ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עופר נאור נגד דקלה גיגי :

לפני כבוד השופט נצר סמארה

תובעים

1.עופר נאור, ת.ז. XXXXX403
2. אינה נאור, ת.ז. XXXXXX067

נגד

נתבעת

דקלה גיגי, ת"ז XXXXXX384

פסק דין

לפניי תביעה לחיוב הנתבעת בפיצוי כספי בגין נזקי רכוש על רקע תאונת דרכים.

תמצית העובדות וטענות הצדדים

תאונת הדרכים אירעה ביום 23.12.2019 בין כלי רכב, מ"ר 19-922-63 שבעת התאונה היה בעלות התובע 1 ונהוג בידי התובעת 2 (להלן: "רכב התובעים" ) לבין כלי רכב, מ"ר 93-502-39 שבעת התאונה היה נהוג בידי הנתבעת (להלן: "רכב הנתבעת") (ולהלן: "התאונה").

לטענת התובעים, בזמן נסיעה בחניון בנסיעה ישרה כאשר נהגת רכב התובעים מחפשת חניה פנויה, לפתע רכב הנתבעת יצא מחנייה בנסיעה לאחור תוך התעלמות מרכב התובעים ופגע בו. לטענת התובעים בגין התאונה נגרמו לרכבם נזקים ישירים והפסדים, ועל הנתבעת לפצות אותם בגינם.

הנתבעת, בכתב הגנתה, טוענת כטענה מקדמית כי רכב התובעים נבדק בשיהוי רב לאחר התאונה, שיהוי בן כחודשיים, שיהוי שיש בו לטענתה לנתק את הקשר הסיבתי שבין התאונה לנזק. הנתבעת מוסיפה כי אין מחלוקת על האחריות לקרות התאונה והמחלוקת היא לעניין גובה הנזק בלבד. עוד טוענת הנתבעת כי נודע לי רכב התובעים עבר אירוע תאונתי משמעותי לאחר האירוע מושא התובענה עד כדי הכרזה על הרכב כ"אבדן גמור". לטענת הנתבעת, מבטחתה בדקה את העניין ועלה כי נזקי התאונה בגין התאונה מושא התובענה לא קוזזו כלל מערך הרכב וזאת ככל הנראה לאחר שהתובעים לא דיווחו לגוף אשר שילם להם בגין התאונה המאוחרת כי במקביל הם פועלים לקבל פיצוי בגין נזקי הרכב בגין התאונה מושא התובענה. לטענת הנתבעת, התובעים מבקשים לעשות עושר ולא במשפט. יתירה מזאת, טוענת הנתבעת כי נודע לה כי התובעים קיבלו שיפוי בצורה מלאה עבור ערך רכב התובעים בגין התאונה המאוחרת ולכן לא נגרם להם כל חיסרון שהרי מלוא שווי הרכב שולם להם, והתובעים לא יכולים לקבל פיצוי יותר מהנזק. כמו כן, טוענת הנתבעת כי התובעים לא צירפו חשבונית תיקון.

למעשה, המחלוקת, כפי שהוגדרה על יסוד כתבי טענות הצדדים, היא לעניין עילת התביעה מאחר שהם קיבלו פיצוי מלא בגין נזקיהם בשל אירוע תאונתי מאוחר, וכן מחלוקת בשאלת גובה הנזק, כאשר לא קיימת מחלוקת בעניין האחריות לקרות התאונה.

נערך לפניי דיון ביום 17.10.2021 שבו העידו נהגות הרכבים המעורבות בתאונה.

לאחר שמיעת העדויות וטענות הצדדים לא נותר לי אלא לדון ולהכריע בתובענה.

דיון והכרעה

על יסוד כל החומר המונח לפניי, תוך שאני לוקח בחשבון את טענותיהם ההדדיות של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, בהפחתת ראש הנזק "עגמת נפש וטרחה", מהנימוקים המפורטים להלן, באופן תמציתי בהתאם לתקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976:

בראש ובראשונה, אציין כי כפי שנטען בכתב ההגנה, אין מחלוקת בשאלת האחריות לקרות התאונה. במילים אחרות, הנתבעת הכירה באחריותה לקרות התאונה. חרף זאת, העניין עלה שוב בפתח הדיון והנהגות נשאלו על אופן קרות התאונה.

אף אם אתעלם מכך שהנתבעת טענה בכתב הגנתה כי אינה חולקת על האחריות לתאונה, הרי שגם אז אני מעדיף את גרסתה של התובעת 2, על פני גרסתה של הנתבעת, אשר העידה ברוב הגינותה כי היא מרגישה כי מירב האחריות לקרות התאונה הוא על הנתבעת (עמ' 6, שורות 10-9 לפרוטוקול).

השתכנעתי כי הנתבעת לא נתנה דעתה למתרחש מאחוריה בעת הסעת רכבה לאחור, לא נתנה דעתה למתרחש מצדדיה בטענה כי לא היה לה שדה ראייה ובנוסף לכל אישרה כי ילדיה בכו והיא לא שמעה את הצפירה מצדו של רכב התובעים (עמ' 6, שורות 7-5 לפרוטוקול). בכך למעשה חיזקה הנתבעת את גרסתה של התובעת 2 כי הנתבעת טענה בפניה לאחר התאונה כי ילדיה בכו לכן לא שמה לב (עמ' 5, שורות 14-13 לפרוטוקול).

היה על הנתבעת לשמור קשר עין רציף עם המתרחש מאחוריה אלא שהיא כשלה בכך. עוד עולה מכך שהנתבעת לא פעלה למניעת התאונה שיכולה הייתה למנוע אילו הייתה קשובה יותר וערנית יותר למתרחש מאחוריה.

גם מוקדי הנזק ברכבים המתחילים מהדופן השמאלית האמצעית של רכב התובעים כנגד חלקו האחורי של רכב הנתבעת מלמדים כי רכב הנתבעת פגע ברכב התובעים בעוד האחרון חולף על פניו של הראשון.

בנסיבות אלו, לא היה באפשרותה של התובעת 2 לנקוט בכל פעולה למניעת התאונה.

משכך, האחריות לקרות התאונה חלה במלואה על הנתבעת.

אשר למחלוקת בעניין גובה הנזק הרי שהנתבעת לא הציגה כל אסמכתא לעניין טענתה כי התובעים כבר קיבלו פיצוי בדמות שוויו של הרכב בעקבות תאונה מאוחרת. משכך, לא ניתן לקבל טענה זו של הנתבעת שאינה נתמכת בכל ראיה או אסמכתא, הגם שהיה באפשרותה של הנתבעת על נקל להציגן, שכן היא מבוטחת בידי חברת ביטוח שיש ברשותה האמצעים הידע וההבנה על חשיבות בהצגת ראיות מעין זה בעת העלאת טענות קשות כגון ניסיון רמייה של התובעים להוציא כספים משני מקורות.

עם זאת, מסכום התביעה יש להפחית סך של 500 ₪ בגין ראש הנזק "עוגמת נפש וטרחה" שנטען בעלמא ולא הוכח.

9. לפיכך, תשלם הנתבעת לתובעים סך של 6,278 ₪ בתוספת אגרת בית המשפט בסך של 63 ₪, תוך 30 יום.

לסכום כולל זה, בסך 6,341 ₪, יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל.

10. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב תוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין.

11. המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

ניתן היום, י"ב חשוון תשפ"ב, 18 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עופר נאור
נתבע: דקלה גיגי
שופט :
עורכי דין: