ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ל.ר. גלובל בע"מ נגד לופוס השקעות בע"מ :


לפני כבוד ה שופטת טל לוי-מיכאלי

מבקשים
(משיבים לבקשה לאישור פסק הבורר)

  1. ל.ר. גלובל בע"מ
  2. ואדים גכטמן

ע"י ב"כ עו"ד פנחס פיני ממן

נגד

משיבים
(מבקשי אישור פסק הבורר)

  1. לופוס השקעות (1996) בע"מ
  2. סייבר איט איז בע"מ
  3. דרך ארץ בע"מ
  4. ברוך סער
  5. ס.ב. ניהול מקרקעין בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד אביתר כהן

החלטה

האם הסכם הבוררות מיום 9.3.20 שהעתקו הוגש לתיק בית המשפט על ידי ל.ר. גלובל וואדים גכטמן (להלן: " המבקשים" או "גכטמן") הינו אותנטי. האם מכוחו יש לעכב הליכים לאישור פסק בוררות ולאפשר לצדדים לנהל הליך ערעור על פסק הבורר מכח סעיף 21א לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968.
אלו השאלות הטעונות הכרעה.
הבהרה דיונית - בבקשה הנוכחית, המבקשים הם הטוענים לקיומו של הסכם לפיו מוקנית להם זכות ערעור על פסק הבורר, והם המשיבים לבקשה לאישור פסק בורר; המשיבים (כפי שיכונו בבקשה זו) לבקשה הנוכחית, הם המבקשים את אישור פסק הבורר וטוענים נגד האותנטיות של המסמך מיום 9.3.20 (להלן: "המשיבים" או "סער").
רקע וטענות הצדדים
הליך הבוררות נשוא הבקשה התקיים בפני הבורר עו"ד פז יצחקי וינברגר; הצדדים לבוררות הם הצדדים כאן (כפי הכותרת). בגדרי פסק הבוררות חויבו המבקשים בתשלום 3,825,000 ₪ למשיבים.
פסק הבוררות ניתן ביום 6.5.21 (להלן: "פסק הבוררות" או "הפסק") וביום 10.6.21 הגישו המשיבים בקשה לאישורו מכח חוק הבוררות תשכ"ח – 1968 (להלן: "החוק"); במקביל עתרו המשיבים לתיקון פסק הבורר ביחס לשני רכיבים בפסק הבוררות. בשתי החלטות שונות דחיתי הבקשות (וראו החלטות מיום 14.6.21 ומיום 15.6.21).
ביום 22.6.21 וחלף הגשת בקשה לביטול הפסק (בהתאם לסעיף 24 לחוק) הגישו המבקשים תשובה ובה עמדו על מחיקת הבקשה נוכח זכות ערעור הקיימת מכח הסכם הבוררות אשר נחתם בין הצדדים ביום 9.3.20 (להלן: "המסמך").
המשיבים מצידם טענו כי המסמך המתיימר להיות הסכם בוררות הוא מזויף, כי הבוררות התנהלה מכוחם של הסכמי השקעה שנחתמו בין הצדדים בין השנים 2017-2019; כי המסמך המזויף הוא למעשה טיוטה אשר נשלחה על ידי הבורר לצדדים עובר לדיון אולם לא נחתמה על ידי הצדדים בשום שלב ונזנחה, אף הבורר אינו מכיר מסמך זה – ובפועל הבוררות התנהלה על יסודם של הסכמי ההשקעה הנ"ל. גכטמן, כך שיטת המשיבים, ערך שינויים במסמך שהוכן על ידי הבורר והדביק חתימות הצדדים.
המבקשים טענו כי מדובר במסמך אותנטי על יסודו התנהלה הבוררות ומכוחו שאב הבורר סמכותו. מדובר במסמך שנערך במקור על ידי הבורר, נשלח על ידי הבורר בדואר אלקטרוני, נערך בו תיקון על ידי גכטמן ונחתם על ידי הצדדים לאחר משא ומתן קצר ביניהם. המקור כך שיטת גכטמן – נותר בידי סער. גכטמן נטל לעצמו אך העתק. גכטמן טען כי לא יתכן שהיה מסכים לניהולה של בוררות בפני מי שהוא עורך הדין הקבוע של סער ומשמש אף שותף עסקי שלו. מדובר בבורר שאינו אובייקטיבי ולכן אך על יסוד האפשרות שתהיה זכות ערעור על פסק של מי שאינו אובייקטיבי – נחתם הסכם הבוררות.
למען שלמות התמונה יוער כי במהלך הליך הבוררות פנו הצדדים לבית המשפט לא אחת בגדרי הפ"ב 52020-03-20 וכן בגדרי בע"ק 38439-04-20 בעיקר בקשר להטלת צווים זמניים.
עם צירוף תצהירי הצדדים לתיק על יסוד החלטות שיפוטיות שונות התקיים דיון בבקשה ביום 12.10.21. הצדדים נחקרו, באי הכוח סיכמו בעל פה טענותיהם ועתה מובאת הכרעתי. (ההפניות הן לפרוטוקול דיון 12.10.21, אלא אם נכתב אחרת).
דיון והכרעה
הגעתי לכלל מסקנה כי ההסכם מיום 9.3.20 שהוגש לתיק אינו אותנטי; למצער לא עלה בידי המבקשים לבסס היות המסמך מקורי וזאת מן הטעמים הבאים על משקלם המצטבר –
פסק הבוררות נפתח בתיבות הבאות:
"אקדמת מילין
הצדדים הסמיכו את הח"מ ומינו אותו כבורר שיכריע במכלול הסכסוכים הקיימים ביניהם.
הסכמה זו וקביעת תניית הבוררות בפני הח"מ נעשתה בגוף מרבית ההסכמים נשוא הליך זה, הסכמים שנכרתו במרוצת השנים בין הצדדים, תוך שהצדדים מצהירים כי ידוע להם שהח"מ משמש גם כב"כ קבוע של הצדדים בעניינים רבים ושונים, תוך שהם נותנים אמונם בח"מ ותוך שהם מוותרים מראש על כל טענת ניגוד עניינים או נבצרות מכהונה כבורר בין הצדדים הניצים.
הח"מ אף הוסמך לדון בהתאם להסכמת הצדדים המפורשת בביהמ"ש המחוזי הנכבד ואף בנושאים נוספים שהועברו לסמכותו כבורר, כך בהתאם להחלטת ביהמ"ש המחוזי מיום 25.5.2020 בתיק הפ"ב 52030-03-20 (כבוד השופטת מיכל עמית אניסמן), כאשר גם בפתח הישיבה מיום 18.6.2020 בפני הח"מ הצדדים הסמיכו את הח"מ לדון גם בנושא דרום-קוריאה (חימום תת-רצפתי) ובמכלול הסכסוכים בנושאים השונים בין הצדדים וזנחו כל טענה בעניין אי-קיומה של סמכות בנושא (עמ' 8-9 לפרוטוקול)..."

מן האמור עולה כי הליך הבוררות, הממושך אשר ארך כשנה, כלל דיונים ממושכים (עמודי הפרוטוקולים מחזיקים 371 עמודים) התנהל אך על יסודם של הסכמים שונים שנכרתו לאורך השנים בין הצדדים, כך נכתב בפסק. הסכם מיום 9.3.20 לא מוזכר על ידי הבורר ולא מסמך זה היווה את מקור סמכותו.
כדי לאשרר האמור לעיל, ולוודא מנין שאב הבורר סמכותו פנה ב"כ המשיבים ביום 11.7.21 אל הבורר בשאלה הבאה –
"פז ערב טוב
אודה לעזרתך האדיבה במשלוח ההסכם בין ברוך (סער-ט.ל.) לואדים (גכטמן-ט.ל.) בו נקבעה תניית בוררות ומינויך כבורר.
בתודה
אביתר"
הבורר השיב לשאלה שנשאלה על ידי ב"כ המשיבים כדלקמן:
"אביתר נכבדי,
כמצוין בפסק הבורר מה שמהווה את הסכם הבוררות במסגרתן מוניתי כבורר והוצג במהלך הבוררות הן תניות הבוררות בגדר ההסכמים שנכרתו במרוצת השנים בין הצדדים, הסכמים שכאמור הכילו תניית בוררות ומהווים שטרי בוררות, בצירוף החלטת ביהמ"ש המחוזי הנכבד ובצירוף הסכמת הצדדים להעביר להכרעתי גם את נושא המחלוקת בעניין החימום התת רצפתי בדרום קוריאה.
ביום 5 לחודש ינואר 2020 עת נתגלעו מחלוקות בין הצדדים ועלו אף טענות כי על חלק מאותן המחלוקות להתברר במסגרת בוררות ועל חלקן להתברר בנפרד בביהמ"ש (דהיינו פיצול ההתדיינות) התבקשתי לערוך שטר בוררות (רצ"ב – קובץ וורד) אשר הועבר לצדדים. כאשר למיטב ידיעתי שטר זה בסופו של יום לא נחתם בידי מי מהצדדים ובכל מקרה לא הוצג לי במסגרת הליך הבוררות אשר התנהלה כאמור אך ורק ובאופן בלעדי על בסיס ההסכמים בין הצדדים שהוגשו במסגרת הבוררות, על בסיס ההסכמות בין הצדדים כפי שבאו לידי ביטוי בפרוטוקול הבוררות להסמיך אותי לפסוק גם בנושאים שלגביהם לא הייתה תניית בוררות (קוריאה – חימום תת רצפתי) וההסמכה מכוח החלטת ביהמ"ש המחוזי הנכבד.

בברכה,
פז יצחקי-וינברגר, עו"ד"

אני סבורה כי לו היה שטר בוררין אשר נחתם על ידי הצדדים עובר לדיון – זה היה מוצג לבורר ומובא לידיעתו. איני רואה כל סיבה שצדדים אשר חתמו במשותף על הסכם ימנעו מהצגתו בגדרי הליך בוררות אשר כל מהותה הסכמית ויונקת חיותה ממסמך כזה או אחר. אי ידיעתו של הבורר אודות המסמך מלמד לטעמי על חולשת טענות המבקשים ומקרין על מסקנתי בדבר העדר אותנטיות למסמך.
העדר האותנטיות של המסמך נלמד אף מהתנהלות הצדדים במהלך הליך הבוררות . ודוקו, לאורך חיי הבוררות לא הזכירו הצדדים ולו פעם אחת עובדת קיומו של הסכם זה (והדיונים הוקלטו ותומללו במלואם). למעשה ניתן לומר את הדבר ההפוך – הצדדים נהגו כאילו הסכם זה לא קיים. וראו –
המסמך המתיימר להיות שטר בוררות קובע באיזה נושאים תעסוק הבוררות:
"הואיל ובין הצדדים נתגלעו חילוקי דעות בנושא: פעילות עסקית כללית משותפת לצדדים בין השאר בתחומים של חימוס (צ"ל: "חימום" – ט.ל. ) תת-רצפתי, ייבוא, זיכיונות ומסחר בוודקה סטולי ופעילות בתחומי האנרגיה השונים באמצעות חברות אונדוליה אי אל, לופוס Bvsaranta, דרך ארץ, Power Sotution, אשר מנוהלות או בבעלות הצדדים ואשר גם הן מחויבות בזאת לקיום בוררות. "
ענין החימום התת רצפתי כונה אף על ידי הצדדים – ענין דרום קוראה (סעיף 31 לבקשה למתן הוראות).
חרף האמור כשנפתח הליך הבוררות ביום 18.6.20 מוצא לנכון ב"כ המבקשים לחדד את הדברים הבאים:
עו"ד ממן: יש לי רק בעיה אחת קטנה בענין הבוררות, כי חלק מהסכם המייסדים הסמכות היא בבית המשפט המחוזי... שלא יווצר מצב שאחד הצדדים יבוא ויטען מה אתה רוצה ממני בכלל... שהם יסכימו על ענין של דרום קוריאה...
הבורר: טוב, הסמכות כאן, שני הצדדים אומרים שאין בעיה גם לנושא דרום קוראה...
מר גכטמן: כן"
(עמ' 7 ואילך לפרוטוקול ישיבת הבוררות אשר צורף כנספח 5 לתשובה מיום 18.8.21 ).
המבקשים, באמצעות בא כוחם מעלים בראשית הבוררות את ענין סמכות הבורר, מפנים בעניין הסמכות להסכמי המייסדים, לא מזכירים ולו במילה את המסמך אשר צץ בתום הבוררות. זאת ועוד, המבקשים מתעקשים כי תוסדר סמכות הבורר בעניין "דרום קוריאה" שכן בהסכמי המייסדים סוגיה זו לא נמסרה להכרעת הבורר. יוער כי המסמך מיום 9.3.20 כולל את ענין דרום קוריאה כחלק מהנושאים שנמסרו לבוררות (בכינויו חימום תת רצפתי). לו אכן היה מדובר במסמך אותנטי, גכטמן לא היה נדרש לאשר בנפרד הסכמתו להידון בעניין דרום קוריאה אלא היה מפנה להסכם מיום 9.3.20. גכטמן לא מפנה להסכם זה, מאחר שלא קיים הסכם כזה, והוא נוצר לטעמי אך ביום פקודה ולאחר שהבוררות הסתיימה שלא לשביעות רצונו.
המסמך המתיימר להיות הסכם בוררות כולל בסעיף 8 את ההסמכה של הבורר להורות על סעדים זמניים. דא עקא כשבמהלך חיי הבוררות נדרשו הצדדים לצווים זמניים הם פנו לבית המשפט (וראו בגדרי הפ"ב 52020-03-20 שם התבקש צו עיקול זמני וצו מרווה על נכסי המשיבים). בית המשפט המחוזי (כבוד הנשיא, כתוארו דאז השופט אורנשטיין) מקשה בהחלטתו מיום 30.3.20 ותוהה מדוע לא הוגשה הבקשה לפני הבורר. המשיבים כפי עמדתם בעקביות מבהירים שהבורר לא הוסמך על ידי הצדדים ליתן סעדים זמניים (תשובת המשיבים מיום 31.3.20 בגדרי 52020-03-20). בשום שלב גכטמן לא שלף את המסמך שהוא אחז לכאורה בידו וציין כי הבורר בעל סמכות והפניה לבית המשפט מיותרת. גכטמן לא "שלף" המסמך משום שמסמך זה לא היה קיים.
המסמך מיום 9.3.20 הוא בין גכטמן וסער בלבד. דא עקא שבפועל הבוררות התנהלה לא רק בין הנ"ל, אלא גם בין חברות בשליטתם ובבעלותם. מסמך זה ממילא לא יכול היה לייצר הסכמת החברות להידון בבוררות משאלו אינן צד לו, זאת במובחן אגב מהסכמים אשר נכרתו במרוצת השנים להם החברות צד, לרבות באשר להסכמתן להידון בבוררות. זהו טעם נפרד ונוסף המחזק התזה לפיה ההסכם אינו אותנטי.
גכטמן נחקר על תצהירו ביום 12.10.2021. עדותו של הנ"ל הייתה לא עקבית, לא משכנעת באופן אשר הקשה לבסס עליה ממצא עובדתי בדבר אותנטיות ההסכם.
בסעיף 12 לתצהירו מצהיר גכטמן על נסיבות עריכת וחתימת ההסכם עם סער. גכטמן הסביר כי הוא עשה שימוש בהסכם שנשלח אליו מהבורר בקובץ WORD, ערך שינוי בסעיף 6 לתצהיר באופן המקנה זכות ערעור ושלח לסער הודעת דואר אלקטרוני בלוויית הסכם ביום 8.3.20.
בחקירתו, עומת גכטמן עם המסמך אותו הוא מכנה שטר בוררות לעומת הקובץ אותו שלח הבורר. עיון בשני המסמכים השונים מלמד כי גכטמן בחר לערוך שינויים רבים ונוספים (ראו והשוו המבוא למסמך, כתובת הבורר, שם החברה הפולנית במבוא, סעיף 6 וסיפא לסעיף 7). הפער בין המוצהר בתצהירו לעומת הדברים שעלו בעדותו ("היום אני אומר ששיניתי עוד דברים"; עמ' 6 ש' 7) מחליש גרסתו.
פריכות גרסתו מצאה ביטויה אף בעדותו בעניין הבא – גכטמן הצהיר כזכור כי שלח לסער הודעת דואר אלקטרוני ביום 8.3.20 בלוויית ההסכם הנטען (נספח 8 לתצהירו מיום 29.721). בחקירתו הוצגה לו הודעת הדואר האלקטרוני בשלמותה. דא עקא שאליה לא צורף הסכם כלל. דבר קיומו של הסכם אף לא נזכר בה. כשגכטמן נתפס בקלקלתו וכדי ליישב הסתירה צצה לפתע גרסה חדשה לפיה גכטמן שלח שני אי-מיילים באותה הדקה האחד כולל את ההסכם והאחר לא. מדובר לטעמי בתזה לא סבירה שנולדה כדי לייצר גרסה בדבר משלוח המסמך בזמן אמת.
מצאתי לא מהימנה אף את עדותו של גכטמן בעניין נסיבות כריתת ההסכם לכאורה. גכטמן הצהיר כי לאחר לחצים קשים שהופעלו עליו מצד אנשי שלומו של סער וחרף חוסר רצונו כי עו"ד וינברגר ימונה לבורר הוא ערך את ההסכם ולמחרת היום הגיע למשרדו של סער לצורך חתימתו. לאחר ויכוח נחתם ההסכם אך המקור נותר בידי סער.
סימני שאלה רבים אופפים את התיאור התמוה הנ"ל.
אם גכטמן לא רצה לחתום על הסכם אלא אולץ מדוע הוא זה שמרחיק לכת למשרד סער ומתעקש על החתימה? מה בער בגכטמן לכתת רגליו למשרד סער כשהוא נטול מוטיבציה לקיים הבוררות.
עוד באותו ענין, מדוע היה צורך כלל לגשת למשרד סער למסירת ההסכם – שהרי ההסכם נשלח במייל. לגכטמן הפתרונים.
כיצד זה הפציע גכטמן במשרדו של סער מבלי לתאם קודם? האם לא קדמה לכך שיחת טלפון? הודעה כתובה? כיצד גכטמן יכול היה להיות בטוח שימצא שם את סער, כשהוא זמין לפוגשו ?
כיצד בסערת הרגשות לכאורה בה היה נתון מוצא בו גכטמן את הכוחות לצלם את ההסכם אך מותיר את המקור דווקא בידי מי שהוא איבד בו לחלוטין את האמון?
ונזכור – גכטמן הוא איש משכיל, רחב אופקים. משפטן בעל ידע בתחום הפיסיקה והאלקטרוניקה (עמ' 4 ש' 6), ניסיונו להציג עצמו כמי שבסערת רגשות איבד את המסמך המקורי היה לא משכנע לשון המעטה.
כלל התהיות הנ"ל הופכות את התזה בקשר לנסיבות החתימה ללא מהימנה.
טענת גכטמן כאילו האותנטיות של המסמך נלמדת מכך שלא יתכן שהוא היה מסכים להליך בוררות בפני מי שהוא שותפו העסקי או עורך דינו של סער ולכן עמד על זכות ערעור היא טענה חסרת בסיס. שהרי לו סבר גכטמן שמדובר במי שהוא מוטה באופן בסיסי בהיותו שותף עסקי של סער הרי ברי שלא היה מסכים כלל לניהולו של הליך בוררות בפני הנ"ל – ולא רק בוררות בערכאה ראשונה. זאת ועוד גכטמן ידע בזמן אמת על הקשר העסקי של הבורר עם הצדדים, הסכים חרף זאת למינויו כבורר בסכסוך ביניהם כך שממילא טענה זו לא יכולה לתמוך בתזה שגכטמן מציע (וראו סעיף 2 לפסק הבורר).
עדותו של סער לעומת זאת הייתה עקבית, וקוהרנטית כל צרכה. סער עמד על כך כי הסכמי המייסדים הם שהקנו סמכות לבורר, אכן היה ניסיון ליצר מסמך אחד עובר לבוררות אך משלא נחתם – התנהלה זו על יסוד ההסכמים שנכרתו במהלך השנים. (סעיף 12 לתצהירו) הוא שב על כך בחקירתו (עמ' 10 ש' 23; עמ' 11 ש' 4; עמ' 12 ש' 5) ; הדברים תאמו הודעות דואר אלקטרוני שהוחלפו בין הצדדים בזמן אמת (ראו סעיף 42 לבקשה למתן הוראות) והדברים מתיישבים ממילא עם סברת הבורר ועם דברי ב"כ המבקשים עצמם.
למען שלמות התמונה אציין כי ערה אני לכך שזוהי אינה הפעם הראשונה שסער חושד בגכטמן בזיוף. טענות אלו הועלו בבוררות ונדחו (וראו סעיף 56 לפסק הבורר). אך כך בד רך כלל כשיחסי הצדדים עולים על שרטון. האמון אובד ומכאן טענות על זיוף. לעיתים בטענות אלו יש ממש. כפי המקרה הנוכחי.
סיכום
משמצאתי שאין בפני הסכם אותנטי ומשכך לא קיימת זכות קנויה להשיג על הליך הבוררות ומשלא הוגשה בקשה לביטול פסק בוררות יש להורות על אישורו וכך אני עושה (ראו גם החלטת סג"ן שבח מיום 11.7.21) – פסק הבורר מאושר.
המבקשים יוסיפו ויישאו בהוצאות המשיבים בסך של 15,000 ₪.

ניתנה היום, ט' חשוון תשפ"ב, 15 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ל.ר. גלובל בע"מ
נתבע: לופוס השקעות בע"מ
שופט :
עורכי דין: