ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין קרין מזל טוב קוהנה נגד דוד ברקאי :


לפני כבוד ה שופטת חנה פלינר

מבקשת

קרין מזל טוב קוהנה
ע"י ב"כ עו"ד ד"ר י. מטודי ו/או י. פנחסוף

נגד

משיבים

1. דוד ברקאי (סבן)
ע"י ב"כ עו"ד ניידרמן-פינקלשטיין
2. דוד לנדאו
3. ד.ג. לנדאו השקעות בע"מ ח.פ 512045785
ע"י ב"כ עו"ד שי גרנות ואח'

החלטה

מונחת לפני בקשה לתיקון כתב תביעה שהוגשה על ידי המבקשת (התובעת) , במסגרתה מבקשת המבקשת בין היתר למחוק את כלל הנתבעים מכתב התביעה המקורי למעט נתבעים 1-3 וזאת בהמשך להחלטתי מיום 8.3.21. בעקבות הבקשה למחיקת רוב הנתבעים, מבוקש להתאים את כתב התביעה המקורי לנתבעים שנותרו בו, וכן להתאימו לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: " התקנות החדשות"). בנוסף, מבקשת המבקשת להבהיר כי כתב תביעתה אינו מושתת על עילה שטרית, אלא טענתה היא כי לא ניתנה לה תמורה מלאה בעד ההמחאות שנמסרו על ידה ונזכרו בכתב התביעה. לכן מבקשת היא לתקן את האמור בעמ' 44-47 בכתב התביעה המקורי לאמור בתת פרק A בכתב התביעה המתוקן.

עוד טוענת המבקשת בבקשתה שנודעו לה מספר דברים נוספים שמצריכים לשיטתה את תיקון כתב התביעה לאחר הגשתו. ראשית, מבוקש להורות על הוספת סעד הצהרתי המכוון למס שבח- לטענתה, מכתבי ההגנה שהוגשו ומתשובת המשיבים לבקשתה לעיקולים זמניים עולה שאין בידיהם קבלות ו/או חשבוניות בעבור הרוב המוחלט של הסכומים שהעבירה להם המבקשת הקשורים לשיפוץ הדירה. ל כן, מבוקש לתת סעד הצהרתי המצהיר כי התובעת העבירה למשיבים סך של 3,590,200 ₪ עבור שיפוץ הדירה ללא שניתנו לה קבלות, וכי יש להכיר בסכום זה לרשויות המס כחלק מכספים שהוצאו עבור השבחת הנכס. בהתאם לכך, מבוקש לצרף נספח שיפרט את ההמחאות שהועברו למשיבים הקשורים להשבחת הנכס.

שנית, מבוקש להתייחס לזיוף שלושה מסמכים הקשורים להסכמי שכר הטרחה שהתגלו בפני המבקשת עם תגובת המשיבים לבקשתה לעיקולים זמניים. בהתאם לכך מבוקש לצרף חוות דעת גרפולוגית ומסמכים נוספים שתומכים בטענה הזו. שלישית, מבוקש להוסיף דוגמאות לכך שהוצאו מהמבקשת כספים שלא כדין בפרק h שכותרתו "דוגמאות להוצאת כספים מהתובעת". רביעית, מבוקש להוסיף התייחסות לשווי השיפוץ ולליקויי הבנייה. לטענתה, בתשובת המשיבים לבקשת המבקשת לסעד זמני גילתה שהמשיבים משקרים באומרם שעבודות השיפוץ בדירה נאמדו בסך של 3.5 מיליון ₪, טענה המבוססת על שמאות שצורפה כנספח א' לתשובת משיב 1 ובה טבלה מסכמת. לטענתה, מדובר באחיזת עיניים מאחר שהשמאי מעולם לא ביקר בדירת המבקשת. בהקשר לטבלה הזו, מבוקש גם להתייחס לשווי עלות השיפוץ באמצעות הגשת חוות דעת הנדסית בה מתומחר השיפוץ, טבלה המפרטת את הדברים שקנתה המבקשת שקוזזו מעלות השיפוץ, וחוות דעת המפרטת את ליקוי הבנייה ועבודות שלא סופקו למבקשת.

באשר לתיקון האחרון המבוקש מציינת המבקשת כי זה נדרש מאחר שבכתב התביעה המקורי המבקשת הפחיתה את מהסכום שהועבר למשיבים את שווי השיפוץ, מבלי להסתמך על שמאות שאמדה את שוויו, אלא על פי התחייבות המשיבים לפיה השיפוץ לא יעלה על יותר ממה שדרש הקבלן של קבוצת הרכישה, בסך 377,000 ₪. מאחר שכעת המבקשת גילתה את התכחשות המשיבים למוסכם, וכדי לפשט את התיק, מבקשת היא להפחית את הסכום המתואר לעיל ולהוסיף לסכום זה את ליקויי הבנייה. כך, מבוקש לרכז בפרק A את האמור לעיל.
המבקשת טוענת כי יש להיעתר לבקשתה בין היתר לנוכח השלב המקדמי בו מצוי ההליך (טרם הוגשו כתבי הגנה ע"י המשיבים 1-3), וכן ביקשה שלא לפסוק לה הוצאות בגין בקשה זו.

המשיבים הגישו תגובתם לבקשה ובה הביעו את התנגדותם למבוקש . לטענתם יש לדחותה על הסף מכיוון התצהיר שצורף לבקשה אינו תומך בה מן הטעם שהמבקשת טוענת בכתב התביעה שאינה יודעת קרוא וכתוב בעברית (פס' 42 לכתב התביעה), ולכן אין כל ערך לתצהיר שנערך ללא שנעשה בשפתו בליווי תרגום מאומת לעברית. עוד טוענים המשיבים כי הבקשה נועדה ליצור מקצה שיפורים בכתב התביעה , והכל בשיהוי ובחוסר תום לב , בטענה שווא לפיה נודעו למבקשת דברים חדשים במסגרת הבקשה לסעד זמני.

לגופם של התיקונים המבוקשים טוענים המשיבים כי הסעד ההצהרתי המבוקש, במסגרתו מבקשת המבקשת להכיר בהוצאות של כ-3.5 מיליון ₪ בשיפוץ הדירה, עומד בסתירה חזיתית לסעד הכספי המבוקש – הוא השבת הסכומים ששולמו כביכול בגין שיפוץ הדירה; ביחס לבקשה להוסיף התייחסות לשווי השיפוץ ולליקויי הבנייה, נטען שבכתב התביעה המקורי צוין בעלמא שהעבודות בדירה היו בעלות של "מאות אלפי שקלים", כעת מבוקש לטעון לעלות של כמעט מיליון ₪. לטענתם, לא הייתה מניעה להעלאת טענה זו וצירוף חוות הדעת בכתב התביעה המקורי. כמו כן, מבוקש גם לעתור לפיצוי בעילה של ליקויי בנייה בסכום של 927,922 ₪ כשבמקור נתבע סכום של 632,456 ₪. נטען שיש לדחות את הבקשה לתיקון זה מכיוון שהמשיבים אינם קבלני הפרויקט ולא אחראיים לליקויים הבנייה . נטען שתפקידם היה ללוות את הפרויקט בלבד. כמו כן, מתקבלת מטענותיה טענה אבסורדית לפיה עלות העבודות שהמשיבים היו אמורים לנהל כמע ט שווה לסכום הליקויים הנטענים. ביחס לבקשה להתייחס לזיוף הסכמי שכר הטרחה, נטען שמדובר בתיקון שאינו רלבנטי לכתב התביעה וכי מקומו בכתב ההגנה לתביעה שכנגד שתוגש על ידי המשיב 1 או במסגרת כתב התשובה לכתב ההגנה. ביחס לבקשה להוספת דוגמאות לכך שהוצאו ממנה כספים שלא כדין, נטען שאין באמור שם כל עובדה שהגיעה לידיעת המבקשת לאחר הגשת כתב התביעה.

ההכרעה

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שלפניי, סבורה אני כי אין להתיר את התיקון המבוקש, ממספר טעמים לא כל שכן משקלם המצטבר. אפרט קביעתי זו.

במקרה הנדון מבוקש למחוק מכתב התביעה לא פחות מ-56 נתבעים מתוך 59. מפנה אני להחלטתי מיום 8.3.21, שם הובעה ההסתייגות מכתב התביעה כפי שהוגש. אזכיר כי כתב תביעה זה הוגש ערב כניסת התקנות החדשות לתוקפן, ואם היה מוגש לאחר כניסתן לתוקף לא היה מקום לאשר את הגשתו –שכן מדובר בכתב תביעה ארוך ומסורבל. לכאורה – אין מניעה להורות על מחיקת בעלי דין אלו, אולם המבקשת מבקשת לתקן דברים נוספים בכתב התביעה, וסבורה אני כי תיקונים אלו אינם עולים בקנה אחד עם תקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: " התקנות החדשות") וההלכות המחייבות.

כך למשל, באשר לבקשה להוסיף דוגמאות לכך שהוצאו מהמבקשת כספים שלא כדין, לא ברור מדוע לא הוספו הדוגמאות הללו מלכתחילה בכתב התביעה המקורי, והמבקשת לא נתנה הסבר מספק כלשהו לעניין זה; הוא הדין באשר לתיקוני הסכומים בעניין ליקויי הבנייה. עוד מבקשת המבקשת להוסיף עילה חדשה וסעד חדש – הוא הסעד ההצהרתי. בעניין זה הכשלים זועקים לשמיים – ראשית, אם מבוקש סעד הצהרתי שיהא תקף ביום מן הימים כלפי רשויות המס, היה מקום להוסיף גורם זה כנתבע. זאת לא נעשה. שנית, סעד זה על פניו סותר חזיתית את סעד ההשבה המבוקש מהמשיבים – לא יעלה על הדעת כי בית המשפט יורה על השבת סכומים למבקשת בנימוק כי לא הושקעו בדירה, אולם לצרכי מס שבח יוכרו סכומים אלו כהשקעה. מדבריי אלו עולה כי אין להתיר את התיקון המבוקש באשר לסעד ההצהרתי; לכל היותר ניתן היה לשקול תיקון חלקי או שהיה נוצר "גלגול" שלישי, ופעם נוספת היה מבוקש תיקון.

הגעתי אם כן לכלל מסקנה שהתיקון כולל הוספת עילת תביעה חדשה; הגעתי לכלל מסקנה שהתיקון עצמו, בחלקו, אינו יכול לעמוד מבחינה משפטית; הגעתי לכלל מסקנה שלא הי תה מניעה לכלול למצער חלק מהתיקונים המבוקשים בכתב התביעה המקורי.

במצב דברים שכזה, בתי המשפט לא התירו תיקון כתב תביעה, גם על פי התקנות הישנות, ראו בעניין זה רע"א 5060/21 נחל אשכול השקעות בע"מ נ' מנורה נכסים והשקעות בע"מ [פורסם במאגרים] (18.8.21) : "למעלה מכך, בכל הנוגע לטענת המבקשים לעניין חוסר תום לב מצד מנורה נכסים והסעד הכספי שנתבקש כנגזרת מכך, הרי שמדובר בעילה חדשה ונפרדת, כפי שקבע בית המשפט קמא, ונראה כי היא אף תדרוש הצגת ראיות שונות מאלו הנדרשות להוכחת העילה שבכתב התביעה המקורי (השוו: רע"א 6113/13 פלוני נ' ועד האגודה השיתופית כפר ביאליק כפר, פסקה 6 (19.12.2013) [פורסם בנבו]; רע"א 4217/16 דלתון עבודות אלומיניום בע"מ נ' התעשייה האווירית לישראל בע"מ, פסקה 4 (26.5.2016) [פורסם בנבו]; ע"א 5016/91 שאוליאן נ' שאוליאן, פ"ד מט(5) 387, 395 (1995)). זאת ועוד, לא ניתן כל הסבר מספק באשר לסיבה בגינה העילה לא הופיעה בכתב התביעה המקורי, הואיל והעובדות העומדות בבסיס התיקון המתבקש היו ידועות למבקשים כבר בהגישם את כתב התביעה המקורי ( רע"א 5522/17 גוטמן נ' גולדשטיין, פסקה 9 (23.10.2017) [פורסם בנבו]; רע"א 8134/13 חברת נ.נ סלטי הנדסה וניהול פרויקטים נ' פינקלשטיין, פסקאות 7-6 (5.9.2014) [פורסם בנבו])." (הדגשות שלי).

דומה כי הדברים מקבלים משנה תוקף עת חלות התקנות החדשות, ראו בעניין זה רע"א 5793/21 פי.סי מדיקל (2007) בע"מ נ' אסרטרהזניקה (ישראל) בע"מ [פורסם במאגרים] (4.10.21): " ויובהר, תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018 (להלן: התקסד"א החדשות) אמנם "משקפות דרישה להקפדה גבוהה יותר מצד הצדדים על עמידה בדרישות סדרי הדין, ונראה כי במסגרתן תהיה ידו של בית המשפט קפוצה יותר כשמדובר בבקשות לתיקון כתבי טענות" ( רע"א 3510/21 נצר נ' קונפינו, [פורסם בנבו] פסקה 9 (25.8.2021))" (הדגשות שלי).

מסקנתי אם כי הינה שאין מקום להתיר את תיקון כתב התביעה כמבוקש, למעט מחיקת הנתבעים האחרים. האם יש מקום להמשיך ולברר את התביעה כפי שהוגשה כנגד הנתבעים 1-3? סבורה אני כי במקרה הנדון יש להורות על מחיקת כתב התביעה במלואו וזאת בהתאם לסמכות המסורה לי בתקנה 41 (א)(4) לתקנות החדשות. ראוי ונכון למחוק את כתב התביעה התלוי ועומד כבר מזה כשנה ועוד לא הוגשו בו כתבי הגנה מטעם המשיבים 1-3, זאת בשל הכשלים שהתגלו בכתב התביעה המקורי; כעת, מתגלים כשלים גם בכתב התביעה המתוקן; בתיק כבר ניתנו 70 החלטות כשהתיק באופן ענייני לא קודם; גם הבקשה להטלת עיקול זמני מתמהמהת והדיונים נדחים. כפי שכבר ציינתי לעיל, לא ניתן לקבל את כתב התביעה המתוקן שהוגש בשלמותו, והדבר היה גורר מן הסתם בקשות נוספות או הליכים מקבילים.

סבורה אני כי יש לתת את הדעת גם לעקרונות היסוד שבתקנות החדשות, ובמיוחד מפנה אני לתקנות 3 (ב) ו- 5 לתקנות החדשות – על הצדדים ובאי כוחם לסייע בבירור האמת, ולא לגרום לסרבול ההליך; על בית המשפט לאזן בין האינטרס של בעלי הדין לאינטרס הציבור. יש לתת עדיפות לבירור תובענות שהוגשו באופן בהיר וענייני, וכאשר תביעה הוגשה באופן כה מסורבל ומסובך, כשעד היום לא ניתן להגיש בה כתב הגנה, יש להורות על מחיקתה, מבלי שהדבר מהווה מעשה בית דין (ראו תקנה 41 (ב)). תחליט המבקשת אילו גורמים היא תובעת; מהם הסעדים המבוקשים וכיצד מתיישבים הם האחד עם רעהו; תשלם את האגרה המתחייבת; התביעה תוגש בהתאם לתקנות החדשות; או אז האינטרס הציבורי יתלכד עם האינטרס של המבקשת.

לאור כל האמור לעיל, מורה אני על דחיית הבקשה לתיקון כתב תביעה ומחיקת התובענה בכללותה. המבקשת תשלם לכל אחד מהנתבעים שלא וי תרו על פסיקת הוצאות בגין מחיקתם, ראו הטבלה אשר הוגשה ביום 19.7.21 (נתבעים 10-11, 12, 13-14, 23-25, 45, 49,50,58), סך של 5,000 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. לגבי המשיבים 1-3 – מאחר ואלו טרם הגישו כתב הגנה, והתביעה כנגדם לא התבררה לגופה, בחרתי בשלב זה לא לעשות צו להוצאות. אם וככל שיוגש הליך נוסף, ניתן יהיה להתחשב בהליך זה בעת פסיקת ההוצאות. לאור השלב בו נצחקה התביעה, יש להשיב את האגרה בהתאם לתקנות.

ניתנה היום, ו' חשוון תשפ"ב, 12 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: קרין מזל טוב קוהנה
נתבע: דוד ברקאי
שופט :
עורכי דין: