ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אגניהו ראובן :

לפני: כבוד השופט גיא אבנון

המאשימה: מדינת ישראל
באמצעות תביעות מרכז – שלוחת נתניה

נ ג ד

הנאשם: אגניהו ראובן

בשם המאשימה: עו"ד שני מלול ועו"ד לירן אוחיון
בשם הנאשם: עו"ד דנה גרין

גזר דין

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעבירות איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) והחזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין. הממונה על עבודות שירות מצא את הנאשם מתאים לריצוי עונשו בדרך זו, וביום 5.10.21 טענו הצדדים לעונש. ב"כ המאשימה עתר לקבוע מתחם ענישה בין 15-6 חודשי מאסר, ולגזור את עונשו של הנאשם ל- 9 חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי וקנס. ב"כ הנאשם עתרה לקבוע מתחם ענישה שראשיתו במאסר צופה פני עתיד ולהעמיד את עונשו של הנאשם בתחתית המתחם, ולחלופין להסתפק בתקופה בה היה נתון במעצר ממש (כחודש ימים), תוך התחשבות בתקופה נוספת בה היה נתון במעצר בפיקוח אלקטרוני (כ- 3.5 חודשים).

ברקע לכתב האישום, טרגדיה שחוו הנאשם ובני משפחתו, לאחר שאחיו של הנאשם (להלן: המנוח או גדי) מצא את מותו באירוע דקירה על ידי אדם ממשפחת טירונך (להלן בהתאמה: הדוקר, משפחת הדוקר). בשעות הערב של יום האירוע נטל הנאשם מביתו שתי סכינים ועשה דרכו לכיוון בית משפחת הדוקר. הוא התקרב לעבר בני המשפחה כשהוא לבוש במעיל עור רכוס עד לחלקו העליון, ידיו מאחורי גבו וצעק "איפה גדי, איפה גדי". בני משפחת הדוקר מצדם ביקשו מן הנאשם להתרחק מהם ולעזוב את המקום. הנאשם פתח את רוכסן מעילו, הכניס את ידו פנימה, ועזב את המקום. כשעה מאוחר יותר שב הנאשם והלך בסמוך לבית משפחת הדוקר. שוטר שערך חיפוש על גופו איתר במעילו סכין גדולה מתקבעת שאורך להבה מעל 16 ס"מ, ובכיס מכנסיו סכין קטנה מתקבעת.

ב"כ המאשימה הפנה לנסיבות שהובילו את הנאשם לביצוע העבירות, וביקש לקבוע כי יש בהן משום חומרה יתרה ופגיעה קשה בערכים המוגנים, באשר הנאשם ניסה לשיטתו "לקחת את החוק לידיו ולעשות דין לעצמו", ובפרט כאשר עשה כן פעמיים. הוא הגיש את תמונות הסכינים (עת/2) וביקש לקבוע כי סוג הסכינים, גודלן והימצאן מוסלקות בבגדיו של הנאשם, יש באלו כדי להעיד על "הלך רוח מסוכן ויסוד נפשי מוגבר". אשר לנסיבותיו האישיות של הנאשם, הפנה לגיליון הרישום הפלילי (עת/1) ממנו עולה כי לחובת הנאשם הרשעות קודמות בעבירות אלימות ואף ריצה עונשי מאסר, ומנגד להודאתו המהירה, לקיחת אחריות והטרגדיה שפקדה אותו ואת משפחתו. ב"כ המאשימה הפנה לפסיקה וביקש לקבוע את מתחם העונש ולגזור את עונשו של הנאשם כמפורט לעיל.

ב"כ הנאשם עמדה על הנסיבות הייחודיות והחריגות שהביאו את הנאשם לביצוע המעשה: לאחר שאחיו הקרוב אליו מאוד מצא את מותו בדקירה (לטענתה, שלא הוכחשה על ידי ב"כ המאשימה, כנגד הדוקר הוגש כתב אישום בעבירת רצח), הגיע הנאשם לקרבת בית משפחת הדוקר כשבאמתחתו סכין מטבח "למקרה שיאונה לו רע ומישהו ירצה לפגוע בו". היא הפנתה לכך שבשום שלב לא הוציא הנאשם את הסכינים או אחז בהן, כשלדבריה (המתיישבים עם עובדות כתב האישום), איש לא ראה את הסכינים בטרם אלו נמצאו בחיפוש על גופו של הנאשם. יותר מכך, הנאשם לא השמיע מלל מאיים כנגד איש. לטענתה, מעשיו נעשו בעידנא דריתחא, ללא שיקול לדעת, באופן שעורר בהלה בקרב בני משפחת הדוקר. כן הפנתה לכך שכאשר נתבקש על ידי בני המשפחה לעזוב את המקום, כך עשה. ב"כ הנאשם ביקשה להתחשב בטרגדיה הקשה שעברו הנאשם ומשפחתו כחלק ממתחם העונש.

הנאשם היה נתון במעצר ממש קרוב לחודש ימים (מיום 15.3.21 עד יום 11.4.21) ובשל כך לא התאפשר לו להשתתף בהלוויה או בשבעה, לא עלה לקברו של אחיו המנוח, ונאלץ להתמודד בגפו עם האובדן והשכול, בהיותו נתון בבית האסורים. גם לאחר מכן שהה הנאשם בתנאים מגבילים, תחילה במעצר בפיקוח אלקטרוני (מיום 11.4.21 עד יום 22.7.21) ובהמשך בחלופת מעצר שהוקלה מעת לעת. שילוב הנתונים הללו מצדיק, לשיטת ההגנה, הקלה משמעותית בעונשו של הנאשם. אשר לעברו הפלילי, מדובר בהרשעות ישנות, האחרונה מהן בגין אירוע משנת 2006. מאז עבר הנאשם לדבריה כברת דרך שיקומית משמעותית, כשעד למועד מעצרו עבד תקופה ממושכת בחברת "סנו". ב"כ הנאשם הציגה פסיקה, ולאחר הדיון הגישה (באישור בית המשפט) טבלה המשקפת לדבריה את מתחמי הענישה המנחים את יחידת התביעות, כשלשיטתה יש בהם כדי לתמוך בעמדתה העונשית.

הנאשם סיפר על קרבתו לאחיו המנוח, עמו גדל כל חייו. הוא הביע צער על מעשיו, וטען כי ביצע זאת מחשש שייפגע. הוא סיפר על הרקע שלו, הרשעותיו הקודמות בגין מעשים שביצע בהיותו צעיר בן 21, על כך שהוא עובד מזה שנים רבות, ואף שימש בהתנדבות משך כ-7 שנים כמאמן כדורגל בשכונת מגוריו.

דיון

אינני רואה להכביר מילים בדבר הסיכון שנשקף כתוצאה ממעשיו של הנאשם. די להתבונן בתמונות המוצגים (עת/2) – סכין מטבח גדולה וסכין "יפנית", כל אחת מהן בעלת פוטנציאל נזק הרסני וקטלני. תילי תילים של כתיבה אודות "תת-תרבות הסכין" ממלאים את מאגרי הפסיקה, ולמרבה הצער נראה כי זו עודנה מתקיימת וגובה קורבנות. למרבה הצער, לא צריך להרחיק לכת מעבר לתיק זה ממש, שנסיבותיו הקשות תוארו לעיל, כשאחיו של הנאשם מצא את מותו כתוצאה מדקירה. האופן בו הגיע הנאשם בסמוך לאחר האירוע המצמרר לקרבת בית משפחתו של זה שלפי הטענה נטל את חייו של אחיו, כשהוא נושא בבגדיו לא סכין אחת אלא שתיים, יש בו כדי להקים משנה חומרה למעשה. אמנם, אינני משוכנע, כטענת ב"כ המאשימה, כי הנאשם ניסה "לקחת את החוק לידיו", זאת לאחר שבשום שלב לא ביצע שימוש פיזי בסכינים ולא הציג ן בפני איש, אך ברי כי הרקע לביצוע המעשים מעצים את המסוכנות שנשקפה מהנאשם ואת חומרתם. העובדה שאחיו של הנאשם מצא את מותו כקורבן למעשה דקירה, אינה מהווה נסיבה המצדיקה את הצטיידותו של הנאשם בכלי משחית, נשק קר של ממש, קל וחומר הגעתו חמוש לקרבת בית משפחתו של הדוקר.

התייחסות מקלה של בית המשפט למעשיו של הנאשם, על רקע הטרגדיה הנוראה שחווה, עלולה להתפרש כמתן הכשר למעשיו המסוכנים. אם כבר, דווקא האופן בו אחיו המנוח מצא את מותו, אמור היה להניא את הנאשם מביצוע המעשה, לאחר שנחשף במלוא העוצמה לתוצאה הקטלנית שנגרמה משימוש בחפץ חד. גם טענתו של הנאשם בפניי, כי עשה זאת להגנתו העצמית, אין בה כדי להקל עמו. אילו חשש להיפגע, מוטב היה אלמלא הגיע בעצמו לזירה, ומשעשה כן, ביוזמתו וכלי תקיפה בבגדיו – ייתן את הדין על מעשיו.

בחנתי את פסקי הדין שהגישו הצדדים, ולא ראיתי להרחיב בסקירת הענישה הנוהגת. ב"כ הנאשם היא שביקשה לעשות שימוש בטבלת מתחמי הענישה המנחה לטענתה את יחידת התביעות: ככל שמדובר בהחזקת סכין בנסיבות מחמירות – בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות לבין 15 חודשי מאסר, ומתחם דומה לאיומים בנסיבות מחמירות. ככל שמדובר בנסיבות שאינן מחמירות, המתחמים מתחילים בענישה צופה פני עתיד עד מאסר קצר בעבודות שירות. מתחמים אלה מתיישבים עם פסיקה ענפה, וראו מבין רבים סקירה במסגרת ת"פ (ראשל"צ) 21131-07-16 מדינת ישראל נ' ווקנין (29.10.18, פסקה 14) (הוגשה אף היא על ידי ב"כ הנאשם). לנוכח המפורט לעיל ולאור מכלול הנסיבות האופפות את ביצוע העבירות, מצאתי לקבוע מתחם ענישה בין מספר חודשי מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות, לבין שנת מאסר בפועל.

בגזירת העונש בתוך המתחם נתתי דעתי לנסיבותיו של הנאשם, לטרגדיה שחווה ושלבטח תלווה אותו כל חייו, לעברו הפלילי המרוחק אמנם, אלא שעודנו רלוונטי (בשנת 2006 נדון ל- 20 חודשי מאסר בגין עבירות רכוש ואלימות, ולחובתו הרשעה נוספת בעבירות רכוש והרשעה בעבירות אלימות – אירוע אחרון משנת 2006). התחשבתי בלקיחת האחריות המהירה, בתקופות המעצר מאחורי סורג ובריח והמעצר בפיקוח אלקטרוני, ובשנים הרבות שהנאשם מנהל את חייו באופן נורמטיבי ותורם לחברה.

אחר כל אלה החלטתי לגזור על הנאשם את העונשים הבאים:
א. 5 חודשי מאסר בפועל.
המאסר ירוצה בדרך של עבודות שירות בדואר שליחים, רחוב הפלדה 8 נתניה, בהתאם לחוות דעת הממונה על עבודות שירות מיום 22.7.21. הנאשם יתייצב ביום 24.10.21 בשעה 8:00 במשרדי הממונה במפקדת מחוז מרכז של שב"ס.
הנאשם מוזהר כי עליו לעמוד בתנאי ההעסקה ובדרישות הממונה, לרבות בדבר איסור צריכת אלכוהול, וכי כל חריגה מהכללים עלולה להביא להפסקת עבודות השירות וריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.
ב. 4 חודשי מאסר אותם לא ירצה הנאשם אלא אם יעבור בתוך שלוש שנים עבירה בה הורשע או עבירת אלימות כלשהי.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 ימים מהיום.
המזכירות תעביר עותק מגזר הדין לממונה על עבודות שירות.
ניתן היום, ו' חשוון תשפ"ב, 12 אוקטובר 2021, במעמד הצדדים.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: אגניהו ראובן
שופט :
עורכי דין: