ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ניר ביטון נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופט, סגן הנשיאה ארז נוריאלי

המבקש

ניר ביטון

נגד

המשיבה
מדינת ישראל

החלטה

לפניי בקשה לעיון בחומר חקירה לפי סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ").
נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של איומים, עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); תקיפה סתם-בן זוג, עבירה לפי סעיף 379 בצירוף סעיף 382(ב) לחוק העונשין; תקיפה הגורמת חבלה של ממש-בן זוג , עבירה לפי סעיף 380 בצירוף סעיף 382(ג) לחוק העונשין; היזק לרכוש במזיד , עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין וכן גניבה, עבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין.
על פי המתואר בכתב האישום, בין התקופה של נובמבר 2019 ועד למרץ 2021 ביצע הנאשם את העבירות המיוחסות לו כנגד בת זוגו (להלן: "המתלוננת").

טענות הצדדים:
ב"כ המבקש עתרה לקבל לידה את חומרי החקירה הבאים:
רישום פלילי של עד תביעה מס' 1, מר דוד קוזלוביץ (להלן: " העד")- לדבריה העד הוא בן זוגה של אמה של המתלוננת, הינו עבריין מורשע בעבירות מרמה וכי ביצע עבירות מרמה למען המתלוננת ומשפחתה, כאשר לטענתה יש בקבלת רישומו הפלילי משום השפעה על מהימנותו של העד.
תמלול חקירת בנה של המתלוננת- לטענת ב"כ המבקש, במהלך פעולות החקירה שבוצעו נגבתה עדותו של בנה של המתלוננת, אשר בסופו של דבר לא הוגש תמלול החקירה המלא, ב"כ הנאשם הדגישה כי מדובר בחקירת ילדים אשר בוצעה בשפה הרוסית.
תמלול עדותה של המתלוננת- לטענת ב"כ המבקש, אחת מחקירותיה של המתלוננת הוסרטה ותורגמה לשפה העברית אך לא הועבר תמלול החקירה (להלן: "התמלול") לידי ב"כ הנאשם, משכך עתרה לקבלו.
ב"כ המשיבה עתרה לדחיית טענות המבקש על הסף.
לדבריה ב"כ המשיבה, רישומו הפלילי של העד אינו רלוונטי היות שעדותו אינה עדות בדבר עצם ביצוע המעשים , אלא שמע הן מהמתלוננת והן מאמה אמירות אודות העבירות המיוחסות לנאשם, לטענתה אין ברישומו הפלילי של העד כל רלוונטיות.
אשר לתמלול עדותו של בנה של המתלוננת, הדגישה ב"כ המשיבה כי התמלול המלא הועבר לידי המבקשת וכי אין בידה תמלול נוסף.
אשר לתמלול, לטענת ב"כ המשיבה המדובר בתשאול אשר הוסרט ואשר תועד בכתב, לטענת המשיבה הן התשאול והן התיעוד הועברו לידי ב"כ המבקש ומשכך לא קיימת פגיעה בהגנתו של המבקש ויתרה מזו לא קיימת הצדקה לתמלול הסרטון.

דיון ומסקנות:

סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי קובע:
"(א) הוגש כתב אישום בפשע או בעוון, רשאים הנאשם וסניגורו, וכן אדם שהסניגור הסמיכו לכך, או, בהסכמת התובע, אדם שהנאשם הסמיכו לכך, לעיין בכל זמן סביר בחומר החקירה וכן ברשימת כל החומר שנאסף או נרשם בידי הרשות החוקרת, והנוגע לאישום שבידי התובע ולהעתיקו.
(ב) נאשם רשאי לבקש, מבית המשפט שאליו הוגש כתב האישום, להורות לתבוע להתיר לו לעיין בחומר שהוא, לטענתו, חומר חקירה ולא הועמד לעיונו."
נקבע בפסיקה כי בבקשה לפי סעיף 74 יש להפעיל את מבחן הרלוונטיות בנוגע למסמכים הנדרשים (בש"פ 8252/13 מדינת ישראל נ' שיינר). לצורך ההכרעה בבקשה יש לקבוע אם המסמכים המבוקשים בבקשה זו, הם בבחינת חומר חקירה רלוונטי. כבר נקבע כי: "חובת מסירת החומר לעיון הנאשם או סניגורו חלה על חומר חקירה 'הנוגע לאישום', לשון אחר מדובר בחומר רלוונטי לאישום" (בג"ץ 620/02 התובע הצבאי הראשי נ' בית הדין הצבאי לערעורים). עוד נקבע הסייג לפיו "בית המשפט לא יתיר 'מסע דיג' בלתי ממוקד אחר חומר, מתוך תקווה ספקולטיבית של ההגנה שמא יימצא באותו חומר סיוע לנאשם".
חומר חקירה", במובנו של סעיף 74 לחוק סדר הדין הפלילי...".
כבר נקבע בפסיקה כי לא בכל מצב תהיה חייבת המאשימה להעביר לידי ההגנה תמלול סרטונים ושיחות וראו את דעת של כבוד סגן הנשיאה (בדימוס) השופט א' רובנשטיין ב בש"פ 5881/15 מדינת ישראל נ' רונאל פישר (נבו 15.12.2015) :‏ "אין חולק, כי קלטות החקירה מהוות חלק מחומר החקירה וכי הועבר למשיבים פירוט החומר שבידי העוררת. השאלה הניצבת לפתחנו היא האם נדרשת המדינה לתמלל את הקלטות שנמסרו ולשאת בהוצאות תמלולן. בבואנו לדון בשאלה זו ניצבת לנגד עינינו זכות היסוד של הנאשם למשפט הוגן ואפשרותו להתגונן. אכן, כדי להגשים תכלית זו יש להעמיד לרשות הנאשם תנאים הולמים להעתקת חומר החקירה, אולם אין משמעות הדבר כי על התביעה לתמלל את כלל חומר החקירה, לרבות זה שאין בכוונתה להגיש לבית המשפט, או לשאת בהוצאות אלה. ככלל על הנאשם לשאת בהוצאות התמלול של החקירות שבהן הוא מעוניין, ואולם לבית המשפט שיקול דעת לקבוע אחרת במקרים מסוימים... אין חולק-ככל שהעוררת תבחר לכלול בראיותיה מוצג תביעה בתיעוד חזותי או קולי, יתומלל חומר זה ועותק מן התמלול יימסר לידי הנאשם מבעוד מועד לצורך העתקתו. הסדר זה מתבקש מטעמי יעילות ושכל ישר; ככל שהמדינה תימללה חומר חקירה לצרכיה, אין טעם והצדקה שהנאשם יידרש לתמללו בשנית. המדינה אינה חולקת על כך, ואנו קובעים זאת כחלק מהכרעתנו ".

מן הכלל אל הפרט

רישום פלילי של העד- נקבע זה מכבר בפסיקה שיש לאפשר עיון בגיליון רישום פלילי של עד, אשר על בית המשפט לבחון את הקשר בין המהימנות לבין טיב הרישום הפלילי וסוג העב ירות המופיעות בגיליונו; חלוף הזמן מעת ההרשעה; הקשר בין האישום שלגביו אמור העד להעיד לבין הרשעותיו הקודמות; הפוטנציאל הראייתי הגלום מעדותו; מידת מעורבותו באירוע נשוא כתב האישום- ר' לעניין זה בש"פ 5881/06 שלמה בניזרי נגד מדינת ישראל, פ"ד סב(1) 684, ר' ב"ש (מחוזי חי) 4013/06 מדינת ישראל נ' לייב אברמוביץ (11.1.07) ,וכן ת"פ (מחוזי י-ם) 44333-09-12 מדינת ישראל נ' יעקב גראד (נבו 07.10.2014).
לצורך בחינת יישומם של הקריטריונים לעיל, אני מורה למאשימה להעביר לעיוני במעטפה סגורה את גיליון הרישום הפלילי של העד בטרם אכריע בסוגיה .
על המשיבה להעביר גיליון המרשם הפלילי למזכירות בית המשפט כאמור בתוך 7 ימים מהיום. ת.פ. לפני לאותו מועד.
תמלול חקירת בנה של המתלוננת- משהעבירה המשיבה את התמלול אשר יש בידה, אין צורך בהחלטה אופרטיבית בנידון.
תמלול עדותה של המתלוננת- ככלל אין חובה על ה מאשימה לתמלל את חומרי החקירה, ומשכך אין אני מוצא מקום להורות לה לעשות כן בעת הזו . עם זאת, ככל שת בקש המאשימה להגיש סרטון זה לבית המשפט במהלך דיוני ההוכחות , תעשה כן בצירוף תמלול.
המזכירות תעביר ההחלטה לידי ב"כ הצדדים.

ניתנה היום, ו' חשוון תשפ"ב, 12 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ניר ביטון
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: