ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שאול מנחם נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: סגנית הנשיאה, השופטת אריאלה גילצר – כץ

התובע:
שאול מנחם
ע"י ב"כ: עו"ד לובה סמחוביץ'

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רועי הררי

החלטה

האם הפגיעה בכתפיו של דפס אשר עבד כ-30 שנה במחלקת הפצה של "ידיעות אחרונות" נגרמה לו עקב תנאי עבודתו – זוהי הסוגיה העומדת להכרעת ביה"ד.

העובדות:

התובע יליד 1964, עובד אקספדיציה בעיתון ידיעות אחרונות.

לטענת התובע, עבודתו כוללת פעולות חוזרות ונשנות של הרמת משאות כבדים, פריקת מטענים ומשטחים, ובעקבות פעולות אלו שהורמו על ידו מעל לגובה ראשו נפגע בתכפיו (להלן: "הפגיעה הנטענת").

ביום 22.12.16 הגיש התובע תביעה לתשלום דמי-פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה.

ביום 2.4.17 דחה הנתבע את התביעה.

בדיון הוכחות שהתנהל בבית הדין נשמעה עדותו של התובע. ביה"ד הציע לצדדים להגיע לתשתית מוסכמת.

הנתבע הסכים לתשתית העובדתית הבאה:

התובע יליד 1964, עובד כדפס בעיתון החל משנת 1987.
עד שנת 2000 עבד התובע 6 פעמים בשבוע. החל משנת 2000 עבד התובע 5 ימים בשבוע. יום עבודה נמשך בין 8 ל-10 שעות בממוצע.
התובע מסדר עיתונים בערימה על שולחנות ולאחר מכן מעמיס את חבילות העיתונים על עגלה. משקל החבילות נע בין 10-5 ק"ג.
התובע מעביר את חבילות העיתונים באמצעות העגלה ממקום למקום.
במהלך עבודתו מבצע התובע פעולות נוספות, כגון: תפעול מכונות שונות, השגחה תוך ישיבה על כיסא, איסוף עיתונים שהתפרקו מהרצפה, החלפת נייר במדפסת כ-3 פעמים במשמרת, החלפת חוט קשירה כפעם ביום.
עד תחילת שנות ה-90 עבד התובע עד שעתיים ביום כשידיו מורמות מעל גובה הכתפיים.
בתחילת שנות ה-90 הוכנסו מכונות דפוס חדישות אשר מתנהלות באופן אוטומטי וסופרות את העיתונים ללא מגע אדם בתהליך. המכונה הינה בגובה אדם וללא צורך בהרמת הכתפיים.

התובע הסכים אך ביקש להוסיף את התשתית הבאה תוך התחייסות לתשתית שהוצעה ע"י הנתבע:

לעניין סעיף ג' - התובע מסדר עיתונים על שולחנות (גובה השולחן מעל 1 מ') בערימה, כאשר מספר העיתונים נע בין 200-150 (התובע העיד כי העיתון הינו בהתאם למס' עמודים).
עד שנות 2000 כמות העיתונים נעה בין 5,000 – 10,000.

לעניין סעיף ד' - התובע מעמיס את העיתונים על עגלה וזאת לגובה של כ-2 מ'.

לעניין סעיף ה' - במהלך עבודתו מבצע התובע עבודות של החלפת נייר במדפסת כ-3 פעמים במשמרת, החלפת חוט קשירה כפעם ביום, איסוף עיתונים מהרצפה (שנפלו מהמכונה).

לעניין סעיפים ו'-ז' אינם מוסכמים. התובע עד היום נדרש לעבודה מעל גובה הכתפיים כפי שהעיד. לשאלת בית הדין בדבר משך זמן העבודה שלו מעל גובה התכפיים ענה התובע: שעה – שעתיים ביום.

אם כן, להכרעת ביה"ד נותרה השאלה לעניין כמות העיתונים וגובה העגלה שעליה העמיס התובע עיתונים , איסוף עיתונים מהרצפה, עמידתו של התובע על סולם, שינוי מתכונת עבודתו של התובע.

טענות הצדדים
טענות התובע:
התובע העיד כי סידור העיתונים היה תלוי בעובי העיתון ובזמנו זה יכול היה להגיע ל- 5,000 – 10,000 עיתונים וערימת העיתונים הגיעה מעל לכתפיים.

התובע העיד כי הוא פרק וסידר עיתונים בעגלות, הסידור נעשה מהרצפה עד לגובה 2 מטר באופן ידני במשך 5-4 שעות ברצף עם חבילות ששקלו 10 ק"ג ויותר.

התובע עבד על מכונות חיתוך שגובהן מעל 3 מטר במשך 4-3 פעמים בשבוע בין חצי שעה לשעתיים ולשם כך נדרש התובע לעמוד על סולם כשידיו מעל לגובה הכתף.

כחלק מתפקידו מבצע התובע גם עבודה של החלפת נייר במדפסת כ-3 פעמים במשמרת, החלפת חוט קשירה כפעם ביום ואיסוף נתונים.

התובע העיד כי הוא נדרש לעבוד מעל לגובה הכתפיים במשך שעה עד שעתיים ביום במשך פרקי זמן ממושכים.

התובע עותר למינוי מומחה לקביעת קשר סיבתי בין מצבו הרפואי לתנאי עבודתו.

טענות הנתבע:
הפער בכמות העיתונים עד שנת 2000 ולאחר שנת 2000 אינו הגיוני (5,000 – 10,000 ל- 200-150) אינו מבוסס על דברי התובע בעדותו ואין לו זכר בשאלות שמילא התובע או בשאלון למעסיק, בכתב התביעה או בתצהיר.

התובע לא טען בתצהירו כי העמיס עיתונים על עגלה בגובה 2 מטר ועובדה זו איננה מופיעה בשאלון שמילא התובע או בשאלון למעסיק ואף לא בתצהיר ולא בכתב התביעה. התובע כתב בתצהירו כי הפסיק לבצע פעולה זו בסוף שנות ה-90.

עבודה על סולם הופיעה לראשונה בתצהיר התובע ולאחר שקיבל ייעוץ משפטי אך המעסיק טען שעיקר העבודה הייתה בישיבה.

לא היה כל שינוי במתכונת העבודה לאורך תקופת עבודתו, בניגוד לעדותו בבית הדין.

על פי השאלון למעסיק, העבודה לה טען התובע לא הייתה קיימת בשנת 2017.

הנתבע עותר למינוי מומחה על בסיס הודעתו לביה"ד.

הכרעה

לאחר ששמעתי את עדות התובע, עיינתי במסמכים שהוגשו ובחנתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי התשתית העובדתית היא כפי שתובא להלן .

ברי כי במשך 30 שנה ועם השינויים שחלו במקום עבודתו של התובע, אופי עבודתו של התובע השתנה אף הוא , כפי שהעיד התובע בעצמו ועדותו הייתה מהימנה בעינינו וכמצויין בפרוטוקול הדיון :

"ש: איך זה עכשיו?
ת: אז הסברתי שבזמנו כל אחד היה מקבל 4 קווים היה מסדר את ה-24, מוריד אותו מסדר שמים על השולחן ואחרי זה מוריד לרצפה. כל אחד היה 3 או 4 קווים אז אופי העבודה השתנה אבל עדיין מסדרים עיתונים על השולחן כל מה שהיה עולה ב-overflow במכונה החדשה היינו מסדרים על השולחנות.
ש: ממתי זה השתנה? ממתי אין קווי חלוקה אלה?
ת: יש את הקווי חלוקה אבל העבודה זה לא כמו שאז היית מוריד את ה24 לרצפה ומרים אותו משנת 94' זה השתנה כי נכנס המחשוב שסופר את העיתונים, אבל העיתונים ב-overflow עולים ואז אתה מסדר את ה- overflow על השולחנות ולאחר מכן אתה סופר את זה. "
(עמ' 8 לפ' שורות 22-13)

"ת: לא יש מקום שמסדרים שם את העגלות בזמנו בשנות ה-90' שהייתי מעמיס משאיות אז לא היה "ליפטים" אז את כל החבילות המשאיות היו בגובה כזה הכל היינו זורקים למעלה או שהיה להם את ההגבהות האלה היינו זורקים את החבילות למעלה והיו 2 למעלה מסדרים את העיתונים על המשאית.
ש: אחרי שנות ה-90' לא היית עובד על העמסת המשאיות?
ת: לא.
ש: עד לשנות ה-90' כל העמסה הייתה ידנית?
ת: כן."
(עמ' 10 לפ' שורות 9-2)

"ש: מפנה לסעיף 5' בתצהיר השני בתצהיר המשלים. את מסדר חבילות על השולחן וכשאין מקום מוריד לרצפה.
ת: זה היה פעם כן.
ש: אז ממתי זה השתנה?
ת: באמצע שנות 90'."
(עמ' 13 לפ' שורות 29-25)

"ש: אם אתה הולך לאן שהוא עם העגלה אתה צריך להוציא דברים גם?
ת: אם אני מעמיס לתוך העגלה דברים, שהייתי עושה את זה בזמנו הייתי מעמיס את החבילות ויש מקום שהיינו פורקים את החבילות האלה ומסדרים את השורות שורות בגובה."
(עמ' 14 לפ' שורות 27-24)

משכך, אנו מקבלים את הסתייגות התובע בעניין זה (סעיפים 2 ו' – ז').

התובע העיד לעניין הפער בכמויות עד שנת 2000 ולאחריה:
"ש: טוב תסביר בבקשה בעצם כמה עיתונים יש שמה בתור על השולחן?
ת: תלוי בעובי של העיתון וכמה עמודים יש בעיתון זה יכול להיות, אם יש בעמוד 80 עמודים אז מסדר גובה של 150- 200 עיתונים תלוי אם זה 32 עמודים. הכל בהתאם לעמודים של העיתון.
ש: לאיזה גובה זה מגיע?
ת: היינו מסדרים גובה כזה, משהו כזה שיהיה לנו מקום.
ש: כמה זה במטר?
ת: זה יכל לעלות לנו ב-overflow בין 5,000 ל-10,000 עיתונים בזמנו. "
(עמ' 8 לפ' שורה 33 עד עמ' 9 שורה 7)

אולם לא ניתן הסבר להבדל הגדול בכמות בתקופות השונות . משכך, אנו מקבלים את את הסתייגותו של התובע לסעיף ג' בחלקה (ללא הכמות של 5,000 – 10,000 עיתונים).

התובע העמיס עיתונים על עגלה וד חף את העגלה עם העיתונים לעבר המשאית . התובע העיד בתצהירו כי בסוף שנות ה-90 ולאחר שקיבל קביעות לא נדרש עוד לסדר את העיתונים בחצר אלא רק בתוך המפעל. עובדה זו לא נסתרה.

נוכח עדותו הסדורה, הנני מקבלת את הסתייגותו של התובע לעניין סעיך 2 ד' למרות שלא הוצהר על עובדה זו ע"י התובע. הדעת נותנת כי גובה העגלה יחד עם העיתונים הגיעה לגובה של 2 מטר.

שוכנענו כי העבודה על גבי הסולם הייתה מידי פעם ולא קבועה. התובע כתב בתצהירו:
"יודגש כי במהלך עבודתי אני עובד על מכונת חיתוך. במהלך הדפסת העיתון שעובר חיתוך עלי לעמוד במשך שעות על סולם כשידיי מורמות מעל גובה הכתפיים וזאת על מנת למנוע מהעיתונים ליפול על המכונה." (ס' 9 לתצהיר התובע) אולם העיד התובע בהגינותו כי עמד בין חצי שעה לשעתיים כשידיו מורמות מעל לגובה כתפיו:

"ת: יש מכונת חיתוך שהעיתונים מגיעים על השרשרת, מהשרשרת נכנסים לתוך המכונת חתוך, אז אני עובד על סולם כדי שעיתונים לא יפלו לתוך המכונה ויעצרו לי את המכונה אז אני נאלץ לעבוד ככה בצורה כזאת לפעמים וזה תלוי בסוג ההדפסה תלוי בכמות העמודים אני נאלץ לעמוד לפעמים שעות כדי שלא ייפול לי עיתון לתוך המכונה כי הוא יכול לעצור לי את המכונה.
ש: מה גובה של המכונה?
ת: 3 מטר או יותר."
(עמ' 10 לפ' שורות 28-22)

"ש: וכמה שעות זה נמשך? ביום כזה שיש חיתוך?
ת: זה לפעמים 12 שעות יכול להמשך.
ש: כל המשמרת?
ת: כל המשמרת, המשמרת שלי לא תמיד 12 שעות תלוי בעבודה.
ש: מה משמרת שלך בדרך כלל?
ת: המשמרת שלי בעיתון היא 7 שעות אבל אנחנו עובדים מעבר לזה.
ש: ואז אם זה יוצא ביום החיתוך, אתה עומד 7 שעות עם הידיים מורמות?
ת: 7 שעות רצוף, לא.
ש: אז כמה בממוצע ביום של עבודה עם מכונת החיתוך?
ת: יכול להיות בין חצי שעה לשעתיים תלוי בסוג של העיתון, ..."
(עמ' 11 לפ' שורות 19-10)

טוען התובע כי עבודתו של התובע הייתה בישיבה ומסתמך על השאלון למעסיק אולם לא מצאנו כי הוגש ש אלון למעסיק אלא רק שאלון למבוטח ובוודאי שלא העיד איש מטעם המעסיק.

סוף דבר

משכך, תועבר למומחה התשתית העובדתית הבאה:

התובע יליד 1964, עובד כדפס בעיתון החל משנת 1987.
עד שנת 2000 עבד התובע 6 פעמים בשבוע. החל משנת 2000 עבד התובע 5 ימים בשבוע. יום עבודה נמשך בין 8 ל-10 שעות בממוצע.
התובע מסדר עיתונים על שולחנות (גובה השולחן מעל 1 מ') בערימה, כאשר מספר העיתונים נע בין 200-150 (התובע העיד כי העיתון הינו בהתאם למס' עמודים). משקל החבילות נע בין 10-5 ק"ג. לאחר מכן מעמיס את חבילות העיתונים על עגלה.
התובע מעביר את חבילות העיתונים באמצעות העגלה ממקום למקום. התובע מעמיס את העיתונים על עגלה וזאת לגובה של כ-2 מ'.
במהלך עבודתו מבצע התובע פעולות נוספות, כגון: תפעול מכונות שונות, איסוף עיתונים שהתפרקו (שנפלו מהמכונה) מהרצפה, החלפת נייר במדפסת כ-3 פעמים במשמרת, החלפת חוט קשירה כפעם ביום.
עד תחילת שנות ה-90 עבד התובע עד שעתיים ביום כשידיו מורמות מעל גובה הכתפיים. בתחילת שנות ה-90 הוכנסו מכונות דפוס חדישות אשר מתנהלות באופן אוטומטי וסופרות את העיתונים ללא מגע אדם בתהליך. המכונה הינה בגובה אדם. משנות ה-90 ועד היום התובע עובד מעל גובה הכתפיים בממוצע במשך למעלה משעה ביום.

החלטה על מינוי מומחה תשלח לצדדים.

ניתנה היום, ב' חשוון תשפ"ב, (08 אוקטובר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: שאול מנחם
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: