ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איריס אביזמר נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד הנשיא מירון שוורץ

התובעת:
איריס אביזמר
ע"י ב"כ: עו"ד אברהם סקוריק

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד אורנית פיכמן

החלטה

1. לפניי בקשה מטעם התובעת להפניית שאלות הבהרה לפרופ' אבינעם רכס, אשר מונה כמומחה מטעם בית הדין.

קודם שאתייחס לבקשה, אפרט את השתלשלות האירועים בהליך, עד כה.

2. עניינה של התביעה היא להכיר באירוע החלקה ונפילה מיום 2.3.17, שאירע לתובעת, כפגיעה בעבודה.

3. ביום 3.3.20 ניתנה החלטה, ולפיה בית הדין קבע בהחלטתו כי התובעת הוכיחה את גרסתה ביחס להתרחשות האירוע, ובהתאם נקבעו העובדות הבאות:
א. התובעת ילידת שנת 1967.
ב. התובעת עבדה במועד הרלוונטי כמורת בית ספר במקצועה.
ג. ביום 2.3.17 בערך בשעה 10 בבוקר, במהלך הפסקה בין שיעורי בית הספר, התובעת נכנסה לשירותי מורות, שם החליקה, נפלה ונפגעה בראש. כתוצאה מכך, איבדה את ההכרה לזמן קצר (להלן - "האירוע").

4. בהתבסס על הקביעה האמורה, מונה פרופ' רכס אבינועם כמומחה מטעם בית הדין בתחום הנוירולוגיה (להלן – " המומחה"), על מנת שיחווה את דעתו ביחס לשאלת הקשר הסיבתי . בהתאם לכך הופנו למומחה השאלות הבאות:
א. מהי המחלה או מהו הליקוי אשר ממנו סבלה התובעת בראשה החל מיום האירוע כהגדרתו לעיל?
ב. האם קיימים בתובעת נתונים קליניים מוכחים המראים על סיכון מיוחד שהיה בה לחלות במחלה או ללקות בליקוי אלמלא התרחשותו של האירוע?
5129371512937 1אם כן, יש לפרט הנתונים הקליניים המוכחים במסמכים הרפואיים עליהם מבסס המומחה תשובתו.
ג. האם השפיעה התרחשותו של האירוע השפעה כלשהי על הופעת המחלה או הליקוי, והאם יש קשר סיבתי ביניהם ובאיזו מידה?

5. בתשובה לשאלות לעיל, השיב המומחה בחוות דעתו מיום 18.3.20, כך:
"א. התובעת איבדה בתאריך 02.03.2017 את ההכרה ככל הנראה בשל התעלפות כפי שאירע כבר בעבר. ייתכן ומדובר באירוע מסוג "התעלפות שלאחר מתן שתן" (micturition syncope) מנגנון ההתעלפות לכשעצמו אינו מהותי.

כתוצאה מההתעלפות סבלה התובעת מחבלת ראש שהוגדרה על ידי הצוות הרפואי במד"א בזמן אמת כ"קלה" בלבד.

לאחר החבלה לא תועד חסר נוירולוגי כל שהוא. בדיקות ה-EEG, CT, ו- MRI היו תקינות. מאידך התובעת לקתה לכאורה במחלה מוחית קשה עם הפרעת זיכרון Amnesia ועל פי מבחן MOCA היא סובלת משיטיון מתקדם ביותר.

הדברים אינם מסתדרים יחד. אני אינני יכול להצביע על מחלה מוחית המסבירה את המהלך הקליני אלא באפשרויות הבאות:
א. לתובעת מחלה מוחית ניוונית מתקדמת דוגמת מחלת אלצהיימר שאינה קשורה בכל צורה שהיא בחבלה הקלה ממנה סבלה. גם אם יתברר כי התובעת דמנטית אי אפשר לקשור ממצא זה לחבלה.
ב. התובעת מתחזה על מנת להפיק רווח משני (compensation Neurosis)
ג. התובעת סובלת ממחלה פסיכיאטרית מסוג conversion Reaction.

אני סבור כי יש להפנות את התובעת להערכה נוירופסיכולוגית מלאה ומסודרת שתערך על ידי נויורופסיכולוג/ית מנוסה ואשר תכלול מבחני אמינות (Symptom Validiti tests). רק לאחר מכן ניתן יהיה לתת תשובה לשאלה זו.

אם יחליט בית הדין לקבל את המלצתי אבקש כי התובעת תעבור בדיקה כזו במרפאת הזיכרון בבית החולים "רמב"ם" בחיפה. אבקש כי הבוחנים שם יקבלו לעיונם מכתב זה. לחליפין ניתן לעבור בדיקה כזו גם במרפאה הנוירולוגית ב"הדסה" עין כרם.

ב. התשובה לשאלה זו שלילית.

ג. ניתן יהיה לענות על שאלה זו רק לאחר הבדיקה הנוירולפסיכולוגית".

6. ביום 6.4.20 ביקשה התובעת להפנותה לביצוע בדיקה נוירופסיכולוגית במרפאת הזיכרון בבית חולים רמב"ם.

7. ביום 21.4.20 הגיש הנתבע תגובה מטעמו, ולפיה התנגד לביצוע הבדיקה, ונטען כי די בקביעות המומחה שבחוות דעתו כדי לדחות את התביעה, שכן לטענתו "גם אם לאחר ההערכה הנוירופסיכולוגית תתבהר התמונה הקלינית ממילא על פי החלופות אותן מציע המומחה כפי שמבין מדבריו הנתבע, עדיין לא יבוסס הקשר הסיבתי בין הנפילה לבין הליקוי".

8. ביום 3.6.20 ניתנה החלטה, ולפיה נדחתה עמדת הנתבע, שכן המומחה התבקש בהחלטת המנוי לבחון בין היתר את השאלה האם לאירוע השפעה כלשהי על הופעת המחלה והאם יש קשר סיבתי ביניהם. בהתאם לכך, התבקש הנתבע לפעול מול התובעת לתיאום ביצוע הבדיקה.

9. ביום 16.7.20 הודיע הנתבע כי לא קיימת ברשימת הספקים של הנתבע הבדיקה המבוקשת במרפאת הזיכרון בבית חולים רמב"ם, ובהתאם הוצע כי התובעת תעבור את הבדיקה הנוירופסיכולוגית או אצל ד"ר רון גאגין במרכז שע"ר בחיפה או אצל ד"ר אבו מוך ואאל בסניף בסניף טבריה ו/או בכרמיאל.
כן ציין הנתבע בהודעתו, כי "ככל שהתובעת מעדיפה לבצע את הבדיקה במרפאת הזיכרון בבית חולים רמב"ם, הרי שהיא תידרש לבצע אותה באופן פרטי ולא באמצעות המוסד".

10. ביום 30.7.20 הודיעה התובעת "כי היא מבקשת להיבדק על ידי ד"ר אבו מוך ואאל בסמוך למקום מגוריה בטבריה או בכרמיאל".

11. ביום 25.8.20, עברה התובעת בדיקה נוירופסיכולוגית במרפאת "קליניקת "שלווה" ואאל אבו מוך", ונבדקה על ידי ד"ר עאסלה, פסיכולוג קליני, אשר משמש כרופא מומחה במרפאת ד"ר ואאל אבו מוך. במסגרת זו עברה התובעת מבחנים שונים, שפורטו במסגרת דו"ח הבדיקה.

12. ביום 19.11.20, התובעת נבדקה שוב על ידי ד"ר עאסלה, ובתוך כך עברה "אבחון sims cheat", ונרשם כי "באבחון זה, הניקוד של איריס היה 29 כאשר הנורמה היא 16-20". כמו כן נרשם, כי "אמנם תוצאה זו לבדה אינה שוללת את שאר ממצאי האבחון ואת מהימנותם, אך אין ספק שהיא מטילה ספק מסוים באשר לבחינת המקרה בכללותו. ייתכן ומצב זה מחייב בדיקה נוספת לנושא זה בלבד במרחק של זמן מה בטרם קביעת אבחנה סופית עם ההשלכות שיש לכך על החלטה סופית בעניינה. באופן כללי, בבחינת הרקע של איריס והרקע למקרה ובבחינה ושקלול כל הממצאים, נראה שאיריס זקוקה למעקב וטיפול פסיכיאטרי, טיפול פסיכולוגי, תהליך שיקומי, וזקוקה ללווי של גורמי המקצוע השונים, תוך מתן עזרה על ידי הביטוח הלאומי".

13. ביום 15.12.20 הגיש המומחה מטעם בית הדין – פרופ' אבינועם רכס, את חוות דעתו המשלימה בעניינה של התובעת, הכוללת התייחסות להשלמת הבדיקה שבוצעה על ידי ד"ר עאסלה, ולאמור:
"בהמשך לחוות דעתי המקורית ולבקשתי מיום 18.3.2020 ועל פי החלטת בית הדין...עברה התובעת הערכה נוירופסיכולוגית מלאה. הבדיקה נערכה בתאריך 25.8.2020 על ידי ד"ר עאסלה מחמוד, פסיכולוג קליני מומחה.

כחלק מהבדיקה בוצע מבחן sims cheat הבודק את מהימנותו של הנבדק. על פי תוצאות הבדיקה, עולה כי התובעת קבלה 29 נקודות כאשר הנורמה היא 16-20 נקדות.

משמעות תוצאה זו היא כי התובעת מתחזה ומציגה חסרים קוגניטיביים שאינם מהימנים ואינם אמיתיים.

למען הסר כל ספק קיימתי היום שיחת טלפון עם ד"ר עאסלה בה הוא אישר זאת זה מעבר לכל ספק.

לפיכך ולדעתי אין לתובעת כל נזק נוירולוגי, זמני או קבוע הקשור באירוע נשוא תביעה זו".

14. ביום 7.1.21 הגיש הנתבע בקשה לדחות את תביעת התובעת, וזאת לטענתו לנוכח קביעתו של המומחה, ולפיה לא קיים קשר סיבתי בין האירוע לבין הליקויים להם טוענת התובעת.

15. ביום 10.1.21 הגישה התובעת בקשה למשלוח שאלות הבהרה לד"ר עאסלה, ובהחלטה מיום 17.3.21 התיר בית הדין להפנות לד"ר עאסלה חלק מהשאלות המבוקשות. להלן השאלות שהופנו לד"ר עאסלה והתשובות שנתן עליהן, בהתאמה :
א. כיצד קבעת בעמוד לפני אחרון לחוות הדעת כי לא נמצאו סימנים להתחזות בנושא הזיכרון והקשב אצל התובעת?
"ערכתי את האבחון לגב' אביזמר בשני מועדים שונים הראשון בתאריך 25/08/2020 והשני בתאריך 19/11/2020. אציין שהאבחון השני נערך ע"פ דרישת הוועדה בביטוח הלאומי.
כפי המופיע בדו"ח האבחון, בסטינג הראשון השתמשתי במספר כלים לאבחון פסיכולוגי ונוירו-פסיכולוגי כפי הנהוג במקרים מעין המקרה הזה שהוצג בפני. על סמך התוצאות שהתקבלו מהמגוון הרחב של בטריית האבחון ובאינטגרציה של המכלול אכן הגעתי למסקנה וציינתי ש- "מההתרשמות הקלינית והאבחונים שאיריס עברה, נראה שהיא נוטה להיכנס בקלות להצפה רגשית בעלת אפקט דיספורי..." יתרה מזאת, בהמשך ובשקלול תוצאות המבדקים השונים בצורה אינטגרטיבית ולא על סמך מבחן בודד ציינתי ( בעמוד לפני האחרון) ש- " לאור ההתרשמות הקלינית והאבחונים שאיריס עברה, נראה שתפקודיה במדי הקשב והריכוז והזיכרון, חשבון, מבחני קשב וריכוז דאנקלי יהלום, זיכרון שמיעתי וחזותי, זיכרון סמלים, תפקודה של הנבדקת היה אחיד ולא נמצאו תפקודים לביליים, אי לכך נראה שהיא סובלת מירידה בזיכרון ובקשב ובאבחון זה לא נמצאו סימנים להתחזות בנושא הזיכרון והקשב.
כאמור מסקנתי הייתה על סמך אינטגרציה של כל חלקי האבחון ובתוכם המבדקים הספציפיים לבדיקת מרכיבי הקשב והזיכרון, מגוון המבדקים ואחידות התוצאות ובהיעדר לביליות משמעותית מחזקת את התשתית האבחונית למסקנה אליה הגעתי ואותה ציינתי".

ב. מדוע בבדיקתך מיום 19.11.20 בחרת לציין כי התוצאה במבחני ה-"sims cheat" מטילה ספק מסוים באשר לבחינת המקרה בכללותו? אנא נמק.
"ב- 19/11/2021 נערכה בדיקה שניה ע"פ דרישת הוועדה וזאת על רקע טענה שהועלתה באשר להיתכנות של התחזות ע"י הגב' איריס אביזמר. על רק זה ע"מ לבחון את הטענה השתמשתי ב- "sims cheat" ככלי ייעודי וספציפי לבדיקת היתכנות ההתחזות. תוצאות המבדק הזה הראו שגב' אביזמר השיגה ניקוד של 29 כאשר הנורמה היא 16-20 דבר אשר יכול לגרום לחשד בדבר נכונות טענת ההתחזות. יחד עם זאת וכפי שציינתי: "תוצאה זו לבדה אינה שוללת את שאר ממצאי האבחון ואת מהימנותם, אך אין ספק שהיא מטילה ספק מסוים באשר לבחינת המקרה בכללותו". כוונתי כאן הייתה להשפעה האפשרית של הטלת הספק על ראיית המקרה בכללותו ולאו דווקא לקבל את הספק כעובדה וכמוסכמה. באנלוגיה, הדבר דומה לתוצאה חריגה במסגרת מכלול של בדיקות מעבדתיות המרכיבות תמונה שלמה. אתן לכך דוגמה שכיחה ביותר של בדיקה כללית רוטינית של CBC. סטייה בערך מהערכים או אף יותר מערך אחד איננה שוללת את מהימנות הבדיקה אלא מצביעה על מרכיב ספציפי ומסוים שיש לחזור ולבדוק אותו שוב במקרה של זהירות ו/או קפדנות יתר, יש לחזור על הבדיקה בכללותה מבלי שהתוצאה הבודדת תשלול את מהימנות הבדיקה/התמונה הכללית. במקרים מעין אליה, יש לקחת בחשבון גם שהתוצאה יכולה להיות מושפעת מגורמים שונים לרבות המרכיב הרגשי- נפשי ומהימצאותה של הנבדקת במצב של סטרס שיכול לנבוע הן מהסיטואציה של אבחון והן מסיבות שונות".

ג. מדוע בוצעו מבחני ה-"sims cheat" רק ביום 19.11.20 ולא ביום 25.8.20, וזאת למרות שכבר ביום 25.8.20 סברת כי הצורך בבדיקה נובע מחשד להתחזות מסוימת?
"לאור האמור לעיל, ומכיוון שהיתכנות ההתחזות הועלתה ביתר שאת, ערכתי את בדיקת ה-sims cheat ב- 19/11/2020 כמבדק בודד ומשלים. כאמור ועל סמך התוצאה שהתקבלה ציינתי שייתכן שהדבר מטיל ספק באשר לבחינת המקרה והוספתי כפי שנכון וכמתחייב מבחינה מקצועית " ייתכן ומצב זה מחייב בדיקה נוספת לנושא זה בלבד ( והכוונה להיתכנות ההתחזות) במרחק של זמן מה בטרם קביעת אבחנה סופית". עמדה זו מבוססת על העיקרון של Test Re-Test Reliability הנהוג בפרקטיקה המדעית כולל בפרקטיקה בפסיכולוגיה".

16. ביום 20.7.21 הגישה התובעת בקשה למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה, בקשה לה התנגד הנתבע, ובהחלטה מיום 9.8.21 נקבע כי ניתן להפנות למומחה שאלת הבהרה בכל הנוגע למידת הצורך במינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה.

17. מטעם התובעת הוגשה בקשה להפניית שאלות הבהרה למומחה. הבקשה הועברה לתגובת הנתבע. למען הנוחות, השאלה ו/או השאלות תפורטנה בנפרד, לצד עמדת הנתבע לגביהן והכרעת בית הדין:

שאלות מספר 1 ו – 2 :
"1. לאור האמור בחוות דעתך מיום 18/03/2020 בפרק " רקע", אנא אשר כי חוות דעתך התבססה על ההנחה כי התובעת חשה סחרחורת, עלפון ( יתכן על רקע של התעלפות לאחר שתן), וכי אלה גרמו לנפילתה.
2. לאור האמור בחוות דעתך מיום 18/03/2020 בפרק שעניינו מענה לשאלה א', אנא אשר כי הנחת כי מנגנון ההתעלפות לכשעצמו אינו מהותי".

עמדת הנתבע:
הנתבע התנגד לשאלות וטען כי "המומחה חיווה דעתו על יסוד העובדות שעמדו בפניו. הדברים הכתובים בחוות הדעת ברורים ואין בהפניית השאלות המבוקשות כדי להבהיר את חוות הדעת".

הכרעת בית הדין:
אין בשאלות כדי לתרום להבהרת קביעותיו של המומחה. המומחה התייחס לעניין הסחרחורות וההתעלפות שתועדו ברישומים הרפואיים הסמוכים למועד האירוע:
"ייתכן ומדובר באירוע מסוג "התעלפות שלאחר מתן שתן" (micturition syncope) מנגנון ההתעלפות לכשעצמו אינו מהותי.
כתוצאה מההתעלפות סבלה התובעת מחבלת ראש שהוגדרה על ידי הצוות הרפואי במד"א בזמן אמת כ"קלה" בלבד".
מכל מקום, המומחה חיווה את דעתו על יסוד הבסיס העובדתי שנקבע בהחלטת המינוי וכלל החומר הרפואי שהובא בפניו.

שאלה מספר 3:
"אנא אשר כי לאור חוות דעתך מיום 18/03/2020, לנוכח קיומה של אפשרויות ג' להסברת המהלך הקליני של מצבה של התובעת, נכון יהיה למנות פסיכיאטר כמומחה נוסף להערכת מצבה".

עמדת הנתבע:
הנתבע הסכים באופן מסויג להפניית השאלה, ולאמור:
"הנתבע סבור כי לא קיימת כל הצדקה או צורך כלשהו במינוי מומחה רפואי מתחום הפסיכיאטריה כמפורט בתגובתו מיום 4.8.21.
לצד זאת על מנת לתת לתובעת את יומה בבית הדין הנתבע אינו מתנגד כי המומחה יישאל האם במצב הדברים הקיים דהיינו לאחר ההערכה הנוירופסיכולוגית שנערכה לתובעת ביום 25.8.20 וביום 19.11.20 קיים צורך במינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה, זאת לנוכח החלופה השלישית שציין בחוות דעתו מיום 18.3.20 ( עמוד 2, סעיף ( א)(ג))".

הכרעת בית הדין:
למומחה תופנה שאלת הבהרה ברוח הסכמת הנתבע כאמור.

שאלה מספר 4 :
"אנא אשר כי על פי הערכה נוירו-פסיכיאטרית שבוצעה לתובעת בבית החולים זיו בחודש ספטמבר 2018 עלה חשש להתחזות ולרווח משני, אך עם התקדמות הערכת השתכנעו הבוחנים כי מדובר בהפרעה אמיתית. אנא אשר כי ממצאי הבדיקה הנוירו-פסיכיאטרית אינם מאפשרים לאדם לעבוד כמורה בכיר ומצטיין כמחנך כיתה ומגיש לבגרות בתנ"ך. אנא אשר כי גם בהערכה הנוירו-פסיכיאטרית שביצע ד"ר עסאלה ביום 25/08/2020 נמצאו ממצאים דומים. אנא אשר כי בכל שלושת הבדיקות הנ"ל שוכנעו המאבחנים כי הנפגעת אמינה בתלונותיה".

עמדת הנתבע:
הנתבע הסכים באופן מסויג להפניית שאלה אחת מבין השאלות המבוקשות בשאלת התובעת, ולאמור:
"באשר לשאלה הראשונה-
הנתבע מסכים כי המומחה יופנה לסיכום ביקור במרכז הרפואי זיו מיום 6.9.18 ויתבקש להשיב האם יש במסמך רפואי זה כדי להשפיע על חוות דעתו.
באשר לשאלה השנייה-
הנתבע מתנגד להפניית השאלה השנייה (" אנא אשר כי ממצאי הבדיקה הנוירו-פסיכיאטרית אינם מאפשרים לאדם לעבוד כמורה בכיר ומצטיין כמחנך כיתה ומגיש לבגרות בתנ"ך).
הנתונים המפורטים בשאלה לא הוכחו ואינם חלק מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין. מה עוד שאין בשאלה המבוקשת כדי להבהיר את חוות הדעת באופן כלשהו.
באשר לשאלה השלישית-
הנתבע מתנגד להפניית השאלה. השאלה אינה מנומקת כנדרש ואינה עולה בקנה אחד עם הבדיקה שנערכה על ידי ד"ר מיכאל אינספקטור מיום 23.11.17.
באשר לשאלה הרביעית-
הנתבע מתנגד להפניית השאלה. השאלה אינה מנומקת כנדרש ואינה עולה בקנה אחד עם הבדיקה שנערכה על ידי ד"ר עאסלה מחמוד ביום 25.8.20, מה עוד שהבדיקה הרלבנטית היא זו המלאה מיום 19.11.20 אליה התייחס המומחה וקבע כי התובעת מתחזה.
באשר לשאלה החמישית-
הנתבע מתנגד להפניית השאלה מהנימוקים לעיל".

הכרעת בית הדין:
למומחה תופנה שאלת הבהרה אחת ברוח הסכמת הנתבע כאמור .
אשר לשאלה השנייה שבשאלת ההב הרה, השאלה אינה דרושה להבהרת קביעותיו של המומחה, שכן המומחה נדרש להתייחס רק לסוגיית הקשר הסיבתי בין האירוע לבין מצבה הרפואי של התובעת .
אשר לשאלות השלישית והרביעית, ניתן למצוא התייחסות מפורשת של המומחה במסגרת חוות הדעת להערכות שהוגשו מד"ר אינספקטור ומד"ר עאסלה, כך שהשאלה מיותרת.
אשר לשאלה החמישית,גם דינה להדחות מאותם נימוקים המפורטים לעיל.

שאלה מספר 5:
"אנא העבר תיעוד לשיחת הטלפון הנזכרת בחוות דעתך מיום 14/12/2020 מזמן אמת של השיחה".

עמדת הנתבע:
הנתבע התנגד לשאלות וטען כי "שאלה זו באה לבדוק את אמינות המומחה מבלי שיש בכך להבהיר באופן כלשהו את חוות הדעת ולכן אין כל הצדקה להתירה".

הכרעת בית הדין:
אכן מדובר בשאלה שמשמעותה הטלת ספק באמינות המומחה. על כן, השאלה אינה מותרת.

שאלה מספר 6:
"ככל שהתובעת אינה מתחזה, כיצד משתנה מסקנתך בחוות דעתך אם בכלל".

עמדת הנתבע:
הנתבע התנגד לשאלה וטען כי " המומחה קבע במפורש כי התובעת מתחזה ומציגה חסרים קוגניטיביים שאינם מהימנים ואינם אמיתיים.
לכן אין כל טעם בהפניית שאלה תיאורטית אשר מנוגדת לקביעות המומחה".

הכרעת בית הדין:
מדובר בשאלה תיאורטית שאינה מבהירה את חוות הדעת.

שאלה מספר 7 :
"אנא אשר כי תסמונת פסיכיאטרית מסוג Conversion Reaction המוזכרת בחוות דעת בסעיף ג' עשויה להסביר את תלונות התובעת ואת ממצאי הבדיקות".

עמדת הנתבע:
הנתבע התנגד לשאלה וחזר על הסכמתו להפנות למומחה שאלה בכל הנוגע לצורך במינוי מומחה מתחום הפסיכיאטריה: "השאלה המבוקשת מנוגדת לקביעות הברורות בחוות הדעת. המומחה קבע במפורש כי התובעת היא מתחזה. חוות הדעת ברורה ולא נדרשת הבהרה כלשהי.
לצד זאת, הנתבע אינו מתנגד כי תופנה שאלה כאמור בסעיף 2 לעיל".

הכרעת בית הדין:
כפי שכבר הוסכם ביחס לשאלה מס' 3 למומחה תופנה שאלת הבהרה לעניין הצורך במינוי מומחה מתחום הפסיכיאטריה, וזאת ל נוכח האפשרות שעלתה בחוות דעת המומחה ולפיה יתכן כי "התובעת סובלת ממחלה פסיכיאטרית מסוג conversion Reaction".

19. שאלות ההבהרה תועברנה למומחה בהחלטה נפרדת.

ניתנה היום, ב' בחשון תשפ"ב (8 אוקטובר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מירון שוורץ, נשיא


מעורבים
תובע: איריס אביזמר
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: