ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין באמצעות עו"ד משה בורנשטיין נגד באמצעות עו"ד ליאור דוד :

בפני כבוד ה שופטת אסתר טפטה גרדי

מבקש
באמצעות עו"ד משה בורנשטיין

מוטי בן נעים

נגד

משיבה
באמצעות עו"ד ליאור דוד
מדינת ישראל

החלטה

  1. לפני בקשה לביטול פסילה מנהלית שניתנה למבקש לאחר שנהג ברכב, לכאורה, בשכרות (סירוב).
  2. הבקשה ניתנה בקשר לתיק משטרה, שמספרו 670100/2021, ממנו עולה שביום 21.9.21, סמוך לשעה 9:45, נהג המבקש ברכב מ.ר. 6128632, ברחוב בן עמי, בעכו, ויוחס לו חשד בעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים, לאחר שנדרש לתת דגימת דם לאיתור סמים, וסרב.

המבקש נפסל מנהלית, ביום 22.9.21 , לתקופה של 30 יום.
3. לשיטת ב"כ המבקש, המבקש מכחיש שסרב לבצע את הבדיקה, וטוען שלא השתמש בס ם טרם הארוע. ב"כ המבקש העלה מספר טענות לעניין הארוע, כלהלן:
א. השוטר פנה למבקש לבצע בדיקת דם, והמבקש מסר לשוטר שהוא חושש מזריקות עקב בעיית מציאת וריד, והשוטר לא התייחס לכך, ולא הציע למבקש בדיקת שתן חלף בדיקת שם. במהלך השימוע הסביר המבקש לקצין שהוא פוחד ממתן בדיקת דם, עקב בעיה במציאת וריד, ובא כוחו מסר לאחר מכן, בשימוע שנערך בנוכחותו, שהמבקש מוכן לתת בדיקת שתן חלף בדיקת דם, אך הקצין התנגד לכך.
ב. השוטר לא הסביר למבקש את משמעות הסרוב.
ג. המבקש ויתר על זכות ההיוועצות שניתנה לו טרם החקירה, מאחר שנאמר לו שידרש זמן רב עד הגעתם לתחנה, ולמבקש לא נמסר שביכולתו להוועץ עם סנגורו בטלפון.
ד. לא הוכח ששקית הסם שנזרקה, לכאורה, מהרכב שייכת למבקש, והאם החומר שנמצא בתוכה הוא סם, וטרם הגיעו תוצאות הבדיקה.
ה. ברכב לא נמצאו סמים, ובנסיבות אלה לא היה בסיס לדרוש מהמבקש לבצע בדיקת דם לאיתור סמים.
הוטעם שהמבקש ללא עבר פלילי, ועברו התעבורתי מקל וכולל 3 הרשעות ישנות, מסוג ברירת קנס, בוותק של כ-40 שנה. אשר לנסיבותיו אישיות צוין שהמבקש, נהג הסעות, נשוי ואב ל-3 בוגרים, ואשתו עובדת כאחות בבית החולים. פסילת רישיונו לתקופה של 30 יום, לאחר שחזר לעבודה אך לפני שבועיים, נוכח מ שבר הקורונה, גורמת לו לנזק כלכלי כבד ועשויה להוביל לפיטוריו.
ב"כ המשיבה מתנגד לבקשה, בציינו את המסוכנות שנשקפת מהעבירה. לעמדתו, נסיבות אישיות נשקלות רק עם קיומן של נסיבות חריגות, ומקרה זה אינו נכלל בקטגוריה זו.

ראשית, לעניין זכות ההיוועצות, הרי שכעולה מהודעת המבקש, לכאורה, זו נשמרה, ולא מצאתי שיש בטענה זו, בשלב זה, של בחינת ההליך המנהלי, כדי לכרסם באופן מהותי בחומר הראיות לכאורה שהונח לפני. אפנה בעניין זה לחקירת המבקש ביום הארוע. שם נשאל האם הוא מעוניין להוועץ בעו"ד טרם החקירה והשיב: "בחקירה אני לא רוצה אחר כך אני כן רוצה".

אשר לראיות לכאורה
4. סעיף 64 ב' (ב) לפקודת התעבורה, מסמיך שוטר, כאשר יש לשוטר חשד סביר להניח שהנוהג שיכור, לתת לו דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן.
קיומו של "חשד סביר" נבחן בכל מקרה ומקרה בנפרד ועל פי נסיבותיו של אותו מקרה.
לעניין זה יש לציין, כי הגדרת "שיכור" כוללת, על פי סעיף 64 ב' (א) ל פקודת התעבורה, מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן.
קיומו של "חשד סביר" –
מדוחות הפעולה של השוטרים דגש אחסאן ופאלח ענאן עולה שהרכב בו נהג המבקש "יצא מאתר סמים שנמצא במקום", ומוכר לשוטר מעבודתו. השוטרים החלו בנסיעה אחר הרכב וזה החל להאיץ נסיעתו. בעת שהניידת נסעה במקביל לרכב המבקש, הבחינו השוטרים בנוסע שיושב לצד הנהג שמנסה להכניס לאפו ככל הנראה חומר החשוד כסם. בחיפוש על הנוסע נתפס דף ובתוכו חומר החשוד כסם, כשלטענת הנוסע מדובר בהרואין. צוין שהנוסע הוציא את החומר מהכיס הימני של מכנסיו. צוין שברגע עצירת הרכב, לאחר חסימתו על ידי הניידת, המבקש, פתח את דלת הנהג וזרק ככל הנראה חומר החשוד כסם שנתפס לאחר חיפוש.
בדוח הפעולה של השוטר ענאן צוין שהנהג נשאל על ידי השוטר אחסאן אם נהג תחת השפעת סמים והנהג ענה בחיוב.
נסיבות אלה מקימות חשד סביר לכך שהנהג שיכור, מכח שימוש בסם, ומכאן שלשוטר הייתה סמכות לדרוש מהמבקש לתת דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו סם או תוצרי חילוף שלו.

אשר לחומר הראיות -
מדוחות הפעולה של השוטרים עולה שה מבקש נהג ברכב שיצא ממקום המוכר לשוטרים כאתר סמים ולאחר חסימת הרכב על ידי הניידת, המבקש פתח את דלת הנהג וזרק, לכאורה, חומר החשוד כסם, שנתפס לאחר חיפוש במקום.
מנספח לדוח הפעולה של השוטר ענאן עולה שלאחר תשאול מסר המבקש שאינו מעוניין לבצע בדיקת דם לצורך איתור חומר חשוד כסם בגופו, וצוין שהוסברה למבקש משמעות הסרוב, אך הוא בכל זאת סרב בתוקף ומסר שהשוטרים מנסים להפיל אותו.
מהודעתו של המבקש עולה שבעת שנשאל מדוע הוא מסרב לתת דגימת דם, השיב: "אני לא סומך עליכם, אתם עצרתם אותי סתם, והכנסתם אותי למעצר בתור אסיר, אז על מה אני אסמוך עליכם...".
מהודעותיו של הנוסע ברכב, יעקב מוסטאקי, עולה שמסר שהמבקש נהג ברכב, וציין שבאותו היום הוא והמבקש נסעו לתחנת סמים בעכו, ורכשו סם מסוג הרואין. לדבריו, הוא רכש סם בסכום של 70 ₪ והמבקש רכש סם בסכום של 100 ₪. כן ציין בהודעתו השניה שהשניים התכוונו להריח את החומר שרכשו בהמשך.
מדוח אכיפת איסור נהיגה בשכרות עולה שבמבחן עמידה המבקש התנדנד, ובמבחן הליכה על קו חרג מהקו, התנדנד והסתייע בהרמת ידיו לצדדים לשם שמירה על יציבות. צוין שהמבקש נדרש לתת הסכמתו לבדיקת דם לאיתור סמים או תוצרי חילוף חומרים של סמים בגופו, הוסברה לו מטרת נטילת הדגימה, ומשמעות הסרוב להבדק, והמבקש סרב למסור את הדגימה.

לעניין דיות הראיות לשלב זה בתיקי תעבורה קבע בית המשפט העליון בבש"פ 6732/10 מדינת ישראל נגד שגיב בן שלום :
"על מנת לקבוע כי התגבשו ראיות לכאורה, די שיימצא כי קיימות ראיות גולמיות שיש בהן פוטנציאל לקשור את המשיב לעבירות המיוחסות לו".

נוכח מכלול הדברים האמורים, מצאתי שבידי המדינה קיימות די ראיות גולמיות לכאורה - בהן דוח השוטר ענאן, הודעתו של המבקש, ודוח אכיפת איסור נהיגה בשכרות - מהן עולה ש המבקש סרב לתת דגימת דם לביצוע בדיקה אם מצוי בגופו סם או תוצר חילוף חומרים שלו , על אף שהוסברה לו משמעות הסרוב.

אשר למסוכנות
5. סירוב, לכאורה, לבדיקת שכרות, מקים חזקה לנהיגה בשכרות. חומרת העבירה שמיוחסת למבקש רבה. נהג שנוהג, לכאורה, תחת השפעת סמים, מסכן את עצמו ואת משתמשי הדרך האחרים, ועליו לדעת שאם יתפס, עלול הוא להיענש על כך מנהלית. יפים לעניין זה דברי כבוד השופטת מ' כהן, בבפמ (פ"ת) 328-05-13 פרידה שבו נ' מדינת ישראל (16.5.13), שם נדחתה בקשה דומה, בנסיבות של חשד לנהיגה תחת השפעת סם, מסוג קוקאין:
"במצב בו נהג המבקש ברכב במצב שכרות/תחת השפעת סם, נטל על עצמו את הסיכון של נהיגה בלתי שקולה עם אפשרות לפגוע באחרים וכן היה עליו לדעת, שאם ייתפס עלול הוא להיענש גם מנהלית בהתאם לחוק. בהתנהגותו זו גילה המבקש זלזול בסיכונים אלה, ועל כן אין לו להלין אלא על עצמו."
כן ראו בפמ (פ"ת) 9603-05-15 איסא אל סעדי נ' מדינת ישראל (7.6.15).

נסיבות ביצוע העבירה חמורות אף הן. המבקש, כעולה מחומר הראיות, סרב לתת דגימת דם, על אף שהוסברה לו משמעות הסרוב. זאת, לאחר, שלכאורה, השליך מרכבו שקית ובה חומר החשוד כסם ולאחר שהשוטרים הבחינו ב רכב בו נהג, יוצא מאתר סמים, ומאיץ את נסיעתו. יתירה מכך, המבקש נכשל, לכאורה, במבחני הליכה על קו ועמידה, של בדיקת המאפיינים לשכרות.

6. טענת המבקש שסרובו נבע על רקע פחד ממזרקים או אי מציאת וריד, נדחית. ראשית, לא הונחה לפני אסמכתא רפואית כלשהי לטענות אלה. שנית, בחקירתו, ביום הארוע, מסר המבקש שסרב לתת דגימת דם מאחר שאינו סומך על השוטרים. טענת המבקש בדבר פחד ממזרקים הועלתה לראשונה רק יום לאחר הארוע, עת נכח עוה"ד בשימוע שנערך למבקש.
טענת ב"כ המבקש שביקש שיתאפשר למבקש לבצע דגימת שתן, אולם הקצין סרב, ומכאן שהמבקש לא סרב, נדחית אף היא.
סעיף 64 ב' (ב) לפקודת התעבורה, מסמיך שוטר, שיש לשוטר חשד סביר להניח שהנוהג שיכור, לתת לו דגימת שתן או דגימת דם לשם בדיקה אם מצוי בגופו סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן. מכאן שלשוטר הסמכות להחליט בנוגע לסוג הבדיקה שנדרש לצורך איתור הסם, ובהעדר נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, היה על המבקש לשתף פעולה עם דרישת השוטר.

יצוין שמותב זה נתקל לא אחת בתופעה של נהגים שמסרבים, לכאורה, בתואנות שונות, לבצע בדיקות לאיתור סמים או אלכוהול, אולם כל עוד לא מוכח שהטעם לסירוב כנה ומוצדק - ראו ע"ח (ת"א) 41855-07-13 יעקב בן טולילה נ' מ"י (04.08.13) - אין מקום לקבלן, ויש לבלום מגמה זו . אפנה בעניין זה לתפ (י-ם) 630/07 מ"י נ' בריזנר עידן, שם, התייחס בית המשפט לתופעת הסרוב בציינו שקשה להשתחרר מהתחושה שסירובים אלה רחוקים מלהיות מקריים.

7. המבקש נוהג משנת 1980 וצבר לחובתו הרשעה אחת, משנת 2020, בגין אי מתן זכות קדימה להולך רגל העומד על המדרכה.
הגם שעברו התעבורתי של המבקש מקל, הרי שהמסוכנות שניבטת מהעבירה שמיוחסת למבקש, גבוהה.

8. במכלול הנסיבות שלפני, נוכח קיומן של ראיות לכאורה לבצוע עבירה של סרוב לתת דגימת דם לבדיקה אם מצוי בגופו של המבקש סם או תוצר חילוף חומרים של סם , ונוכח המסוכנות שנשקפת מהעבירה ומנסיבות ביצועה, ובהתחשב בבדיקת המאפיינים בה נכשל, לכאורה, המבקש, אני סבורה שהחלטת הקצין לפסילת רישיונו של המבקש היא מידתית וסבירה ולא נפל בה כל פגם.

לסיכום, הבקשה לביטול הפסילה המנהלית נדחית.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

המזכירות תחזיר את תיק החקירה למשיבה.

זכות ערר בחוק.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תשפ"ב, 30 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: באמצעות עו"ד משה בורנשטיין
נתבע: באמצעות עו"ד ליאור דוד
שופט :
עורכי דין: