ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הכפר העברי אגודה הדדית בע"מ נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת חגית מאק-קלמנוביץ

התובעת

הכפר העברי אגודה הדדית בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ניצן איטח

נגד

הנתבעת
מדינת ישראל – משרד האוצר
ע"י עו"ד ענבל משה
מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)

החלטה

1. התובעת הגישה נגד הנתבעת תביעה בעניין הפקעת מקרקעין שהיו בבעלות התובעת. על פי האמור בכתב התביעה, ההפקעה בוצעה בשתי פעימות, בשנת 1968 ובשנת 1980, כך שמדובר באירועים שתחילתם ועיקרם לפני למעלה מחמישים שנה. בכתב התביעה ביקשה התובעת להורות על החזרת חלק מהקרקעות שהופקעו, אשר לא נוצלו למטרת ההפקעה, ולבטל את ההפקעה. באשר לחלק מהקרקעות ששימש למטרות ההפקעה, מבוקש לשלם לתובעת או לחבריה פיצוי "ראוי והולם". עוד נכתב בכתב התביעה כי לתובעת נודע באקראי, ימים ספורים לפני הגשת התביעה, על מועד ההתיישנות שנקבע בפסק הדין בדנ"א 1595/06 עזבון המנוח אדוארד ארידור ז"ל נ' עיריית פתח תקווה" פ"ד סו(2) 58 (2013); להלן: עניין ארידור). לפיכך ביקשה התובעת לאפשר לה להשלים את כתב התביעה בראיות או במסמכים, ככל שאלה יידרשו. אין מחלוקת כי התביעה הוגשה ימים ספורים לפני תום המועד להגשת תביעות שנקבע בעניין ארידור.
בסעיף 6 לכתב התביעה נטען כי לצורך הגשת התביעה ביקש נציג התובעת לצלם או להעתיק תשריט כדי למצות ממנו את נכסי התובעת הכלולים בהפקעות, אולם הוא הורשה לעיין במסמך ולא להעתיקו. לפיכך, כך נכתב, מצורפת לכתב התביעה רשימת נכסים אשר יתכן שהיא חלקית.
2. הנתבעת הגישה כתב הגנה ובקשה לסילוק על הסף. היא טענה כי הסמכות להורות על ביטול ההפקעה מסורה לבית המשפט העליון (רע"א 5664/04 מדינת ישראל, מינהל מקרקעי ישראל נ' יואב בן גרא, מנהל עיזבון המנוחה שרה לוי ז"ל, פ"ד נט(6) 193 (2005) ). בנוסף טענה כי בהעדר תיאור מפורט של המקרקעין באופן המאפשר זיהויים, כתב התביעה אינו מגלה עילה ויש לסלקו על הסף גם מטעם זה. כמו כן טענה הנתבעת לשיהוי בהגשת התביעה אשר גרם לנזק ראייתי.
3. בקדם המשפט ביום 19.9.19 ביקש ב"כ התובעת לאפשר לו לתקן את כתב התביעה , בנימוק שלאחר הגשת כתב התביעה התגלתה מפת ההפקעה, ועתה ניתן לזהות את השטחים שהופקעו. הוא ביקש: "אנו מבקשים לתקן את כתב התביעה ולתמוך את הבקשה שלנו בתצהיר, על כך שמצאנו את מפת ההפקעה על דרך המקרה עתה" (פרוטוקול עמ' 4 שורות 6, 7). ב"כ הנתבעת התנגדה לתיקון וחזרה על טענת ההתיישנות. כמו כן טענה כי לכתב התביעה לא צורפה חוות דעת שמאי באשר לגובה הפיצוי המבוקש וגם בכתב התביעה לא ננקב סכום התביעה.
בתום הדיון ניתנה לתובעת אפשרות להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה, אולם לא ניתנה רשות לעצם התיקון, וב"כ הנתבעת הודיע כי היא שומרת על כל זכויותיה. לאחר מספר אורכות הוגשה ביום 25.8.20 הבקשה לתיקון כתב התביעה ו כן הנוסח המבוקש של כתב התביעה המתוקן. בד בבד עם בקשת התיקון הגישה התובעת בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט, בה ביקשה, לאור המורכבות הרבה בהערכת שוויין של קרקעות משנת 1948, שבית המשפט יורה על הגשת חוות דעת מומחה שימונה על ידי בית המשפט ומטעמו תחת הגשת חוות דעת מטעם הצדדים.
4. מאחר שלתובעת לא ניתנה זכות לתקן אלא רק לבקש תיקון, היה עליה להבהיר בבקשה את הנסיבות המצדיקות את התיקון, ולשכנע כי יש לקבל את הבקשה. נטל זה כבד במיוחד שעה שהתיקון מתבקש לאחר תחילת תקופת ההתיישנות כאמור בעניין ארידור הנ"ל. נימוקיה של התובעת לתיקון כתב התביעה היו העובדה שלא היתה מיוצגת בעת הגשת כתב התביעה המקורי, מציאת מפת ההפקעה רק זמן קצר לפני הדיון, הצורך לייעל את הדיון ולהגיע לחקר האמת, והצורך בהגשת הבקשה בשל התפתחויות שהתרחשו לאחר הגשת כתב התביעה המקורי. לבקשה צורף תצהירו הלאקוני של מר דב טל, בהיקף של כחצי עמוד, שאין בו טענות או עובדות נוספות. בנוסח התיקון המבוקש של כתב התביעה ביקשה התובעת לפסוק לה פיצוי על פי שווי הקרקע במועד ההפקעה בצירוף ריבית, לחלופין ביקשה להקצות לה קרקע חלופית שוות ערך וגודל לקרקע שהופקעה, ולחלופי חלופין להשיב לה את הקרקעות שלא נעשה בהן שימוש. בנוסף ביקשה למנות שמאי להערכת שווי הקרקע, וכן תבעה פיצוי על העיכובים והסבל שנגרמו לה, בשנים בהן היא נאבקת לקבלת מידע, בסך 250,000 ₪.
5. הנתבעת הגישה תגובה בה התנגדה לבקשת התיקון. היא חזרה על טענתה לפיה דין התביעה כולה להימחק. בנוסף טענה באשר לעילות הפיצוי כי התובעת טענה לראשונה בכתב התביעה המתוקן שהיא זכאית לפיצוי הן בגין הקרן והן בגין הפירות, ובכך הוסיפה עילת תביעה חדשה באופן העוקף את ההתיישנות. בהמשך הגישה הנתבעת עדכון והודיעה כי בעקבות פסק הדין שניתן בע"פ 5316/20 רמתיים צופים אגודה הדדית בע"מ נ' מדינת ישראל (4.3.20) (להלן: עניין רמתיים צופים), לפיו יש לראות את התביעה לפיצויים בגין הקרן ובגין הפירות ככלולים בעילת תביעה אחת, היא אינה עומדת על טענה זו. הנתבעת הוסיפה וטענה כי כתב התביעה המתוקן אשר צורף לבקשה כולל טענות ועילות תביעה חדשות, בין היתר טענה לפיצוי בשל עיכובים.
בנוגע לבקשה למינוי מומחה טענה הנתבעת כי מורכבות העניין אינה עילה המצדיקה מינוי מומחה מטעם בית המשפט.
6. התובעת הגישה תגובה לתשובה. לטענתה החובה לבחור את מסלול הפיצוי חלה לאחר קבלת פיצוי חלוט, שלא ניתן לשנותו, אולם בשלב המוקדם של הגשת כתב תביעה ניתן לתבוע באופן חלופי. הנתבעת הוסיפה כי עובדות שנודעו לאחר הגשת כתב התביעה, מעצם טיבן אינן יכולות להתיישן. היא ציינה כי ההפקעה נעשתה "לצורך דחוף", אולם העדר השימוש בקרקע מצביע על שימוש לא ראוי בהפקעה ולפיכך יש להחזירה לבעליה.
לעניין מינוי המומחה מטעם בית המשפט טענה התובעת כי הבקשה הוגשה לצורך יעילות ולא כעניין שבמהות.

דיון והכרעה
7. הבקשה לסילוק על הסעף הועלתה על ידי הנתבעת כבר בכתב ההגנה מטעמה, כך שיש לדון בטענה הן בהקשר של התביעה בכללה והן בהקשר של הבקשה לתיקון כתב התביעה.
בנוסח התיקון המבוקש לכתב התביעה פורטו החלקות הרלוונטיות בהתאם לרישומן בספרי המקרקעים, וכן צורפו העתקים מהרישומים הרלוונטיים בפנקס השטרות. בעקבות הוספות אלו ועל מנת לא למנוע מהתובעים את יומם בבית המשפט, אני נמנעת מסילוק על הסף של התביעה כולה. זאת על אף שגם עתה זיהוי החלקות על פי מצב הרישום הקיים היום אינו ברור, ואף הבסיס לקביעת סכום התביעה אינו ידוע.
8. באשר לתיקון המבוקש, נקודת המוצא היא ההלכה לפיה אין לאפשר תיקון כתב תביעה על ידי הוספת עילת תביעה חדשה, שכן בכך מתאפשרת למעשה עקיפה של הוראת התיישנות. (ראו לדוגמא ע"א 728-79 קירור אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' עבד אלחפיז זייד, פ"ד לד(4) ,126, 131 (1980); רע"א 11137/05 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' מגן דוד אדום לישראל (21.3.06); רע"א 8073/18 קופת חולים לאומית נ' פלונית (19.12.18)) . לפיכך, אין לאפשר תיקון כתב התביעה באופן המקנה לתובעת עילות תביעה שלא היו בידיה בעת הגשת כתב התביעה המקורי.
עוד לעניין ההתיישנות, נפסק לגבי עובדות חדשות שהתגלו כי המבחן הוא האם ניתן היה בהתנהלות סבירה לגלות את העובדות מוקדם יותר, והאם היה בידי המבקשים קצה חוט שאפשר בירור העובדות הרלוונטיות ( ע"א 2919/07 מדינת ישראל - הוועדה לאנרגיה אטומית נ' עדנה גיא-ליפל , פ"ד סד(2) 82 (2010); ע"א 4114/96 המאירי נ' הכשרת הישוב בע"מ, פ"ד נב(1) 857, 866).
9. בענייננו, למעשה אין ספק באשר לקיומו של אותו "קצה חוט", שכן התובעים עצמם טוענים שבמשך תקופה ארוכה עשו מאמצים להשיג מסמכים ונתונים, ואף ציינו במפורש בכתב התביעה שאין בידם נתונים מספקים . כך שהתובעים היו מו דעים לצורך להוסיף ולברר עובדות. בבקשה ובתצהיר לא תואר אלו מאמצים נעשו לצורך מציאת מפת הקרקעות שהופקעו, וגם מהנאמר בקדם המשפט ומהציטוט לעיל עולה כי התובעת לא עסקה בעניין בשיטתיות, אלא בפעולות ספורדיות שנעשו בהתנדבות מפעם לפעם. כך שלא הוכח שהיתה מניעה אובייקטיבית כלשהי מהשגת המסמכים הרלוונטיים, או שהנסיבות שבגינן לא נמצאה המפה עד כה לא היו בשליטתם של התובעת וחבריה. הבקשה והתצהיר המצורף אליה אינם כוללים הסבר ממשי כלשהו אלא אמירות כלליות וסתמיות. אין, איפוא, תשתית המצדיקה שינוי מועד תחילת מירוץ ההתיישנות.
10. יישום כל האמור בענייננו מביא לתוצאה כמפורט להלן:
בעניין התביעה לפיצויים – בכתב התביעה המקורי נכללה תביעה לפיצוי כספי בשל ההפקעה. בעקבות פסק הדין בעניין רמתיים צופים, הדבר מאפשר לתובעת לתבוע בגין מסלולי הפיצויים השונים , ולפיכך התביעות לפיצויים יעמדו בעינן.
בעניין התביעה להשבת הקרקעות שהופקעו ולא נעשה בהן שימוש למטרות ההפקעה – הנתבעת טענה כי הסמכות לדון בטענות נגד עצם ההפקעה נתונה לבג"ץ והפנתה לפסיקה התומכת בעמדתה. התובעת לא השיבה לעניין זה, ולפיכך אני מקבלת את עמדת הנתבעת ומורה על מחיקת חלק זה של כתב התביעה המבוקש.
הטענה בדבר העיכובים והסבל שנגרם לתובעת והמאבק לקבלת מידע לא הופיעה בכתב התביעה המקורי ולפיכך גם היא נמחקת מכתב התביעה המבוקש.
11. באשר לבקשה למינוי שמאי מטעם בית המשפט, הנימוק היחיד שניתן לבקשה זו הוא המורכבות בהערכת שוויין של קרקעות משנת 1948. מורכבות העניין כשלעצמה אינה נימוק מספיק למינוי מומחה מטעם בית המשפט. יתר על כן, התובעת וחבריה הם האחראים להשתהות הממושכת בהגשת התביעה ובטיפול בנכסי התובעת. עצם הגשת התביעה לאחר שנים כה רבות עלולה לפגוע ביכולתה של הנתבעת להתגונן ולחייב אותה למאמצים ולהוצאות נוספים. אין הצדקה להטיל על הציבור גם את הנטל הכספי למימון השמאות הנדרשת להוכחת התביעה.
12. לאור כל האמור הבקשה לתיקון כתב התביעה מתקבלת בחלקה כמפורט לעיל.
לנוכח התוצאה אין צו להוצאות בשלב זה והן יובאו בחשבון בסיום ההליך.
13. לעניין המשך ההליכים:
התובעת תגיש כתב תביעה מתוקן בהתאם להחלטה זו עד יום 1.11.21.
הנתבעת רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן עד יום 1.12.21, ואם לא תגיש ייחשב כתב ההגנה המקורי שהוגש ככתב הגנה מטעמה.
התובעת תגיש תצהירי עדות ראשית וראיות מטעמה עד יום 16.1.22.
הנתבעת תגיש תצהירי עדות ראשית וראיות מטעמה עד יום 1.3.22.
התיק לעיוני ביום 2.3.22.

ניתנה היום, א' חשוון תשפ"ב, 07 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הכפר העברי אגודה הדדית בע"מ
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: