ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ספיר סבאון נגד כ.נ. מחסני השוק בע"מ :


בפני כבוד ה שופטת הדס שכטר ישראלי

המבקשת

ספיר סבאון

נגד

המשיבה
כ.נ. מחסני השוק בע"מ

פסק דין

בפני בקשה מוסכמת להסתלקות מתוגמלת מבקשה לאישור תובענה ייצוגית.

בקשת האישור

המבקשת הגיש ה בקשה לאישור תובענה ייצוגית בה טענה כי המשיבה יוצרת מצג שווא כלפי לקוחותיה בעודה מוכרת תחליף גבינה תוצרת גולדן כגבינה (להלן: "המוצר").
על פי הנטען בבקשת האישור, המשיבה מטעה את צרכניה בשני אופנים:

השילוט על המדפים: לטענת המבקש ת המוצר, שהוא תחליף גבינה, ניצב ליד מוצרי גבינה אחרים, כך ש השילוט הסמוך עלול להטעות את הצרכנים שכן בסמוך למוצר ניצב שילוט עם המילים "גבינה מגורדת 500 גרם Golden".

הפרסום באתר המקוון של המשיבה: המוצר משווק תחת הק טגוריה "גבינות צהובות ומותכות ", בעוד שמדובר, כאמור, בתחליף גבינה והצרכן עלול לטעות ולחשוב כי עניין לו במוצר גבינה.

במסגרת הבקשה עתרה המבקשת, בין היתר, למתן צו עשה, אשר יורה למשיבה לפעול בהתאם לתקנות בריאות העם (רמת איכות (סטנדרט) של מוצרי מזון ), 1953 (להלן: "תקנות איכות המזון").
עילות הבקשה הן הטעיה ותרמי ת מכוח סעיף 2(1) לתקנות איכות המזון; תקן ישראלי רשמי מיוחד 1743 בעניין גבינות קשות למחצה; סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, התשמ"א- 1981; הפרת חובה חקוקה לפי סעיפים 35 ו-63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש]; סעיף 1 לחוק עשיית עושר ול א במשפט, התשל"ט- 1979; הפרת סעיף 11 לחוק המכר, התשכ"ח- 1968; ופגיעה באוטונומיה כפי שהוכרה בפסיקת בית המשפט העליון.

הקבוצה שבשמה התבקש לנהל את התובענה היא "כלל המבקרים בסניפיה של המשיבה ו/או באתר האינטרנט של המשיבה, אשר נחשפו לשילוט בסניפי המשיבה בהם מתוארים מוצרים, באופן המנוגד לדין, כגבינה" (סעיף ב. בעמ' 3 מהבקשה לאישור).

כן התבקש להגדיר כתת קבוצה "כל אדם אשר רכש בסניפיה של המשיבה ו/או באתר האינטרנט שלה מוצרים המתוארים, באופן המנוגד לדין, כגבינה".

בהתאם לאמור, התבקשו הסעדים כדלקמן:

(1) צו עשה המורה למשיבה להסיר ממדפיה את כל המוצרים המטעים, לחלופין, השילוט המטעה; (2) צו עשה המורה למשיבה לפרסם כי המוצר הנמכר אינו גבינה ואין לראותו כזה; (3) צו מניעה המורה למשיבה להימנע מהמשך מכירתם בעתיד של מוצרים באופן מטעה; (4) צו עשה המורה למשיבה לגלות בתצהיר את כל המוצרים שנמכרו על ידה ב-7 השנים האחרונות, תוך תיאור שגוי ומטעה (כלשון המבקשת), ובפרט, מוצרים הנחזים להיות גבינה; (5) צו עשה המורה למשיבה לגלות בתצהיר מיהו האחראי על שילוט בסניפיה ומיהו הגורם אש הנחה אותו לסווג מוצרים אלה כגבינה; (6) צו עשה המורה למשיבה לגלות בתצהיר מיהו האחראי על אתר האינטרנט של המשיבה ומיהו הגורם אשר הנחה אותו לסווג את המוצר כ"גבינה"; (7) פיצוי כספי לחברי הקבוצה בגין הנזקים הממוניים והלא ממוניים. סכום הפיצוי הועמד על 2,171,150 ₪.

בקשת ההסתלקות

בתאריך 06/09/21, ועוד טרם הוגשה תשובת המשיבה לבקשת האישור, הוגשה בקשה מוסכמת זו להסתלקות מהבקשה לאישור תובענה ייצוגית (להלן: "בקשת ההסתלקות").

לבקשה צורפו תצהיר המבקש ובא כוחו לפיהם לא קיבלו ולא הובטחה למי מהם טובת הנאה מהמשיבה או מכל גורם אחר בקשר להסתלקות.

כעולה מבקשת ההסתלקות, מיד עם קבלת בקשת האישור, תיקנה המשיבה את הדרוש תיקון הן בסניפיה והן באתר האינטרנט המקוון.

המשיבה הבהירה והוכיחה למבקשת , כך על פי האמור בבקשת ההסתלקות, כי היא מתדרכת את עובדיה בקפידה, הן בכתב והן בעל פה, בכל הקשור לאופן הדפסת והצבת השילוט בסניפים ככלל, ובכל הקשור לתחליפי גבינה , בפרט.

נטען, כי ייתכן שה הפרה נגרמה בשל טעות שבתום לב של אחד מעובדי המשיבה, בתקופה עמוסה בשל משבר הקורונה ועקב מחסור בכוח אדם.

מכל מקום, כך צוין בבקשת ה הסתלקות, אין מדובר במדיניות מכוונת של המשיבה.

נוכח האמור, הסכימו הצדדים לסיים את הליכי בקשת האישור בדרך של הגשת הבקשה המשותפת והמוסכמת להסתלקות, וזאת בכפוף להתחייבות המשיבה לרענן נהליה בכל הקשור להדפסת והצבת שילוט מוצרי הגבינה שנמכרים על ידה באופן שיעמוד בקנה אחד עם הכתוב על גבי מוצרים אלו לרבות בכל הקשור לטיבם וסוגם.

לאור כך, סבורה המבקשת, כי אין עוד טעם או הצדקה בהמשך ניהול ההליך נגד המשיבה, שכן, בפעולותיה של המשיבה , אשר בוצעו נוכח נקיטת ההליך דנן, נעשה שירות טוב ומועיל לחברי הקבוצה ולציבור בכללותו בכל הקשור לעניין מושא בקשת האישור וזאת מבלי להידרש להליך משפטי ארוך ומסורבל ותוך חיסכון בזמן ובמשאבים שיפוטיים.

בהתאם לכך, הצדדים עותרים לאשר תשלום גמול למבקשת בסך של 4,000 ₪ כולל מע"מ ושכר טרחה לב"כ המבקשת בסך של 29,000 ₪ בתוספת מע"מ .

בנוסף לאמור, הוסכם בין הצדדים כי המשיבה תשפה את המבקשת בגין האגרה ששולמה על ידה, בסך של 3,024 ₪. כמו כן, עתרו הצדדים למתן פטור מתשלום יתרת אגרה.

דיון והכרעה

על פי סעיף 16(א) לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו- 2006 (להלן: "החוק") הסתלקות מבקשה לאישור תובענה ייצוגית טעונה את אישורו של בית המשפט.

סעיף 16(ד)(1) קובע, כי גם כאשר אישר בית המשפט בקשה להסתלקות, הוא רשאי לקבוע, כי ניתן להגיש בקשה למינוי תובע כמייצג או בא כוח מייצג אחרים, ולהורות על פרסום או אי פרסום הודעה על כך בהתאם להוראות תקנה 11(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות, התשע"ה- 2010.

לאחר עיון בבקשת האישור ובבקשת ההסתלקות, אני קובעת כי אין תועלת ממשית בהמשך ניהול ההליך כנגד המשיבה, ושיש מקום לאשר למבקשת להסתלק מהבקשה.

כפועל יוצא מהאמור ומהנתונים שהוצגו, לא מצאתי להורות על איתור תובע מייצג או בא כוח מייצג חלופיים, אף לא על פרסום הודעה בדבר הסתלקות.

על פי המתואר בבקשת ההסתלקות, המשיבה הפסיקה את הפעילות המפרה לכאורה.

למותר לציין, כי הסתלקות אינה יוצרת מעשה בי- דין כלפי כלל חברי הקבוצה , ובשים לב לאופי הנזק ולאינטרס הציבור בניצול יעיל של משאבי השיפוט, דומה שהאינטרס הציבורי יצ א נשכר אם התובענה לא תתברר במסגרת הליך משפטי.

ככלל, בית המשפט לא יפסוק גמול לתובע המייצג ושכר טרחה לבא כוחו משאושרה בקשת הסתלקות.

לכלל זה ישנם חריגים והשאלה העיקרית שיש לבחון בתוך כך היא ה אם יש מקום לאשר טובת הנאה בדמות גמול ושכר טרחה כפי שהמליצו הצדדים בבקשתם המוסכמת .

סעיף 16(א) לחוק מורה לבחון עמידה ב שני תנאים במסגרת בחינת הבקשה :

במקרה שבקשת ההסתלקות הוגשה לפני אישור התובענה הייצוגית (כמו במקרה דנן) אם התביעה גילתה עילת תביעה;
אם בקשת האישור הביאה תועלת ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה (ראה ע"א 8114/14 מרקיט שירותי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ, פסקאות 31-26 (מיום 05/08/2018)) (להלן: "עניין מרקיט ").

בנוסף לשני תנאים אלו, יש לבחון את אינטרס הציבור בכללותו בשים לב לתכליותיו של הליך התובענה הייצוגית (ראו : ת"צ 27976-07-19 ליובוב ספקטור נ' אל כל סחר אלקטרוני בע"מ (מיום 13 /04/2020); ת"צ 48665-07-19 טלי אלנקרי מנשה נ' חניוני אשמורת בע"מ (מיום 21 /09/2021).

אשר לתנאי הראשון, עילה לכאורה: מבלי לקבוע מסמרות, דומה שבקשת האישור אכן מגלה עילה לכאורה. כאן המקום להזכיר כי בשנים האחרונות חל ריכוך בדרישה זו . בהינתן שהיו הפרות של הדין אשר תוקנו על ידי המשיבה, די בכך כדי לקבוע שתנאי זה מתקיים ברמה הנדרשת לצורך בקשת הסתלקות מתוגמלת.

שיקול זה מטה את הכף לאשר הסתלקות מתוגמלת, אם כי, וכפי שיובהר בהמשך, מצאתי להפחית את סכום הגמול שהומלץ על ידי הצדדים.

אשר לשיקול השני, תועלת לחברי הקבוצה: בהינתן שהמשיבה תיקנה באופן מידי את ההפרה הלכאורית והתחייבה להמשיך לעשות כן בעתיד, דומה שהבקשה הביאה תועלת מסוימת לציבור. יש להקנות משקל לעובדה, כי יש בבקשת ההסתלקות כדי לתרום לצרכנים העתידיים של המשיבה.

עם זאת, עיון בהתחייבות שנכללות בבקשת ההסתלקות מעלה שאלו בעיקרו של דבר חיובי השתדלות לקיים את הוראות החוק.

בעניין מרקיט נקבע כי התחייבות לקיום הוראות חוק בעתיד אין בה כשלעצמה כדי לעמוד בתנאי של תועלת רלוונטית וממשית (עניין מרקיט, פס' 25; ראו גם ת"צ 52088-04-19 דלה נ' דור אלון ניהול מתמחים קמעונאים בע"מ, פס' 24 ( מיום 14 /06/2020)).

לאור האמור, אני מוצאת לנכון להפחית את סכום הגמול שהומלץ על ידי הצדדים ולהעמידו על סך של 2,000 ₪ (כולל מע"מ) ואת שכר הטרחה ל העמיד על סך של 8,500 ₪ (בתוספת מע"מ).

ויובהר, מצאתי לנכון להפחית מסכום הגמול שהומלץ על ידי הצדדים בשים לב לאשר פורט לעיל וכן נוכח העובדה כי כאמור, מדובר בהשתדלות לקיים הוראות חוק וספק בעיניי אם עצם התחייבות לפעול בעתיד על פי חוק יכולה להיחשב כהטבה בנסיבות בהן מדובר בחובה המוטלת על פי הוראות הדין, מאליו.

בהקשר זה יפים דבריו של כבוד סגן הנשיא כבוב בת"צ 6794-03-19 מרגלית גבאי נ' אופיס 3000 בע"מ (מיום 03 /05/2021), בציינו כי:
"חרף נכונות הצדדים להגיע לפשרה סבורני כי אין בהתחייבויות המשיבה כאמור כדי להוות פיצוי או הטבה בעלת תועלת קונקרטית וממשית שיהיה בה כדי לשרת את חברי הקבוצה בעתיד. ראשית, פעולה על פי דין מתחייבת מכל אדם ונכונות המשיבה לנהוג כמתחייב בחוק ובתקנות אין בה משום הטבה".

אמנם הבקשה שבפניי היא בקשה לאישור הסתלקות, אך קביעותיו של כבוד סגן הנשיא בעניין מרגלית יפות אף בענייננו.

ויצוין, כי גם בחינת האינטרס הציבורי בקידום תכליות החוק , מט ה את הכף לאשר הסתלקות מתוגמלת בסכומים מתונים ומידתיים. הבקשה ערוכה כ נדרש. היא לא הוגשה בחופזה, ובסופו של יום היא תרמה ל יישום החוק וקידום תכליתו.

התוצאה

בקשת ההסתלקות מתקבלת.

בקשת האישור נמחקת. התביעה האישית של המבקשת נדחית. המשיבה תשלם למבקשת סך של 2,000 ש"ח כגמול מיוחד, וכן תשלם לבא כוח ה שכר טרחת עורך דין בסך של 8,500 ₪ (בתוספת מע"מ) .

האמור יבוצע תוך 30 יום מיום מתן פסק הדין שאם לא כן ייתווספו לו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל.

אשר לאגרה: נותר לדון בשאלה אם יש מקום לפטור מהחלק השני של האגרה. כידוע, בית המשפט רשאי לפטור את המבקש מהחלק השני של האגרה, כולה או חלקה, בהתקיים טעמים מיוחדים שיירשמו (תקנה 7א(4)(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז- )2007).

משהושקעו משאבי שיפוט בהליך, לא מצאתי מקום לסטות מן הכלל שלפיו אישור בקשת הסתלקות מוביל לחיוב במחצית השנייה של האגרה. לא נמצאו בבקשת ההסתלקות טעמים מיוחדים לפטור מהמחצית השנייה , ואף לא נטען כך.

עם זאת, אני רואה לנכון להיעתר לסעד החלופי במישור זה ולהורות למשיבה לשפות את המבקש ת בגין המחצית הראשונה, ולשאת במחצית השנייה (תקנה 7א(א)(4)(א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007).

המזכירות תמציא עותק מפסק הדין למנהל בתי המשפט וכן ליועץ המשפטי לממשלה באמצעות פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי).

ניתנה היום, ב' חשוון תשפ"ב, 08 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ספיר סבאון
נתבע: כ.נ. מחסני השוק בע"מ
שופט :
עורכי דין: