ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רונן סורני נגד המוסד לביטוח לאומי :

14 אוקטובר 2021
לפני: כבוד השופטת מיכל נעים דיבנר
נציגת ציבור (עובדים) - גב' סיגל רונן כץ
נציג ציבור (מעסיקים) - מר אילן טל

התובע:
רונן סורני ת.ז XXXXX709
ע"י ב"כ עו"ד זהר וכנר

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י הלשכה המשפטית תל-אביב

החלטה

לפנינו תובענת התובע להכרה בפגימה בכך ידו הימנית כפגיעה בעבודה בדרך של מיקרוטראומה.
רקע והשתלשלות ההליך
התובע, יליד 1972, הינו עובד חברת החשמל לישראל מיום 1.9.1998.
בחודשים הראשונים לעבודתו עבד התובע בתפקיד מרכיב לוחות חשמל ולאחר מכן, ובמשך 15 שנים, עבד במחלקת תיקון כלים דיזל וגנרטור.
ביום 14.11.2018 הגיש התובע לנתבע תביעה להכיר בליקוי בכף ידו הימנית כפגיעה בעבודה . ביום 7.3.2019 דחה הנתבע את תביעת התובע וזאת מחמת שלא הוכח קיומו של אירוע תאונתי או אירועים תאונתיים תוך כדי ועקב עבודתו של התובע; היות ומבחינה רפואית לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין מחלת התובע לתנאי עבודתו; ומפני שמחלת התובע התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי עבודתו.
כנגד החלטה זו התביעה שבפנינו.
ביום 21.11.2019 נקבע (הש' י. מזרחי-לוי) כי הפלוגתאות בתיק הינן שאלת קיומה של תשתית עובדתית לפי תורת המיקרוטראומה או מחלת מקצוע בעבודת התובע, וכן בשאלת הקשר הסיבתי בין התשתית העובדתית, אם תוכח, למחלת התובע.
ביום 21.12.2020 התקיים בפנינו דיון הוכחות בו העידו התובע ומר יאיר כהן, מנהל המחלקה בה עבד התובע (להלן- מר כהן ו/או המעסיק).
הצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.
תמצית טענות הצדדים
לטענת התובע, הוכח כי הפעולות הנדרשות ממנו רוב שעות העבודה הינן זהות במהותן – עבודה בתנועה סיבובית וכן עבודה עם כלים רוטטים תוך הפעלת כוח. התובע העיד כי ציוד העבודה עמו עבד כלל פטישי אויר, מקדחות אויר, מברגות ידניות וחשמליות, פטישים כבדים, דיסקים למיניהם, כבלים כבדים ועוד.
התובע העיד כי כל תיקון דרש עבודה שונה בהתאם לכלי אותו תיקן, אולם בכל העבודות נדרש לבצע עבודה פיזית הדורשת מאמץ בכפות הידיים, עבודה בתנועות סיבוביות רבות ועם מכשירים כבדים ורוטטים.
עדותו של התובע היתה סדורה ועקבית. מר כהן חיזק את עדות התובע.
התובע העיד כי מתוך 9 שעות עבודה ביום עבודה ממוצע, לאחר ניכוי נסיעות והפסקות, עבד 5-6 שעות נטו עם כלים רוטטים, וכך גם העיד מר כהן. התובע צירף את מפרט ימי ושעות העבודה שלו במשך השנים, מפרט אשר תומך בגרסתו כי עבד במשך 15 שנים, 9 שעות ביום, כאשר התובע נדרש לשעות כוננות נוספות רבות בשעות הלילה.
אשר לעבודתו כמורה נהיגה – התובע העיד כי רק בשנים האחרונות, לאחר שעבר לעבוד במחלקה אחרת, החל התובע לעבוד לאחר שעות עבודתו בחברת החשמל כ-3 שעות כמורה נהיגה.
לפיכך, יש למנות מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין התובע למחלת מקצוע לפי סעיף 17 לפרק השני, והן ביחס לתורת המיקרוטראומה.
לטענת הנתבע, לא אירעה לתובע פגיעה עבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק: לא הוכח כי התובע נפגע פגיעות זעירות חוזרות ונשנות בידו הימנית כנדרש להוכחת מיקרוטראומה; מעדות התובע ומעדות מר כהן עולה כי עבודתו בחברת החשמל היתה מגוונת- הן בעניין התנועות אותן נדרש לבצע (התכופפות, העמסת משקלים שונים, עבודה עם מנח ידיים מלמעלה למטה, העמסה, פריקה, נהיגה, עמידה, הליכה, ישיבה) והן בעניין הכלים אשר נדרש לתקן; התובע העיד מחד גיסא כי משתמש בידיו רק לפי צורך, ומאידך גיסא ציין כי עבודתו דורשת באופן תמידי עבודת ידיים; מספר התקלות שהיה צריך לתקן השתנה מדי יום.
עוד העיד התובע כי לא עבד לבד אלא בצוות של חמישה אנשים, והם נעזרו באנשים מקצוע לביצוע עבודתם. כן העיד כי עבודת הצוות התחלקה עם צוות נוסף, וכי שעות העבודה משתנות והתובע יכול לבלות שעות רבות בדרכים במהלך יום עבודתו. כלומר, עבודתו היתה תלויה בגורמים אחרים, משתנה בהתאם לצורך בהתאם לצורך ולסדר דחיפות.
עדות התובע כי כאביו החלו בשנת 2015 סותרת את טופס התביעה שהגיש לנתבע בו ציין כי תאריך קבלת הטיפול הרפואי הראשוני שקיבל היה ביום 13.9.2018. בנוסף, עדות התובע, כי עבד עם כלים רוטטים במשך 6 שעות, אינה מתיישבת עם השכל הישר משום שעבודתו הייתה מגוונת וכללה פעולות רבות. לאחר שעומת התובע עם נקודה זו, שינה גרסתו וטען כי מדובר ב-5 שעות. מר כהן סתר את דברי התובע כשהעיד שכלל עבודת התובע נמשכה כ-6 שעות. עוד טען כי זמן ההתארגנות טרם הנסיעה אורך כשעה, וכי לתובע הפסקה בת חצי שעה- כלומר, מספר השעות בהן התובע מבצע את עבודתו מועט מכפי שהעיד.
מר כהן העיד כי השימוש בכלים רוטטים אינו קבוע, משתנה בהתאם לסוג העבודה אותה נדרש התובע לבצע.
דיון והכרעה
הלכה פסוקה היא, כי "תנאי להכרה בפגיעה בעבודה מקרוטראומטית הינו, קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר העבודה של המבוטח. הדוגמא המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק כאמור הינה של טיפות מים המחוררות, במשך הזמן, חור באבן עליה הן ניתכות" (עב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי , 28.7.2002, והאסמכתאות שם. להלן – עניין שבח).
עוד נקבע בעניין שבח, כי "יסודות הפגיעה הזעירה המרכיבה את המיקרוטראומה... בדומה ליסודותיה של התאונה בעבודה; הינם שניים, דהיינו - הארוע החיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה, והנזק הזעיר והבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל תנועה שכזאת... לאור האמור יש לאבחן בין פעילות חוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה." (סעיף 6ב. לפסק-דינו של כבוד השופט פליטמן; וכן ראה עב"ל (ארצי) 0215/03 המוסד לביטוח לאומי - משה קריידלר, 14.10.2004; עב"ל (ארצי) 642/06 שלמה מורדוב – המוסד לביטוח לאומי, 11.3.2008).
התנועות שבגינן עשויות להיגרם למבוטח פגיעות "זעירות" אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", ובלבד שיפעלו במקום מוגדר. בנוסף, תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, ובלבד שתהא ממושכת וחוזרת (עב"ל (ארצי) 338/96 המוסד לביטוח לאומי – עובדיה יוסף, פד"ע לו, 213, 13.11.2000; עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי – המוסד לביטוח לאומי, 20.12.2007). במקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים מתקיימת תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה (עב"ל (ארצי) 90/06 אמנון כובש – המוסד לביטוח לאומי, 17.8.2006).
לאחר ששקלנו היטב את טענות הצדדים, שמענו את העדים ועיינו ביתר הראיות, אנו סבורים כי התובע הוכיח קיומה של תשתית עובדתית לפגימתו ביד ימין (עמ' 9, ש' 29). הכרעתנו התבססה על עדות התובע ועל עדות מר כהן אשר תמכו זו בזו. נפרט החלטתנו להלן:
התפקיד - הן התובע והן המעסיק תיארו את עבודת התובע באופן זהה: טיפול בתקלות ותחזוקה של גנרטורים של חברת החשמל ברחבי הארץ (סעיף 2 לתצהיר התובע; סעיף 4 לתצהיר מר כהן). התובע העיד כי עבד בצוות אשר מנה 5 אנשים (עמ' 4, ש' 5) ואישר כי היה צוות נוסף (עמ' 4, ש' 25), אולם את העבודה ביצעו לרוב בזוגות ולעיתים לבד (עמ' 4, ש' 9-10; עמ' 5, ש' 23- 26). מר כהן אישר גרסה זאת (עמ' 23, ש' 31-32).
תנועות סיבוביות - התובע העיד כי (סעיף 3 לתצהירו; ההדגשה במקור- מ.נ.ד):
"כל תיקון דרש עבודה שונה לפי הכלי אותו תיקנתי, אך בכל העבודות נדרשתי לבצע עבודה פיזית הדורשת מאמץ בידיים, עבודה בתנועות סיבוביות רבות ועם מכשירים כבדים ורוטטים. כך שאופי העבודה היה זהה בכל העבודות"
וחזר על כך גם בשאלון למבוטח (סעיף ב.1-4). התובע נתן דוגמאות ל-4 ימי עבודה שונים (סעיף 4 לתצהירו), אולם המשותף לכולם הוא כי מדובר בפעולות ידניות שחזרו על עצמן (עמ' 3, ש' 2-10; ההדגשות להלן אינן במקור –מ.נ.ד):
"כל סוגי התקלות שבגנרטורים, אני יכול לפרט לך, טיפולים שהם שוטפים, ויש תקלות שהן חוזרות ונשנות – החלפת גנרטורים שיש, פילטרים שיש, יש את התצלומים שמראים שצילמתי את הפילטרים, עבודות ידיים שצריך, לחתוך נעלי כבל וללחוץ נעלי כבל. הכול תלוי בהתאם לעבודה, כל עבודה, כל מקום שאני מגיע למקום העבודה שלי, הוא משתנה, אך תמיד תמיד עם עבודת ידיים חזקה, עם פלאיירים, עם מפתחות, עם "שוודים", עם כלים רוטטים, עם דיסקים. הכול בהתאם, עוד פעם, תלוי בתקלה. אני יכול למצוא את התקלה אחרי שעה שעתיים ולפתור אותה ממש באיזה משהו קטנצ'יק, וזה יכול לקחת לי 24 שעות גם. תלוי מה התקלה ואיך אני מצליח למצוא אותה."
התובע עומת עם כך שלא כל התקלות זהות, נשאל האם בכולן נדרשות תנועות ידיים דומות והשיב (עמ' 3, ש' 16-21):
"נכון, אבל כל התקלות מורכבות מפתיחת ברגים, סגירת ברגים, פתיחת פילטרים, סיבובים, משיכות, הרמות. תנועות של הידיים שנכנסות, סתם אני רוצה לתת דוגמה, אם אני רוצה להגיע לגנרטור לאיזה בורג, אין לי אפשרות להכניס מפתח, או איזה פלאייר, בגלל שהוא גדול. אז אני צריך להכניס את היד בצורה כזאת עקומה, ועם היד השנייה לפתוח את הבורג. זה הכול תלוי באותה תקלה עצמה. הידיים עובדות בלחץ, וגם במצבים לא נוחים."
העד, מר כהן, חיזק את דברי התובע ופירט (עמ' 17, ש' 23-29):
"ת: ... לפרק את הברגים, הוא עובד לבד. הוא צריך לפרק את הברגים, הוא עושה את כל הנושא של הברגים. יש בורג ואום בפנים, יש תנועות שהן בלתי צפויות, בלתי בכלל, גם אין לך שליטה כמובן על הגוף ועל הידיים. ואת פותחת את הברגים שם, ואחר כך כשהוא רוצה להרים את החופה, הוא קורא לעוד בן אדם ומרימים אותה, את החופה הצידה, כדי להגיע למכלול הפנימי של המנוע.
עו"ד וכנר: אני רק מבקשת שיירשם שבכל העדות שלו, הוא עושה פעולות סיבוביות עם הידיים."
וכן נשאל (עמ' 20, ש' 22-28):
"עו"ד גלם: אתה טוען בסעיף 4 לתצהיר שלך, שהעבודה פיזית עם כלים רוטטים וכבדים, ומציין שביום עבודה מתבצעות מאות, אם לא אלפי תנועות סיבוביות לפתיחת וסגירת ברגים תוך הפעלת כוח רב. האם כל העבודה היא פתיחת וסגירת ברגים?
העד, מר כהן: רוב העבודה כן. הרוב עבודה שהיא עוד הפעם, הברגים משתנים, הגדלים משתנים, החוזק משתנה, התנועות משתנות. זאת העבודה, אין, זאת עבודה פיזית, זהו."
התובע העריך כי על מנת לתקן תקלה בגנרטור יש לפתוח ולסגור 100-200 ברגים (עמ' 5, ש' 31-32). מר כהן הוסיף כי ההבדל בין הפעולות הוא במספר הברגים, כאשר תיקונים דורש פתיחה של יותר ברגים לעומת תחזוקה (עמ' 21, ש' 11-33- עמ' 22, ש' 1-12).
כלים רוטטים - התובע פירט את ציוד העבודה עמו עבד: פטישי אויר, מקדחות אויר, מברגות ידניות וחשמליות, פטישים כבדים, דיסקים למיניהם, כבלים כבדים, ועוד (סעיף 2 לתצהירו; שאלון למבוטח סעיף ב11-12) והמעסיק אישר זאת (סעיף 6 לתצהיר מר כהן). גם בחקירתו חזר התובע על הכלים בהם משתמש (עמ' 13, ש' 21-28):
"העד, מר סורני: קודם כל, זה כמובן עם הידיים, זה יכול להיות בפטיש אוויר, זה יכול להיות בדיסק, כי הבורג לא נפתח. זה יכול להיות ב"ראצ'ט", אם גברתי יודעת למה אני מתכוון.
כבוד הש' נעים דיבנר: כן, אני יודעת למה אתה מתכוון. אז זאת אומרת, בדרך כלל הפתיחה של הברגים תהיה בכלי רוטט? כן?
העד, מר סורני: נכון מאוד, כן. רובם. רובם, לא כולם. אם למשל אני מחליף ווסת שהווסת הוא בערך כזה גודל, אז יש לו ברגים קטנים ואז אני פותח אותו עם המברג, זה אחרת. זה הכול תלוי בבחינת הזה, אבל רוב העבודה היא עם הכלים הגדולים."
משך זמן הפעולות -בתצהירו פירט התובע את סדר יומו (סעיף 2 לתצהירו):
"... את יום העבודה הייתי מתחיל בשעת בוקר מוקדמת (7:00-6:00 בבוקר) במחסן חברת החשמל בבית דגן, מעמיס על רכב העובדה את ציוד העבודה הנדרש לאותו היום, ונוסע בכל רחבי הארץ לתקן התקלות ו/או להפעיל גנרטורים.
היו ימים בהם הייתי עובד על היום במחסן בבית דגן בתיקון כלים ניידים קטנים"
כן טען כי עבד 5 ימים בשבוע כ-9 שעות ביום (סעיף 2 לתצהירו), כאשר יום עבודה רגיל הוא בשעות 7:00-16:00, אך יכול להתארך בהתאם לצורך ולטיפול בתקלה (עמ' 7, ש' 11-15; עמ' 11, ש' 25-30). המעסיק אישר גרסה זו (סעיף 4 לתצהיר מר כהן, עמ' 18, ש' 32-33), ודו"חות הנוכחות שהגיש התובע מאמתים טענתו, שכן מהם עולה כי התובע עבד 9 שעות, ובחלק מן הימים אף יותר.
כאמור, אין מחלוקת כי יום עבודתו של התובע אינו קבוע ויכול היה להשתנות בכל רגע (עמ' 4, ש' 25-32; עמ' 5, ש' 5-11). גם מספר התקלות שיש לתקן ביום נתון לשינוי (עמ' 5, ש' 13). הן התובע והן מר כהן העידו כי לרוב התובע ביצע עבודות בכשניים שלושה מקומות ביום בממוצע (עמ' 13, ש' 1; עמ' 18, ש' 29-31). יחד עם זאת השתכנענו כי חלק נכבד מעבודתו של התובע דורש ממנו תנועות סיבוביות ותנועות לחיצה עם כפות הידיים וכן שימוש תדיר בכלים רוטטים.
עולה השאלה מהו משך הזמן בו ביצע התובע פעולות אלו. בשאלון למבוטח טען התובע שמדובר כ-7 שעות ביום (סעיף ב7). בעדותו טען כי עבד במצטבר 6 שעות ביום (עמ' 11, ש' 18) אולם לאחר שעומת עם זמני הנסיעות וההפסקה, טען כי מדובר בכ-5 שעות בלבד (עמ' 12, ש' 17; עמ' 13, ש' 11) וכך גם חזר וטען בסיכומיו (סעיף 10 לסיכומי התובע). מר כהן העיד כי חלוקת הזמן ביום עבודה הינה: ההתארגנות במחסן חברת החשמל בבית דגן אורכת 45 דקות- שעה (עמ' 18, ש' 12 ו-21-22); שעה- שעה וחצי של נסיעות; ו-6-7 שעות עבודה "נטו" (עמ' 19, ש' 29-30), כאשר מתוכה רוב העבודה הינה עם כלים רוטטים ועבודות הברגה (עמ' 19, ש' 31-32- עמ' 20, ש' 1-7). לאור האמור, בשים לב לכך שנסיעותיו של התובע ארכו זמן וכן התארגנותו במחסן, אנו מקבלים את הטענה כי התובע עבד 5 שעות עבודה ביום עם כלים רוטטים ו/או בביצוע תנועות סיבוביות ותנועות לחיצה .
אשר לטענת הנתבע באשר למועד תחילת הכאבים –המדובר בסוגיה הנוגעת לקשר הסיבתי של הפגימה לעבודת התובע, ועליה להיבחן על ידי המומחה בשלב השני של התביעה.
על יסוד האמור לעיל, אנו קובעים כי התובע הניח תשתית עובדתית מספקת לצורך המשך בחינתה של תאונת עבודה בעילת המיקרוטראומה. בפני המומחה, אשר ימונה לבחינת סוגיית הקשר הסיבתי בין תנאי העבודה לבין הנזק, תוצב התשתית העובדתית הבאה:
התובע, יליד 1972, עובד חברת החשמל לישראל מיום 1.9.1998.
בתחילת עבודתו, משך כ-15 שנים (עד 2013 לערך) , עבד במחלקת תיקון כלים דיזל וגנרטור, אשר אחראית על תיקונים ותחזוקת הגנרטורים של חברת החשמל ברחבי הארץ.
התובע עבד 5 ימים בשבוע, 9 שעות בכל יום (7:00-16:00) ולעיתים בשעות נוספות.
במסגרת עבודתו זו נדרש התובע ל עבוד עם כלים רוטטים וכן לבצע תנועות סיבוביות ותנועות לחיצה חוזרות ונשנות בידיו. הכלים בהם השתמש התובע הינם: פטישי אויר, מקדחות אויר, מברגות ידניות וחשמליות, פטישים כבדים, דיסקים למיניהם, כבלים כבדים. עבודות אלו ביצע התובע כ-5 שעות במצטבר לאורך יום העבודה.
סוף דבר
אנו קובעים כי הוכחה תשתית עובדתית הנדרשת לפי תורת המיקרוטראומה, ועל יסוד מסקנה זו ימונה מומחה אורתופד לכף יד לצורך בחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לפגימה בידו הימנית.
התקבל חומר רפואי מקופת חולים מכבי. ככל וקיים חומר רפואי נוסף, על צד המעוניין בכך להגישו וזאת תוך 14 ימים מהיום (אין תורך להגיש חומר שכבר הוגש).
בחלוף המועד יעלה התיק למתן החלטה בדבר מינוי מומחה.

ניתנה היום, ח' חשוון תשפ"ב, (14 אוקטובר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

גב' סיגל רונן כץ,
נציגת ציבור עובדים

מיכל נעים – דיבנר, שופטת אב"ד

מר אילן טל,
נציג ציבור מעסיקים


מעורבים
תובע: רונן סורני
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: