ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יצחק הוד נגד אברהם שניידר :

לפני כבוד ה שופטת רבקה ארד

תובע

יצחק הוד

נגד

נתבע

  1. אברהם שניידר
  2. מישל סביון

פסק דין

תביעה כספית בה מבקש התובע לחייב את הנתבעים בנזקים שנגרמו לו אגב טיפולם בטרקטור שבבעלותו.

רקע עובדתי ותמצית טענות הצדדים
בשנת 2011 רכש התובע (להלן: הוד) טרקטור מתוצרת פיאט דגם 640 אשר יוצר בשנות ה-60 של המאה הקודמת.

הנתבע 1 (להלן: שניידר) הוא בעלים של מוסך לציוד מכאני כבד העוסק גם בתיקון טרקטורים.

הנתבע 2 (להלן: סביון) הוא בעל מקצוע המתמחה בטיפול במנועים.

ביום 30.1.2018, וכיוון שמנוע הטרקטור לא הניע, הטרקטור הובא באמצעות גרר למוסך של שניידר לצורך תיקון התקלה.

הוד טען כי שניידר הבטיח לבצע את התיקון תוך מספר ימים בעלות של 2,000 עד 4,000 ₪. אלא שתיקון הטרקטור התעכב, שניידר הוציא את מנוע הטרקטור ממקומו, פירק אותו לגורמים ומסר להוד שתלתל אחד במנוע אינו תקין. לטענת הוד, שניידר פנה לסביון ללא ידיעתו וללא הסכמתו, וביום 20.2.2018 מנוע הטרקטור הועבר משניידר לסביון אשר ביצע בו תיקון יקר ומיותר. בהמשך לכך, כך לטענת הוד, שניידר רכש על דעת עצמו חלפים יקרי ערך שלא היה כל צורך ברכישתם לשם תיקון התקלה בטרקטור וביצע בטרקטור שיפוץ כללי על דעת עצמו וללא קבלת אישורו כנדרש בחוק, שיפוץ אשר לא היה בו כל צורך.

ביום 3.8.2018 הועבר הטרקטור, עם מרבית חלקי המנוע המפורק, באמצעות גרר ממוסכו של שניידר למוסך של מר עמית גודמן (להלן: גודמן). גודמן עבד על הטרקטור במשך כ-5 חודשים, כאשר הוד טען שהוא נאלץ להוציא הוצאות רבות לצורך תיקון הנזקים ששניידר גרם לטרקטור בטיפולו הרשלני.

כפועל יוצא מהאמור, הגיש הוד תביעה זו כנגד שניידר וסביון בה טען כי הנתבעים אחראים ביחד ולחוד לנזקים שנגרמו לו כתוצאה מהחלטתו החד צדדית של שניידר לבצע שיפוץ כללי במנוע הטרקטור ובכך שסביון ביצע תיקון שלא היה בו צורך. לכן, טען כי יש לחייב את הנתבעים בגין הסכומים שהוציא לצורך תיקון הטרקטור, עוגמת נפש, השבתת הטרקטור למשך 181 יום, הוצאות שונות ובסה"כ 92,328 ₪. בהמשך כתב התביעה טען הוד כי את התביעה כנגד סביון יש להעמיד ע"ס 5,720 ₪ בלבד בגין עלות התיקון שביצע סביון בטרקטור.

שניידר טען כי כל שביצע בטרקטור ביצע בהסכמתו ובאישורו של הוד אשר בהגשת תביעה זו מנסה להתחמק מתשלום חובו. לטענת שניידר, כאשר הטרקטור הוכנס למוסך שלו, ללא סטרטר ומשאבת שמן תקולה, לא התחייב על זמן התיקון ולא ציין מחיר. לטענתו, סוכם עם הוד כי המנוע יפורק וכי הוא יבחן את התקלה. שניידר טוען כי לאחר בירור מהותה של התקלה ותמחור עלות תיקונה, שוחח עם הוד אשר ציין כי אינו יכול לשלם ושניידר הבהיר לו כי לא יוכל להתקדם בתיקון הטרקטור ללא תשלום. כעבור כחודש וחצי הגיע הוד לחצריו של שניידר ונטל את הטרקטור באמצעות גרר, תוך שהוא מוסר לשניידר המחאה לא חתומה, ופנה לסביון.

שניידר טען כי לא ביצע כל פעולה לתיקון הטרקטור, למעט רכישת חלפים אשר הוד סירב לשלם עבורם ולכן שניידר לא ביצע את השיפוץ שנדרש. כאמור, שניידר טוען כי כעבור כחודש וחצי הוד הגיע למוסך ואסף את הטרקטור מבלי לשלם עבור החלפים שנרכשו עבורו.

סביון טען כי לו ולשניידר היכרות רבת שנים. שניידר פנה לסביון והזמין את ביצוע התיקון במנוע. ביום 20.8.18 סביון קיבל משניידר את המנוע (אשר פורק ע"י שניידר מהטרקטור). סביון ביצע את התיקון הדרוש, בהסכמתו של הוד, בעלות סבירה בהתאם למקובל בשוק. ביום 22.8.21 המנוע הוחזר לשניידר בנוכחותו של הוד. דהיינו, המנוע היה בחזקתו של סביון במשך 48 שעות בלבד. סביון מדגיש כי התיקון שביצע במנוע היה הכרחי ובהתאם לסכומים שסוכמו מראש עם הוד. סביון טען כי הגם שבדרך כלל היה מקבל משניידר תשלום עבור עבודות שהעביר לו, במקרה זה ונוכח חשש שהוד לא ישלם את שכר העבודה, המחיר סוכם איתו מראש. טרם מסירת המנוע לאחר השלמת התיקון שביצע סביון, הוד מסר 2 לסביון 2 שיקים ואולם, הוד ביטל באופן חד צדדי את השיק ע"ס 2,000 ₪ מתוך סכום התשלום הכולל בסך 3,744 ₪.

הפן הדיוני
מטעם התובע העיד התובע הוד בעצמו, המוסכניק גודמן אשר טיפל בטרקטור לאחר שהועבר למוסך שלו ממוסכו של שניידר, וכן השמאי מיכה זכאי אשר מסר חוות דעת מטעמו של הוד.

סביון העיד בעצמו.

אשר לשניידר, בישיבת קדם המשפט שהתקיימה ביום 16.12.20 התייצבו מטעם שניידר בנו וכן בא כוחו אשר הסבירו כי מצבו הרפואי של שניידר, אשר למרבה הצער אינו צפוי להשתפר, לא מאפשר המשך השתתפותו בהליך והציגו מסמך רפואי התומך בכך. לכן, ועל פי הסכמת בנו ועו"ד כהן, עו"ד כהן מונה כאפוטרופוס לדין של שניידר בהליך זה. במצב דברים זה ונוכח מצבו הרפואי, לא נמסרה עדותו של שניידר.

דיון והכרעה
לאחר ששמעתי את הצדדים, העדים וסיכום הטענות בעל פה, באתי לכלל מסקנה כי לא עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו כנגד מי מהנתבעים ודינה להידחות.

עיקר טענתו של הוד היא כי נוכח התנהלות לקויה של שניידר בטיפול בטרקטור במוסכו, נגרמו לטרקטור נזקים בגינם נאלץ להעביר את הטרקטור לטיפולו של גודמן אשר טיפל בדרוש בעקבות הנזקים שהסבו הנתבעים. אלא שמהראיות שהובאו לא ניתן ללמוד מה היה מצבו של הטרקטור ואיזו תקלה או ליקוי היו בו בעת שהוד העבירו למוסך של שניידר. עוד לא עלה בידי הוד להראות אילו פעולות מזיקות הנתבעים ביצעו בטרקטור אשר החמירו את מצבו וכן לא עלה בידו להראות כי הפעולות שגודמן ביצע בטרקטור נדרשו נוכח פעולות הנתבעים דווקא. במצב דברים זה, לא ניתן לקבוע כי הנתבעים התרשלו בפעולות השונות שביצעו, ככל שביצעו, וגם לא ניתן לקשור את הנזקים הנטענים בטרקטור לפעולות הנתבעים. הכל כפי שיבואר להלן.

הוכח בראיות שהובאו לפני כי הטרקטור לא טופל באופן שוטף ולא תוחזק ברמה נאותה וסבירה עובר להכנסתו למוסך שניידר. הראיות שהוצגו מלמדות כי הוד רכש את הטרקטור, אשר יוצר בשנות ה-60 של המאה הקודמת, בשנת 2011 ולאחר רכישתו הכניס את הרכב למוסך לצורך טיפול מקיף בסכום של 2,130 ₪ (ראו בחוו"ד השמאי זכאי). הוד אישר בעדותו כי מאז אותו טיפול בשנת 2011 הטרקטור לא טופל כלל במוסך, לא בטיפולים שוטפים ולא בכלל, עד להכנסתו למוסך שניידר (ראו עדות התובע ע' 33 ש' 22-24). את טענתו המאוחרת כי למעשה כן ביצע טיפולים בטרקטור לא ניתן לקבל שכן לא הוצגו קבלות אשר התובע טען כי הן ברשותו (ע' 33 ש' 33-34) והימנעותו מהצגתן עומדת לחובתו.

מעדותו של הוד עולה כי הטרקטור משמש את הוד לעבודה חקלאית שוטפת ועובד כשעה-שעתיים מידי יום (ע' 36 ש' 19). דהיינו, כ- 360 שעות עבודה בשנה, 2,520 שעות עבודה מאז שטופל לאחרונה ועד הכנסתו למוסך שניידר.

על פי הנתונים שמסרו העדים, יש לבצע טיפול שוטף לטרקטור כל 200-500 שעות עבודה או כל שנה, לפי המוקדם (ראו עדות גודמן ע' 12 ש' 16-21, עדות התובע ע' 33 ש' 29).

מהעדויות שהובאו ניתן ללמוד שהעדר טיפול שוטף משך שנים משפיע על מצבו המכני של הטרקטור וגורם לבלאי מוגבר, במיוחד בכלי רכב כה ישן (ראו עדות גודמן ע' 13 ש' 8-13).

התברר בנוסף במהלך ישיבת הראיות כי בשנת 2018 פנה הוד בהמרצת פתיחה לבית המשפט על מנת שיתיר את רישום הטרקטור על שמו ובמסגרת אותו הליך מסר לבית המשפט כי מדובר ברכב לא שמיש: "הטרקטור משך תקופה ארוכה לא היה שמיש. לאחרונה ביקש המבקש להשמיש אותו ולכן צורפה חוו"ד שמאי מאחר ובוצעו תיקונים בטרקטור" (ראו ת/1).

מכאן שעסקינן בכלי רכש ישן, כבן 55-60 שנה, אשר לא טופל ולא תוחזק באופן שוטף כנדרש עפ"י נתוניו של הרכב ושעות העבודה כפי שהתובע מסר, דבר אשר סביר שפגע במצבו המכני של הטרקטור וגרם לבלאי מוגבר.

עוד לא עלה בידי התובע להוכיח טיבה של התקלה שבטרקטור אשר בגינה הכניס את הטרקטור למוסך שניידר.

אמנם, הוד מסר כי הכניס את הטרקטור למוסך כיוון שלא הניע. אך למצב זה יתכנו סיבות רבות, חשמליות או מכניות, והסיבה הממשית לתקלה זו לא הובהרה.

המכונאי גודמן העיד בהגינותו כי אינו יכול לדעת מה היתה התקלה כשהטרקטור הגיע לשניידר (ע' 15 ש' 16-21, ע' 17 ש' 4-6). על אחת כמה וכמה השמאי מטעם התובע, שאינו מכונאי, ואשר נתן את חוות דעתו לאחר שגודמן כבר טיפל בטרקטור ואשר הסביר בעדותו כי ידוע לו שהטרקטור הוכנס למוסך שניידר כיוון שהמנוע לא הניע וכי יכולות להיות לכך סיבות רבות (ע' 21 ש' -12). הדברים נכונים שבעתיים עת עסקינן בכלי רכב ישן אשר לא עבר טיפולים שוטפים במשך כ-7 שנים.

דהיינו, לא הוצגו ראיות שיש בהן כדי לשפוך אור על מצבו של הטרקטור בנקודת הזמן הרלוונטית השנויה במחלוקת – מועד הכנסת הטרקטור למוסך שניידר.

זה המקום להתייחס לחוות דעתו של השמאי מטעם התובע.

חוות הדעת נערכה לאחר שהטרקטור תוקן על ידי גודמן ועל פי נתונים שהוד וגודמן מסרו לשמאי ועל פי חשבוניות שונות שהתובע הציג לשמאי בדבר רכישת חלקי חילוף שונים לטרקטור (ראו האמור בחוות הדעת וכן עדותו של השמאי ע' 21 ש' 35 - ע' 22 ש' 3), מבלי שהשמאי בדק את הטרקטור ואת המנוע (ראו עדות השמאי ע' 21-22 לפרוטוקול).

השמאי אישר כי לא הוצג לו רשיון רכב, ובדיעבד התברר כי רשיון רכב אינו בנמצא. השמאי לא מצא לנכון לציין בחוות הדעת העובדה כי רשיון רכב לא היה ברשותו של הוד ולא הוצג לו למרות דרישתו (ע' 24 ש' 25-26).

השמאי ציין בחוות הדעת, אשר נערכה בשנת 2018, כי הוד הציג לו חשבונית תיקון משנת 2011 אודות טיפול שביצע לאחר שרכש את הטרקטור ומצא לציין כי עניין זה "מוכיח שהתובע קפדן בנושא התקינות והטיפול בטרקטור" (ע' 1 לחוות הדעת). ואולם לא הוצגו לשמאי חשבוניות או אינדיקציות לטיפול שוטף בטרקטור והתברר כי מאז אותו טיפול ובמשך כ-7 שנים לא בוצעו טיפולים בטרקטור. השמאי אישר בעדותו כי הדברים הללו בחוות הדעת שגויים (ע' 25 ש' 32-36).

המומחה אף אישר בעדותו כי לא ידע מהי שנת הייצור של הטרקטור (ע' 24 ש' 30), נתון אשר ראוי שיופיע בחוות דעת העוסקת בכלי רכב: "לשאלה מה חשבתי על זה אני משיב שחשבתי שמדובר בטרקטור מאוד ישן, שנות השישים לפחות. לשאלה האם לעובדה הזו יש רלוונטיות למחלוקת אני משיב שאני לא יודע, ברגע שאין לי את הטיפולים לאחור אז קשה לי מאוד לדעת" (ע' 24 ש' 30-33).

כך ובדומה, לא הוצגו נתונים אודות מספר הקילומטרים שהרכב עבר, נתון שלדברי המומחה הוא נתון רלוונטי אך לא ניתן לחלץ, נוכח גילו של כלי הרכב (ע' 25 ש' 3-5). מצופה היה כי הדבר ימצא ביטוי בחוות הדעת. גם הנתון הנוגע לשעות העבודה של הטרקטור הוא נתון רלוונטי שלא נבדק ולא נשקל על ידי המומחה (ע' 25 ש' 15-17).

מכאן, שנתונים רבים אשר רלוונטים לרכב שנבדק בחוות הדעת לא הובאו לפני המומחה ולא נשקלו על ידו, כאשר גם העדרם ראוי היה למצוא ביטוי בחוות הדעת, כמו גם השפעתו האפשרית של היעדר המידע והאפשרויות הנובעות ממנו על המסקנה.

בהקשר זה יצויין כי המומחה ציין בחוות הדעת כי מנסיבות המקרה כפי שהוצגו לפניו והתצלומים, לא היה צורך לבצע שיפוץ כללי. אלא שלא הוכח כי שיפוץ כללי בוצע על ידי שניידר והדבר לא נקבע בחוות הדעת (כאמור, שניידר טען שלא ביצע כל עבודה שכן הוד לא שילם עבור החלקים שנרכשו).

עוד לא ברור מחוות הדעת מהן הטענות כנגד הנתבעים. בחוות הדעת מפרט השמאי עבודות וחלקים שנדרשו "לצורך תקון התקלה הממשית" אך לא פירט מהי אותה "תקלה ממשית". העלויות הללו מפורטות ומסתכמות ב-5,944 ₪ (ראו ע' 2 למטה בחוות הדעת). אלא שבהמשך חוות הדעת מציין השמאי כי רק אחד הפרטים שציין ככאלה שנדרשו לצורך תיקון התקלה, היה דרוש (ראו סעיף א ע' 3 לחוות הדעת). מכאן שלא ברור מחוות הדעת מה לדעת השמאי היה דרוש ומה לא.

גם קביעת השמאי כי רק אחת מהפעולות שסביון ביצע במנוע היתה הכרחית והשניה לא הכרחית מעוררת קושי שכן השמאי לא בדק את המנוע בזמן אמת ובכלל. המכונאי גודמן, אשר טיפל בטרקטור וקיבל את המנוע כשהוא מפורק מהטרקטור העיד בהגינותו כי אינו יכול להידרש לשאלה זו שכן לא ראה את המנוע לפני התיקון (ראו עדותו ע' 13 ש' 34 – ע' 14 ש' 4).

בתשובות השמאי לשאלות העולות מחוות הדעת לא ניתן מענה מספק. נוכח הקשיים בחוות הדעת כמפורט לעיל, לא ניתן לבסס ממצא על האמור בה ובעדות השמאי מטעם התובע.

נוסף לכך וכאמור, לא הוכח כי מעבר לרכישת חלפים שניידר ביצע פעולות תיקון כלשהן בטרקטור. הוצגה חשבונית על שם שניידר לרכישת חלקים שונים לטרקטור (חשבונית מכנען מיום 26.2.18, נספח ד לתצהיר התובע) ומעבר לכך לא הוצגה כל אסמכתא כי שניידר ביצע פעולת תיקון אשר הצריכו את פעולות התיקון שגודמן ביצע.

בהינתן שעסקינן בטרקטור ישן אשר לא טופל משך שנים בטיפולי תחזוקה שוטפים הנדרשים; העדר ראיה אודות אופיה של התקלה בגינה הוכנס הטרקטור למוסך שניידר; העובדה שהטרקטור הגיע למוסך שניידר בגרר ללא יכולת להניע כאשר בהינתן מצב התחזוקה הירוד של הטרקטור מצב זה יכול להיגרם ממספר רב של גורמים; משך הזמן שהטרקטור טופל לאחר מכן ע"י גודמן (גם אם גודמן לא עבד על הטרקטור ברציפות), לא שוכנעתי במידה הנדרשת כי התיקון שגודמן ביצע נדרש בשל פעולותיהם של הנתבעים.

עוד בהקשר זה יש לציין כי הראיות שהובאו מלמדות על מוסר תשלומים לוקה בחסר מצידו של הוד. הוכח בראיות שהוצגו, כי בניגוד לטענותיו של הוד כי לא הסכים לשלם לסביון דבר וכי המנוע הועבר לסביון ללא ידיעתו והסכמתו, המנוע הועבר לסביון בידיעתו ובאישור של הוד אשר גם סיכם עם סביון על מהות הטיפול שסביון יבצע במנוע ועל התמורה בגינו (ראו תמלול שיחה מיום 21.2.2018 בנספח 6 לתצהיר סביון). הוד אף התמקח עם סביון על סכום התשלום ולאחר שזה סוכם, הוד התמקח על אופן התשלום ודרש לקבל חשבונית על שמו ולצורך כך מסר את פרטיו שלו לסביון (ראו בתמלול הנ"ל ע' 6-8). למרות זאת, סביון ביטל את אחד השיקים.

ביחס לנתבע שניידר, הוכח כי הוד לא שילם לשניידר עבור החלקים שרכש לצורך תיקון הטרקטור, דבר אשר לא מנע מהוד להציג את חשבונית החלפים שהוצאה על שמו של שניידר במסגרת כלל החשבוניות שהציג לשמאי ולדרוש פיצוי בגינה.

לא למותר לציין כי הימנעותו של הוד מלצרף את כלל השיחות בינו לבין שניידר אשר על פי עדותו היו ברשותו (ראו ע' 32 ש' 29-31) עומדת לחובתו ומקימה את החזקה כי לו היה מצרפן היה בהן כדי לסתור את גרסתו.

אין בידי לקבל את טענתו של הוד כי חלק מהתיקון שסביון ביצע במנוע לא היה נחוץ, שכן זו נסמכה רק על חוות דעת השמאי אשר לא מצאתי לבסס עליה כל ממצא, חוות דעת שניתנה לאחר שהטרקטור תוקן וטופל על ידי גודמן, על סמך דברים שהתובע וגודמן מסרו לשמאי בע"פ ועל סמך חשבוניות שונות שהוצגו לו, ללא בדיקת הטרקטור והמנוע (ראו ע' 1 בחוות הדעת ועדותו של השמאי ע' 21-22). גם אם יש ממש בטענת השמאי כי לשם בדיקת המנוע היה צורך לפרקו, וודאי שמכך רצה להימנע, אין בכך כדי לגרוע מהמסקנה כי אי בדיקת המנוע אינה מאפשרת קביעת ממצא בדבר נחיצות התיקון שסביון ביצע במנוע וטיבו.

העובדה כי המנוע שהה אצל סביון יומיים בלבד, לצורך ביצוע תיקון נקודתי בהיקף כספי מצומצם, אינה מתיישבת עם היקפן הנרחב של הטענות שהוד הפנה כנגד סביון, אשר לא הוכחו לגופן. גם טענות התובע בסיכומיו כי יש לראות בסביון כנותן שירות לפי חוק רישוי שירותים ומקצועות בכנף הרכב, תשע"ו-2016, לא הוכחו.

אינני מקבלת את טענת הוד כי על הנתבעים לשאת בעלויות הכרוכות בהעמדת הטרקטור במוסך גודמן משך 5 חודשים בהם גודמן טיפל בטרקטור. מעבר לכך שכפי שנאמר לעיל, לא הוכח קשר סיבתי בין שהיית הטרקטור במוסך שניידר והטיפול שסביון ביצע במנוע לתיקונים שגודמן ביצע, גודמן אישר כי עבד על הטרקטור מספר חודשים, לא ברציפות ובהתאם לאילוצי זמן ועבודה שלו וכי כך סיכם עם התובע (עדות גודמן ע' 15 ש' 14-16). יתר על כן, הוד לא הציג כל ראיה לנזק או הפסד אשר נגרם לו בפועל כתוצאה משהיית הרכב במוסך שניידר או במוסך גודמן. לא די לטעון כי נגרם נזק או הפסד אלא יש להוכיחם בראיות וזאת לא נעשה.

לקראת סיום אציין כי שהיית הטרקטור במוסכו של שניידר פרק זמן של קצת למעלה מחודש, כמו גם העובדה כי הטרקטור נאסף בגרר ממוסך שניידר למוסך גודמן כשהוא מפורק והיה צורך לאסוף חלקים ממנו בארגזים, מעורר ות אי נוחות. גם אם הדבר נבע מהעדר תשלום של הוד, כטענת שניידר, אינני סבורה כי ראוי היה להשאיר את הטרקטור מפורק כפי שהיה . אלא שבמכלול הנתונים שהוצגו לפני והקשיים בתביעת התובע כפי שנסקר לעיל, ובהעדר הוכחה כי שניידר וסביון גרמו נזק לטרקטור, אין באלה בלבד כדי לשנות מהמסקנה המתחייבת כי תביעת התובע לא הוכחה במאזן ההסתברויות.

אשר על כן, אני דוחה את התביעה.

אשר להוצאות. לאחר ששקלתי את הדברים ולאור הקביעות לעיל, לא מצאתי לחייב את התובע בהוצאות הנתבע 1. עם זאת, ביחס לנתבע 2, אשר בגין טענות בהיקף של כ-6,000 ₪ נאלץ לנהל את ההליך עד תום , אני מחייבת את התובע בהוצאות הנתבע 2 בגין התמלול כפוף להצגת קבלות ובשכר טרחת עו"ד ב סך של 8,000 ₪.

ניתן היום, א' חשוון תשפ"ב, 07 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יצחק הוד
נתבע: אברהם שניידר
שופט :
עורכי דין: