ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אריאלה נאפ נגד פנסו נגריית מעצבים בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת אשרית רוטקופף

תובעים

  1. אריאלה נאפ
  2. רונלד נאפ
  3. אם.סי.טי. - חומרים בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד רז שחם הראל

נגד

נתבעים

  1. פנסו נגריית מעצבים בע"מ
  2. יוסי פנסו

ע"י ב"כ עוה"ד מלכה ושות'

ובעניין:

התובעת פנסו נגריית מעצבים בע"מ

נגד

הנתבעים 1. אריאלה נאפ
2. רונלד נאפ

פסק דין

עניינו של פסק דין זה הינו בהכרעת מחלוקות כספיות שונות (במסגרת שני הליכים שאוחדו) ושמקורן בהתקשרות שבין הצדדים במסגרתה הזמינו התובעים בתיק ת.א. 13240-09-18 (להלן: התובעים 1, 2 ו-3 בהתאמה) מאת התובעת בת.א. 51515-12-18 (להלן: התובעת שכנגד) עבודות נגרות בביתם.

רקע כללי ותמצית טענות הצדדים:

התובעים 1 ו-2, בני זוג, בנו בזמנים הרלוונטיים לתביעה שני בתים בנחלה שבבעלותם במושב משמרת וכן יחידה נוספת שנועדה לשמש משרד בעבור התובעת 3, חברה הנמצאת בבעלותה של התובעת 1 (להלן: בית המגורים ויחידת המשרד בהתאמה).

התובעת שכנגד הינה נגרייה המתמחה בריהוט מעצבים לבית. מר יוסי פנסו, הנתבע 2 בתביעת התובעים, הינו המנהל ובעל המניות היחיד של התובעת שכנגד (להלן: פנסו).

לצורך הפרויקט שכרו התובעים, בין היתר, שירותי אדריכלות וכן את שירותיו של מר פנחס אביטבול כמפקח על העבודות בפרויקט (להלן: המפקח).

על רקע רצונם של התובעים לבצע עבודות נגרות ופריטי ריהוט שונים בבית המגורים וביחידת משרד התובעת 3 ובהמלצת המפקח, פנו האחרונים אל התובעת שכנגד. ביום 12/7/17 נערכו שני מסמכים שכותרתם "הצעת מחיר מעודכנת"; הצעת מחיר שהתייחסה לבית המגורים ושכלל העבודות בה הסתכמו בסך של 335,750 ₪ (בתוספת מע"מ) והצעת מחיר שהתייחסה ליחידת המשרד ושהעבודות בה הסתכמו בסך של 60,000 ₪ (בתוספת מע"מ). תנאי התשלום שצוינו בכל אחת מהצעות המחיר היו כדלקמן: 40% בהזמנה, 30% באמצע העבודה במפעל, 20% בהעברה לדירה ו-10% בגמר.

לאחר שהתובעים אישרו את הצעות המחיר, שילמו האחרונים ביום 6/8/17 סך של 185,211 ₪ (כולל מע"מ) המהווה 40% מסך ההזמנה (סך של 87,399 ₪ שולם על ידי התובעים וסך של 97,812 ₪ שולם על ידי התובעת 3).

אין חולק כי רק חלק מהעבודות נשוא הצעות המחיר סופקו לתובעים כאשר התגבשו נסיבות (שעל טיבן אעמוד בהמשך) שהביאו לידי כך שההתקשרות הופסקה ומלוא הפריטים והעבודות שהוזמנו לא סופקו בסופו של יום.

לטענת התובעים, פנייתם אל התובעת שכנגד הייתה לאחר קבלת המלצה ממפקח הבניה מטעמם ובמסגרת הפגישה שהתקיימה בינם לבין פנסו בנגרייה של התובעת שכנגד, הם וידאו כי האחרון מודע לרצונם בפרטי נגרות עשויים מעץ מלא בלבד, ללא שימוש בחומרים כדוגמת MDF, סיבית, פורמייקה ודומיו.

לאחר שהתובעים אישרו את הצעות המחיר הם העבירו בהתאם לתנאי התשלום שנקבעו את סכום המקדמה בשיעור 40% מהיקף התמורה. עוד מלכתחילה הבהירו התובעים לפנסו כי עליו או על מי מטעמו לעבוד בשיתוף פעולה עם משרד האדריכלים המלווה את התובעים במהלך הבניה ו/או המפקח מטעמם, ועדיין הכל בשיתוף פעולה עם התובעים ומתן אישור באופן אישי על ידי התובעים לכלל הפרטים הנוגעים לביצוע העבודות, לרבות אך לא רק התכניות לביצוע, חומרי העבודה, חומרי גמר, גווני צבע וכיו"ב.

כיוון שהפרויקט כולו נבנה בשני שלבים – תחילה יחידת המשרד ולאחר מכן שני הבתים וכיוון שיחידת המשרד הייתה אמורה להיות מוכנה בתחילת חודש 10/2017, התבקשה התובעת שכנגד לעסוק במהירות בהכנת המשרד. בין הצדדים סוכם כי בשלב ראשון יוכנו ויסופקו לתובעים מטבחון יחידת המשרד של התובעת 3, שירותי האורחים וארון אחסון (ארון חשמל) ורק בשלב מאוחר יותר, בהתאם להתקדמות בניית בתי המגורים בפועל יידונו יתר הפריטים, סוג העץ, הפרזול, הגימור והם יוכנו, יסופקו ויותקנו בבית המגורים בהתאם להתקדמות הבית.

בין הצדדים נערכו מספר פגישות (כולל פגישת היכרות ותיאום עם האדריכלים) כאשר במסגרת הפגישה שהתקיימה ביום 8/11/17, היו אמורים הצדדים לעבור על תכנית העבודה ועל המפרט של כל עבודות הנגרות בהתאם למבנה הכללי שתוכנן על ידי האדריכלים, וכן היו אמורים לבחור את סוג העץ והגימור של כל חזית מפרטי הנגרות, את החומר של פנים הארונות, את החלוקה הפנימית וכיו"ב. באותה פגישה נדהמו התובעים לגלות כי התובעת שכנגד מתכננת לייצר את הגופים של פריטי הנגרות בפורמייקה ולא בעץ סנדוויץ' בציפוי פורניר וכי בעצם שלא לבצע את העבודה בהתאם למה שסוכם. בסמוך לאחר אותה פגישה, פנו התובעים באין ספור טלפונים ופניות ללא מענה כאשר באותו זמן התברר כי פנסו בחו"ל.

התובעים שהיו טרודים מהמצב נסעו לנגריית התובעת שכנגד ביום 14/11/17 על מנת לבחון את התקדמות הכנת פריטי הנגרות ליחידת המשרד ובחינת האופציות לבחירת סוג העץ, כאשר במהלך ביקור זה התברר להם, בין היתר, כי התובעת שכנגד טרם החלה כלל בהכנת חלק מהפריטים (ארון חשמל וארון שירותים), כמו גם העדר חשיבה על החלוקה הפנימית והפרזול של ארונות המטבח חרף זאת שההזמנה בוצעה חודשים וחצי קודם לכן. עוד הסתבר לתובעים באותו מעמד כי לא נעשו כלל דוגמאות צבע לארונות שהיו אמורים להיצבע על פי דוגמת צבע ספציפית.

לאחר שפנסו חזר מחו"ל, עלה בידי התובעת לשוחח עימו טלפונית ביום 19/11/17 ובמסגרת אותה שיחה צעק פנסו על התובעת וטען כי "אינו עובד אצלה" והוא ביקש במהלכה של אותה שיחה לסיים את ההסכם, לספק את פרטי הנגרות ליחידת המשרד (כיוון שהתובעים עמדו לפני הכניסה אליו), ולהחזיר לידיהם את יתרת המקדמה.

למרות רצונו של פנסו לבטל ההסכם, בקשה התובעת לדון בפערים בין הצדדים ושלחה לפנסו בדוא"ל מיום 20/11/17 טבלה מפורטת של הפערים בין הצדדים. לאור אי התייחסות פנסו להודעה זו, הודיעו לו התובעים כי הם מקבלים את הצעתו לביטול ההסכם, המשך ביצוע ואספקת פריטים ליחידת המשרד בלבד והשבת המקדמה כפי שהתחייב בשיחה בינו לבין התובעת.

בסוף חודש 12/2017 הותקנו ביחידת המשרד פריטי הנגרות אלא שגם לאחר העבודה החלקית שסופקה והותקנה באיחור ניכר, נתגלו ליקויים מהותיים רבים ובכלל זה: אי התקנת מנגנון פתיחה של מגירות; ארון מקרר שלא הותקן נכון; גוון שונה מהגוון שהוזמן; מגירות בחדר שירותים עם קושי בסגירה ושריטה במשטח השירותים. כן, נטען כי מתכנית העבודה שנחשפו אליה התובעים באחת המדידות, הם גילו לתדהמתם הרבה כי חלק מהעבודה נעשה בחומר מסוג MDF.

לטענת התובעים, עקב התנהלותם של התובעת שכנגד ופנסו נגרמו להם נזקים כספיים רבים והם נאלצו לפנות לנגריות אחרות על מנת לסיים את כל עבודות הנגרות אשר היו אמורות להיות מבוצעות על ידי התובעת שכנגד. כן, הם נאלצו לדחות ולתאם מחדש לוח זמנים עם ספקים אחרים, מה שהביא להוצאות רבות נוספות ובלתי מתוכננות בבניית בית מגוריהם ובמשרדי התובעת 3.

מלבד התובעת שכנגד , נכלל כאמור כנתבע נוסף גם פנסו, על רקע טענתם של התובעים כי האחרון נושא באחריות אישית למעשי ומחדלי התובעת שכנגד ומתקיימים בנסיבות העניין כל היסודות הנדרשים להטלת אחריות אישית עליו כנושא משרה בתובעת שכנגד, בנוסף לאחריות של האחרונה. כך נטען, בין היתר, כי פנסו הוא זה שפעל מולם באופן אישי לאורך כל העבודה המשותפת ועל סמך הבטחותיו שולמה לו המקדמה בשיעור 40% מהתמורה הכוללת. כן, נטען כי פנסו יצר במעשיו ומחדליו מצג של עבודות מוכנות אשר התברר כמצג שווא.

הסעד הכספי היחיד לו עתרו התובעים בכתב התביעה הינו חיוב התובעת שכנגד ופנסו בסך 185,211 ₪ - מלוא סכום המקדמה ששילמו לתובעת שכנגד ביום 6/8/17.

במסגרת טענות ההגנה של התובעת שכנגד ופנסו, נטען כי כל כתב התביעה רצוף שקרים וסילופי אמת שכן התובעים עושים כל שביכולתם להתעשר על חשבונה של התובעת שכנגד ופנסו, כשהמדובר בשיטת התנהלות דומה גם כלפי ספקים אחרים עימם התקשרו במסגרת הקמת הבית ויחידת המשרד.

לגופו של עניין, נטען כי מיד עם העברת המקדמה על ידי התובעים והפגישה המשותפת שהתקיימה בסמוך לאחריה בנוכחות הצדדים, נציג אדריכל התובעים והמפקח – החלה התובעת שכנגד להכין את עבודות הנגרות בהתאם להצעת המחיר ולאחר ביקור בבית התובעים עם המפקח. מלבד העבודות נשוא הצעות המחיר מיום 12/7/17, העבירה התובעת שכנגד הצעת מחיר נוספת לתובעת אשר רצתה לבצע עבודות נגרות נוספות.

הפרויקט מהסוג נשוא התביעה הינו פרויקט מורכב אשר תלוי בהרבה גורמים ובעלי מקצוע שונים, כך שרמת הדיוק שנדרשת היא רמת דיוק גבוהה וכל פעולה צריכה להיעשות לאחר אישור המפקח והאדריכל. יתרה מכך, בעבודות נגרות מעין אלו, קשה מאוד לקבוע את זמן האספקה שכן אלו תלויים בבעלי המקצוע השונים וכל פעולת התקנה נעשית כאמור בתיאום ישירות מול המפקח. במקרה דנן, למפקח ששכרו התובעים היה ניסיון רב מול התובעת שכנגד והוא זה שנתן לאחרונה את ההוראות ביחס לקידום עבודות הנגרות.

כל ההתנהלות בשטח נעשתה על ידי שרון קוטה (להלן: קוטה) אשר התנהל מול התובעת, האדריכל והמפקח. מרבית ההתנהלות נעשתה באופן טלפוני ובאמצעות דוא"ל אשר נשלחו מאת אוהד קוממי (להלן: קוממי) שמשמש כשרטט ופועל תחת ניהולו של קוטה.

בפגישה שנערכה בחודש 12/2017 בבית העסק של התובעת שכנגד ובה נכחו התובעת, קוטה והאדריכל, העלתה התובעת הסתייגויות בפני קוטה ביחס לעבודות הנגרות והיה נראה כי האחרונה מחפשת דרכים להתנער מהצעות המחיר ואף מחפשת תירוצים שונים כדי לסיים את ההתקשרות. בתוך כך, העלתה התובעת תירוצים שונים ביחס לעבודות הנגרות והחלה לבקש חומר גלם שונים אשר אינם תואמים את הצעות המחיר ואף אינם ישימים בפועל.

לאחר פגישה זו החלה חלופת מכתבים בין ב"כ הצדדים (שהחלה לאחר מכתב ההתראה ששלחה ב"כ התובעים ביום 8/1/18) ולאחר מכן, תואמה הפגישה המשותפת בה נכחו גם ב"כ הצדדים ובמסגרתה הועלתה על ידי ב"כ התובעת שכנגד הצעה כי האחרונה תסיים את העבודות הנגרות ובהתאם לכך תשלם לה מלוא התמורה, שכן גם עבודות הנגרות הנוספות מוכנות להתקנה בבית התובעים ומצויות בנגריית התובעת שכנגד. תשובת התובעת באמצעות באת כוחה מיום 5/3/18 הייתה הודעה "חד צדדית" שההסכם בין הצדדים מבוטל ובתוך כך נדרש מהתובעת שכנגד סכום פיצוי והשבה.

בהתייחס לעילת התביעה האישית כנגד פנסו, נטען כי הכללתו כנתבע נעשתה בחוסר תום לב שכן אין לראותו בנסיבות דנן כמי שנושא באחריות אישית של נושא משרה בחברה כאשר מטרת צירופו נעשתה על מנת להפעיל לחץ על התובעת שכנגד.

על רקע טענות הגנתה של התובעת שכנגד הגישה האחרונה ביום 23/12/18 כתב תביעה שכנגד (שנפתח כתביעה נפרדת ועצמאית), ובמסגרתו, ביקשה להדגיש כי הצעות המחיר אשר הועברו לתובעים הפכו לחוזה מחייב בין הצדדים, ומשעה שהודיעו התובעים (באמצעות באת כוחם כאמור) כי אין בדעתם לקיים את ההסכם, הם למעשה הפרו אותו הפרה יסודית המזכה את התובעת שכנגד בפיצוי כספי שישיב לה את הכספים שנמנעו ממנה עקב התנהגותם חסרת תום הלב של התובעים. כן, נטען שהתובעת שכנגד לא הייתה מתקשרת עם התובעים ולא הייתה מקדישה חודשים רבים מזמנה, כספיה וכישוריה לטובת ייצור ובניית עבודות הנגרות והתקנת חלק מהם בבית התובעים – באם הייתה יודעת על ההפרה הצפויה.

על רקע הטענות האמורות, עתרה התובעת שכנגד בכתב תביעתה לסעדים הכספיים הבאים: (א) סך של 294,056 ₪ שהוגדר כתשלום עבור "גמר חשבון" בגין עבודות הנגרות ובהתאם להצעות המחיר ולעבודות הנוספות ובהפחתת המקדמה ששולמה על ידי התובעים; (2) סך של 32,480 ₪ עבור אחסנה של עבודות הנגרות בבית העסק של התובעת שכנגד, כשהמועד הקובע הינו 8/1/18 מועד שליחת מכתב ההתראה של ב"כ התובעים; (3) סך של 50,000 ₪ שמקורו בפיצוי בגין עשיית עושר ולא במשפט, פיצוי בגין עוולת הפרה חובה חקוקה ונזק לא ממוני.

במסגרת טענות הגנתם של התובעים כנגד התביעה שכנגד, שבו וחזרו האחרונים על האמור בכתב תביעתם ובכלל זה על השתלשלות האירועים כפי שעליה עמדו בהרחבה. בתוך כך, נטען כי אין בפי התובעת שכנגד כל הסבר למחדליה שתוארו, תוך שהיא נתלית בסברה המגוחכת לפיה התובעים לא היו מעוניינים להמשיך את הקשר ביניהם ולא היו מעוניינים לשלם לתובעת שכנגד. טענה זו אינה נכונה, אינה רלוונטית וכל מטרתה הינה ניסיון "לכפר" על מחדליה של התובעת שכנגד עצמה לספק את העבודות במפרטים, בחומרי הגלם ובזמנים שהוסכמו, ולרבות מחדליה בתיקון הליקויים שנמצאו בעבודות שסופקו.

כן, נטען כי התובעת שכנגד היא שנהגה בחוסר תום לב מובהק כבר מתחילת ההתקשרות כאשר השתמשה בחומרי גלם בניגוד למוסכם מתוך ידיעה ברורה כי התובעים מתנגדים לחומרי גלם אלה, וכי למעשה ידעה מלכתחילה כי לא תוכל לבצע את העבודות באופן ובלוח הזמנים הנדרש ולא גילתה זאת לתובעים.

תביעת התובעים הוגשה במקורה כתביעה בסדר דין מקוצר, ובהחלטתו של כבוד הרשם הבכיר א' כרמלי מיום 22/11/18 (שניתנה בהמשך לבקשת התובעת שכנגד ופנסו למחיקת כותרת ומתן רשות להתגונן), נקבע כי מקום בו הדרישה להשבת המקדמה מבוססת גם על טענה לליקויים בעבודה שסופקה, התביעה לא מתאימה להליך של סדר דין מקוצר ועל-כן הורה כבוד הרשם על העברתה לפסים של תביעה בסדר דין רגיל.

במסגרת החלטתי מיום 20/6/19 הוריתי על איחוד הדיון בשתי התביעות (בהמשך לבקשת התובעת שכנגד מיום 11/6/19).

ישיבת ההוכחות התקיימה בפניי ביום 8/7/21 במסגרתה העידו התובעים 1 ו-2 וכן מר אורי דלה (ע.ת.3) בעל נגרייה אליו פנו התובעים בקשר עם ביצוע עבודות. מטעם התובעת שכנגד ופנסו, העידו בנוסף לאחרון גם קוטה והמפקח. הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב.

דיון והכרעה:

שני הצדדים עותרים כאמור לסעדים כספיים שונים שמקורם בהתקשרות בין הצדדים ושעניינה בעבודות הנגרות שהזמינו התובעים לביתם וליחידת המשרד של התובעת 3. בתוך כך, מבקש גם כל אחד מהצדדים להטיל את האחריות להפסקת ההתקשרות ולהפרה נטענת של ההסכם על הצד השני. על רקע הטענות ההדדיות של הצדדים, הנני סבורה שההכרעה הראשונה הצריכה בענייננו הינה התחקות אחר מועד הביטול של ההסכם ובחינת הנסיבות אשר הביאו לידי כך.

הצעות המחיר בין הצדדים נערכו כאמור ביום 12/7/17 והן כללו התייחסות נפרדת לשני מוקדים; 16 פרטי עבודה שונים בבית המגורים בסך של 335,750 ₪ (בתוספת מע"מ) והצעת מחיר נוספת ליחידת המשרד שכללה 3 פרטי עבודה שונים בסך 60,000 ₪ (בתוספת מע"מ). תנאי התשלום שצוינו בכל אחת מהצעות המחיר היו זהות ונקבעו כאמור: 40% בהזמנה, 30% באמצע העבודה במפעל, 20% בהעברה לדירה ו-10% בגמר.

ביום 2/8/17 אישרה התובעת באמצעות מענה בדוא"ל מטעמה את הצעות המחיר (ר' נספח 2 לתצהיר התובעת; נספח 4 לתצהיר פנסו), כשמספר ימים לאחר מכן, ביום 6/8/17, הועברה המקדמה בשיעור 40% מכלל התמורה (ר' נספח 3 לתצהיר התובעת; נספחים 6-7 לתצהיר פנסו). כן, עולה מחומר הראיות כי בהמשך חודש 8/2017 הוחלפו בין קוממי (מי שכאמור הוגדר על ידי קוטה כשרטט התובעת שכנגד) לשמעון ברנשטיין (ממשרד האדריכלות ששכרו התובעים; להלן: ברנשטיין) תכתובות מייל בקשר עם אישור "תכניות מטבחון משרד ומטבחון ילדים" (תוך התייחסות לעדכונים והתאמות שונות) וביום 7/9/17 ניתן אישור מאת ברנשטיין. כעולה מהדוא"ל שנשלח על-ידי קוממי אל ברנשטיין (ושלו היו מכותבים גם המפקח ופנסו) הובהר שתינתן עדיפות לאספקה למטבח יחידת המשרד ומועד האספקה צוין "29-10-17". בהמשך, עולה כי הוחלפו תכתובות דוא"ל נוספות בקשר עם "תכנית מעודכנת לארון בגדים", המצאת "תכנית נגרות", מידות מפרטים של ציוד אודיו בבית, תכנית "ארון חשמל משרד+רחצה משרד (ר' נספח 1 נספח 8 לתצהיר פנסו).

אין חולק כי ביום 19/11/17 נערכה שיחת טלפון בין התובעת לפנסו. לטענת פנסו, התובעת הרשתה לעצמה באותה שיחה לדבר אליו בצורה שאינה מכבדת אף אדם והיא גררה את אותה שיחה למחוזות אינם מכבדים ואף משפילים. בעדותו ציין פנסו כי ביקש להבהיר באותה שיחה לתובעת שאינו מוכן לקבל את טון/צורת הדיבור וכן את זאת שהוא היה מוכן מבחינתו לביטול ההתקשרות באותו מועד (ר' ע' 20 שו' 4-9 לפרו'). כעולה מהודעות ששלח המפקח לתובעת בסמוך לאחר אותה שיחה (צורפו במסגרת נספח 4 לתצהיר התובעת), הוא עודכן על ידי פנסו בתוכן השיחה האמורה, ומצא לציין בפני התובעים בהקשר זה כי "אם תחליטו שהוא לא מתאים מה ששילמתם יוחזר במידי לחשבונכם".

בהודעת דוא"ל ששלחה התובעת אל פנסו ביום 22/11/17 פירטה האחרונה את תלונותיה אודות אי עמידת התובעת שכנגד בהתחייבויותיה ובכלל זה את אי השלמת אספקת מלוא פריטי הנגרות של יחידת המשרד, התעלמות מפניות, אי עמידה בהתחייבויות שניתנו בעבר ועוד. עמדת התובעים כפי שהובהרה באותו מכתב הייתה כי (יתר) "ההזמנה מבוטלת" והתובעים עומדים על השבת המקדמה ששולמה לתובעת שכנגד מלבד הפרטים של יחידת המשרד בעלות 60,000 ₪ וגוף ארון ("הארון לבופי") "במידה ואכן בוצע" (ר' נספח 5 לתצהיר התובעת).

כחודש וחצי לאחר הדוא"ל האמור, ביום 8/1/18, נשלח לתובעת שכנגד ופנסו "מכתב התראה" באמצעות באת כוחם של התובעים במסגרתו שבה וחזרה באת כוחם על עיקרי הדברים שעלו בדוא"ל של התובעת מיום 22/11/17. בסעיף 14 לאותו מכתב הובהר כי בהמשך להודעת התובעים מיום 22/11/17, "ההזמנה וההסכם" בין התובעים לתובעת שכנגד מבוטלים, והאחרונה נדרשת להחזיר לתובעים את הפרש המקדמה בסך 108,811 ₪ - סכום המקדמה ששולמה, בניכוי 60,000 ₪ בעבור המשרד וסך של 6,200 ₪ בעבור גוף הארון שנטען כי הוכן.

המסקנה אליה הנני מגיעה על בסיס בחינת השתלשלות האירועים הרלוונטית שמצאתי ושאת עיקריה ציינתי לעיל, הינה כי התובעת ופנסו הגיעו לכדי משבר אמון קשה אשר שיאו היה בשיחה ביניהם ביום 19/11/17 כאשר לאחריה שני הצדדים גמרו אומר להביא לידי סיום ההתקשרות על רקע הגעה למסקנה כי אינם יכולים להשלים עוד עם אופן ההתנהלות של הצד השני בשלב קיום וביצוע העבודות נשוא ההתקשרות;

כך ביחס לתובעת, הרי שנלמד כי מבחינת האחרונה 'הגיעו מים עד נפש' בעיקר בכל הקשור להתראות ולהערות בפני פנסו ונציגי התובעת שכנגד אודות החומרים וסוגי העץ שמהם יוצרו או עתידים להיות מיוצרים הפריטים השונים וכן בכל הקשור לקצב ההתקדמות והשלמת עבודות העץ ביחידת המשרד. ביחס לפנסו, הרי מבחינת האחרון הוא לא יכל לסבול עוד את מה שהוא חווה מבחינתו כטורדניוּת מתמשכת מצד התובעת אשר באה לידי ביטוי בפגישות וניסיונות רבים ליצירת קשר כאשר תוכן הדברים והאופן בו ניסחה את דבריה כלפיו בשיחה האמורה היה עבורו בבחינת 'הקש ששבר את גב הגמל'.

תוצאת הדברים היא אפוא כי משעה שפנסו הביע את רצונו הברור והחד משמעי לסיום ההתקשרות מחד, והתובעת לא עמדה על קיום ההסכם, מאידך – יש לראות את שני הצדדים כמי שהסכימו לסיום ההתקשרות בנקודת זמן בה סופקו רק חלק מפריטי הצעות המחיר.

בנסיבות אלה הרי שהמשמעות הינה תחולה הדדית של הוראת סעיף 21 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 כמו גם הוראת סעיף 9 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, ולפיהן קמה חובת השבה בעקבות ביטולו של חוזה. על-פי שתי ההוראות הנ"ל יש להחיל את הכלל של השבה הדדית – השבתו לידי צד לחוזה של מה שהוא הביא עמו אל ההתקשרות – שתכליתה מניעת התעשרות בלא עילה. ככלל, הההשבה היא הדדית וביסודה, אין היא הולכת אחר רעיון של אשמה או של התחשבנות עם מי מהצדדים להסכם (ר' דנ"א 10901/08 בייזמן השקעות בע"מ נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ [פורסם במאגרים] (17/7/11)).

על רקע נקודת מוצא זו אפנה עתה לבחינה ויישום של עיקרון ההשבה בהקשר הסעדים הכספיים להם עתר כל אחד מהצדדים בכתב תביעתו.

התובעים כאמור עותרים לסעד כספי בסך 185,211 ₪ - מלוא סכום המקדמה ששילמו לתובעת שכנגד ביום 6/8/17. אין מחלוקת כי בנקודת הזמן הצריכה לענייננו – מועד סיום ההתקשרות – סופקו על ידי התובעת שכנגד רובם ככולם של פריטי הריהוט/עבודות באשר ליחידת המשרד. הצעת המחיר בגין ריהוט המשרד מצאה ביטוייה כאמור במסמך נפרד ועמדה על סך של 60,000 ₪ (בתוספת מע"מ). עיון בתכתובת מזמן אמת מעלה כי קיימת הודאת בעל דין ברורה לכך שמלוא פריטי הזמנה זו סופקו, ובין היתר, הדבר קיבל ביטוי מפורש בדוא"ל של התובעת מיום 22/11/17 ובהמשך גם בסעיף 11 למכתב ההתראה של באת כוחה מיום 8/1/18. גם בעדותה בפניי אישרה התובעת את אספקת מלוא הפריטים בקשר עם הצעת המחיר הקשורה ליחידת המשרד (ר' ע' 12 שו' 20-21 לפרו').

בכל הקשור לטענות התובעים אודות פגמים וליקויים שנפלו בפריטי הריהוט שסופקו (ושהיוו למעשה נדבך נוסף לסעד הכספי הנטען), הרי שאבהיר מיד כי מצאתי לדחות טענה זו מכל וכל. ראשית, יצוין כי מחומר הראיות נלמד שתלונות שונות ביחס לליקויים אכן הועלו על ידי התובעים מזמן אמת, אולם נלמד גם כי התובעת קיבלה מענה בנדון מצד התובעת שכנגד כעולה, בין היתר, מהודעת הדוא"ל של קוטה מיום 13/1/18 (צורפה במסגרת נספח 9 לתצהיר התובעת) וכן מתוכן תמליל תיעוד הביקורים של שרון בבית התובעים (צורפו נספחים 1 ו-3 לתצהיר התובע). ככל שיש בפי התובעים טענות אודות ליקויים שלא זכו לטיפול או ליקויים חדשים שהתגלו להם לאחר סיום ההתקשרות בין הצדדים (בפריטי יחידת המשרד שסופקו), הרי שהדרך להוכחתם חייבה הגשת חוות דעת של מומחה רלוונטי בתחום. בהקשר זה יצוין כי אין בעדות של הנגר בלה כדי להוות תחליף להגשת חוות דעת שכזאת (ובפרט לעניין טיב המנגנונים כפי שנטען בסעיף 9 לתצהירו של האחרון).

גם בטענות התובעים אודות אי התאמות באשר לסוג חומר הגלם (עץ מלא, פורמייקה, פורניר, MDF וכו') של חלק מפרטי הריהוט שסופקו, לא מצאתי ממש. עיון בהצעות המחיר מעלה כי רק בהצעת המחיר של הבתים יש פירוט (חלקי) של חומרי הגלם וזאת להבדיל מהצעת המחיר של יחידת המשרד שם לא קיים כל פירוט. ככל שאכן טענת התובעים הייתה כי מלכתחילה הם ייחסו חשיבות לטיב החומרים ושימוש רק בעץ מלא, היה על התובעים ליתן לכך ביטוי מפורש בהצעות המחיר או במסמך נפרד, כשטענת התובעת בעדותה כי סוגי העץ נכללו במסגרת הצעת המחיר אינה עולה בקנה אחד עם תוכן אותם מסמכים (ר' ע' 9 שו' 32-33 לפרו'). בנוסף, ככל שאכן התובעים מצאו לייחס את החשיבות האמורה לטיב סוגי העץ, לא ברור מדוע הדברים לא קיבלו גם ביטוי בתכניות האדריכליות הרלוונטיות או בפניה לאדריכל לעדכון אותן תכניות (צורפו במסגרת נספח 1 לתצהירו של פנסו). כך או כך, לא עלה בידי התובעים להוכיח כי חומרי הגלם שמהם הורכבו הפריטים שסופקו היו בבחינת הפרת הסכמה מפורשת שניתנה. על כן, אין מקום לקבל את טענת התובעים אודות הפרת ההסכם ביחס לליקויים או אי התאמות.

גם את טענת התובעים אודות הפרת ההסכם שמקורה בטענה לאי עמידת התובעת שכנגד בלוח זמנים, לא מצאתי לקבל. בהצעות המחיר לא צוין כל מועד אספקה והנני מקבלת את עמדתה העקרונית של התובעת שכנגד לפיה לאור מורכבות הפרויקט וסוגי העבודות השונות המבוצעות בו (מלבד עבודות הנגרות), לא ניתן לנקוב בזמני אספקה נוכח התלוּת והתיאום הנדרשים מצד כלל הגורמים האמוּנים על ביצוע העבודות, כל אחד בתחומו. לא נעלמה מעיני טענת התובעת כי בדוא"ל שנשלח על ידי קוממי מיום 17/9/17 נקב האחרון במועד אספקה של מטבח המשרד "29-10-17", אולם גם אם אקבל את הדבר כהתחייבות שהתובעת לא עמדה בה בסופו של יום, אין עסקינן באיחור שיש בו לבסס הפרה בנסיבות ולבטח לא הפרה יסודית.

הנה כי כן, מסקנת הביניים נכון לשלב זה של הדיון הינה שיש מקום להכיר בזכאותם העקרונית של התובעים להשבת המקדמה באופן חלקי כך שהיא תעמוד על סך 115,011 ₪ (סכום המקדמה ששולמה בהפחתת עלות רכיבי יחידת המשרד שסופקו).

השאלה הצריכה עתה הינה האם עלה ביד התובעת שכנגד לעמוד בנטל ולהוכיח כי לא זו בלבד שהתובעים אינם זכאים להשבת כל סכום מהמקדמה ששולמה אלא שהתובעת שכנגד היא שזכאית לסעד העיקרי לו עתרה בכתב התביעה - סך של 294,056 ₪ שהוגדר כתשלום עבור "גמר חשבון".

ייאמר מיד כי לא מצאתי שעלה בידי התובעת שכנגד לבסס סכום זה במלואו. עיון בתצהיריהם של פנסו וקוטה מעלה כי לא נכלל בהם פירוט מתחייב מבחינה כספית באשר לרכיבים המבססים את "גמר חשבון" הנטען. כל שנטען היה כי מקורו של הסכום האמור הינו שילוב בין הזכאויות הבאות: זכאות נטענת בגין עבודות נגרות מוכנות להתקנה ושמצויות ומאוחסנות בנגריה של התובעת שכנגד וכן זכאות כספית בגין "עבודות נוספות" אותן מבקשת התובעת שכנגד לבסס על "הצעת מחיר" שנערכה ביום 24/8/17.

בכל הקשור לעבודות הנגרות שיוצרו ומאוחסנות בנגריה, הרי שבתצהיריהם של פנסו וקוטה (ר' בהתאמה סעיפים 23 ו-20) לא צוין מה מבין הפריטים בהצעות המחיר מיום 12/7/17 הינם אותם הפריטים שיוצרו ומאוחסנים בנגריה (כשלענייננו רלוונטיים רק הפריטים באשר להצעת המחיר של הבית, נוכח אספקת פריטי העץ כאמור של יחידת המשרד). לתצהירו של פנסו צורפו אמנם במסגרת נספח 11 מספר תמונות, אולם אין בתיעוד זה כדי לשפוך אור על סוגי הפריטים ומספרם. גם מההשוואה בין המענה של פנסו בחקירתו הנגדית לבין המענה של קוטה באשר לפריטים שנטען כי יוּצרו ועודם מאופסנים, התגלה פער והתעורר קושי להתחקות אחר אותם פריטים; בעוד שלפי עדות פנסו מדובר ב-"מטבח, ארון ועוד ארון שמה" (ר' ע' 21 שו' 7-8 לפרו'), לפי עדות קוטה עסקינן ב-"יחידת ילדים" בלבד (ר' ע' 23 שו' 6-9; שו' 16-17 לפרו'). בהמשך הבהיר קוטה כי חלק מהפריטים לא הגיעו בהכרח לידי מוצר מוגמר וסופי ונותרו "בשלבים כאלה ואחרים של מהלך עבודה" וזאת על רקע ההנחיה לעצור את ההתקדמות של ייצורם לאחר שנתגלעה המחלוקת שהובילה לסיום ההתקשרות (ר' ע' 24 שו' 8-11 לפרו').

בכל הקשור לעבודות הנוספת הרי שלהבדיל משתי הצעות המחיר שנערכו ביום 12/7/17 והעדר המחלוקת מצד התובעים כי הם אישרו אותם, אין בחומר הראיות כל אסמכתא ממנה ניתן ללמוד גם על אישור מפורש שניתן מאת התובעים לפריטים נשוא הזמנת המחיר מיום 24/8/17. פנסו נשאל בעדותו אודות אישור שכזה, אולם לא ידע להפנות אל אסמכתא רלוונטית בנדון (ר' ע' 19 שו' 1-5 לפרו'). בהקשר זה יצוין כי לא מצאתי ממש גם בטענה עליה שבו התובעת שכנגד ופנסו בסיכומיהם אודות זאת שהצדדים המשיכו "לעבוד יחד" לאחר ההסכמה לסיום ההתקשרות; אין באסמכתא אליה הפנתה התובעת שכנגד בעניין זה (דוא"ל של התובעת מיום 7/1/18) כדי ללמד כי ניתן אישור לפריט שקשור בהכרח להצעת המחיר של הבית.

הגם שלא מצאתי כי עלה בידי התובעת שכנגד להוכיח את זכאותה למלוא הסכום אותו הגדירה כאמור "גמר חשבון", לא ניתן לדחות סעד זה שכן יש בחומר הראיות כדי ללמד שהתובעת שכנגד ייצרה בפועל פריטים נוספים מעבר לאלה שסופקו (ליחידת המשרד) ושנכללו במסגרת הצעת המחיר שאושרה, גם אם חלקם לא הגיעו לכדי מוצר מוגמר. כן, יש מקום להכיר בטענת התובעת שכנגד לזכאות כספית אשר יהיה בה לגלם את עלות הפעולות השונות בהן נקטה ביחס לפריטים ושקדמו לפעולת הייצור עצמה ואשר באו לידי ביטוי במדידות שבוצעו, עריכת תכניות, כמו גם התחשבות חלקית באחסון של פריטים שיוצרו ושלא סופקו בשל הפסקת ההתקשרות.

לנוכח הקושי בהערכת היקף ההשבה המדויק נוכח העדר ראיות מוצקות ועל רקע ההכרה כי לתובעת שכנגד קמה זכאות להשבה כספית שמקורה בפריטים נוספים שיוצרו (בהתאם להצעת המחיר שאושרה) ו/או היו בהליכי יצור כמו גם ההשקעה – הנני סבורה כי ראוי בנסיבות אלה להקל על נטל ההוכחה ולקבוע שהיקף ההשבה ייקבע על דרך האומדנא ש השימוש בו על ידי בית המשפט כידוע לא נעשה כחלק מכלל משפטי מרכזי, אלא בא בעיקר כדי ליתן תשובה ראויה במקרים קונקרטיים ומתאימים כדוגמת הנסיבות דנן. את שיעורה של ההשבה הנני מוצאת להעמיד בנסיבות בעניין (ותוך שהבאתי בחשבון שיקולי צדק והגינות חוזית) על יתרת סכום ההשבה אותו מצאתי לקבוע בסעיף 16(ה) לעיל.

בכל הקשור לפיצוי הלא ממוני לו עתרה התובעת שכנגד בסך 50,000 ₪, הרי שגם אם אתעלם מכך שהוא התבסס על טענת "עשיית עושר ולא במשפט" אשר ממילא חופפת את עיקרון ההשבה ההדדית, לא מצאתי כי נסיבות העניין ואופן התנהלות התובעת מגבשים את הנסיבות המצדיקות פיצוי בגין נזק לא ממוני ולבטח לא בשעה שכאמור מצאתי לקבוע כי סיום ההתקשרות בין הצדדים היה בהסכמה ולא בשל הפרה של מי מהצדדים את ההסכם.

למעלה מן הצורך ועל מנת שפסק דיני לא יימצא חסר, מצאתי להתייחס למספר סוגיות נוספות אשר עלו מטענות הצדדים;

טענת התובעים אודות אחריותו האישית של פנסו; התובעת טענה בכתב התביעה כאמור כי לאור התנהלותו של פנסו במהלך ההתקשרות יש מקום להטיל עליו אחריות מכח היותו אורגן. אקדים ואבהיר כי מצאתי לדחות טענה זו; הכלל הוא שהעובדה שאדם הינו אורגן או נושא משרה בחברה אינה מקנה לו חסינות בפני תביעה נזיקית והוא יימצא חייב באופן אישי למעשה או מחדל שעשה כאורגן או כנושא משרה בחברה במקום שבו התמלאו היסודות הנדרשים לקיומה של העוולה. כן, הוטעם כי המבחן לצורך הטלת אחריות אישית על אורגן של חברה, לרבות נושא משרה בה, הוא אותו מבחן רגיל הקיים בדיני הנזיקין, קרי קיום יסודות העוולה יחד עם זאת, על המבקש להטיל אחריות אישית על אורגן או נושא משרה בחברה, ישנה חובה להצביע על עילה ספציפית נגד האורגן או נושא המשרה ולהניח תשתית ראייתית אשר ממנה עולה כי האורגן או נושא המשרה קיים את יסודותיה. שאם לא כן, ניתן אולי להיפרע מן החברה, אך לא מן האורגן או נושא המשרה (ר' ע"א 313/08 נשאשיבי נ' רינראוי [פורסם במאגרים] (1/8/10)); ר' ע"א 2273/02 חברת פסל בע"מ נ' חברת העובדים השיתופית הכללית בא"י בע"מ [פורסם במאגרים] (31/12/03)). כן, עמדה הפסיקה על כך שיש שיקולי מדיניות כבדי משקל התומכים בהגבלה של הטלת חובת זהירות על אורגנים ונושאי משרה בחברה, שכן הטלת אחריות כאמור עלולה לחתור תחת עקרון האישיות המשפטית הנפרדת של חברה, וליצור הרתעת יתר מנטילת סיכונים עסקיים סבירים על ידי חברה, שעשויים בסופו של יום, להביא להשאת רווחי החברה (ר' ע"א 4612/95 איתמר מתתיהו נ' שטיל יהודית, נא(4) 769 (1997)).

אין חולק בעיניי כי התובעים ידעו בעת התקשרותם שהינה מתקיימת בפועל רק עם התובעת שכנגד, כחברה בע"מ, ואין בנמצא כל עיגון ראייתי לכך שפנסו הסכים לקחת על עצמו כל התחייבות אישית, ודומה שלא בכדי לא ידע התובע בעדותו להפנות בנדון לאסמכתא רלוונטית (ר' ע' 15 שו' 5-6 לעדותו). גם אם עולה מחומר הראיות שאת עיקר טענותיה הישירות של התובעת בזמן אמת היא מצאה להפנות ישירות אל פנסו (חרף זאת שקוטה היווה את גורם "השטח" בתובעת שכנגד), אין בבחירה זו כדי לבסס הטלת אחריות אישית. כן, לא שוכנעתי כי שררו "יחסים מיוחדים" בין מי מהתובעים לפנסו באופן זה שהאחרון "שידר" למי מהתובעים ובעיקר לתובעת כי הוא לוקח אחריות באופן אישי ביחס להתקשרות. המסקנה הצריכה מכל האמור לעיל הינה שגם אם הייתי מגיעה בסופו של יום לתוצאה לפיה התובעים זכאים להשבת סך כלשהו, לא הייתי מוצאת כי היה מקום להכיר בהטלת כל חבות אישית על פנסו לסך כספי זה.

מערכת היחסים בין התובעים לבין ספקי שירות ומוצרים אחרים בפרויקט; לאורך כל כתבי טענותיה שבה והעלתה התובעת שכנגד טענות אודות דרך התנהלות דומה של התובעת גם עם נותני שירות ובעלי מקצוע אחרים בפרויקט של הקמת בית התובעים (ר' סעיפים 22-23 לכתב ההגנה; סעיפים 31-34 לתצהירו של פנסו; סעיף 2 לסיכומיה ועוד). יובהר מיד כי התוצאה אליה הגעתי במסגרת הליך זה התבססה רק על-פי הממצאים שהיו רלוונטיים למערכת היחסים בין הצדדים במקרה דנן ומסקנותיי על בסיסם, ואין כל רלוונטיות לעצם קיומם או לתוצאות הליכים משפטיים שבהן היו מעורבים התובעים בקשר עם ספקי שירות/מוצרים אחרים במסגרת הפרויקט ולהקרין על הליך זה. משכך, ברי כי אין כל נפקות לנספחים שצורפו על ידי התובעת שכנגד ופנסו בעניין זה ולרבות התצהיר שצורף במסגרת נספח 15 לתצהירו של פנסו. על אותו משקל לא מצאתי רלוונטיות לטענות של התובעת שכנגד ופנסו אודות תקדימיותה של תביעת התובעים בעבורם וזאת על רקע הטענה כי היא מעולם לא נתבעה על ידי אף אחד מלקוחותיה בעבר.

סוף – דבר:

לאור כל האמור, הנני מורה על דחיית תביעת התובעים והוא הדין באשר לתביעת התובעת שכנגד.

נוכח תוצאות ההליך, הנני מורה שכל צד יישא בהוצאותיו.

זכות ערעור כדין.

ניתן היום, ח' חשוון תשפ"ב, 14 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אריאלה נאפ
נתבע: פנסו נגריית מעצבים בע"מ
שופט :
עורכי דין: