ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יונס אלשפאעי נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת, סגנית הנשיא נועה חקלאי

מבקש

יונס אלשפאעי

נגד

משיבה
מדינת ישראל

בית המשפט מחויב ליתן ביטוי לעקרון סופיות הדיון ולא להשתמש בסמכותו להאריך מועדים כדבר בשגרה.

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להישפט בגין דוח שמספרו 38150943124, וזאת בהתאם לסמכותי מכח סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982.

על פי האמור בדוח, ביום 29.1.21 המבקש נצפה כשהוא מבצע עבירות תנועה (שימוש בטלפון שלא באמצעות דיבורית). הדוח נמסר למבקש במעמד רישומו.

בגוף הדוח צוין כי המועד האחרון להגשת בקשה להישפט הינו 29.4.21, שהוא המועד האחרון שנקבע בחוק לתשלום הקנס.

לטענת המבקש עבר תאונת דרכים קשה אשר מנעה ממנו להגיש בקשתו במועד. המבקש צירף לבקשתו מסמכים רפואיים רבים כתמיכה לטענותיו. עוד טען כי לא ביצע את העבירה וכי סיכוייו להוכחת חפותו טובים.

המשיבה התנגדה לבקשה, לדבריה התאונה שעבר המבקש הינה כחודש וחצי לאחר המועד האחרון להישפט ואין בה כדי להצדיק השיהוי, עוד טענה כי לא יגרם עיוות דין וכי המבקש בתגובתו הודה במיוחס לו.

דיון

השיקולים להם בית המשפט נדרש בדונו בבקשה להארכת מועד להישפט דומים לאלה שהוא שוקל בבקשה לביטול פסק דין שניתן שלא בנוכחות הנאשם. על בית המשפט לבחון אם מתקיים לפחות אחד משני התנאים שלהלן:
האחד – סיבה מוצדקת להימנעותו של המבקש מלהגיש במועד את הבקשה להישפט.
השני – אם יגרם למבקש עיוות דין, במידה ולא ינתן לו יומו.
טעמים אלה אינם מצטברים. ראו דברי בית המשפט העליון ברע"פ 9142/01 סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל (2.10.03) , פסקה 8:
"יוצא שאם עלול להיגרם למבקש עיוות דין עקב נעילת שערו של בית-המשפט בפניו, בית-המשפט ייעתר לבקשתו לביטול פסק דין גם אם אי התייצבות נבעה מרשלנות גרידא. אולם, אם לא קיים חשש כאמור, נדרשת סיבה מוצדקת להיעדרות, ואם אין בידי המבקש סיבה כאמור, ידחה בית-המשפט את בקשתו...".

אין חובה לדון בבקשה זו במעמד שני הצדדים.
ראו בעניין זה ההלכה עליה חזר בית המשפט העליון ברע"פ 8427/17 מדינת ישראל נ' אמנון סאלם(25.3.18) (להלן- רע"פ סאלם):
"אין חובה לקיים דיון במעמד הצדדים, כל אימת שמתבקש ביטולו של פסק דין שניתן בהעדר. קיום דיון כאמור הוא החריג ולא הכלל, ובית המשפט יזמן את הצדדים לדיון בנסיבות חריגות, שבהן ניתן להצביע על טעמים של ממש לביטולו של פסק דין שניתן בהעדר. עם זאת, כל בית המשפט הדוחה בקשה לקיים דיון בנוכחות הצדדים, לנמק ולו בקצרה את החלטתו לדחות את הבקשה"
ובהמשך:
"כאשר הורם הנטל הראשוני לקיומו של חשש לעיוות דין אשר נגרם למבקש, ישקול בית המשפט אם לקיים דיון בנוכחות הצדדים על מנת לבחון את תקפותה של הטענה, או להחליט, גם מבלי לקיים דיון כזה, על ביטול פסק הדין וניהול המשפט מראשיתו".

בעניינו של המבקש, לא מצאתי כי המחלוקת העולה מטיעוני הצדדים היא כזו המצריכה בירור עובדתי במעמד הדיון. ראו בעניין זה ע"פ (באר שבע) 5445/08 להב שמואל נ' מדינת ישראל (26.10.08) וגם ע"פ (ירושלים) 2224/08 מוסברג עופר נ' מדינת ישראל (30.10.08).

בחנתי את טענותיו של המבקש: המבקש טען כי התכוון להגיש בקשה להישפט אולם תאונת דרכים שעבר וטיפול רפואי שנזקק לו בעקבותיה, הם אשר מנעו ממנו לפעול להגשת הבקשה במועד החוקי. עיון במסמכים הרפואיים שצורפו מעלה כי תאונת הדרכים התרחשה ביום 5.6.21, למעלה מחודש ימים לאחר המועד החוקי האחרון להגשת בקשה להישפט. ואין בעצם קרות התאונה והאשפוז שבעקבותיה כדי להצדיק את השיהוי בהגשת הבקשה.

המבקש טען כי דחיית הבקשה תגרום לו לנזק בלתי הפיך, אולם אין הוא מציין מהו אותו נזק נטען. בעניין זה, והגם שהמבקש אינו מצביע על עיוות דין ספציפי שייגרם לו מאי קבלת הבקשה, אין לי אלא להפנות ל רע"פ סאלם שלעיל, שם נקבע כי:
"על כל הטוען לקיומה של עילה זו, במסגרת בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר, להציג טעמים של ממש לביסוס טענתו, טעמים הנתמכים במסמכים ובראיות שיש בהם פוטנציאל של ממש לשינוי התוצאה. "

טענה כללית כי המבקש כופר בביצוע העבירה אין בה די כדי לבסס טענת עיוות דין הצדיקה ביטול פסק דין (ראו רע"פ 2573/17 גייאר נ' מדינת ישראל (6.9.17).

המבקש טען כי לא ביצע את העבירה, אולם מנגד עיון בדוח מעלה כי המבקש הסביר מעשיו לשוטר באומרו – " אני לא דברתי עם הפלאפון אני רק החזקתי אותו ביד ימין..".

בית המשפט מחויב ליתן ביטוי לעקרון סופיות הדיון ולא להשתמש בסמכותו להאריך מועדים כדבר בשגרה.

ראו בעניין זה ע"פ(באר שבע) 4252/07 נאוה משיח נ' מדינת ישראל (5.11.07):
" לא אחת נאמר על ידי בתי המשפט כי ערכאות השיפוט אינן יכולות לאמץ מתכונת הנותנת גושפנקא עקיפה לחוסר האכפתיות של הציבור. [ראה דברי כבוד הש' שמגר בבר"ע 418/85 פרץ רוקשטיין נ. מ"י פד"י ל"ט(3) 279.] על הציבור לדעת כי פתיחת בית המשפט עומדת בפניו כזכות מהותית, אולם זכות זו כפופה לפרוצדורה וזמנים בהם חייב הציבור לעמוד. עמידה בלוחות זמנים יש בה כדי לקדם את הסדר הציבורי, יעילות עבודתו של בית המשפט לרבות עשיית הצדק כלפי כלל הציבור. אי עמידה בזמנים, ולאחריה ביטול של פסקי דין של מתדיינים שלא התייצבו במועד אליו הוזמנו, תביא לסחבת ועומסים מיותרים בניהול התיקים, באופן המכביד לא רק על בתי המשפט כי אם גם על כלל הציבור הממתין ליומו בבית המשפט".

לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת להימנעותו של המבקש מלהגיש את הבקשה במועד, משלא לא שוכנעתי כי יגרם למבקש עיוות דין במידה ולא ינתן לו יומו ומ שמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיו האישיות של המבקש, לא מצאתי הצדקה להעתר לבקשה.

הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, א' חשוון תשפ"ב, 07 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יונס אלשפאעי
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: