ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ורד דהרי ארביב נגד מיכל גרי :


לפני כבוד ה שופטת מיכל נד"ב

המבקשת

ורד דהרי ארביב
ע"י ב"כ עוה"ד עדי כהן ושחר ארביב

נגד

המשיבים
1. מיכל גרי
ע"י ב"כ עוה"ד אהוד גרי וניר סמוגורה
2. רניום מדיקל בע"מ
3. סופר-פארם (ישראל) בע"מ

החלטה

רקע
המבקשת בת"צ 20099-08-21, גב' ורד דהרי-ארביב, הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד חברת רניום מדיקל בבית משפט השלום בתל אביב (להלן: "בקשת דהרי").
בקשת דהרי הוגשה, באמצעות מערכת נט המשפט, ביום 8.8.2021 שעה 21:37 ונרשמה כבקשה שהוגשה למחרת היום, בשעה 9:24 – שכן בוצעה לאחר השעה 17:00.
בקשת דהרי נקלטה על ידי מזכירות בית משפט השלום בתל אביב בשעה 10:28.
המבקשת בת"צ 20018-08-21, גב' מיכל גרי, הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד רניום מדיקל וכנגד סופר פארם (ישראל) בע"מ בבית המשפט המחוזי מרכז (להלן: "בקשת גרי").
בקשת גרי הוגשה ביום 9.8.2021 שעה 10:13. בשעה 10:22 ניתן אישור ממזכירות בית המשפט המחוזי מרכז על הגשת מסמך מסוג בקשה לאישור תובענה ייצוגית.
המבקש בת"צ 20551-08-21, מר אליאור כורם, הגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד רניום מדיקל, SD Biosensor inc. וסופר פארם (ישראל) בע"מ בבית המשפט המחוזי תל אביב (להלן: " בקשת כורם").
בקשת כורם הוגשה ביום 9.8.2021 שעה 11:31.
המבקשים בת"צ 32745-08-21, שלומית צור ויצחק צור, הגישו בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד בי דראגסטורס בע"מ, שופרסל בע"מ ו-SD Biosensor אצל רניום מדיקל, בבית המשפט המחוזי מרכז (להלן: " בקשת צור").
בקשת צור הוגשה ביום 15.8.2021.
ארבעת בקשות האישור שפורטו לעיל עוסקות בטענה למצגים מטעים שהופיעו על גבי ערכות לבדיקות קורונה מהירות, בעיקר לעניין מהימנות תוצאת הבדיקות ואישורו של משרד הבריאות לרמת מהימנותן.

בקשה להעברת הדיון
ביום 10.8.2021 הגישה המבקשת בבקשת דהרי בקשה להעברת בקשת גרי לבית משפט השלום בתל אביב, בפני שהמותב שייקבע בבקשת דהרי.
יצוין כי בקשה דומה הוגשה גם בנוגע לבקשת כורם בבית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופטת ה' עובדיה).
לטענת המבקשת בבקשת דהרי, בקשתה ובקשת גרי עוסקות באותה שאלה עובדתית ומשפטית ואף מדובר בחברי קבוצה זהים. מאחר שבקשת דהרי היא הבקשה המוקדמת – יש להעביר את הדיון בבקשות האישור המאוחרות לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה המוקדמת, קרי בית משפט השלום בתל אביב.
המבקשת בבקשת גרי מתנגדת לבקשה, ממספר נימוקים:
בית משפט השלום נעדר סמכות עניינית לדון בבקשת גרי, שהוגשה לבית המשפט המחוזי.
טובת הקבוצה מחייבת כי בית המשפט המחוזי יידון בבקשת גרי, במסגרתה נתבע פיצוי קבוצתי מוערך של 21,400,000 ₪ להבדיל מבקשת דהרי המוגבלת לסך של 2,500,000 ₪ בלבד.
שלוש בקשות אישור דומות הוגשו לבית משפט מחוזיים (2 לבית המשפט המחוזי מרכז – בקשת גרי ובקשת צור, בקשה אחת לבית המשפט המחוזי תל אביב – בקשת כורם). המבקש בבקשת כורם ביקש להעביר את הדיון לבית המשפט המחוזי מרכז.
בקשת גרי קודמת בזמן לבקשת דהרי.
שיקולי האגרה, בעטיים הוגשה בקשת דהרי לבית משפט השלום, מצמצמים מהותית את היקף הסעדים הנתבעים בשם הקבוצה, ועובדה זו צריכה להיזקף לחובתה של המבקשת.
דיון
סעיף 7 בחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו- 2006 (להלן: "החוק") קובע כי כאשר מוגשות מספר בקשות אישור באותו עניין ואשר הקבוצה בהן זהה – על בית המשפט שאליו הוגשה הבקשה המאוחרת להעבירה לבית המשפט שלפניו נקבעה הבקשה הקודמת:
"7.(א)(1)מצא בית המשפט שאליו הוגשה בקשה לאישור כי תלויה ועומדת בקשה לאישור קודמת או תובענה ייצוגית קודמת, אשר מתעוררות בה שאלות משותפות של עובדה או משפט, הזהות או דומות בעיקרן לשאלות המתעוררות בבקשה לאישור, רשאי הוא, אם מצא שהדבר מוצדק בנסיבות הענין, להורות על העברת הדיון בבקשה לאישור לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או בתובענה הקודמת – לאותו שופט או מותב.
(2) מצא בית המשפט כי מתקיים האמור בפסקה (1), והיתה הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור המאוחרת זהה או דומה בעיקרה לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, יורה בית המשפט על העברת הדיון בבקשה לאישור המאוחרת לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או התובענה הקודמת – לאותו שופט או מותב" (ההדגשה אינה במקור, מ' נ').
לכאורה, חל בענייננו סעיף 7(א)(2) בחוק תובענות ייצוגיות שכן הקבוצה בבקשות היא זהה בכל בקשות האישור. על כן, לכאורה חלה חובה להעביר את הדיון בבקשה המאוחרת לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה הקודמת.
בענייננו, מדובר בבקשות אישור ששלוש מהן הוגשו באותו היום, והן נוגעות לאותה קבוצה.
השאלה הדורשת הכרעה היא מהי הבקשה הקודמת בענייננו, בקשת דהרי או בקשת גרי, והאם ככל שהבקשה הקודמת היא בקשת דהרי האם יש להעביר את בקשת גרי לבית משפט השלום עת בקשת גרי הוגשה לבית המשפט המחוזי.
השופטת ר' רונן בת"צ 4773-04-15 לייטקום (ישראל) בע"מ נ' בזק (נבו 18.10.2015) נדרשה לברירת המחדל שנקבעה בסעיף 7(א) בחוק וקבעה כי ככלל יש להעדיף את הבקשה הראשונה, כאשר הבקשות המתחרות שוות ערך מהבחינות האחרות. כלל זה קל ופשוט ליישום ומייצר ודאות – פסקה 36 להח לטתה). גם השופטת א' שטמר בעניין ת"צ (מרכז) 20046-02-12 ענת מרים סטורזי נ' הוט - מערכות תקשורת בע"מ (נבו 13.9.2012) קבעה כי דרך המלך היא העדפת התובענה המוקדמת, הן משום שכך קובע סעיף 7(א), הן משום שזו דרך אחידה וברורה הן משום שקביעה אחרת תיצור תמריץ שליליי להעתקת תובענות או חלקים מכאלה שכבר הוגשו.
עם זאת נקבע כי יש להניא מבקשים מניסיון להגיע לבית המשפט "מוקדם" כדי לתפוס תור, תוך הגשת בקשות שטחיות ובלתי בשלות, ראו: ת"צ 40065-03-16 גולדשמידט נ' אסם השקעות בע"מ ואח' (נבו 2.7.2016), שם עמדה השופטת רונן גם על התופעה של בקשות אישור המוגשות בסמיכות זמנים:
"אני סבורה כי בנסיבות בהן מוגשות מספר בקשות בסמוך מאוד זו לזו, באותו יום עצמו, על בית-המשפט לראותן כאילו הן הוגשו בו זמנית, ולהכריע ביניהן בהסתמך על שיקולים אחרים ולא על שיקול מועד ההגשה בלבד. במילים אחרות, לשעת הגשת הבקשה והשאלה איזו מן הבקשות קבלה מספר סידורי קודם לאלה של האחרות – לא תהיה נפקות בהכרעה בשאלה איזו מהבקשות תגבר על הבקשות האחרות, ותהיה הבקשה בה ידון בית-המשפט.
מטעם זה, השאלה לאיזו בקשה יש לתת עדיפות, תיבחן לאור שיקולים אחרים – לאור השאלה האם מי מבין באי-הכוח של המבקשים אינו ראוי להיות ב"כ הקבוצה לאור חוסר תום-לבו (כפי שנטען ביחס לבאי-כוחה של עצמון); וכן לאור האיכות של כל אחת מהבקשות והשאלה האם היא כוללת את כל החומר הנדרש כדי למקסם את סיכוייה להתקבל." (פסקה 36).

בענייננו הבקשות שלפניי הוגשו אכן בסמיכות זמנים ועל כן אני סבורה כי לכאורה יש להתייחס אליהן כבקשות שהוגשו בו זמנית מהנימוקים שהובאו בהחלטה הנ"ל.
עם זאת, לצורך סעיף 7(א), קרי, לשם העברת התובענה לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה הקודמת, להבדיל מבחירה בין התובענות לפי סעיף 7(ב), אני סבורה כי יש להיזקק למבחן הטכני של הסדר רץ של מספרי התיקים. על כן, לצורך זה בקשת גרי היא הראשונה ודין הבקשה להעברת הדיון לבית משפט השלום שבו הוגשה בקשת דהרי, להידחות.
מעבר לדרוש אציין כי , אפילו הייתה בקשת דהרי בעלת המספר המוקדם, לא הייתי מורה על העברת בקשת גרי לבית משפט השלום, ואסביר.
סעיף 7 בחוק תובענות ייצוגיות אינו מתייחס לעניין הסמכות העניינית בהקשר להעברה של בקשות אישור כמפורט בו. סעיף 7 קובע כאמור:
"מצא בית המשפט כי מתקיים האמור בפסקה (1), והיתה הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור המאוחרת זהה או דומה בעיקרה לקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת, יורה בית המשפט על העברת הדיון בבקשה לאישור המאוחרת לבית המשפט שאליו הוגשה הבקשה לאישור הקודמת או התובענה הייצוגית הקודמת ואם נקבע השופט או המותב שידון בבקשה הקודמת או התובענה הקודמת – לאותו שופט או מותב" (ההדגשה אינה במקור, מ' נ') .
"בית משפט" מוגדר בסעיף 2 בחוק: "לרבות בית דין לעבודה".
על כן אני סבורה שאין לקרוא לתוכו של סעיף 7 איסור של העברה בין ערכאות, אלא יש לקרוא אותו כמאפשר גם העברה בין ערכאות בעלות סמכות עניינית שונה. הדבר גם עונה על תכלית החוק, בעיקר כשמדובר בתובענות הנוגעות לאותה קבוצה, כאשר השאלות המתעוררות הן דומות (וראו לעניין זה דברי ההסבר להצעת חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006, ה"ח הממשלה 234 עמ' 261). לא סביר שבקשות אלה יידונו בנפרד לגבי אותה קבוצה, ובמקביל, אך משום שהוגשו לבתי משפט בעלי סמכות עניינית שונה.
ואולם, העברת תובענה מבית המשפט המחוזי לבית משפט השלום (להבדיל מהעברה מבית משפט השלום, לבית המשפט המחוזי) על פי סעיף 7(א), יש לה פנים מעבר לעניין הטכני.
בהעברה כאמור עלולה להיות לכאורה פגיעה משמעותית בקבוצה, עת העברה לבית משפט השלום תביא להגבלת הפיצוי לסכום שהוא בגבול סמכותו בעוד התובענה המקבילה בבית המשפט המחוזי עומדת על סכומים גבוהים בהרבה. כך בענייננו, בקשת גרי עומדת על 21,400,000 ₪ (גם בבקשות האישור הנוספות בעניינה של אותה קבוצה גובה הפיצוי המבוקש עולה על סמכות בית משפט השלום – בבקשת כורם הועמד הפיצוי על 5,347,000 ₪ ובבקשת צור על 6,420,000 ₪). על כן, בענייננו, לא הייתי מורה על העברת בקשת גרי לבית משפט השלום אפילו הייתה בקשת דהרי "הבקשה הקודמת".
אני ערה להחלטתו של כבוד השופט י' גריל בת"צ (חי') 45530-12-15 נטלי גולדרינג נ' כל בו חצי חינם בע"מ (נבו 9.6.2016) בה הוא קבע כי רק הסמכות המקומית נסוגה מפני היעילות הדיונית הטמונה בקיום דיון בבקשות האישור באותו עניין בפני בית משפט שבו הוגשה הבקשה הקודמת, וכי בחוק אין הוראה שלפיה נסוגה הסמכות העניינית מפני שיקול היעילות הדיונית. ואולם, כאמור, דעתי שונה מהנימוקים שהובאו לעיל.
לאור המפורט לעיל, לא מצאתי להורות על העברת בקשת גרי, הנדונה בפניי, לבית המשפט השלום בתל אביב, שם הוגשה בקשת דהרי.

סיכום
הבקשה להעברת הדיון בבקשת גרי לבית משפט השלום בתל אביב, על פי סעיף 7 בחוק תובענות ייצוגיות – נדחית.
בנסיבות העניין, מאחר ששאלה זו טרם נדונה למיטב ידיעתי בפסיקה, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ג חשוון תשפ"ב, 19 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ורד דהרי ארביב
נתבע: מיכל גרי
שופט :
עורכי דין: