיוון המכונה, אין הוא נדרש שוב להרים תחנות, אלא מעת לעת ועל פי סוג העבודה, להרים גלילים של חומר גלם, במשקלים משתנים ובתדירויות משתנות.

19. לאמור לעיל יש להוסיף כי על פי עדותו של מר קצרקה, גם תדירות החלפת הגלילים של חומרי הגלם משתנה בהתאם לצרכי העבודה וההזמנות השונות (עמוד 14 החל משורה 5) :

"ש. כל כמה שעות אתה מזין את החומר גלם?
ת. במכונה יש כמה סוגי חומרים. יש כל מיני, יש להחליף כל 15-10 דק'. כל שעתיים אני מחליף חומר.
ש. הגלילים של 15 דק' זה גלילים של קילו ?
ת. כל גליל זה משהו אחר, יש 5 קילו, יש 40 קילו.
ש. מ 5-40 קילו?
ת. יש, כן. כל סוג של חומר זה משהו אחר. יש גם פחת שצריך להוריד ולזרוק.

...

ש. כמה גלילים מחליפים כל שעה?
ת. כל עבודה זה משהו אחר. יש עבודה שזה 20 גלילים ויש עבודה שזה 5 גלילים. כל גליל מתאים למס' מטרים אחרים ולכן זה מסתיים בזמן אחר. אתה שם פה ושם.

20. לסיכום כל המתואר לעיל, לא הוכח כי התובע מבצע תנועות של הרמת משאות כבדים בתדירות וברצף על פני פרק זמן משמעותי (השוו לנפסק בעב"ל (ארצי) 1457-05-16 קפורי – המוסד לביטוח לאומי , 24.6.18, סעיף 16 לפסק הדין).

גם אם התובע נדרש במסגרת עבודתו להרים משאות כבדים - ומדובר בעבודה פיזית קשה - לא ניתן לקבוע על פי העדויות שנשמעו כי מדובר בתנועות חזורות ונשנות בתכיפות הנדרשת על פי תורת המיקרוטראומה. על פי העדויות שנשמעו, תדירות החלפת התחנות משתנה בהתאם לצרכי העבודה, יכולה להיות פעמיים ביום ואף חמש פעמים ביום. בנוסף, כיוון המכונה אורך פרקי זמן שונים, אף זאת בתלות לסוג הזמנת העבודה שיש להכין. כך גם משך פעולת המכונה ותדירות החלפת הגלילים היא פונקציה של סוג העבודה והיא יכולה לארוך 20 דקות או ימים שלמים.

21. המסקנה מכל האמור לעיל היא שלא הוכחה תשתית עובדתית מתאימה על פי תורת המיקרוטאומה.

22. אשר על כן, התביעה נדחית.

כמקובל בתחום הביטחון הסוציאלי – אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ו חשוון תשפ"ב, (21 אוקטובר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

רחל קפר,
נציגת ציבור (עובדים)

דגית ויסמן, שופטת


מעורבים
תובע: מחמן רגימוב
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: