ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין צבי שוורץ נגד יעל קדמן :

לפני כבוד השופטת הדס פלד

התובע:

צבי שוורץ

נגד

הנתבעת:

יעל קדמן

פסק דין

תביעה קטנה על סך 7,874 ₪ בשל טענות לנזקים שנגרמו לדירת התובע כתוצאה מחדירת מים שמקורה בדירת הנתבעת.
תמצית טענות הצדדים
1. לטענת התובע, ביום 23.9.20 אובחנה נזילה בסלון דירתו הממוקם מתחת לחדר האמבטיה של דירת הנתבעת. בו ביום נמסרה לנתבעת הודעה והיא התבקשה לתקן את מקור הנזילה. לאחר פניות חוזרות, ביום 4.10.20 , טיפלה הנתבעת במקור הנזילה. למרות בקשת התובע, סירבה הנתבעת לחשוף את זהות החברה המבטחת את דירתה. ביום 6.12.2020 אובחנה נזילת מים נוספת, והנתבעת ביצעה תיקון נוסף רק לאחר מספר ימים. כתוצאה מהנזילות נוצר עובש בתקרת דירתו של התובע. כמו כן, נגרמו נזקים לתקרת גבס מעוצבת שכיסתה את התקרה. הנתבעת סירבה לשלם עבור הנזק.

2. הנתבעת טוענת מצידה, כי מדובר בתביעה טרדנית וקנטרנית וכי התובע עושה שימוש לרעה בהליכי משפט. ביום 25.11.2019 ניתן פסק דין בתיק שהתנהל בין הצדדים בפני המפקחת על רישום המקרקעין (3/519/2018) (להלן: "פסק הדין") אשר חייב את הנתבעת בביצוע איטום רצפת המרפסת בחזית דירתה וכן בתיקון נזקי מים בדירת התובע שנגרמו כתוצאה מחדירת מים מרצפת מרפסת הנתבעת לתקרת דירת התובע, וזאת כפי שקבע מומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה"). המומחה מינה חברה לביצוע העבודות הנדרשות. התובע סירב לאפשר לחברה להיכנס לביתו בתירוצים שונים , עד שלבסוף ביום 13.5.2021 אפשר לחברה להיכנס לביצוע העבודות שנמשכו ארבעה ימים. במהלך ביצוע העבודות בהתאם לפסק הדין, לא זיהה נציג החברה כל סימני רטיבות או צורך בביצוע תיקון כלשהו בתקרת סלון דירתו של התובע. התובע הודיע לנציג החברה, כי בכוונתו לבצע שיפוץ כולל בדירתו במסגרתו יתקן את הדרוש תיקון.

3. הנתבעת טוענת, כי החשבוניות שהציג התובע בתביעתו , הינן בגין עבודות שביצע להשבחת דירתו ולא לצורך תיקון נזקי הנזילה הנטענת. חוות הדעת שצירף התובע אינה ערוכה כדין והמומחה אף מציין, כי לא צפה במקור הרטיבות. יתרה מכך, לא נעשתה פניה מטעמו כדי לבצע ביקור בדירתה. הנתבעת הוסיפה , כי במשך חודשים , נזל דוד המים של התובע וגרם לנזקי מים בגג ובקירות המבנה בכלל.

דיון והכרעה
4. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות של בעלי הדין, על צרופותיהם, ושמעתי את טיעוניהם, הגעתי לכלל מסקנה לפיה דין התביעה להתקבל בחלקה.

5. במשפט האזרחי נטל ההוכחה מורכב משני נדבכים. נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות. הכלל הבסיסי במשפט אזרחי הוא "המוציא מחברו – עליו הראיה". כלומר, נטל השכנוע מוטל באופן עקרוני על התובע, עליו להוכיח את טענותיו בפני בית המשפט ברמה של הטיית מאזן ההסתברויות, דהיינו עליו להוכיח לבית המשפט, באמצעות הבאת ראיות מספיקות, שגרסתו למערכת ההתרחשויות סבירה יותר מגרסת הנתבע.

6. נטל הבאת הראיות הוא החובה המשנית והנלווית לנטל השכנוע. ככל שמדובר בצד הנושא בנטל השכנוע, משמעות החובה היא שעליו להביא ראיות מספיקות על מנת לעמוד בנטל, ואילו ביחס ליריבו משמעה שעליו להביא ראיות שישמיטו את הבסיס מתחת לראיות שהובאו כנגדו. נטל זה הוא דינאמי, ועשוי לעבור מבעל דין אחד למשנהו [ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ (פורסם בנבו, 5.10.2006); קדמי, על הראיות (חלק רביעי, 2009) בעמ' 1919 - 1923; ע"א 6160/99 דרוקמן נ' בית החולים לניאדו, פ"ד נה(3) 117, 124 (2001)].

7. השאלה האם הרים בעל דין את נטל השכנוע המוטל עליו נבחנת בתום ההליך. בית המשפט בוחן את מהימנותן ומשקלן של הראיות שהוצגו בפניו. יצוין כי אם בסוף המשפט העריך בית המשפט שההוכחות של הצדדים שקולות ומאוזנות, אז יכריע הדין לרעת הצד שנושא בנטל השכנוע [קדמי, על הראיות (חלק רביעי, 2009) בעמ' 1753; ע"א 2076/09 ח.י. בלאושטיין בניין והשקעות בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד הבינוי והשיכון (פורסם בנבו, 2.9.2010)].

8. הנזקים הנטענים בתביעה דנן, הינם אלו שנגר מו לתקר ה בדירת התובע, באזור הסלון בלבד , החל מיום 23.9.2020, ולכן כל טענות הנתבעת לעניין נזקים קודמים והליכים קודמים בין הצדדים , אינן רלוונטיות לתביעה דנן.

9. מחוות דעת מומחה שצירף התובע עולה כי לתקרת דירתו של התובע הכוללת תקרת גבס מעוצבת, נגרמו נזקים במספר מוקדים .

10. התובע צירף תכתובות WhatsApp עם הנתבעת מזמן אמת. ביום 23.9.2020 פנתה אשת התובע לנתבעת וכתבה כדלקמן: "יעל שלום. מה שלומך? בימים האחרונים הופיעו סימני נזילה בתקרת הסלון שלנו. להבנתי מהשירותים ואו מהמרפסת האחורית שלך תבדקי בבקשה ותתקני בהתאם". להודעה זו קדמה תמונה של הנזק. בהודעה נוספת מאותו יום כתבה: "המים מטפטפים אצלי בסלון. אודה לטיפולך הדחוף ביותר". הנתבעת השיבה: "בודקת".

11. פניה נוספת של אשת התובע נשלחה לנתבעת ביום 2.10.2020: " בוקר טוב. מה קורה עם הנזילות האם בדקת? המצב מחמיר כל התקרה מלאה בסימני מים. אודה לטיפולך הדחוף ביותר. כולי תקוה שלא נחזור על אופן הטיפול הקודם. אודה להתייחסותך הדחופה חג שמח." לאחר שלא קיבלה מענה כתבה ביום 4.10.2020: "בוקר טוב. אני דורשת ממך להגיב על פנייתי. אין מצב שאת מתעלמת שוב מהנזק שנגרם לדירתנו. אני מניחה שאת לומדת נסיון ואילו צורך לגרור את המצב להוצאות מיותרות" (ה.פ – השגיאות במקור). להודעה זו השיבה הנתבעת: "הזמנתי את הביטוח...לצערי הם לא עובדים בשבת" ובהודעה נוספת מאותו מועד: "אתי, יגיע בעל מקצוע מהביטוח היום..." וביום 7.10.2020 כתבה הנתבעת: "אתי, הנזילה טופלה, לגבי התיקון אצלכם – יטופל ברגע שתתנו לחברה מטעמי להכנס ולטפל ביתר הנקודות ועל ידם בוקר טוב" להודעה זו השיבה אשת התובע: "חשוב לציין שאין קשר בין שני המקרים. את מבינה שמי שנפגע מכל ההחלטות שלך זה אנחנו."

12. בהמשך ישנן תכתובות נוספות בין הצדדים כאשר אשת התובע שואלת את הנתבעת לגבי מועד תיקון הנזקים נשוא בתביעה זו, והנתבעת מתנה את התיקון בכניסת קבלן מטעמה לביצוע עבודות אחרות שאינן רלוונטיות לנזק דנן. עוד טוענת אשת התובע בהודעה שנשלחה ביום 14.10.2020 כי אושר לקבלן מטעם הנתבעת להיכנס לדירה "לפני יותר מחודשיים", אך הוא לא עשה כן ולא תיקן את הנזקים. מהאמור עולה כי ברור שלא מדובר בתיקון של הנזקים הרלוונטיים לתביעה דנן, שכן הם נוצרו כשלושה שבועות לפני מועד משלוח ההודעה והתכתובת עוסקת בנזקים הקודמים לנזק הנתבע בתביעה זו.

13. בהודעה מיום 14.10.2020 ציינה אשת התובע : "... רק שיהיה ברור שאם עד תחילת שבוע הבא לא יבוצע מהלך לתיקון. אנחנו נזמין שמאי שיקבע את עלות התיקון והתיקון יבוצע." בתשובה להודעה זו כתבה הנתבעת: "אתי, אני באמת לא מבינה על מה התרעומת שלך, היתה נזילה, לקחתי עליה אחריות, תיקנתי ואני רוצה להיכנס ולתקן את התקרה, לצערי, מסיבות ששמורות עמכם טרם אפשרתם לקבלן מטעמי להכנס למרות שניסה ליצור קשר ולתאם מספר רב של פעמים בחודשים האחרונים. ברגע שתאפשרו הוא ואני נשמח לסיים את העבודה וכמובן לתקן את הנזק בסלון...". מתשובת הנתבעת לפיה ניסה הקבלן מטעמה לתאם את הגעתו מספר רב של פעמים ב חודשים האחרונים. עולה כי הנתבעת מנסה לקשור את האירועים נשוא ההליך הקודם, לתביעה דנן.

14. ביום 6.12.2020 שלחה אשת התובע הודעה לנתבעת: "בוקר טוב. מה שלומך? קיימת עדיין נזילה בסלון. עלייך לתקן את הנדרש בהקדם." בהמשך להודעה זו צורפה תמונה. עוד נכתב: " המצב חמור במיוחד המים מגיעים לנקודות החשמל. המצב הופך בלתי אפשרי. אני דורשת את הטיפול במיידי". לאחר כמה שעות כתבה: "האם את מטפלת? המים נוזלים אצלי בסלון". לאחר שלא נענתה שלחה הודעה נוספת ביום 7.12.2020: "'מהתגובה המפורטת' שלך אני מניחה שאת מאלצת אותנו לפנות לערכאות..." להודעה זו השיבה הנתבעת כי תיקנה נזילה לפני פחות מחודש. אשת התובע הזמינה את הנתבעת להיכנס לראות את הנזילה והנתבעת השיבה שהיא מתקשרת לאינסטלטור ומטפלת בכך. ביום 8.12.2020 שלחה אשת התובע הודעה לנתבעת: "תעדכני אותי בבקשה. מה קורה? המים נוזלים כבר כמה ימים אצלי באמצע הסלון. כמו כן נקודות החשמל ממש רטובות" באותו יום הודיעה הנתבעת כי הנזילה תוקנה.

15. ביום 16.12.2020 שלחה אשת התובע הודעה כי פעם נוספת יש נזילה בסלון מאותו מקום, והנתבעת השיבה כי היא בודקת. ביום 18.12.2020 שלחה אשת התובע הודעה לנתבעת: " בוקר טוב. מה קורה? האם טופל? אין מצב שאנחנו ממשיכים לסבול מהנזילות. יש לך את כל האמפטיה מאיתנו. אבל הסגה הזאת חייבת להסתיים..." לכך השיבה הנתבעת: "בוקר אור, הוא בדרך... זה מאותו מקום ולא ברור למה", ובהמשך כתבה: "תוקנה פעם 2... לכן אני אומרת שזה מאותה נקודה ולא ברור למה" וכן: "...זה מנקודה אחת שאני רואה אותה...לצערי".

16. ביום 21.2.2021 שלחה אשת התובע הודעות לנתבעת וציינה כי עדיין יש רטיבות בסלון. להודעה מיום 22.4.2021 צורפה חוו"ד ה שמאי בגין אמדן הנזק לתקרת הסלון. בהמשך להודעה זו, טענה הנתבעת פעם נוספת כי התובע ואשתו לא אפשרו להיכנס לדירתם, ואילו אשת התובע חזרה על כך שאיש מטעם הנתבעת לא יצר עמם קשר. אשת התובע ציינה כי התובעים נשאו בעלות תיקון הנזקים לתקרה. הנתבעת מצידה ניסתה לקשור את הנזילות הקודמות לנזילה דנן, תוך שאשת התובע דוחה את טענותיה בעניין זה. בהמשך, בהודעה מיום 10.5.2021 כתב אשת התובע : "בוקר טוב דברתי כרגע עם יהודה השיפוצניק. כל מה שכתבת לאורך כל הזמן מתברר בלשון המעטה כלא נכון ואפילו מכעיס. בשיחה הטלפוני לא סוכם שיתוקן הנזק בסלון וכמו כן יהודה מאשר שלא יצרו איתנו לאורך כל הזמן קשר..."

17. מקריאת התכתובות בין הצדדים ניתן ללמוד, כי הנתבעת מודה כי מקור הנזילה הוא מדירתה. הנתבעת ניסתה לקשור את ההליך הקודם בין הצדדים לתביעה דנן. אולם, פסק הדין שניתן אינו רלוונטי לתביעה דנן, וכך גם מוקד הנזק והניסיון לקשור בין האירועים הינו ניסיון כושל.

18. תכתובת ההדוא"ל בין הנתבעת לקבלן מטעמה אשר צורפה לכתב ההגנה, אינה מעלה דבר. הקבלן מטעם הנתבעת ביצע עבודות בדירת התובע בהתאם לפסק הדין , רק ביום 13.5.2021 , לאחר שהתובע פעל לתיקון הנזקים נשוא תביעה זו ואף הודיע על כך לנתבעת (ר' תכתובות בין הצדדים מחודש אפריל 2021). לאור האמור, הודעת הקבלן כי אינו רואה "סימני רטיבות פעילה בדירת התובע", נובעת מכך שהתובע פעל לתיקון הנזקים. מהתכתובות עולה כי התובע ואשתו פנו לנתבעת עוד ביום 23.9.2020, המתינו זמן סביר לתיקון מצידה, ולא מצופה מהם לשבת בחוסר מעש, עת נגרמים להם נזקי רטיבות ועובש בסלון דירתם ולאחר שהודיעו לנתבעת כי ינקטו בפעולות לתיקון הנזקים .

19. בנסיבות אלה, אני קובעת כי עלה בידי התובע להרים את הנטל להוכחת התביעה, במאזן ההסתברויות. אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה. הנתבעת תשלם לתובע סך של 5,265 ₪ עבור עלות תיקון הנזקים לתקרת הסלון בדירתו וכן סך 585 ₪ בגין עלות חוות דעת השמאי.

20. התובע צרף אישור על הכנסות, ולפיו הכנסתו הממוצעת ליום עבודה מסתכמת בסך 1946 ₪. מדובר בבית משפט לתביעות קטנות וסכום ההוצאות צריך להיקבע באופן מידתי וסביר ביחס למשך הדיון וסכום התביעה. אשר על תישא הנתבעת בהוצאות התובע , כולל אגרת משפט, בסך של 500 ₪ סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום אחרת ישר הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, י"א חשוון תשפ"ב, 17 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: צבי שוורץ
נתבע: יעל קדמן
שופט :
עורכי דין: