ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלוה בוטראשבילי נגד עו"ד יניב אינסל :

לפני כבוד השופט חגי ברנר, סגן נשיא

המבקש
שלוה בוטראשבילי

נגד

משיבים
1. עו"ד יניב אינסל, נאמן

2. כונס נכסים רשמי תל אביב

פסק דין

מבוא
לפניי בקשת חייב למתן הפטר.
החייב הוא יליד שנת 1967 ואב לארבעה ילדים, מתוכם שני קטינים.
הליכי פשיטת הרגל נגד החייב נפתחו בשנת 2015 לבקשת אחד מנושיו.
במהלך הליך פשיטת הרגל נמכרו כלל נכסיו של החייב, לרבות בית מגוריו. לא ידוע לנאמן או לנושים על נכסים כלשהם שנותרו עדיין למימוש.
החייב נטול כושר השתכרות כלשהו, בשל מצבו הרפואי הקשה. בין השאר, הוא נאלץ לעבור סדרה של ניתוחים, לרבות ניתוח להשתלת כבד, במהלכם היה מאושפז בבית החולים במשך חודשים ארוכים. כעת צפוייה לו סדרה נוספת של ניתוחים, בעטיים של גידולים שהתגלו לאחרונה בגופו. בנסיבות אלה, אין צפי לשיקום כושר ההשתכרות של החייב בעתיד. בשל מצבו הבריאותי, הופטר החייב מאז חודש אוקטובר 2019 מתשלום חודשי לקופת פשיטת הרגל, כך שההליך במתכונתו הנוכחית איננו מביא תועלת לאיש.
החייב מתקיים מקצבת נכות בסך 3,200 ₪, מקצבת ילדים בסך 2,270 ₪ ומקצבת שירותים מיוחדים בסך 1,425 ש"ח. הוצאות מחייתו אינן מותירות סכום כלשהו שניתן להקצותו לטובת נושיו.
בקופת פשיטת הרגל מצוי סך של 1,069,974 ₪. אושרו נגד החייב תביעות חוב בסך של 6,858,099 ₪ בדין רגיל; בסך של 176,659 ₪ בדין קדימה; ובסך של 74,020 ₪ בדין נדחה.
נסיבות הסתבכותו הכלכלית של החייב קשורות לעסקי קזינו בהם היה שותף ברומניה. אין חולק כי כיום אין לחייב יד ורגל באותם עסקי קזינו. לטענתו, הוא נושל על ידי אחד מהשותפים ולא קיבל את התמורה המגיעה לו. אין ברשותו של החייב מסמכים המאששים טענה זו, כשם שאין מסמכים המאששים את טענת הנושים בדבר יצירת חובות בחוסר תום לב מצידו של החייב או בדבר הסתרת נכסים כביכול.
הנאמן תמך בשעתו במתן הפטר לחייב, אך לאחר מכן שינה את עמדתו ותמך בביטול ההליך ללא מתן הפטר, בנימוק שהחייב לא סיפק מידע ומסמכים לשם הוכחת טענתו לפיה לא נהג בחוסר תום לב בעת יצירת החובות וכי זכויותיו בקזינו נלקחו ממנו ללא תמורה.
בתיק זה נערכו באופן חריג לא פחות משלושה דיונים בסוגיית ההפטר, מתוך מטרה לאפשר לנושים ולנאמן למצות עד תום את חקירתו של החייב ואת הנסיונות להתחקות אחר נכסים שאולי נותרו לחייב ברומניה או במקום אחר.
בתום הדיון הראשון שנערך ביום 27.10.2019, נקבע כי התיק עדיין אינו בשל לסיום בדרך של מתן הפטר. הסיבה העיקרית לכך היתה טענות שהעלו הנושים נגד החייב, לפיהן הוא נהג בחוסר תום לב ביצירת החובות. סיבה נוספת היתה הצורך לברר, בצורה מעמיקה יותר, האם לחייב נותרו זכויות כלשהן בעקבות מכירת חלקו בקזינו ברומניה. נקבע לגבי ענין זה, כי חקירה מעמיקה יותר הכרוכה בעריכת בירורים במדינה זרה, עלולה לעלות ממון רב וספק אם ראוי שההוצאה תבוא על חשבון הכספים שכבר מצויים בקופה לטובת הנושים. הוריתי איפוא לנאמן לקיים אסיפת נושים על מנת לברר האם הנושים מוכנים לממן ממקורות חיצוניים את העמקת החקירה או שהם מוכנים שהדבר ייעשה מתוך הכספים שמצויים בקופה. בכל הנוגע לנסיבות יצירת החובות, קבעתי כי על הנאמן לקבל את מלוא המידע מהנושים שמעלים טענות בעניין יצירת חובות בחוסר תום לב ולאחר מכן לקיים חקירה נוספת של החייב על מנת להגיש תסקיר מעודכן, תוך התייחסות לשאלה האם החייב יצר את חובותיו או איזה מהם בחוסר תום לב.
במהלך הדיון השני, שנערך ביום 22.11.2020, התברר כי הנושים סרבו לממן מכיסם את החקירה הנדרשת ברומניה, אך משום מה לא נשאלו האם הם מוכנים שהמימון ייעשה מתוך הכספים שמצויים בקופת פשיטת הרגל ואשר אמורים להיות מחולקים להם עצמם. על כן, הוריתי לשוב ולברר עם הנושים ברחל-בתך-הקטנה את השאלה אם הם מוכנים לממן את החקירה ברומניה מתוך הכספים המצויים בקופת ההליך. עוד התברר כי לא נערך הבירור בנוגע לשאלה האם החייב יצר את חובותיו בחוסר תום לב, משום שהחייב איחר לישיבה שנקבעה לשם חקירה בהיוועדות חזותית. על כן שבתי והוריתי לקבוע מועד לחקירה שאליה יתייצב החייב, כדי שבאותה חקירה יתבקש להשיב על טענות הנושים בעניין חוסר תום לב ביצירת החובות. הוספתי וקבעתי כי החקירה תהיה פרונטלית במשרדו של הנאמן וכי בא כוחו של אחד הנושים העיקריים שהתנגד בתוקף למתן ההפטר, יתייצב אף הוא ויוכל לחקור בעצמו את החייב. הדגשתי כי החקירה תתמקד בעיקר בסוגיית תום הלב ביצירת החובות, אך מובן שיהיה ניתן לברר גם שאלות הנוגעות לנסיבות הקשורות למכירת זכויותיו של החייב בקזינו ברומניה. התריתי בחייב שעליו להגיש דו"חות וציינתי כי אם בסופו של דבר תעלינה החקירות ממצאים של חוסר תום לב מצידו של החייב, הרי שבהעדר ראיות כלשהן בדבר רכוש נוסף של החייב יהיה מקום להורות על ביטול ההליך, משום שאין טעם להותיר את החייב בנסיבות של חוסר תום לב בהליך פשיטת רגל שעה שההליך אינו יכול להסתיים בדרך של מתן הפטר, ושעה שאין בנמצא ראיות בדבר רכוש שהחייב מסתיר כביכול מנושיו.
לאחר מכן נערכה סוף סוף חקירתו של החייב, אלא שזו לא העלתה ממצאים לכאן או לכאן. הנאמן ציין בתסקיר שהגיש לאחר אותה חקירה, כי החייב מסר תשובות עמומות ומעורפלות ולא תמך את גרסתו במסמכים, וכי ישנם סימני שאלה ניכרים לענין נסיבות הסתבכותו הכלכלית ולענין קיומם של נכסים או זכויות המוקנים לו. עוד טען הנאמן כי רב הנסתר על הנגלה ועל מנת לרדת לחקר האמת, יש לנהל חקירות מורכבות ברומניה, שעלותם יקרה וסיכויי הצלחתם אינם ברורים. נוכח זאת, ונוכח סירובם של הנושים לממן את עלויות החקירה ברומניה, המליץ הנאמן להורות על ביטול ההליך.
אחר הדברים האלה נערך דיון שלישי ואחרון בסוגיית ההפטר, במהלכו הודיע הנאמן כי הוא איננו מביע עמדה בשאלה האם ראוי ליתן לחייב הפטר אם לאו, ואילו ב"כ הכנ"ר תמכה במתן הפטר. מנגד, הנושים שבו והודיעו על התנגדותם למתן הפטר וביקשו לבטל את הליך פשיטת הרגל.
דיון והכרעה
לאחר עיון בטיעוני הצדדים בכתב ובעל פה, באתי לכלל מסקנה כי יש מקום ליתן לחייב הפטר חלוט כמבוקש על ידו.
אין ספק שהליך פשיטת הרגל מיצה עצמו עד תום וכי לחייב לא נותר עוד רכוש כלשהו אותו ניתן לממש. על כן, הגיעה העת להחליט האם פני ההליך לביטול או שמא למתן הפטר.
לו היו ממצאים פוזיטיביים בדבר חוסר תום לב של החייב ביצירת החובות, או בנוגע להסתרת רכוש מהנאמן, הרי שהיה מקום להורות על ביטולו של ההליך. ברם, במקרה דנן לכל היותר ניתן לקבוע כי נותרו סימני שאלה בדבר נסיבות יצירת החובות והאופן שבו איבד החייב את זכויותיו בקזינו, הא ותו לא. בסימני שאלה אין די על מנת למנוע הפטר מאדם במצבו הבריאותי של החייב, המצוי מזה שש שנים בהליך פשיטת רגל ושעה שברור לכל, ואפילו לאותם נושים מתנגדים, כי שום תועלת כלכלית לא תצמח להם אם יבוטל ההליך, כשם שלא תצמח להם כל תועלת אם החייב ייוותר פושט רגל עד אחרית ימיו. כך גם אין יסוד ממשי להשערה, או שמא נאמר לספקולציה, לפיה החייב עודנו מסתיר אי שם רכוש כלשהו ובכך הוא מערים על נושיו ועל הנאמן.
כידוע, להליך פשיטת הרגל שתי תכליות מרכזיות. האחת, הגנה על זכות הקניין של הנושים וחלוקה שוויונית של נכסי החייב בין נושיו; השניה, ולא פחות חשובה, היא מתן אפשרות למי שנקלע בתום לב לחובות לפתוח דף חדש בחייו (ע"א 5628/14 יוסף סלימאן נ' סמירה סלימאן (נבו, 26.9.2016) (פס' 14)).
שמיטת חובותיו של חייב שנקלע לחובות בתום לב הוכרה זה מכבר כערך ראוי להגנה:
"אמת נכון הדבר, מטרה לגיטימית ויסודית בהליכי פשיטת הרגל היא שמיטת חובותיו של חייב שנקלע לקשיים כספיים מתמשכים, ומתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו. החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ ערך חשוב."
(ע"א 4892/91 אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 54 (1993) (פס' 10).
עוד נפסק כי:
"מקובל לקבוע כי הליכי פשיטת הרגל מיועדים למלא אחר שתי תכליות עיקריות: האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה, היעילה והשווה ביותר ... אולם לצד תכלית זו קיימת התכלית השנייה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על-ידי קבלת הפטר מן החובות. ... וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו בנסיבות מתאימות לחזור לפעילות כלכלית נורמלית תוך שמיטת חובותיו" ... אכן, קניינו של הנושה אינו חזות הכל. כנגדו קיימת גם זכותו של החייב - שניתן אף לראות בה חלק מכבודו וחירותו על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - להקים את חירותו (האישית והכלכלית) ולשוב ולקיים עצמו בדרך מכובדת ..."
(ע"א 6416/01 דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 204 (2003)).
בית המשפט הדן בבקשה למתן הפטר, מופקד על עריכת האיזון בין שתי התכליות האמורות, שלעתים אינן עולות בקנה אחד זו עם זו. וכפי שנפסק בע"א 4260/15 אלעזר נ' עירית הוד השרון, פס' 15 (נבו, 11.04.2018):
"כידוע, בבסיסם של דיני פשיטת הרגל עומדות שתי תכליות, אשר עלולות לעיתים לסתור האחת את השנייה: הראשונה מתמקדת בנושים - כינוס נכסיו של החייב מתוך מטרה לפרוע את חובותיו בדרך יעילה, שוויונית ומהירה; השנייה מתמקדת בחייב - לאפשר לו "לפתוח דף חדש" באמצעות מתן הפטר ... ".
אגב מלאכת האיזון בין הערכים הללו, נבחנות נסיבותיו האישיות של החייב, לרבות אופן יצירת החובות, היקפם, גילם, התנהלותו של החייב בהליך פשיטת הרגל, תום ליבו, גילו, מצב בריאותו, כושר השתכרותו, פרק הזמן בו נמשך הליך פשיטת הרגל ומידת התוחלת בהמשך הליך פשיטת הרגל מבחינת נושי החייב.
אכן, במקרה דנן לא ניתן לקבוע באופן פוזיטיבי כי החייב ייצר את חובותיו בתום לב (כשם שלא ניתן לקבוע ההיפך), אלא שבנסיבות האישיות שתוארו לעיל, הספק צריך לפעול לזכותו של החייב ולא לחובתו.
נחזור ונזכיר כי גם לפי הדין שחל במקרה דנן, לאמור, הדין שקדם לכניסתו לתוקף של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018, הליך פשיטת הרגל נושא גם אופי שיקומי, ולא מדובר בהליך עונשי ((מחוזי ת"א) 5156-04-15 דזרי סוני בן דוד נ' כונס נכסים רשמי תל אביב (נבו, 15.07.2019); ראה גם פש"ר (מחוזי ת"א) 4389-12-09 עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב אייל סלור (בפשיטת רגל) נ' אביבה סלור (נבו, 18.03.2018); פש"ר (מחוזי ת"א) 11571-01-16 יוסי פוס נ' עו"ד חן גראופמן, נאמן לנכסי יוסי פוס (נבו, 03.08.2020).‏‏
וכפי שציינתי בתיק פש"ר (מחוזי ת"א) 15772-02-16 יגאל ומרים בן-אור נ' כונס הנכסים הרשמי (נבו, 09.05.2018):
"יש לחזור ולהדגיש את המובן מאליו, קרי, שהליך פשיטת רגל איננו הליך עונשי. אין באים חשבון עם החייב על כך שיצר חובות ואין מענישים אותו על כך."
במצב הנוכחי, דומה שהנושים מבקשים הלכה למעשה להעניש את החייב בגין החובות שייצר. לא לשם כך נועד הליך פשיטת הרגל. נוכח מצבו הבריאותי הקשה של החייב והעדר כל תוחלת בהמשך הנסיונות לגבות ממנו חובות, בין בהליך פשיטת הרגל ובין בלשכת ההוצאה לפועל, אני מתקשה לקבל את התנגדותם הנמרצת של הנושים למתן הפטר לחייב. ברור כי מדובר בהתנגדות שגם אם תתקבל היא אינה צפוייה להיטיב עימם כהוא זה, הגם שהיא בהחלט צפוייה לאמלל את החייב ולמרר את חייו. גם מידת החסד והרחמים היא מידה ראויה בנסיבות שכאלה, וחבל שמידה זו לא הופגנה במקרה דנן על ידי הנושים המתנגדים.
לא נעלמה מעיני העובדה שהמסמכים שהציג החייב לאחר הדיון האחרון, אין בהם כדי לבטל את תביעת החוב של רשות המיסים, בניגוד להבטחתו של החייב. ברם, אינני סבור כי יש בכך כדי להצדיק מניעת הפטר מן החייב, נוכח כלל נסיבות הענין. העובדה שהחייב איננו יודע להתנהל מול הרשויות אינה מפתיעה, ואינה אמורה לעמוד לו לרועץ מקץ שש שנים תמימות בהליך.
משכך, ניתן בזאת לחייב הפטר חלוט. כל נכס או זכות השייכים לחייב ואשר עליהם לא דיווח לנאמן או לכנ"ר, יוקנו לקופת פשיטת הרגל, והוא הדין בנכסים או זכויות אשר יגיעו לרשותו של החייב בתוך פרק זמן של חמש שנים מהיום (למעט הכנסה מגמלאות). אם יתברר בעתיד כי החייב הסתיר רכוש משמעותי כלשהו מהנאמן, ניתן יהיה לבקש את ביטולו של ההפטר.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ב' חשוון תשפ"ב, 08 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שלוה בוטראשבילי
נתבע: עו"ד יניב אינסל
שופט :
עורכי דין: