ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד סנדר נגד המוסד לביטוח לאומי :

09 אוקטובר 2021
לפני: כבוד השופטת יפית מזרחי-לוי
נציג ציבור (מעסיקים) מר דניאל הרפז

התובע
1. דוד סנדר
ע"י ב"כ: עו"ד צחי פרום
-
הנתבע
1. המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד שירה צמיר

החלטה

לפנינו תביעה להכרה במחלת התובע בברכיו כפגיעה בעבודה לפי הלכת המיקרוטראומה. השאלה העומדת לפנינו להכרעה בשלב זה היא אם הועמדה תשתית עובדתית מספקת כדי למנות מומחה.
רקע
התובע יליד 1952; עבד משנת 1976-1995 בחקלאות; משנת 1994-2013 עבד כאיש אחזקת מים במושב גן חיים, ומשנת 2013 עד מועד הגשת התביעה הפחית את היקף עבודתו שם למשרה חלקית; משנת 1995-2006 עבד בנוסף כאיש אחזקה בבניין; משנת 2006 עבד כאיש אחזקת מים בנוסף גם במושב גבעת חיים.
ביום 2.10.18 הגיש התובע טופס תביעה לדמי פגיעה למוסד לביטוח לאומי (המוסד) בגין טענה לפגיעה בברכיו נוכח אופי עבודתו לפי הלכת המיקרוטראומה.
ביום 14.3.19 תביעתו נדחתה על ידי המוסד.
טענות הצדדים
התובע טען כי בעבודותיו השונות הוא נדרש לעבוד בכריעה על ברכיו, תוך שהוא נע, קם ויורד חזרה לכריעה פעמים רבות.
כך, בשנים 1976-1995 במסגרת עבודתו כחלקאי, הוא עבד על ברכיו בהשקיה, בהנחת צנרת, חפירות, גזימת פרחים וכיסוי ניילוני חממות והצמדתם למרזב;
משנת 1994 ועד מועד פתיחת ההליך עובד כאיש מים, אחראי על בארות ומערכות מים, החלפה ואחזקה של מדי מים, לרבות תיקון פיצוצים בצנרת; משנת 2013 הוכנסה למושב מערכת ממוחשבת למים והוא עבר לעבוד בהיקף חלקי. במסגרת עבודתו זו, הוא טען, נדרש לכרוע על ברכיו כדי להחליף את מדי המים וכדי לתקן את הפיצוצים בנצרות;
משנת 1995-2006, נוסף לעבודתו כאיש מים, הוא עבד גם כאיש אחזקה בבניין, אחראי על תחזוקה ותיקונים. במסגרת עבודתו שם טיפס על סולמות, על מגדלי קירור ועבד בשטחים ציבוריים. עבודתו כללה, הוא טען, נשיאת משאות כבדים ועליה של מדרגות רבות. יצוין כי התובע הבהיר שהוא לא טוען להתקיימות תשתית למיקרוטראומה במסגרת עבודה זו (עמ' 5, ש' 31 לפרוטוקול).
משנת 2006 ועד מועד הגשת התביעה עבד התובע במשרה מלאה, נוסף לעבודתו כאיש מים במושב, גם כמרכז משק ואחראי על המים במושב נוסף. עבודה דומה לעבודתו כאיש מים ( כריעת ברכיים). משנת 2015 הוכנס למושב מערכת מים והיקף עבודתו ירד ל-5.5 שעות ביום.
כתוצאה מאופי עבודתו, טען התובע, התפתחה אצלו תחלואה בברכיים – "כתוצאה מהעבודות כמפורט לעיל שביצע התובע במהלך 36 השנים בהן נאלץ התובע לעבוד כאשר הוא כורע על ברכיו, נגרם לו נזק חמור וקשה בברכיים. ויודגש, התובע אני עובד ויושב על ברכיו בכריעה במצב סטטי ללא תזוזה. אופי העבודה דורש להזיז את הברכיים כל הזמן. לקום ולחזור לכריעה במשך פעמים רבות, דבר שיוצא לחץ על הברכיים".
המוסד טען מנגד כי לא הונחה תשתית לפגיעה על פי הלכת המיקרוטראומה משום שלא הוכח אופי עבודותיו השונות, התובע עבד בעבודות מגוונות, ולא הוכח שהתחלואה לא נגרמה על רקע גורמים טבעיים.
התשתית הנורמטיבית
לפי הפסיקה, על מנת להוכיח תשתית לכאורית למיקרוטראומה יש צורך בהוכחת תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות, זהות במהותן, ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר בגוף; על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק כאשר תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדורה. לעניין זה ניתן לבודד פעולות אלו ממכלול הפעולות המבוצעות במהלך יום העבודה, אך יש לאבחן בין פעילות חוזרת הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה. דהיינו, תנועות מגוונות החוזרות על עצמן המבוצעות על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות. עם זאת, במקרה של עבודה מגוונת בה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק זמן משמעותי, עשויה להתקיים תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה (ר' עב"ל (ארצי) 46178-03-14 פלונית - המוסד לבטוח לאומי ((2017); עבל (ארצי) 40494-06-17 נטלה אוצרי נ' המוסד לביטוח לאומי (26.11.2017)).
מן הכלל אל הפרט
התובע הגיש תצהירים משלושה חברי מושב (מיכה זילברמן; חיליק רז; ומלכיאל נפתלי) שהעידו כי הוא עבד עד 1995 בחקלאות פרחים, עבודה שכללה כריעה על הברכיים, וכי לאחר מכן עבד כאיש מים, עבודה שגם כללה כריעה על הברכיים. בתצהירים לא פורט אילו פעולות ספציפיות נעשו בכריעה, משך הזמן והתדירות.
תקופת עבודתו של התובע כחקלאי
כאמור, התובע עבד משנת 1976-1995 בחקלאות. על פי כתב התביעה, הוא "גידל תפוחי אדמה, בוטנים, פרדסים, מטעים, פרחים לייצוא (גיבסנית, ציפורן ננסית וכד') וכן עבד בגידול עופות בלולים". כבר בכתב התביעה מיקד התובע את התשתית למיקרוטראומה בעבודות הבאות – "בהשקייה, בהנחת הצנרת, בחפירות ובגזימה של הפרחים... כמו כן עבד על הברכיים במסגרת כיסויי ניילונים של החממה והצמדתם למרזב". אם כן, מכתב התביעה אנו למדים שעבודתו של התובע כחקלאי הייתה מגוונת ורק חלק מהמשימות שביצע היו ברוכות בעבודה על הברכיים. כך בכתב התביעה וגם בתצהירו.
בחקירתו הנגדית שינה התובע את גרסתו והעיד כי כשהחל לעבוד עם פרחים הפסיק לגדל תפוחי אדמה, אך המשיך לגדל פרדסים, מטעים ולטפל בלול. עם השנים גידול הפרדסים נהיה העיקר, אך במקביל לגידול הפרחים היה לתובע גם לול. בשיא היו לו 5 דונמים (בשנות ה-80) ולאחר מכן בין 1-3 דונמים (עמ' 7 ש' 31-36 לפרוטוקול).
בעבודת הפרחים הוא בנה ותחזק את החממות. הוא דישן – "אני הולך עם שק ששוקל 50 קילו, שופך קצת וממשיך" (עמ' 8, ש' 11 לפרוטוקול). הוא שתל פעמיים בשנה וגוזם פעמיים או שלוש (שם, ש' 15).
עיקר עבודתו, הוא העיד, הייתה קטיפת הפרחים. הקטיף הוא יום יומי – אני קוטף בגובה האדמה, מתכופף עם הגב, מכופף את הברכיים מעל ומושיט את הידיים וקוטף. הייתי קוטף 5,000 פרחים ביום. בימים לחוצים גם 10 שעות, יותר מהעובדים שלי (עמ' 8, ש' 20-23 לפרוטוקול); פרט לכך הוא עמד על ברכיו גם לצורך קיטום הפרחים (שם, ש' 29-30). יצוין כי בתצהירו העיד התובע שהיו לו בין 2,000 ל-3,000 פרחים וכי הוא עבד במשך 10 חודשים בשנים כ-4-5 ליום. התובע הוסיף בחקירתו הנגדית את הפרטים שיחזקו את תביעתו.
פעולת הגזימה ארכה יום לרבע דונם ו-4 שעות לרבע דונם ביחד עם פועל נוסף. בהקשר זה נציין שאם לתובע היה בממוצע כ-3 דונם, לקחת לו לכול היותר 12 ימים בשנה לגזום אותם כשהוא לבד, וביחד עם עובד נוסף, 6 ימים בשנה. יצוין כי בתצהירו העיד התובע שהגיזום נעשה שלוש פעמים בשנה, שבוע כל פעם. היינו 21 ימים. טענה זו נסמכת על ההנחה שלתובע היו 5 דונמים – הנחה שנסתרה בחקירתו הנגדית. כן, היא לא מביאה בחשבון זמנים בהם התובע נעזר בעובד נוסף.
אולם הוא גם עסק במיון הפרחים, איסופם, טיפול בחומרים, הכנסה והוצאה מקירור, אריזה, הכנתם למשלוח, לעיתים גם שינוע, חפירה כהכנה לשתילה, ערוגות, השקיה, סימון הקרקע (ר' עמ' 8, ש' 28 – עמ' 9 ש' 11 לפרוטוקול). חוץ מזה התובע היה שותל. כל חצי דונם נשתל פעם בשנה.
התובע הוסיף והעיד שכחקלאי הוא בדרך כלל עבד עם אחרים. לעיתים פועלים לעיתים משפחה. בדרך כלל עובד אחד עזר לו (עמ' 8, ש' 1-7 לפרוטוקול).
בהתייחס לכלל הפעולות השונות שביצע התובע כחקלאי ומשך הזמן המקסימלי שהוא עבד דווקא על ברכיו, גם לפי עדותו, אנו סבורים שהונחה תשתית לעבודות הקיטוף בלבד. משך זמן עבודת הגיזום על הברכיים היה קצר יחסית. התובע עבד בעבודות מגוונות. פרט לכך, מחקירתם של עדי התובע עולה שאף עבודת הקיטוף והקיטום לא התבצעה כולה על הברכיים. כך למשל, מר זילברמן העיד שעבודת הקטיף הייתה "בכיפוף קדימה עם הגב או בכיפוף הצידה ועם הברכיים. יכול להיות כיפוף עמוק של הברכיים ויכול להיות בעבודות מסוימות עם ברך אחת על הרצפה כדי לא להכביד על הגב... בעיקר גיזום וקיטום. שתילה גם... שני סוגי עבוד, אחד להתכופף ולקטוף והשני זה עם הברך על הקרקע כדי לגזום. משנים תנוחה. ראיתי שהוא כורע וגוזם ושהוא מתכופף. התובע כל הזמן יורד לקרקע ואח"כ עולה ועובר לצמח הבא. מתרומם נח קצת ועובר לצמח הבא. התנועה של להתכופף ולקום היא חוזרת על עצמה" (עמ' 9, ש' 33 – עמ' 10 ש' 11 לפרוטוקול). אם כן, אף מר זילברמן העיד שהתובע ביצע את עבודות הקטיף, גיזום וקיטום, בתנוחות שונות, לעיתים על הברכיים לעיתים לא, כשעיקר החזרתיות הייתה בתנועת ההתכופפות והקימה מצמח לצמח. מר זילברמן נתן פחות דגש לעבודה על הברכיים כפוטנציאל הפגיעה. עם זאת, עדות התובע שהוא עבד כ-4-5 שעות בקיטוף לא נסתרה.
לפיכך, הונחה תשתית ראייתית לכך שהתובע עבד בשנים 1976-1995 כ-4-5 שעות על ברכיו לצורך קיטוף פרחים. עבודה זו נעשתה כך שהתובע כרע על ברכיו לקטוף מקטע מסוים בפרחים. קם, עבר למקטע הבא, כרע שוב על ברכיו כדי לקטוף את הפרחים וחוזר חלילה.

תקופת עבודתו של התובע כאיש מים
לפי כתב התביעה, כאיש מים הוא עבד על ברכיו כאשר נדרש להחליף את מדי המים – "החלפת מים דורשת כריעה על הברכיים"; כאשר תיקן פיצוצים בצנרת, לרבות כאשר חפר עם את כדי למצוא את הפיצוצים "ונעזר ברגל ימין לצורך דחיסה של האת ולחיצה עם הרגל על את החפירה"; וכן כאשר הוא נדרש לתקן צינורות ולהחליף ברזים – "התובע כורע על הברכיים לצורך תיקון צינורות והחלפת ברזים".
ראשית, אשר לעבודות החפירה, יש לשים לב שאין בעבודה עם את החפירה תנועת כריעה על הברכיים. כך לפי כתב התביעה.
אשר ליתר העבודות – התובע העיד שהוא נדרש להחליף צנרת במדי המים כ-100 פעמים בשנה בכול אחד מהמושבים. חצי מהצינורות לקח 10 דקות להחליף והחצי השני עד חצי שעה (עמ' 6, ש' 32-35 לפרוטוקול). יוצא אם כן לפי עדות זו שלכל היותר עבד התובע כ-67 שעות בשנה להחליף הצינורות לכל היותר. וזאת יש להוסיף, קצב החלפת הצינורות עליו דיבר התובע הוא עד שנת 2005. משנת 2005 החליפו את מדי המים לשליטה מרחוק ולא היה צורך עוד בעבודה זו.
ביחס לתקופת עבודתו של התובע לא מצאנו כי הונחה תשתית מספקת למיקרוטראומה. ראשית יצוין כי התובע שינה בחקירתו הנגדית באופן מהותי את גרסתו. חלף הטענה שהוא נדרש לעבודה על הברכיים, התובע העיד שכאשר נדרש לעבוד בכיפוף, הוא עבד על ברך אחת. בעיקר על ברך שמאל, כיוון שהוא ימני ברגליים (עמ' 7 ש' 3-4 לפרוטוקול). וכאשר הוא כרע על ברכו להחליף את מד המים, העיד התובע, הוא לא זז תוך כדי כריעה (כפי שטען בתביעה) אלא – "אני עומד עליה קבוע" (עמ' 7, ש' 7 לפרוטוקול). סך הכול התובע עבד פרק זמן קצר יחסית בהחלפות מדי המים ובנסיבות האמורות, לא הוכח קיומן של תנועות חוזרות ונשנות לאורך זמן בהחלפת הצנרת.
לבסוף נותרה טענת התובע לעבודה על הברכיים בעבודות תיקון הצנרת. המוסד לא סתר את טענות התובע שהוא נדרש לכרוע על ברכיו כדי לתקן בעיות בצנרת. אולם, התובע לא פירט בתצהירו את מספר הפעמים שהוא לתקן צנרות ביום, משך הזמן שלוקח לו לתקן את הצנרת ומשך הזמן שהוא כורע על ברכיו כאשר הוא מתקן את הצנרת. אמנם, בחקירתו הנגדית העיד התובע שהוא מקבל כ-6-8 פניות ביום על בעיות בצנרת (עמ' 7, ש' 27 לפרוטוקול) אך התובע לא פירט שוב כמה זמן לוקח לו לתקן את הצנרת ומתוך זה כמה זה הוא כורע על ברכיו. פרט לכך, עדות התובע נסתרה בזו של העד מטעמו – מר נפתלי – לפיה – על כמות התקלות בצנרות – "אין לי שליטה במערכות המים. לא כול יום. יכול להיות שאפילו שבוע עובר בלי פיצוץ". וכאשר אין תקלות, נשאל מר נפתלי, מה עושה התובע? "לא עובד. זה תשאלי את אשתו" (עמ' 5, ש' 10-13 לפרוטוקול). פרט לכך עוד עלה מהחקירות שלא כול תיקוני הצנרות היו על הברכיים, לעיתים התובע שכב (עמ' 7 ש' 19 לפרוטוקול), לעיתים יושב (שם, ש' 22 לפרוטוקול) ולעיתים, כשמדובר היה בתקלה גדולה, הוא נעזר בחברה חיצונית (עמ' 4, ש' 23 לפרוטוקול). כן יש לזכור שעד שנת 2005 עבד התובע כאיש מים בחצי משרה בלבד, שכן הוא עבד במקביל גם כאיש אחזקה בבניין.

סוף דבר
הונחה תשתית ראייתית לכך שהתובע עבד בשנים 1976-1995 כ-4 שעות על ברכיו לצורך קיטוף פרחים. עבודה זו נעשתה כך שהתובע כרע על ברכיו לקטוף מקטע מסוים בפרחים. קם, עבר למקטע הבא, כרע שוב על ברכיו כדי לקטוף את הפרחים וחוזר חלילה.
החלטה על מינוי מומחה תצא בנפרד.
ניתן היום, ג' חשוון תשפ"ב, (09 אוקטובר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

מר דניאל הרפז
נ.צ. מעסיקים

כבוד השופטת יפית מזרחי-לוי
אב"ד


מעורבים
תובע: דוד סנדר
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: