ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פ.נ.ט. האוס פתרונות , ניהול נגד נציגות הבית המשותף :

בפני כבוד ה שופטת מרים קראוס

תובעת

פ.נ.ט. האוס פתרונות , ניהול, אינטגרציה בע"מ
ע"י ב"כ עוה"ד חני פסח

נגד

נתבעת
נציגות הבית המשותף
ע"י ב"כ עוה"ד אופיר פרל

פסק דין

פתח דבר וטענות הצדדים
לפני תביעה כספית על סך 1,718 ₪ בגין הפרת חוזה.
בין התובעת (חברה המספקת שירותי ניהול ואחזקה בנכסים) לבין הנתבעת (נציגות בית משותף) נחתם ביום 19.2.17 הסכם ניהול ואחזקה. (להלן: "ההסכם").
לטענת התובעת, ביום 15.5.19 נחתם נספח להסכם אשר נכנס לתוקפו ב1.6.19, המסדיר את העברת האחריות למתן שירותי ניקיון בלבד בבניין לידי הנתבעת, על פי בקשת הנתבעת. על אף זאת, ב-4.8.19 הנתבעת הודיעה לתובעת, חד צדדית ובניגוד להסכם, כי רטרואקטיבית מ1.8.19, תחדל מתשלום בגין שירותי ניהול ואחזקה, קרי לא תשלם עבור שירותים שניתנו לה בחודש יולי ואילך.
הנתבעת נהנית משירותי התובעת, אינה משלמת עבורם ואינה פועלת להסדרת חובה. בכך הנתבעת הפרה את החוזה הפרה יסודית ועל כן קמה לתובעת עילה להגשת תביעתה.
משכך מבקשת כי ביהמ"ש יורה לנתבעת לשלם לתובעת דמי ניהול עבור חודש 7/19 בסך 1,250 ₪ וכן הוצאות בגין שליחת מכתב התראה בסך 468 ₪. דהיינו, סך של 1,718 ₪.
לטענת הנתבעת, בין התובעת לנתבעת נתגלעו מחלוקות משמעותיות ביחס לטיב ואיכות השירות שסיפקה התובעת, מחלוקות העולות לשיטת הנתבעת כדי הפרת הסכם ההתקשרות מולה. חלק מההפרות הינן הפרות יסודיות.
התובעת אינה מספקת שום תמורה לבניין, מפרה את הסכמיה עם הנתבעת ודורשת בחוסר תום לב כספים.
לפיכך, מבקשת כי ביהמ"ש ידחה את התביעה וחייב את התובעת בהוצאות משפט שישקפו את חוסר תום הלב של התובעת ואשר יופקדו בקופת הוועד ולרווחת דיירי הבניין המשותף.

דיון והכרעה
לב ליבו של התיק נעוץ בשאלה: האם התובע ת הפרה התחייבויותיה כלפי הנתבעת?
על פי סעיף 5.26 להסכם, התובעת התחייבה לגבות את דמי ועד הבית גם באמצעות שיקים ושיקים דחויים.
על פי סעיף 12 להסכם, סעיף 5 הנ"ל להסכם מהווה תנאי יסודי בהסכם – ומכאן שהפרתו מהווה הפרה יסודית להסכם.
על פי סעיף 13.1.2 להסכם, במצב בו התובעת לא מקיימת את התחייבויותיה על פי ההסכם לתקופה של 10 ימים, - ההסכם "יפקע".
נציג התובעת, אישר בחקירתו כי בסוף 2018 הנתבעת הפסיקה לגבות תשלומים באמצעות שיקים, ועברה לגביית תשלומים באמצעות הבנק (עמ' 9, שו' 21-22 לפרו').
התובעת העידה כי שינוי ההסכם באופן כנ"ל אושר (עמ' 9, שו' 25-31 לפרו'), - אולם, לא המציא אסמכתא כלשהי שיש בכוחה להעיד שאכן אושר שינוי בהסכם כנטען.
די במפורט מעלה על מנת ללמדנו כי התובעת הפרה הפרה יסודית את ההסכם וזו הובילה, אוטומטית, לפקיעתו של ההסכם, על כל המשתמע מכך.
בנסיבות אלה, הנתבעת כלל לא נדרשה לנהוג כמפורט בסעיף 4.5. להסכם המטיל על נציגות הדיירים להודיע מראש ובכתב בהתראה של 60 יום מראש על סיומו של ההסכם (ראו גם מכתב הפסקת ההתקשרות מטעם הנתבעת מיום 7.2.20 – נספח 6 לתע"ר התובעת).
כמו-כן, בנסיבות אלה, הנתבעת כלל לא זקוקה להסכמת "ועד הרובע" לפרישת הנתבעת מההסכם (ראו פרוטוקול ישיבת ועד רובע האלה, ראש העין – נספח 7 לתע"ר התובעת).
עובדת כך שהנתבעת המשיכה לשלם לתובעת סך 650 ₪ עבור הגינון ו-200 ₪ עבור ריקון הפחים - דהיינו תשלומים ספציפיים עבור פעולות ספציפיות - אין בה כדי לרפא את מחדל התובעת שגרם לפקיעת ההסכם, ואין בה כדי ללמד שבעיני הנתבעת ההסכם המשיך לעמוד על תילו, בפרט נוכח הודעת הנתבעת מ4.8.19 על הפסקת תשלום בגין שירותי ניהול ואחזקה.
יתרה על כן, התובעת לא הוכיחה כי היא זכאית לשכר ראוי בגין עבודה, כזו או אחרת, שביצעה עבור הנתבעת.
מר גל פוסק, הבעלים של התובעת, העיד כי התובעת סיפקה לנתבעת שירותים כגון: גביית דמי ועד, הוצאת קבלות, מענה לפניות דיירים, פיקוח בעלי מקצוע, ניקיון, גינון, מעליות, מחסומים, תיפעול חניון משותף (עמ' 6, שו' 12-13 לפרו')., אולם, לא המציא הוכחה בדמות רישום כלשהו – שמצופה שתהיה בידיו – ואשר יש בה כדי להעיד כי התובעת אכן ביצעה עבודה כנטען עבור הנתבעת (עמ' 6-7 לפרו').
אעיר כי התובעת תבעה סך 468 בגין שליחת מכתב התראה, אולם לא צירפה כל אסמכתא לכך שהוציאה סך כנטען. עיון בכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ), תש"ס-2000 מלמדנו כי שכ"ט מומלץ בגין כתיבת מכתב התראה עומד על סך 235 ₪. הפער בין הנדרש לבין המצוי-בדרך-כלל, מחזק טענת הנתבעת כי עסקינן בתובעת שיש בכוונתה להתעשר שלא כדין.
כן אציין כי בדיון שהתקיים ביום 18.3.21 טען ב"כ התובעת כי הצטבר לנתבעת חוב של 20,000 ₪ (עמ' 2, שו' 9 לפרו') ובהמשך טען לחוב מצטבר בסך 25,000 ₪ (עמ' 4, שו' 2 שם). על אף זאת, לא טרחה התובעת לתקן את כתב התביעה. התנהלות התובעת – מדברת בעד עצמה.
בנסיבות המפורטות מעלה, התובעת, שהינה בבחינת "המוציא מחברו", לא הוכיחה את תביעתה, ומשכך דינה להידחות.
לאור האמור לעיל, התביעה נדחית.
התובעת תשא בהוצאות הנתבעת בסך 2,000 ₪.
התיק ייסגר.
המזכירות תמציא את פסה"ד לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ד תשרי תשפ"ב, 30 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.