ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טליה האן בע"מ נגד שמואל חרסט :


בפני כבוד ה שופט עוז ניר נאוי

המבקשים (התובעים):

  1. טליה האן בע"מ
  2. האן ספיר יזמות והשקעות בע"מ
  3. אולג האן
  4. אטלאה האן

נגד

המשיבים (הנתבעים):

  1. שמואל חרסט
  2. אסף חרסט

החלטה

לפני בקשת התובעים והנתבעים שכנגד (להלן: "המבקשים" או "האן" ) להורות על חסיונן של שתי טיוטות דו"ח ביקורת חקירתית שנערכו על ידי משרד בר לב ושות'.

התביעות ההדדיות על קצה המזלג
כפי שפורט בהחלטתי מיום 14.7.2021 בבקשות הצדדים לגילוי מסמכים, עסקינן בתביעות כספיות הדדיות הקשורות עם טיפולם של הנתבעים בעניינם של התובעים, מול רשויות המס.

מחד גיסא, תביעת האן היא תביעה כספית הצהרתית, על סך כ – 6 מיליון ₪, אשר עיקרה בטענות למרמה, הפרת אמונים וגניבת כספים מצד הנתבעים, אשר פעלו בשמם של התובעים מול רשויות המס. פורטו אף אירועים נוספים בהם נגבו על פי הנטען סכומים רבים שלא כדין. יצוין כי ברקע הטיפול מול רשויות המס, באמצעות הנתבע 1 (להלן: "מר חרסט"), כספי תמלוגים בסכומים נכבדים של עשרות מיליוני שקלים, אשר קיבלו התובעים בגין פיתוחים וממצאים שגילתה ד"ר האן עם אחרים, בתחום חקר הסרטן במסגרת עבודתה כמדענית במכון ויצמן.

כן יצוין, כי בתמיכה לכתב התביעה, צירפו התובעים דו"ח ביקורת חקירתית שביצעו התובעים באמצעות משרד רו"ח ברלב ושות', ולפיו, על פי הנטען, שילמו בני הזוג האן סך של מעל 5 מיליון ₪ למר חרסט על סמך מצגים כוזבים, וזאת מעבר לתשלומי שכר הטרחה בהם נשאו [נספח כב לכתב התביעה].

בהגנתם טוענים חרסט, כי כל עניינה של התביעה הוא למעשה ניסיון להתחמק מתשלום שכר טרחה עבור שירותי ייעוץ המס אשר ניתנו להם, תוך שנתנו הסברים, הנותנים מענה לשיטתם להאשמות המוטחות בכתב התביעה. בהתאם, הוגשה תביעה שכנגד במסגרתה טענו חרסט, כי האן מפרים במתכוון את ההסכמות החוזיות בין הצדדים, תוך סיכול ההפחתות במס שהשיגו עבורם ואשר מתוכן יש לגזור את שכר טרחתם. חרסט העמידו את תביעתם שכנגד נגד האן על סך 2 מיליון ₪, לצרכי אגרה, אך טוענים כי עומדות להן טענות קיזוז בסכומים גבוהים הרבה יותר.

הבקשה דנן
לטענת המבקשים (התובעים) הטיוטות הוכנו לקראת ההתדיינות המשפטית דנן, ומכאן שהן חסויות ואין לגלותן, ואף חל עליהן לשיטתם חסיון סטטוטורי בדמות חסיון עו"ד – לקוח.

המשיבים מתנגדים לבקשה, וטוענים כי חובתם של התובעים לגלות בצורה מלאה ושלמה את המסמכים שבידיהם, ואף עומדים על כך שבית המשפט יורה לתובעים ולמשרד החקירות ברלב לגלות את כלל ההקלטות, התרשומות והתכתובות בעניין זה.

דיון

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים, סבורני כי דין הבקשה להורות על חסיון הטיוטות להתקבל ; להלן טעמי.

כידוע, מסמכים אשר הוכנו לקראת הליך משפטי הם חסויים ואין לגלותם לצד שכנגד. חיסיון זה – אשר הוא אף רחב יותר מן החיסיון הסטטוטורי על דברים ומסמכים אשר הוחלפו בין עו"ד ללקוחו - מקורו בצורך להגן על האוטונומיה הנתונה לצד למחלוקת להכין את קווי עמדתו למשפט בלא הפרעה, ואף בערך הפרטיות. טעמים אלו הם שמצדיקים את הפגיעה בעקרון העל של חובת הגילוי לצורך חשיפת האמת. עמד על כך בית המשפט העליון ברע"א 2235/04‏ ‏ בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' אלי שירי, פ''ד סא(2) 634 (2006) (להלן: "עניין שירי"):

"מסמכים שהוכנו לקראת משפט
הלכה פסוקה היא כי מסמך שהוכן לקראת משפט נהנה מחיסיון בפני גילוי [ ע"א 327/86 זינגר נ' ביינון, פד"י כב(2) 602; להלן: פרשת זינגר]. הטעם לכלל זה נעוץ בערך ההגנה על האוטונומיה הנתונה לצד למחלוקת להכין את קווי עמדתו במשפט בלא הפרעה. במתח הקיים בין חובת הגילוי לצורך חשיפת האמת במשפט, לבין ההגנה על זכותו של בעל דין להיערך כראוי להציג את עמדתו במחלוקת עם יריבו בלא שיאלץ לחשוף את חומר ההכנה שהכין לצורך כך, גובר הערך האחרון. "חיסיון מסמך שנולד לצורך הליכים משפטיים דוחה זכותו של בעל דין שכנגד לגילוי תוכנו של המסמך ולעיון בו" [פרשת זינגר, שם]. מטרת החיסיון היא לאפשר לאדם להכין עצמו למשפט בלא חשש שפרי עמלו לצורכי הכנת עמדתו ייחשף לעיניו של הצד השני [פרשת אזולאי, שם; ע"א 407/73 גואנשיר נ' חברת החשמל, פד"י כט(1) 169, 171]. הערך המבקש לגונן על זכותו של אדם להכין את עמדתו לצורך התדיינות עם הצד שכנגד משתלב גם עם תפיסת ערך הפרטיות של האדם אשר קיבל מעמד חוקתי בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ( סעיף 7). חומר הכנה כאמור שייך לפרטיותו של האדם, ול"רשות היחיד" שלו המובן הרחב והכולל של מושג זה. לחיסיון זה קשר ענייני הדוק וזיקה תכליתית לחיסיון הסטטוטורי הפרוש על דברים ומסמכים שהוחלפו בין עורך דין ללקוח [ סעיף 48 ל פקודת הראיות]. עם זאת, אין ביניהם זהות, והחיסיון על חומר הכנה למשפט הוא רחב ומקיף יותר."
בית המשפט העליון חזר על הדברים אך לאחרונה ברע"א 400/21 מושב נהלל איחוד עוסקים נ' מס ערך מוסף נצרת (26.9.2021) (להלן: "עניין נהלל"):

"החיסיון החל על מסמכים שהוכנו לקראת הליך משפטי – כללי

החיסיון החל על מסמכים שהוכנו לקראת הליך משפטי חל על חומר שהוכן על ידי בעל דין, עורך דינו או מי מטעמם לצורך הליכים משפטיים תלויים ועומדים או שקיימת הסתברות של ממש שיתקיימו, כאשר מחזיק החיסיון הוא הצד אשר למענו, או לבקשתו, הוכנו המסמכים (ראו: ע"א 632/77‏‏ מוסקונה נ' מאור, פ''ד לב(2) 321, 326 (1978) (להלן: עניין מוסקונה); עניין הדסה, בעמ' 523-522). הרציונאל המרכזי העומד בבסיס חיסיון זה הוא הרצון להגן על האוטונומיה של בעל דין לאסוף חומר לקראת משפטו באין מפריע ולהביאו לידי עורך דינו בלא חשש שפרי עמלו ייחשף לעיניו של יריבו ( ע"א 407/73 גואנשיר נ' חברת החשמל, פ"ד כט(1) 169, 171 (1974) (להלן: עניין גואנשיר); עניין אזולאי, בעמ' 62). החיסיון מבוסס על ההנחה לפיה במסגרת ההכנות להליך משפטי, מוחלפות תדיר עמדות, נתונים, או מסמכים שונים בין הגורמים העוסקים בתיק, התומכים לעיתים בקווי הגנה או תביעה שונים וחלופיים שנשקלים בשלבים שונים של ההליך. מכאן, החשש הוא כי תחת חשיפה בלתי מוגבלת של חומר כתוב של בעל דין, עורך דין או מי מטעמם בקשר להליך משפטי צפוי או תלוי ועומד, הללו יורתעו מלהעלות את עמדתם על הכתב, תוצאה בלתי רצויה שתפגע פגיעה של ממש בבעלי דין וביכולתם לנהל את ההליך באופן מיטבי, ובכך במערכת המשפט בכללותה. בנוסף, יש הרואים בחיסיון זה כמגלם גם את זכותו של האדם לפרטיות, וזאת בראי התפיסה לפיה חומר שהכין אדם או מי מטעמו לצורך הליך משפטי שיזם או המתנהל נגדו שייך לפרטיותו ו"לרשות היחיד" שלו במובן הרחב (עניין שירי, בעמ' 648). [ההדגשות שלי –נ.ע.]

כפי שנקבע בפסיקה, כדי להכריע בשאלה אם מסמך חסוי כמסמך שהוכן לקראת משפט יש לבחון מה המטרה הדומיננטית לשמה הוכן המסמך, וכמובן כי המסמך אכן הוכן לצורך התדיינות משפטית. עמד על כך בית המשפט העליון בעניין נהלל :
"הטוען לחיסיון מסמכים שהוכנו לקראת הליך משפטי (או הליך חלופי ליישוב סכסוכים) יידרש להוכיח קיומם של שני תנאים מצטברים: האחד – כי המסמך הוכן לצורך התדיינות משפטית תלויה ועומדת או "צפויה בהסתברות ממשית"; והשני – כי המטרה העיקרית או הדומיננטית של הכנת המסמך הייתה ההליך המשפטי, הקיים או הצפוי (להבדיל ממצב בו היה נערך המסמך במהלך הדברים הרגיל, ללא תלות כלשהי בקיומו של הליך משפטי) (עניין הדסה, בעמ' 523-522; עניין שירי, בעמ' 642; רע"א 3670/19 פלוני נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, פסקה 9 (28.7.2019) (להלן: עניין פלוני)). תנאים אלה ייבחנו על פי נסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה לגופו (עניין פלוני, שם)."

[ראו עוד בעניין זה: רע"א 5806/06‏ ‏ עיזבון המנוח נמירובסקי מיכאל ז"ל נ' אורי שימקו (13.6.2007); רע"א 6105/15 רשות שדות התעופה נ' דק איירפורט יזמות בע"מ (27.1.2016); ת"א (ת"א) 35992-04-15 לנדשפט נ' לנדשפט (14.7.2016); רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי, פ"ד סא(2) 634 (27.6.2006) (להלן: "עניין שירי "); רע"א 1412/94 הסתדרות מדיצינית הדסה נ' גלעד, פ"ד מט(2) 516 (8.11.1995)].

במקרה דנן, סבורני כי כאשר עסקינן בטיוטות של חוות דעת ביקורת חקירתית אשר נערכה לקראת הגשתה של התביעה דנן, מדובר במסמכים אשר המטרה הדומיננטית בהכנתם לא יכולה להיות אלא הכנה לקראת משפט, ומקובלות עלי טענות התובעים בעניין זה (סעיפים 5 ו – 8 בבקשתם).

במקרה דומה, בת"א (ת"א) 51852-06-15 שטינברג ואח' נ' לילינבלום 13 בע"מ (10.2.2020) דחה בית המשפט המחוזי בתל אביב (כבוד השופטת חנה פלינר) בקשה לצירוף טיוטת חוות דעת אשר כללה הערות שהוחלפו בין העד לבין התובעת או באי כוחה, מן הטעם שמדובר במסמך שהוכן לקראת משפט. סבורני, כי אף במקרה דנן, אין מקום להתיר את גילוין של הטיוטות, שכן כאמור עסקינן במסמכים אשר הוכנו לקראת ההליך המשפטי, ושזו הייתה המטרה הדומיננטית בעריכתם.

טענת הנתבעים לפיה בדו"ח החקירה המצורף לכתב התביעה אין זכר לגרסת התובעים לאירועים מושא התביעה, לרבות מה היו הפרטים שידעו התובעים ומתי ידעו בעת מערכת היחסים עם הנתבעים, וכי התנהלות זו פוגמת בקבילות הדו"ח, אינה בכל הכבוד טעם המצדיק גילוי טיוטות הדו"ח וטענות מעין אלה יוכלו המבקשים לטעון בהמשכו של ההליך ובמסגרת המתאימה.

אשר לטענת הנתבעים כי יש טעם לפגם בתלות השכר של משרד ברלב בתוצאות ההליך, ובין היתר כי עניין זה פוגם אף הוא במהימנותו של הדו"ח, אף לה אין דבר וחצי דבר בקשר עם הטענות לעניין החיסיון וזאת מבלי להביע כל עמדה לגופן של טענות.

בשים לב לכל האמור, ראיתי להורות על קבלת הבקשה ועל חסיונן של הטיוטות כמבוקש. המשיבים, יחד ולחוד, יישאו בהוצאות המבקשים בגין בקשה זו בסך 1,500 ₪, לתשלום תוך 30 יום.

ניתנה היום, ט' חשוון תשפ"ב, 15 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: טליה האן בע"מ
נתבע: שמואל חרסט
שופט :
עורכי דין: