ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלמה אלול נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד סגן הנשיא השופט צבי פרנקל

התובע:
שלמה אלול
ע"י ב"כ: עו"ד רועי צנעני

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד נעמה נוה

פסק דין

1. התובע יליד 1961, נהג מונית עצמאי הגיש תביעה לנתבע להכיר באירוע מיום 3.3.20 בין השעות 10:00- 11:00 בבוקר, כפגיעה בעבודה. לטענתו עצר ברחוב להטיל את מימיו ובניסיון לצאת מהמונית החליק לאחור ונחבל בגב מדופן סף הדלת. הנתבע דחה את התביעה מהסיבה שהתובע לא הוכיח קיום אירוע תאונתי ביום 3.3.20 תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו אשר הביא לפגיעה הנטענת בגבו. בכתב ההגנה כתבה ב"כ הנתבע שלגרסת התובע אין תמיכה ברישומים הרפואיים, הפניה הראשונה לקבלת טיפול רפואי הייתה כחודשיים לאחר האירוע הנטען ובפנייתו לא קשר תלונותיו לאירוע כלשהו בעבודה.

2. התובע בתצהירו הצהיר שבאוקטובר 2018 הוא עובד כנהג מונית עצמאי. ביום 3.3.20 התחיל לעבוד על המונית בשעות הלילה וקיבל בעיקר הזמנות מחברת GETT כאשר ההזמנה האחרונה הייתה בשעה 06:53 בבוקר והסתיימה בשעה 06:55 בבוקר. התובע צירף דוח מחברת GETT. לאחר סיום הקריאות באותו בוקר המשיך להסתובב ברחבי העיר על מנת לנסות לקבל הזמנות מלקוחות מזדמנים. מחשבונית המונה עולה שהייתה לו נסיעה בודדת (מלבד ההזמנות של GETT שכאמור הסתיימו בשעה 06:55) בשעה 08:56. לטענתו, לאחר הנסיעה המשיך להסתובב לחפש לקוחות מזדמנים ובמהלך נסיעתו בדרך מצדה בבאר שבע פנה מאחורי בניין מגורים על מנת להטיל את מימיו. לטענתו במהלך יום עבודתו הוא מחפש מקום ציבורי או נסתר יחסית כדי להטיל את מימיו כפי שנוהגים לטענתו מרבית נהגי המוניות. לטענתו כשירד מהכיסא החליק עם רגל שמאל על שברי האבנים וקיבל מכה מסף הדלת הנהג וכתוצאה מכך מעד ונפל על הכביש. לדבריו לא ייחס לכך חשיבות ולא חשב שהפגיעה מצריכה טיפול רפואי. לאחר המקרה נסע לבית אמו המתגוררת בסמוך כפי שהוא נוהג מדי יום לסעוד עמה את ארוחת הצהריים הן כמנוחה עבורו והן כחברה לאמו בת ה – 84. באותו יום לאחר מנוחה של שעתיים עד שלוש בבית אמו, חזר למונית וקיבל קריאות מהשעה 13:55 ועד השעה 14:58. הכאבים מהמכה התגברו אך לא פנה לטיפול רפואי בשל הקורונה וקריאות של המוסדות הרפואיים להימנע מהגעה לקופות החולים. לאור זאת פנה לראשונה לרופא המשפחה ב- 3.5.20 ולדבריו סיפר לו על התאונה ועל הכאבים שהוא סובל. באישור הרפואי נכתב "מזה כשבועיים כאבים בגב תחתון, מספר סיפור חבלה בגב תחתון מזה כחודשיים, מהיום גילה נפיחות קלה בגב התחתון". התובע טען שבשל משבר הקורונה פנה למוסד לביטוח לאומי רק בחודש יולי והודיע על פגיעה בעבודה. לאחר הגשת התביעה נחקר על ידי חוקר מטעם המוסד לביטוח לאומי (נ/4) וכאמור תביעתו נדחתה.

3. התובע העיד היום שבדרך כלל הוא יוצא סביב השעה 03:00 – 04:00 בבוקר ועושה הפסקות צהריים אצל אמו בשעה 13:00 – 14:00. בחקירתו נשאל מדוע כתב בטופס התביעה (נ/1) שהוא עובד כל יום מחמש בבוקר עד שמונה בערב, השיב שזה לא תמיד בשעות האלה, לפעמים הוא מתחיל בשלוש ובאותו יום של האירוע אפילו התחיל בשעה 01:00 בבוקר. התובע העיד שעיקר ההזמנות שלו הן מחברת GETT כ – 95% מההזמנות ולגבי היתר הוא מסתובב ומחכה לקריאות כדי להסיע סטודנטים לאונ יברסיטה בשכונות מרחוקות (עמ' 5 שורה 13 לפרוטוקול). לטענתו יש לו בעיות עם שלפוחית השתן, אין לו אישורים רפואיים על כך וכשיש לו לחץ הוא חייב להטיל את מימיו ולכן עצר כדי להטיל את מימיו מאחורי בניין מגורים. התובע אישר שהוא התחיל לעבוד באותו יום סביב חצות כלומר 10-11 שעות לפני האירוע הנטען וזאת בהתאם לאישור מחברת GETT שהייתה לו נסיעה בשעה 01:19. התובע אישר שליד המקום בו עצר יש תחנת דלק שיש שם שירותים אך לטענתו אי אפשר להחנות שם כי המפתח תמיד בקופה (עמ' 7 שורה 32 לפרוטוקול). הוא אישר שאמו מתגוררת ברח' סמוך לרחוב שבו לטענתו עצר כדי להטיל את מימיו (עמ' 8 שורה 16 לפרוטוקול).

4. בסיכומיו טען התובע שיש להכיר בתביעה לאחר שהוא תיעד בפרוטרוט בחקירתו כיצד אירע התאונה, הסביר מדוע פנה לטיפול רפואי רק כעבור חודשיים וניתן לראות מהתיעוד הרפואי שהחל מיום 3.5.20 הוא מתלונן על כאבי הגב. כמו כן טען שכתוצאה מהאירוע הוא מקבל קצבת אובדן כושר עבודה מחברת הביטוח שלו. ב"כ הנתבע עתרה לדחות את התביעה מהסיבה שהאישורים הרפואיים לא תומכים בטענתו, יש אי דיוקים בתשובות שמסר לחוקר והרישומים של חברת GETT ושל הזט לא תומכים בטענת התובע והעלתה טיעונים נוספים.

5. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה שדין התביעה להידחות. התובע לא הוכיח שביום 3.3.20 אירעה לו תאונת עבודה. ברישומיים הרפואיים אין אזכור לאירוע הנטען. הרישום הראשון הוא מחודש מאי ממנו עולה שהתובע סיפר על חבלה בגב לפני כחודשיים אך אין תיאור של האירוע הנטען. הרופא מתאר שבועיים של כאבים בגב תחתון אמנם התובע טען שמדובר בטעות של הרופא אך בחר שלא להעיד אותו בעניין. ב- 7.5 פנה התובע לאורתופד גם שם התובע לא הזכיר את האירוע מיום 3.5. אלא רק מתלונן על כאבים בגב לעיתים למעלה ולעיתים למטה. התובע העיד שסמוך למקום בו עצר כדי להטיל את מימיו יש תחנת דלק עם שירותים וכן אמו מתגוררת בסמוך וממילא הוא מבקר אותה בכל יום בשעות הצהריים. בתשובותיו לחוקר סיפר התובע שבשעות 11:00 – 12:00 הוא הולך לנוח שעתיים – שלוש (נ/4, עמ' 1 שורה 8) מה שמלמד שמדובר בשעות שהתובע ממילא הולך לבקר את אמו, מה גם שבאותו יום העיד שהתחיל לעבוד כבר בחצות. התובע העיד שהוא נסע להטיל את מימיו מאחורי בניין מגורים כך שזה לא היה תוך כדי נסיעה על כביש מה שלמד שהוא יכול היה גם לנסוע לאמו שכאמור מתגוררת ברחוב הסמוך. התובע נשאל בחקירתו האם הגיש תביעה לחברת הביטוח בגין תאונת הדרכים, השיב שלא כי הוא לא ידע (נ/4 עמ' 3 שורה 12). לאור האמור אני קובע שהתובע לא הרים את נטל השכנוע שנפגע ביציאה מרכבו ביום 3.3.20. התובע לא הגיש תביעה לחברת הביטוח, פנה לטיפול רפואי חודשיים לאחר מכן. במסמכים הרפואיים אין אזכור לאירוע מהעבודה. התובע העיד שאין לו אישורים רפואיים על כך שיש לו בעיה בשלפוחית השתן. נסיעתו האחרונה של התובע באותו יום הייתה לפני השעה 09:00 בבוקר ולכן התובע לא הוכיח שהתאונה אירעה תוך כדי ועקב עיסוקו שכנהג מונית. משדחיתי את התביעה אין צורך לדון בטענות הנתבע שהתובע לא זכר במדיוק את תאריך התאונה בעדותו בפני החוקר ואין צורך לדון בטענת הנתבע שהתאונה אירעה בסמוך לאוניברסיטה כאשר התובע טען שהוא מחפש נוסעים כדי לקחת אותם לאוניברסיטה משכונות מרחוקות.

6. אני מורה על דחיית התביעה כבר בשלב זה, מאחר שהתובע לא שכנע שעבר תאונה ביום 3.3.20 תוך כדי ועקב עיסוקו ומשלח ידו. אין צו להוצאות.

7. זכות ערעור כדין.

8. פסק הדין ניתן כדן יחיד על פי ההחלטה בדיון היום.

ניתן היום, כ"ד תשרי תשפ"ב, (30 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים וישלח אליהם.


מעורבים
תובע: שלמה אלול
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: