ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שלום חלפי נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני כבוד השופטת יעל אנגלברג שהם

התובע:
שלום חלפי
ע"י ב"כ עו "ד אוריה פריינטה

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד הילה כהן

פסק דין

תביעה זו עניינה להכיר בפגיעה בכתפיו של התובע כ"פגיעה בעבודה".

רקע עובדתי

התובע יליד שנת 1951, עובד כנגר משנת 1975. כאשר בין השנים 1976-1982 וכן בין השנים 1993-1995 עסק בייצור והרכבת חלונות ותריסים מאלומיניום.

ביום 28.5.18 פנה התובע לנתבע בתביעה להכיר בפגיעה בכתפיו כ"תאונת עבודה" כמשמעה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (נ/1). ביום 30.1.19 דחה הנתבע את תביעת התובע בקובעו:

"מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך. מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קש ור בתנאי העבודה".

כנגד החלטה זו של הנתבע, הוגשה התביעה בתיק שלפנינו.

מטעם התובע העידו הוא עצמו ו חברו מר יוסי ביטון (להלן: מר ביטון). מטעם הנתבע לא הובאו עדים.

טענות הצדדים

לטענת התובע, הוא עובד כנגר, מייצר ומרכיב מטבחים מאז שנת 1988 כאשר בין השנים 1976-1982 וכן בין השנים 1993-1995 עסק בייצור והרכבת חלונות ותריסים מאלומיניום. לדבריו, משנת 1995 ועד היום הוא עוסק בייצור ובהרכבת מטבחים בלבד כאשר משנת 2000 הוא עובד כעצמאי.

לטענת התובע, הן בעבודתו כנגר והן בעבודתו בתחום האלומיניום הוא נדרש להרים, להניף, לפרוק ולהעמיס פלטות חומרי גלם ומוצרים שמשקלם נע בין 25 ל-70 ק"ג ומידותיהם כ-1.20 מטר על 2.40 מטר שידיו מורמות מעל גובה השכם. לגרסת התובע, במסגרת עבודתו נדרש להרים ידיו מעל גובה השכם במשך כ- 5 שעות ביום כאשר שעתים מוקדשות להעמסה, שינוע ופריקה ו- שלוש שעות במהלך ההתקנה.

עוד טען התובע, כי עבודתו כרוכה בהפעלת כלי עבודה רוטטים במשך כ- 4-5.5 שעות בכל יום כאשר חלק ניכר מזמן זה ולפחות 3 שע ות, העבודה מתבצעת כשידיו מעל גובה השכם. לטענתו, במשך כל השנים ביצע את עבודתו באותה השיטה ובאותם כלי עבודה ועם אותם חומרי גלם.

לטענת הנתבע, מדובר בתובע עצמאי וככזה מוטל עליו נטל מוגבר להוכיח כי נפגע תוך כדי ועקב עיסוקו במשלח ידו כאשר לעמדת הנתבע, לא הרים התובע נטל זה ולא הוכיח קיומה של תשתית מיקרוטראומתית בעניינו.

הנתבע טוען, כי עבודת התובע כשידיו מעל גובה כתף לא הייתה רציפה ובמהלכה ביצע התובע תנועות שונות ומגוונות עם הרמת מכשירים אחרים במשקלים שונים כל פעם ובזוויות שונות. הנתבע טוען עוד, כי לא ניתן לבודד את פעולות ההרמה היות שמדובר בעבודה מגוונת, במשקלים שונים במרחקים שונים ובתנאים משתנים. אשר לעבודה עם כלים רוטטים טען הנתבע, כי עבודת התובע בכל הקשור לשימוש בכלים רוטטים מגוונת אם בכלים שונים, אם בעוצמת הרטט, משך השימוש וכמובן שאין מדובר בעבודה רציפה.

הנתבע טוען, כי הנתבע לא הוכיח קיומם של אירועים תאונתיים חוזרים ונישנים תוך כדי ועקב עבודתו וגרסתו אינה מקימה את התנאים להחלת הלכת המיקרוטראומה לצורך הכרה בפגיעה שלה טוען התובע כפגיעה בעבודה.

המצע המשפטי

הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 קובעות:
"'תאונת עבודה' - תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו...".

הלכה פסוקה היא, כי תאונה מורכבת משני יסודות חיוניים: גורם או מחולל מחד גיסא ונזק או פגיעה מאידך גיסא. ברור הוא, כי באין חבלה אין תאונת עבודה וכי החבלה היא אחת העובדות הצריכות לעילת התביעה וככל עובדה ממערכת המהווה עילת תביעה צריך שהתובע יוכיח אותה (ראו לעניין זה: דב"ע נ"ג/0-153 עוואד ג'אבר פראג' - המוסד פד"ע כ"ז 50; דב"ע נ"ב/0-88 כאמל קופטי - המוסד פד"ע כ"ט 169; דב"ע שם/0-96 המוסד - אמנון וייל פד"ע יב 225; דב"ע נ"ו/0-251 בצלאל ישינובסקי - המוסד פד"ע ל"א 241).

על פי תורת המיקרוטראומה ניתן להכיר ב"תאונה", המקנה זכות לגמלאות, לא רק כאשר מדובר במקרה חד פעמי שמתלווים אליו סימנים מובהקים של מכה, חבלה או הפעלת כח חיצוני כלשהו, אלא גם בצירוף של מקרים (פגיעות) שכל אחד מהם הוא בעל אופי "תאונתי", שניתן לאיתור בזמן ובשטח ואשר הצטברותם גורמת לפגיעה ולנזק - מיקרוטראומה.

לתורת המיקרוטראומה מספר יסודות ובהם:
(1) קביעה עובדתית שהיו תנועות זעירות, חוזרות ומצטברות בעבודתו של המבוטח;
(2) חוות דעת רפואית המעידה על קיומו של קשר סיבתי בין התנועות הזעירות המצטברות לבין הופעת המחלה (ראו עבל 338/96 המוסד - יוסף עובדיה פד"ע ל"ו 213, 221; דיון נ"א/0-116 המוסד - כמיליה חורי פד"ע כ"ה 25).

כאמור, היסוד הראשון מצריך כי התובע יוכיח שבמהלך עבודתו נגרמו לו אין ספור פגיעות זעירות, שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאים בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של התובע (ראו דב"ע מ"ח/0-77 מזרחי - המוסד פד"ע י"ט 538, 549; דב"ע מ"ו/0-64 מיכאלי - המוסד (לא פורסם); בג"ץ 4690/97 המוסד נ' בית הדין הארצי לעבודה ועובדיה כרם, פ"ד נ"ג(2), 529). זיהוי כל אירוע בנפרד משול לדימוי של נזק, המתהווה בגוף על דרך של טפטוף מים על סלע עד להיווצרות חור, ולא כתוצאה מזרם מים שוטף (ראו ש. קובובי רמ"ח ושס"ה - סוגיות בתאונות עבודה בעמ' 99 (1994)).

דרך המלך להוכחת הפגיעה על פי תורת המיקרוטראומה היא שכאשר מביא מבוטח ראיות שמהן עולה כי יתכן שהיו פגיעות זעירות, על בית הדין למנות מומחה - יועץ רפואי (דיון מח/0-11 המוסד - אשר חליוא פד"ע י"ט, 379).

בשלב האמור, הטרום-רפואי, די בכך שהתובע יראה כי הייתה סדרה של אירועים קטנים בני הפרדה והבדלה זה מזה, אשר לכל אחד מהם אופי תאונתי במובן "תאונת עבודה". פעולות שכל אחת מהן הייתה יכולה להביא לנזק זעיר כנדרש במיקרוטראומה ולו לכאורה.

לגבי אותן פגיעות זעירות שהן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, נפסק כי התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו, דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע (ראו עב"ל 313/97 המוסד - אשר יניב, פד"ע ל"ה 529; עב"ל 364/97 המוסד - שמואל אסרף פד"ע ל"ה 463).

השאלה, אם הוכחה תשתית עובדתית המחייבת יישום הילכת המיקרוטראומה, היא שאלה עובדתית (דב"ע נו0-103/ עטר נ' המוסד לביטוח לאומי). "הכרה בפגיעה בעבודה מסוג מיקרוטראומה מחייבת קיום תשתית עובדתית מוכחת, וכן ביסוס רפואי לגבי אותה תשתית" (דב"ע נו0-90/ אוחיון נ' המוסד לביטוח לאומי).

הכרעה

15. ראשית, יש להבהיר כי התובע עבד כ"עובד עצמאי". ככזה, מוטל עליו נטל מוגבר להוכיח כי נפגע תוך כדי ועקב עיסוק ו במשלח יד ו. בענייננו, לאחר ששמעתי את עדות התובע והעד מטעמו, לא מצאתי כי התובע הרים את הנטל להוכיח קיומן של פעולות בעלות תנועות חוזרות ונישנות בהיקף הנטען על ידו והעשויות להוות בסיס עובדתי לטענת המיקרוטראומה .

16. התובע בעדותו ניסה ליצור תמונה שעל פיה במשך כ-5 שעות ביום לפחות הוא מבצע תנועות חוזרות ונשנות הכרוכות בהרמת ידיו מעל לגובה הכתף. כאמור, לא מצאתי כי התובע הצליח להרים את הנטל להוכיח טענה זו.

17. אשר לעבודת האלומיניום - התובע מיקד תביעתו בגין פגיעה בעבודה משנת 1988 ואילך. כעולה מעדותו, עבד תקופה של שנתיים בייצור והרכבת חלונות ותריסים מאלומיניום. לדבריו, עבודתו התמקדה בהתקנת החלונות בשטח, כך שהוא נדרש להעמיס את החלונות על גגון של טנדר או על משאית וכן לפרוק את החלונות, עבודה האורכת כשעה (עמ' 5 ש' 9 לפרוטוקול) להתקין מסילות של 5-6 מטר, להרים את החלונות ולהכניסן למס ילות, עבודה האורכת כ-3 שעות כאשר ביצע התקנות בכ-4 דירות ביום. גרסה זו נראית מוגזמת. התובע לא תמך טענתו בכל ראיה שהיא. יתרה מזו, גם התקנת המסילות נעשית בחלקה בגובה הרצפה, בחלקה לאורך הקיר ורק בחלקה נעשית בחלק העליון של מסגרת החלון מעל גובה הכתף. עם זאת, התובע טען, כי במסגרת ההתקנות עשה שימוש בכלים רוטטים (פטישון, קונגו ואקדח ירי) לפחות 4-5 שעות ביום. גרסתו זו לא נסתרה.

אשר להרמת המשקלים - אכן, התובע הרים חלונות כאשר משקלן נע בין 25 ל-30 ק"ג. לדבריו, מדובר ב-6 הרמות לדירה וביום שבו בוצעו התקנות ב -4 דירות מדובר ב- 24 הרמות על פני יום עבודה של 12 שעות. מנגד, לא מצאתי כי בימים שהתובע התקין חלונות במספר דירות, הוא נדרש להעמסה ולפריקה של החלונות שכן על פי העדויות, בהתקנה שכזו מועמסים החלונות על גבי משאית וההעמסה כמו גם הפריקה לא נעשים על ידי התובע (עמ' 5 ש' 24 לפרוטוקול). במקרה שכזה לא נדרשת הרמת הידיים מעבר לגובה הכתף וזאת בשונה מהעמסה שנעשית על גבי גגון של רכב שאז התובע אכן נדרש להרים ידיו מעבר לגובה הכתף, אך מדובר בהתקנה בהיקף קטן בהרבה.

מכאן, שבעבודתו כמתקין חלונות אלומיניום, התרשמתי כי התובע נדרש להרמת ידיים מעל לגובה הכתף במהלך היום במשך כשעה-שעה וחצי המתפרסים לאורך כל יום העבודה כאשר חלקו נעשה לשם הרמת חלונות וחלקו נעשה לצורך התקנת מסילות בגובה.

18. אשר לעבודתו כנגר – התובע טען בתצהירו כי בתחילת שנות ה- 80 שימש כנגר וכאיש האחזקה של קיבוץ קליה כאשר הוא אחראי על תחזוקת הבתים הפרטיים (סעיף 7 לתצהיר). בעדותו ציין התובע, כי מדובר באחזקת מבנים, תשתיות צנרת, צביעת בתים, פתיחת ביובים והתקנת ארונות קיר וארונות מטבח. מעדותו של התובע עולה הטענה , כי לכאורה עבד במשך כ-5 שנים בהתקנת ארונות מטבחים באופן יום יומי בשכונות שלמות (עמ' 7 ש' 15-27 לפרוטוקול). עם זאת, בהמשך עדותו עולה כי בכל תקופת עבודתו בקליה (כ-5 שנים). התקין 20-30 מטבחים כאשר כל התקנה ארכה כשעתיים ולמעשה עבד במקביל כרפתן. בהמשך לעדותו זו, הודיע ב"כ התובע כי התביעה אינה כוללת את תקופת העבודה בקיבוץ קליה (עמ' 8 לפרוטוקול) .

19. בתצהירו טען התובע, כי בעבודתו כנגר מטבחים, חלוקת העבודה נעשית כך ש- 3-4 ימים הוקדשו ליצירת המוצרים ו- 3-4 ימים הוקדשו להתקנות בבית הלקוחות. לא מצאתי היגיון ביחס לזמנים להם טען התובע בין עבודת הכנת ארונות המטבח לעבודת ההתקנה. התובע עצמו העיד, כי הכנת מטבח ממוצע אורכת כ-7 ימים לפחות (עמ' 10 ש' 30 לפרוטוקול) וכי התקנת מטבח מעל הממוצע אורכת כיום אחד (עמ' 11 ש' 20 לפרוטוקול).

20. בתצהירו טען התובע, כי במרבית זמן ההתקנה (85%-90%) נדרש להרמת הידיים מעל גובה השכם וזאת באופן כמעט רציף במשך כ-3.5-5 שעות ביום התקנה. גם בעדותו טען כי מתוך יום עבודה של התקנה, התקנת החלק העליון של המטבח אורכת כ- 3 שעות ובשלב זה הוא נדרש להרמת ידיים מעל גובה השכם (עמ' 11 ש' 20-26 לפרוטוקול) . גרסה זו לא נסתרה.

מכאן, כי בעבודת ההתקנה נדרש התובע לכל היותר לעבודה מעל לגובה הכתף אחת לשבוע במשך כ-3 שעות. עוד נדרש התובע בעבודת ההתקנה לשימוש בכלים רוטטים לשם הברגת רגליות, הרכבת דלתות, פתיחת פתחים לצנרת חשמל ומים וכן קידוח על מנת להצמיד את היחידות לקיר. לטענת התובע, השימוש בכלים רוטטים היווה כ-80% מיום ההתקנה כאשר חלק מבוצע בגובה נמוך וחלק מעל לגובה השכם.

21. מר ביטון העיד כי בעבודת התובע בחברת מטבחי קוראל ( תקופה של כשמונה חודשים בשנת 1999), עסק התובע רק בעבודת התקנה. לדבריו, התובע התקין 2-3 מטבחים ביום כאשר התובע נדרש לפרוק את המשאית, עבודה שארכה כשעתיים – שלוש (עמ' 15 לפרוטוקול) ולהרים את הארגזים במשקל של 25-70-80 ק"ג לדירות השונות (עמ' 14 ש' 1-21 לפרוטוקול). עוד ציין מר ביטון כי התקנת החלק העליון במטבח גדול ארכה כשעתיים – שלוש (עמ' 14 ש' 26-28 לפרוטוקול) וכמחצית מיום העבודה (עמ' 15 ש' 24 לפרוטוקול) . גם מר ביטון ציין כי במחצית זמן ההתקנה נדרשה עבודה עם כלים רוטטים .

22. לגבי עבודת הכנת הארונות לא טען התובע לביצוע עבודות בגובה אלא להרמת פלטות עץ ונשיאתן או הרמתן לשולחנות העבודה וכן להורדת הארגזים שהוכנו מהשולחן לרצפה .

התובע טען, כי בעבודת הנגרות עצמה נדרש להרים פלטות עץ במשקל של 20-25 ק"ג כאשר ארגז ארון מוכן שוקל 10-15 ק"ג. לדבריו, כאשר מגיעים לוחות העץ לנגרייה, הכמות נעה בין 20-30 פלטות ולעיתים אפילו 50 פלטות כאשר עבודת הפריקה אורכת כ-40 דקות ש בהן הוא נדרש ליטול את הלוחות אחד אחד למרחק של כ-20 מטר ולהניחן בעמידה. לאחר מכן הוא נדרש להרים 5-10 פלטות למכונת חיתוך (מסור) ולאחר מכן למכונת הקנטים, בהמשך נדרש התובע לשפשף את לוח העץ עם מכשיר רוטט כהכנה לצבע, להכין לפרזול ולהדביק את הקנטים תוך הפעלת לחץ. כמו כן מכין התובע את ארגזי העץ תוך שימוש באקדחי סיכות בעלות הדף. עם סיום הכנת הקופסא, מרים התובע את הקופסא מהשולחן ומניחה על הריצפה על מנת להרכיב מסילות תוך שימוש במברגת אימפקט.

התובע טען כי הוא עובד במכשירים הרוטטים ובאקדח עם ההדף כמחצית מיום עבודה בייצור; כי מטבח ממוצע כולל 10-15 ארגזים וכי זמן ייצורם הוא כשבוע ימים (עמ' 10 ש' 27-30 לפרוטוקול). מעדותו של מר ביטון עולה כי מט בח אחד כולל 20-25 פלטות (עמ' 17 ש' 1 לפרוטוקול).

23. בעניננו, לאחר ששמעתי את עדויות התובע, לא מצאתי כי הוצגו די ראיות לביצוע פעולות של הרמת היד מעבר לגובה הכתף באופן שיש בהן כדי להקים את התשתית העובדתית הנדרשת להוכחת פגיעה חוזרת ונישנית אצל התובע.

אין חולק כי עבודתו של התובע כרוכה במאמץ פיזי הכולל גם הרמת משאות כבדים, אלא שבעבודה פיזית קשה אין די להוכחת פגיעה על דרך המיקרוטראומה ולא הוכח כי הרמת המשקלים הכבדים בכלל ומעבר לגובה הכתף בפרט, נעשתה בתכיפות חוזרת ונישנת מספקת להוכחת הפגיעה. כאמור, מהעדויות עולה כי מטבח אחד כלל 20-25 פלטות וכי הכנת מטבח ארכה כשבוע ימים. מכאן, כי אין יסוד לטענה כי התובע הרים מידי יום 40-50 פלטות וממילא בעת הכנת הארגזים, לא הוכח כי התובע הרים משקלים כבדים ומעל לגובה הכתף. יתרה מזו, העמסת המטבח המוכן ופריקתו נעשתה לכל היותר אחת לשבוע לערך.

24. אשר לעבודת האלומיניום הרי שזו בוצעה לפני שנים רבות במשך כשנתיים בלבד וכמפורט בסעיף 17 לעיל, גם בענין זה גרסת התובע היתה מוגזמת.

25. אשר לשימוש בכלים רוטטים – על פניו לא נסתרה טענת התובע בענין השימוש בכלים רוטטים כאשר לדבריו עבד לפחות 4-5 שעות ביום בכלים רוטטים. אלא שעיון בדיווחי התובע בנוגע להכנסותיו (נ/4) מעלה כי הכנסות התובע היו נמוכות ולא תאמו את טענותיו לענין עבודה בהיקף הנטען על ידו . כך עולה מדוח הכנסות המופיע ברישומי הנתבע כי הכנסתו הממוצעת של התובע בשנים 2002 – 2007 עמדה על כ-20,000 ₪ בשנה ואילו בין השנים 2008 – 2019 ע מד השכר על ממוצע של כ-55,000 ₪ שהם כ- 4,580 ₪ לחודש. ערה אני לכך שמדובר בדיווח על רווח בלבד ולא על מחזור הכנסות אך התובע צירף רישומי הוצאות וגם מהן עולה כי הוצאותיו לא היו גבוהות.

התובע נשאל לענין היקף עבודתו וכך השיב:

"ש. אני מציגה את ההכנסות שלך כעצמאי לאורך השנים ומפנה אותך לשנת 2017 צרפת חשבוניות שמסתכמות משהו כמו 86,200 ₪ שאני רואה דיווח לביטוח לאומי ומס הכנסה הדיווח הוא 69,000 ₪. כמה מטבחים בממוצע אתה עושה בחודש?
ת. לא יכול לומר. לפעמיים בכלל לפעמיים שניים. לפעמים יש לי עבודה ולפעמים לא.
ש. מינימום של מטבחים?
ת. לא יכול לומר" (עמ' 12 ש' 30 – עמ ' 13 ש' 3 לפרוטוקול; הדגשה שלי – י.א.ש.).

מהאמור עולה כי טענת התובע שלפיה עבד מידי יום כל היום ומתוכם 4-5 שעות תוך שימוש בכלים רוטטים אינה נתמכת בראיות שהוצגו בפני לגבי היקף עבודתו וכי גם התובע מודה כי עבודתו מסתכמת לכל היותר בשני מטבחים לחודש .

26. על יסוד האמור, לא מצאתי כי התובע הרים את הנטל להוכיח קיומן של תנועות חוזרות ונשנות בתדירות מספקת העולה כדי מיקרוטראומה העשויה לגרום לנזק מצטבר בכתפיו.

אשר על כן, התביעה נדחית.

ניתנה היום, כ"ד תשרי תשפ"ב, (30 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: שלום חלפי
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: