ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין להב לוי החזקות בנדל"ן בע"מ נגד אבי גואטה :

7 באוקטובר 2021
לפני כבוד השופט טל חבקין, סגן נשיא

התובעים/המבקשים:

  1. להב לוי החזקות בנדל"ן בע"מ
  2. להב לוי

ע"י ב"כ עו"ד און צוק

נגד

הנתבעים/המשיבים:

  1. אבי גואטה
  2. עינת צא'קי גואטה

ע"י ב"כ עוה"ד עדו נהרי ודן בן שאול

החלטה

לפניי בקשת התובעים לקבוע ישיבת הוכחות נוספת לצורך חקירה נגדית של שני מומחים מטעמ ם, לאחר שהם לא התייצבו לדיון מחמת תקלה בזימונם.

רקע
בשנת 2017 רכשה התובעת 1 ("התובעת"), שהתובע 2 הוא בעליה, בניין מגורים בן ארבע קומות ברחוב גאולה 9 בתל אביב. הנתבעים מתגוררים בדירה שבקומה השנייה יחד עם ילדיהם הקטינים. אמו של הנתבע 1 התגוררה בה שנים רבות עד לפטירתה, לטענת הנתבעים כדיירת מוגנת. התובעת הגישה נגד הנתבעים ארבע תביעות שעילתן הפרות של הסכם השכירות וביצוע עוולות שונות. לאחר שהתביעה הראשונה נמחקה, יזם בית המשפט מחיקה של שתיים מהתביעות הנותרות (שנותבו למותבים שונים) והעלאת הטענות שנטענו בהן במסגרת כתב תביעה מתוקן אחד (החלטה מיום 6.1.2020)). וכך היה.

בכתב התביעה המתוקן נטען, בעיקרו של דבר, שהנתבעים אינם דיירים מוגנים; שהם סגרו שתי מרפסות באופן שאינו תואם את היתר הבנייה ובלא הסכמת הבעלים הקודם; הסגירה היא שינוי מהותי של הדירה המגבשת הפרה יסודית של הסכם השכירות ומקימה עילת פינוי; הנתבעים התקינו מצלמות אבטחה בבניין ללא רשות באופן שפוגע בפרטיות התובעים. נתבעו סעדים כדלקמן: פיצוי בסך של 300,000 ש"ח בגין פגיעה בפרטיות; פיצוי בסך של 435,000 ש"ח בגין גריעה מזכויות הבנייה של התובעת; וסילוק יד.

הנתבעים טענו להגנתם שהם דיירים מוגנים; שלא פגעו בפרטיות; ושלא הפרו את הסכם השכירות. זאת משום שסגירת המרפסות נעשתה בשנות השבעים של המאה הקודמת (לכל המאוחר) על דעת הבעלים הקודם. אשר לנזק הנטען: מדובר בנזק שלא בא לעולם משום שהתובעת לא ביקשה היתר בנייה, ולא נטען שלא תוכל לקבלו ולנצל את זכויות הבנייה עקב סגירת המרפסות.

הצדדים הגישו ראיות בתצהירי עדות ראשית. כחלק מראיותיהם הגישו התובעים שתי חוות דעת של מומחים: חוות דעת של שמאי מקרקעין אשר חיווה דעתו שמרפסות הדירה נסגרו על ידי חלונות ותריסים וסופחו לשטח עיקרי; וחוות דעת של מהנדס בניין אשר חיווה דעתו שהמרפסות נסגרו ושבוצעו שינויים נוספים בדירה.

הוכחות נשמעו ביום 6.7.2021. אף שהנתבעים הודיעו בישיבה שקדמה לכך שברצונם לחקור את מומחי התביעה, המומחים לא התייצבו. בא כוח הנתבעים ציין שיגיש בקשה לקבוע דיון נוסף לצורך חקירתם. בית המשפט ציין שאם תוגש בקשה כזו, יש לפרט בה את הנסיבות הנוגעות לאי ההתייצבות (עמ' 9 לפרוטוקול).

ביום 9.9.2021 הגישה התביעה בקשה כאמור. זו הבקשה דנן. נטען כי המומחים לא התייצבו על אף שיחות עדכון עמם, לרבות בימים הצמודים לדיון; וכי בשל כשל בתקשורת בין משרדית נוצר מצב שבו בשוגג סברו המומחים כי זומנו למועד שונה. עוד נכתב כי חוות הדעת מתייחסות לנזק (ובפרט לגובהו) אשר נגרם לתובעים בגין שינויים במושכר שנעשו שלא בהיתר וכן לזכויות בניה שנגזלו מן התובע ללא הסכמת בעל הבית הקודם. כמו כן מתייחסות חוות הדעת להיקף ההפרות של הנתבעים, למהותן ולתוצאותיהן. על כן התבקש בית המשפט לקבוע ישיבה נוספת לצורך שמיעת המומחים. הבקשה נתמכה בתצהירים של המומחים שבהם נכתב כי "בשל כשלים טכניים בתיאום בין משרדו של [המומחה] לבין משרדו של עוה"ד, לא עלה בידי [המומחה] להגיע לדיון".

הנתבעים התנגדו למבוקש. לשיטתם לא ניתן הסבר מספק מדוע המומחים לא זומנו, וזימונם כעת אינו הוגן ואינו צודק.

בתגובה לתשובה טענו התובעים כי מטעמים של כשלים טכניים בין-משרדיים ועל אף שזומנו על ידי בא כוחם, לא התייצבו המומחים. למרות שלא עלה בידי בא כוח התובעים לאתר זימון ששלח להם בכתב, המומחים ובא כוח התובעות מעידים כי הסיבה לאי התייצבותם היא כשלים טכניים בזימון. כלומר, המומחים ידעו על הדיון ומועדו, ולא התייצבו רק בשל אי רישומו ביומניהם. התגובה לתשובה לא נתמכה בתצהיר.

דיון והכרעה
לאחר העיון, באתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. להלן טעמיי:

תקנות 5-1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 קובעות עקרונות יסוד שמתווים את אופן הפעלת שיקול הדעת השיפוטי בשאלה אם יש מקום להקדיש משאבים נוספים לבירור ולאפשר תיקון של מחדל דיוני. תקנה 2 קובעת את "מטרת העל" של התקנות, וזו לשונה:

הליך שיפוטי ראוי והוגן

2. הליך שיפוטי ראוי והוגן מתקיים במערכת שיפוטית עצמאית ובלתי תלויה שהוקמה לפי דין, נגישה לציבור, מקיימת דיון לפי כללי הצדק הטבעי, מכריעה בתוך זמן סביר על יסוד הטענות ההדדיות המובאות לפניה, מנהלת את ההליך ופוסקת בו באופן שוויוני, מידתי ויעיל ומנמקת את החלטותיה.

תקנה 5 מעגנת את חובתו של בית המשפט לשקול – בכל החלטה דיונית שהוא נותן – גם את אינטרס הציבור בניצול יעיל של משאבי השיפוט, וזו לשונה:

איזון אינטרסים

5. בית המשפט יאזן, לפי הצורך, בין האינטרס של בעלי הדין ובין האינטרס הציבורי; לעניין זה, "אינטרס ציבורי" – נגישות הציבור למערכת בתי המשפט לרבות קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל, חיסכון במשאבי זמן ועלויות, מניעת הכרעות סותרות ומניעת שימוש לרעה בהליך השיפוטי.

בהחלטה בת"א (שלום ת"א) 28490-11-12 פלוני נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב – "הפול" (22.10.2017) (" עניין פלוני") עמדתי בהרחבה על אופן יישומו של עקרון המידתיות (שעוגן מאז בתקנה 2 לתקנות החדשות), ועל מאפייניה של הגישה הניהולית (שעוגנה מאז בתקנה 5 לתקנות החדשות, תחת הכותרת "איזון אינטרסים"), כפי שבאו לידי ביטוי ברפורמות מעבר לים, וכפי שהן מתבטאות בשיטתנו היום. שיקול הדעת המופעל בשאלה אם יש מקום להקדיש משאבים נוספים להעמקת הבירור העובדתי, ובכלל זה להתיר תיקון של מחדל דיוני כגון אי-זימון עדים לדיון, יקנה משקל הולם לעקרון המידתיות כשיקול מנחה, לרבות החשיבות שיש לייחס לסיום ההתדיינות תוך זמן סביר ובעלות מידתית; ולאינטרס הציבור בניצול יעיל של משאבי השיפוט. לצורך יישום עקרון המידתיות ואיזון האינטרסים יש לבחון אם השיקולים הבאים מטים את הכף להיעתר לבקשה: מאפייני המחלוקת ושוויה הראלי ; השפעת התיקון על יכולתו של בית המשפט לדייק בתוצאה; פערי הכוחות בין בעלי הדין; ההתנהלות הדיונית הכוללת של הצדדים לרבות הסיבה למחדל ואם יש לו הצדקה; ואינטרס הציבור בניצול יעיל של משאבי השיפוט (עניין פלוני, פסקה 61). לבחינה זו אפנה עתה.

נפתח בהתנהלות הדיונית של התובעים, ובאופן קונקרטי בסיבה למחדל. צודקים הנתבעים בטענתם שהסיבה לכך שהמומחים לא התייצבו לדיון לא הובררה כל צרכה. לא ברור מתצהירי המומחים מהם אותם "כשלים טכניים בתיאום" שאירעו ביחס לשני המומחים גם יחד. בדיון הבהיר בית המשפט שנדרשת תשתית עובדתית המבהירה מה היה, לרבות המועד שבו הודע למומחים על הדיון (עמ' 9 לפרוטוקול). אם המומחים אכן קיבלו הודעה על הדיון, בכתב או בעל פה, ומסיבה כלשהי לא רשמו אותה ביומנם (כפי שנכתב בסעיף 3 לתגובה לתשובה), או סברו שזומנו למועד שונה ולא התייצבו חרף שקיבלו תזכורות סמוך לדיון (כפי שנכתב בסעיף 4 לבקשה) – גרסאות שלכאורה אינן מתיישבות זו עם זו – היה מקום שיכתבו זאת במפורש בתצהיר. מאחר שהתצהירים אינם מפורטים כלל, וגם בא כוח התובעים לא מסר גרסה מפורטת (למעשה כתב גרסאות שלכאורה סותרות), קשה להשתחרר מן הרושם שהמומחים לא זומנו לדיון כנדרש, ושלא נעשה מאמץ מספיק לוודא שהדיון אכן שוריין ביומנם. מחדל זה אינו קל, והוא נטול כל הצדקה.

יתר השיקולים מטים את הכף שלא להתיר את זימון המומחים. ראשית, ריפוי המחדל בדרך של פסיקת הוצאות אינו מקנה משקל הולם לעינוי הדין שהדבר יגרום לנתבעים, שמעל ראשם מרחפת – מעל שנתיים ומחצה (ואף קודם לכן, שכן תביעה קודמת נמחקה) – עננה כבדה בדמות תביעת פינוי מדירת מגוריהם אשר לבטח מכבידה עליהם. הנתבעים זכאים לכך שההתדיינות בעניינם תסתיים תוך זמן סביר כקבוע בתקנה 2. מובן שאיני מביע עמדה לגופו של עניין.

שנית, תיקון המחדל בדרך של פסיקת הוצאות אינו הוגן כלפי הנתבעים. הטעם לכך נעוץ בפערי הכוחות בין בעלי הדין. התובעת היא חברה שרכשה את הבניין כולו. היא נחזית להיות בעלת ממון ואורך נשימה כלכלי. פסיקת הוצאות בסכומים הנפסקים לצורך תיקון מחדל דיוני מסוג זה, אפילו תהא על הצד הגבוה, אינה מעלה ואינה מורידה מבחינתה. אדרבה: התובעת מבקשת שהמחדל שלה יתוקן בדרך של פסיקת הוצאות. ערך השוויון בין בעלי הדין, המעוגן כיום בתקנה 2 לתקנות, מכוון את בית המשפט להניח את בעלי הדין על קרקע שוויונית מבחינה מהותית. על בית המשפט לשאוף לנטרל יתרון דיוני לא רלוונטי של צד חזק על פני צד חלש. שיקול חשוב זה מטה את הכף שלא להיעתר למבוקש (ראו יששכר רוזן צבי ההליך האזרחי 174-109 (2015); יששכר רוזן צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 58-57 (2021); השוו לת"א (שלום ת"א) 19158-05-16 מדינת ישראל משרד הבריאות נ' פלוני (יורש המנוחה פלונית ז"ל) (17.2.2019)).

שלישית, היעתרות לבקשה אינה מקנה משקל הולם לאינטרס הציבור בניצול יעיל של משאבי השיפוט, שבית המשפט מחויב בו מכוח תקנה 5 לתקנות. לא נעלמה מעיני הפסיקה שקדמה לרפורמה ושאליה הפנו התובעים. אלא שכפי שכתבתי בעניין פלוני שאוזכר לעיל, פגיעה באינטרס הציבור בניצול יעיל של משאבי השיפוט אינה ניתנת לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות – הן משום שפסיקת הוצאות לצורך תיקון מחדלים דיוניים אינה אפקטיבית כלפי בעלי ממון: היא מניחה אותם במצב של עליונות דיונית ביחס לבעלי דין שהפרוטה אינה מצויה בכיסם; הן ובעיקר משום שלנוכח משאבי השיפוט המוגבלים, קביעת דיון נוסף בתיק זה תבוא בהכרח על חשבון תיק אחר הממתין בתור. גישה ליברלית למחדלים דיוניים כגון דא תוביל להתארכות ההתדיינות בתיקים רבים. היא תפגע בבעלי דין שמבקשים לקבל את יומם בבית המשפט תוך זמן סביר ובעלות מידתית. הגישה הנוהגת כיום, המעוגנת בתקנה 5, היא חלק מן המשפט הפוזיטיבי, ולהבנתי מהווה שינוי מסוים מהגישה שנהגה בעבר. כך ארע במדינות רבות שאימצו רפורמות בסדרי הדין בשנים האחרונות (ראו בהרחבה בעניין פלוני). זו הייתה כוונת מחוקק המשנה כשהתקין את תקנה 5. לכוונה זו יש לצקת תוכן ממשי.

אשר לשיקול בדבר תרומת הבירור הנוסף לדיוק בתוצאה: תרומתן של חוות הדעת לבירור האמת אינה רבה. הן אינן תורמות להכרעה בסעד הכספי, שכן אין באיזו מהן כימות של הנזק הנטען. הן אינן כוללות הערכה של שווי זכויות הבנייה שלפי הנטען אבדו בעקבות סגירת המרפסות. אשר לסעד של פינוי בגין הפרה של הסכם השכירות, הרי שמבלי לקבוע מסמרות, במידת הזהירות הנדרשת ולכאורה בלבד, אף בהנחה שיוכח שהמרפסות אכן נסגרו בשנות השבעים של המאה הקודמת בניגוד להיתר הבנייה ושלא על דעת הבעלים ולכן הייתה כאן הפרה, ספק אם הדבר יוביל לפינוי הנתבעים מדירת מגוריהם. כאן המקום לציין שלא נתבע סעד של הסרת בנייה בלתי חוקית. נתבע רק סילוק יד. מעל הדרוש אציין כי לטעמי הכף הייתה נוטה שלא להתיר בירור נוסף לשם חקירת המומחים גם אם חוות הדעת היו דרושות לדיוק בתוצאה.

לבסוף יש לשוב להתנהלות התובעים: אלה הגישו נגד הנתבעים ארבע תביעות נפרדות (אחת נמחקה ונותרו שלוש), בלא לבקש לאחדן. ביוזמת בית המשפט שלוש מתוכן אוחדו למעשה לכתב תביעה מתוקן והתנהלו יחד. התנהלות זו מעוררת חשש ממשי שמדובר בניסיון להכביד על הנתבעים ולגרום להם להוצאות במטרה להפעיל עליהם לחץ להתפנות מהדירה. קשה לחשוב על סיבה אחרת להגיש ולנהל כמה תביעות נפרדות בין אותם צדדים וסביב אותה פרשה. הדבר אינו יעיל בעליל – לא כלפי בעלי הדין עצמם, ולא כלפי ציבור המתדיינים בכללותו. אף שבעת שהתביעה נהגה כך התקנות החדשות טרם נכנסו לתוקף, התנהלות זו של התובעים מוסיפה גוון וצבע לתמונה הדיונית הכוללת. כיום היא הייתה מוכתרת כשימוש לרעה בהליכי משפט, ובית המשפט היה נדרש למנעה מכוח תקנה 4 לתקנות. גם לכך יש להקנות משקל בגדרי ההחלטה דנן.

סוף דבר
ממכלול טעמים אלה הבקשה נדחית.

התובעים יישאו בשכר טרחת בא כוח הנתבעים בסך של 3,000 ש"ח בגין בקשה זו ללא קשר לתוצאות.

סיכומים יוגשו במועדים שנקצבו.

ניתנה היום, א' בחשוון התשפ"ב, 7 באוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: להב לוי החזקות בנדל"ן בע"מ
נתבע: אבי גואטה
שופט :
עורכי דין: