ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טריטמנט נגד בנק הפועלים בע"מ :

לפני כבוד השופט אריה ביטון

התובעים:
1. טריטמנט - הנדסת טיפול במים בע"מ

2. עופר סרור

3. נינה סרור

נגד

הנתבעים:
1. בנק הפועלים בע"מ

2. דב קוטלר

3. אלון גבאי

החלטה

1. לפניי בקשתם של הנתבעים 1-2 לסילוקה על הסף של התובענה שהוגשה כנגד הנתבע 2, המשמש כמנכ"ל הנתבע 1.

2. עניינה של התובענה באופן התנהלותו של הנתבע 1 (להלן: "הבנק") כלפי התובעים בהקשר עם ניהול חשבונותיהם ופעילותם הבנקאית בסניף הבנק ברח' פנקס בת"א , ובמסגרת הליכי גבייה שננקטו כנגדם על ידי הבנק .

טענות הצדדים בתמצית

3. לטענת הנתבעים 1-2, כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה כנגד הנתבע 2, הן בשל היעדר עילה והיעדר יריבות בינו לבין התובעים והן בשל שימוש לרעה בהליכי משפט. כתב התביעה אינו אלא סילוף מוחלט של המציאות ואינו אלא מהלך טקטי נואש שננקט על ידי התובעים רק לאחר שנתבעו ע"י הבנק לתשלום חובותיהם. טענת התובעים, כי היה מצופה מהנתבע 2 למנוע את המעשים המיוחסים לבנק וכי מוטלות עליו חובות ל גיבוש מדיניות בקשר לגביית חובות, אך אין בכתב התביעה טענה כי הנתבע 2 היה מעורב באופן כלשהו באירועים אל מול התובעים. עצם מעמדו של אורגן בתאגיד, אינו מטיל עליו באופן אוטומטי אחריות אישית בגין עוולות להן אחראי התאגיד ולא ניתן לתובעו אישית רק בשל כך שהעוולות הנטענות לא נמנעו על ידו.

4. לטענת התובעים, ספק רב אם בקשה זו הייתה מוגשת בעניין מנכ"ל חברה אחרת. דמו של הנתבע 2 אינו סמוק מדמם של בעלי דין אחרים, הוא אינו בעל דין מיוחד ואינו מורם מדין. העובדה שבקשת הסילוק מוגשת מטעם הבנק, מעוררת קושי רב, שכן עומד בפנינו מחזה תמוה בו בעל דין מצטרף ומבקש בשם בעל דין אחר לסלק את התביעה כנגדו ורק מטעם זה מבוקש לדחות את בקשת הסילוק. התובעים הינם קורבן למעשה שלא ייעשה, הם נקלעו למעשה הונאה לכאורה של התחזות, איומים תרמית ופלילים , זאת בשל כך שחוקר פרטי , הנתבע 3, ששירותיו נשכרו ע"י הבנק, התחזה לעובד רשות המיסים והשתמש במידע חסוי השמור רק בידי עובדי הבנק ונציגיו, כדי להוציא מהם נתוני גבייה. התובע פנה למשטרת ישראל ושיגר מכתבי התראה לכל הנוגעים בדבר, בתוכם מכתב אישי למנכ"ל הבנק, אך האחרון , שהיה מיודע בדבר האירוע ושיטת הגבייה הבלתי חוקית שביצע הבנק , היה אדיש ושווה נפש לאירוע החמור ובחר לעצום את עיניו. אחריותו האישית של המבקש יסודה אפוא בס' 9 (ב) לחוק השליחות, הקובע שהתובעים זכאים לתבוע את נזקיהם מנתבע 2 במישרין. התובעים טוענים עוד, כי יש להרים את מסך ההתאגדות מעל המנכ"ל בנסיבות קיצון של הונאה לכאורה או מעילה שורשית באמון המאשררת שיטת עבודה בלתי חוקית כמתואר .

5. עוד טענו התובעים, כי אחריותו האישית של נתבע 2 יסודה גם בהפרה קיצונית גסה ובוטה של הוראות ניהול בנקאי תקין 450, הקובע כללי היסוד שקבע הרגולטור ביחס להליכי גביית חובות. הנתבע 2 לא פעל במקצועיות ופגע בזכויות יסוד של לקוח, בכבוד האדם, והפר חובת סודיות בנקאית, ולפיכך אין לקבל את הבקשה לסילוק התביעה כנגדו.

דיון והכרעה

6. תקנה 41 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט -2018 (להלן: " התקנות"), קובע ת מהם הנימוקים שבעטיים רשאי בית המשפט להורות על מחיקתו של כתב תביעה על הסף, וכך לשון התקנה:

"בית המשפט רשאי להורות על מחיקת כתב תביעה בכל עת על יסוד אחד מנימוקים אלה:
(1)כתב התביעה אינו מגלה עילת תביעה;
(2)מכתב התביעה עולה כי התביעה היא טרדנית או קנטרנית;
(3)התובע מתמיד, באופן שאינו מניח את הדעת, להימנע מלקיים הוראה מתקנות אלה או נמנע מלקיים החלטה או הוראה של בית המשפט;
(4)כל נימוק אחר שלפיו הוא סבור שראוי ונכון למחוק את התביעה."

בהתאם לתקנה 4 2 לתקנות, רשאי בית המשפט להורות על מחיקת כתב טענות על הסף אף בשל שימוש לרעה בהליכי משפט, וכך לשון הסעיף:

"סבר בית המשפט שבעל דין עשה שימוש לרעה בהליכי משפט רשאי הוא, מטעם זה בלבד, למחוק את כתב טענותיו כולו או מקצתו."

7. בהתאם להלכה הפסוקה, השימוש בסמכותו של בית המשפט עת דן הוא בבקשה לסילוק על הסף ייעשה בזהירות המתחייבת ובמשורה, כאשר לא בנקל תתקבל בקשה מסוג זה ובשלב המוקדם, בו טרם נערך בירור ראייתי וליבון ראוי של טענות הצדדים (רע"א 6992/14 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' קיבוץ אושה, פורסם בנבו, 29.12.14 ). המבחן לסילוק התביעה על הסף מחמת היעדר עילה הוא מבחן "סיכויי התביעה" (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי כרך א, 248 , מהדורה שלוש עשרה, 2020 ), אשר במסגרתו נדרש בית המשפט לשאלה האם , במידה וכלל העובדות האמורות בכתב התביעה יוכחו כנכונות, עדיין יוכל התובע לזכות בסעד הנדרש מן הנתבע. יודגש, כי למרות שהמדובר במבחן מקל עם התובע , בהתאם להלכה הנוהגת, הרי שאותם סיכויי התביעה נבחנים על פי האמור בכתב התביעה בלבד וללא פנייה למקורות נוספים או לשאלת דרכי ההוכחה , ומשכך על התובע להציג תשתית עובדתית מיני מלית לעילת התביעה, כבר בכתב תביעתו.

8. בכתב התביעה מתארים התובעים מסכת ארוכה של התנהלות אל מול הבנק ומציינים מספר שמות של פקידים ומנהלים מקרב עובדי הבנק אשר היו בקשר עימם ביחס לטיפול בחשבונותיהם. אף על פי כן, לא מצאו התובעים לצרפם לכתב התביעה, אלא בחרו אך לתבוע את הנתבע 2 – המשמש כמנכ"ל הבנק, תוך שהאחריות הנטענת כלפיו מפורטת בסעיפים 44-56 לתביעה. עיון בסעיפים אלו מצביע , כי הללו מנוסחים בצורה כללית ללא יחוס של פעולות אישיות שלו כלפיהם או קשר ישיר בין התובעים לבינו באופן ספציפי בכל הקשור בהתנהלות אל מול הבנק, ו על כן אין בהם להוות תשתית ראויה ומינימ לית לתביעה אישית כנגד הנתבע 2 . הכלל מחוק השליחות קובע , כי שלוחו של אדם כמותו, ובענין זה כלל עובדי הבנק, לרבות המנכ"ל ובעלי תפקידים אחרים, מחייבים את הבנק כשלוחים שלו , וזה הרי נתבע בכתב התביעה כנתבע מס'1.

9. טענות התובעים, כי המנכ"ל , מתוקף תפקידו , אחראי לעובדים הכפופים לו וכי היה עליו לעקור מהשורש התנהלות תאגידית, כפי ש ננקטה כנגדם, אינה יכולה לזכות א ותם בסעד המבוקש, אף אם יוכחו כלל טענותיהם העובדתיות, שהרי, לא הוצג בסיס עובדתי כלשהו שיש בו כדי להצביע על אחריותו האישית של המנכ"ל. אשר לטענות התובעים בדבר הפרת הקוד האתי של הבנק ולהפרת הוראות ניהול בנקאי תקין "גביית חובות" (1.2.17), הרי שלא נטען כי הייתה מעורבות ישירה של הנתבע 2 בהליך הגבייה או ביישומו, וטענתם העובדתית היחידה של התובעים מתייחסת לכך שהעבירו הם מכתב הממוען למנכ"ל, ובכך ודאי שאין די כדי ליצור יריבות ישירה או אחריות אישית למעשי הבנק.

10. עוד יצוין, כי סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999, קובע כי הרמת מסך תיתכן נגד בעל מניות בחברה, אך לא תתבצע כנגד אורגן של החברה בכובעו כמנהלה שאינו בעל מניות בה [ע"א 8910/05 א. אדמון בע"מ נ' זלמה וינבלט, פס' 32 לפסק דינה של כבוד השו' ד' ברלינר (פורסם בנבו, 20.09.2007)]. משהנתבע 2 משמש כמנהלה של הנתבעת 1, ולא נטען כי הוא בעל מניות בה, אזי ממילא אין מקום לבקשה להרמת מסך כלפיו.

11. לאור האמור לעיל , המסקנה המתבקשת היא כי אף אם יוכחו כלל העובדות הנטענות בכתב התביעה, עדיין לא יוכלו התובעים לזכות בסעד מן הנתבע 2 , אשר ממילא עומד להם כנגד הנתבע 1, שמכוחו פועל אף הנתבע 2, ואשר על כן יש מקום לסלק התביעה כ נגדו על הסף בהיעדר עילת תביעה כנגדו, בהתאם ל הוראת תקנה 41(א)(1) לתקנות.

12. לחילופין, אף לו ניתן היה לקבוע כי יש בעובדות הנטענות בכתב התביעה כדי לגבש עילת תביעה ויריבות אישית אל מול הנתבע 2, ראוי היה לסלק את התביעה מחמת שימוש לרעה בהליכי משפט, זאת בהתאם להוראת תקנה 42 לתקנות. היעדר מעורבותו של הנתבע בכל הקשור בהשתלשלות האירועים המפורטת בכתב התביעה מצביעה בהכרח על כך שמדובר במהלך פסול שנועד מלכתחילה להכניסו תחת כנפי ההליך המשפטי שלא לצורך בכדי ליצ ור יתרון דיוני כנגד הבנק או להפעיל לחץ פסול לצרכי התביעה כנגד יתר הנתבעים , שעה שממילא מעשי מנהל ועובדי הבנק מחייבים את הבנק, ומאפשרים לתובעים לקבל את הסעד הנדרש בכתב התביעה. עוד יש לומר כי לא מצאתי ממש בטענת התובעים, כי הנתבעים 1-2 לא רשאים להגיש הבקשה בשם הנתבע 2, לאור הייצוג המשותף של ב"כ הנתבעים 1-2 .

סוף דבר

13. לאור האמור לעיל, דין הבקשה להתקבל. משכך, הריני מורה על מחיקת התביעה כנגד ה נתבע 2.

14. התובעים ישאו בהוצאות הבקשה בסך של 2,000 ₪ , שישולמו בתוך 30 ימים מהיום .

15. המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ה תשרי תשפ"ב, 01 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: טריטמנט
נתבע: בנק הפועלים בע"מ
שופט :
עורכי דין: