ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אלכסנדר ברינבואים נגד המוסד לביטוח לאומי :

26 ספטמבר 2021
לפני: כבוד השופט אלעד שביון
נציגת ציבור עובדים גב' אורלי סרוסי גרטי
נציג ציבור מעסיקים מר אייל רחלי

התובע:
אלכסנדר ברינבואים
ע"י ב"כ עו"ד שילת דהן
-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד אירינה פישר

החלטה

בפנינו תביעת התובע להכרה בפגיעה בברכיים כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה.

רקע כללי:

התובע יליד 1951, עבד כמפקח טכני בטלוויזיה החינוכית הישראלית משנת 1993 ועד לשנת 2018.

התובע הגיש ביום 5.9.19 תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה וביום 18.11.19 נדחתה התביעה כאשר לטענת הנתבע "מבחינה רפואית לא הוכח קיום קשר סיבתי בין מחלתך לבין תנאי עבודתך. מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה. לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה".

כנגד החלטת הנתבע הוגשה התביעה שבפנינו.

התובע הגיש תצהיר עליו נחקר במסגרת דיון הוכחות שהתקיים ביום 12.11.20. לאחר מכן הוגשו סיכומים בכתב מטעם הצדדים.

עיקר טענות התובע:
במסגרת תצהירו טען התובע כדלקמן:

"3. מדובר בעבודה בתוך אולפני טלוויזיה וחדרי בקרה כאשר ההגעה מהאולפן לחדר הבקרה כרוכה בירידה ועליה של מדרגות מידי יום עבודה.
4. עבודתי עד שנת 2015 בוצעה 6 ימים בשבוע כ-7 שעות עבודה ומשנת 2015 עד לסיום עבודתי, כ-10 שעות עבודה 6 ימים בשבוע (ימי ו' עד שעה 13:30).
5. עבודתי כמפקח טכני לאורך השנים כרוכה בביצוע פעולות קבועות, חוזרות ונשנות של כיפוף הברכיים, רכינה וישיבה עליהן, תוך תזוזה עליהן וחיכוכן בקרקע, באופן חוזר ונשנה במשך שנים רבות.
6. יום עבודתי מתחיל בשעה 07:45 ומסתיים בשעה 15:00 כאשר כל יום היו שעות נוספות עד השעה 18:00. במהלך יום העבודה נדרשתי לבצע הקמת אולפן טלוויזיה בתחילת יום העבודה ופירוקו בסיום יום העבודה.
7. הקמת אולפן כוללת ביצוע פעולות קבועות, חוזרות ונשנות של הרמת משקלים כבדים לצורך בניה. יובהר כי מדובר במצלמות כבדות, חצובות, מסכי פלזמה, כבלים, משקולות לאיזון, ציוד תאורה, ציוד סאונד, מוניטורים וכיוצב' שאני נושא באופן ידני ללא אמצעי הרמה. לעיתים עבודת סבלות זו מתרחשת מאולפן לאולפן ולא רק באולפן עצמו, כך שאני נדרש לסחוב ציוד לאורך דרך.
8. מאחר שהרמת המשא הכבד נעשתה תוך כדי עליה וירידה במדרגות, הופעל עומס כבד על ברכיי, זאת בניגוד למשקל, לו היו פעולות אלו מבוצעות בשטח מישורי.
9. הרמת משא זה מתבצעת בין אולפן לחדרי הבקרה אשר נמצאים שתי קומות מעל האולפן, כאשר אני נדרש לעלות ולרדת כ-23 מדרגות תלולות לפחות 40-60 פעמים ביום ואף יותר ולעיתים תוך נשיאת ציוד כבד כך שמדובר בעליה וירידה בממוצע של כ-1,380 מ דרגות מדי יום עבודה. .....
10. כאשר מתבצעות הקלטות, אני יושב בחדר הבקרה וכשישנה תקלה אני נדרש לרדת לאולפן, לתקן התקלה ולחזור לחדר הבקרה. כאשר מידי יום עבודה ישנן כעשרות תקלות / קריאות כגון: יכולה להיות 2 תקלות ביום אבל בכל מצב של החלפת עדשה, החלפת חלקי מצלמה, הזזת חצובה ממקום למקום, בעיית זום / פוקוס של הצלם, וכל מה שכרוך בשירות לצלמים.

11. במקרים שיש ניידת שידור שנמצאת בשטח, אני נדרש לשנע ציוד מהאולפן אל ניידת השידור ובסיום להחזיר הציוד לאולפן מהניידת. כאשר מדובר בניידת שידור, הניידת מטבעה גבוהה כך שאני נדרש להעמיס ציוד למקום גבוה וזאת לאחר שהציוד עלי. מדובר במרחק של כ-40 מטר בין הנייד לאולפן. כמו כן, ישנם מקרים שמעבירים ציוד מאולפן לאולפן.
12. העמסת הציוד כרוכה בהרמה, נשיאה, דחיפה ומשיכה של כל הציוד שהוזכר לעיל. מדובר במשקלים כבדים הנעים בין 15-100 ק"ג, כאשר הרמה של משאות אלו כאמור יוצרת לחץ ועומס רב על הברכיים.
13. להערכתי, עבודתי במסגרת תפקידי זה, תוך כדי אימוץ הברכיים, בין אם אני עולה ויורד במדרגות ובין אם אני נושא ציוד כבד עלי, בוצעה כ-3 שעות לפחות מידי יום עבודה בממוצע.
14. בנוסף, החל משנת 2010 נוכח שינוי מבני בבניין בו עבדתי, נוצרו מפלסים שונים – דבר שהצריך שימוש ברמפה תוך הפעלת כוח רב לשם דחיפה ורכינה מאומצת על הברכיים לשם בלימת הגוף שהמשא הכבד לא יתהפך.
15. כאשר הציוד מתכלה, אני נאלץ להעביר אותו מהאולפן למעבדה לצורך תיקון ומחזיר אותו למעבדה. עבודה זו מתבצעת תוך כדי עליה וירידה במדרגות שכן המעבדה נמצאת בקומה שניה מקומת האולפן".

בסיכומיו ציין התובע, כי הנתבע דחה תביעתו מבחינה רפואית לאחר שפקידת התביעות קבעה כי יש באופי העבודה כדי להכיר בתשתית העובדתית הנדרשת לפי הלכת המיקרוטראומה; עדותו הייתה עקבית ואמינה בכל אחת מהגרסאות שמסר, נתמכה בשאלון המעסיק והתקבלה ע"י פקידת התביעות; מדובר בפעולות הכרחיות וחיוניות לעבודתו השוטפת אשר ניתנות לבידוד, חזרו על עצמן ופעלו על מקום מוגדר (ברכיים). גם אם התובע ביצע תנועות נוספות אין בכ ך כדי לשלול את האפשרות כי התובע נפגע מסדרת אי רועים תאונתיים זעירים.

עיקר טענות הנתבע:
בסיכומיו טען הנתבע כדלקמן:
התביעה הוגשה באמצעות בא כוח ולכן יש ליתן משקל לניסוח תיאור הפגיעה בהתאם.
הפעולות המפורטות בטופס התביעה, בשאלון, בתצהירו של התובע ובחקירתו אינן דומות ואינן 'דומות במהותן'. חלקן (ישיבה) אינן מתאימות כלל לתורת המיקרוטראומה וחלקן (הליכה) אינן פעולות ייחודיות ואינן יוצרות עומס זהה ודומה על הברכיים בפרקי זמן רצופים ומשמעותיים במהלך יום העבודה.
ידוע על תהליך ניווני בברכיים עוד משנת 2005 והתביעה הוגשה בשנת 2019 כך שמדובר בשיהוי.
האמור בשאלון נוסח ע"י ב"כ התובע ולכן אינו משקף את העבודה בפועל.
מעדותו של התובע עלה, כי האולפנים אצל המעסיק השתנו לאורך השנים, היה שינוי מבני, שינוי במרחקים, בכמות המדרגות הנטענות ובציוד.
עבודתו של התובע הייתה מגוונת ביותר, כללה מספר רב של תנועות של חלקי גוף שונים ולאו דווקא הברכיים. ויודגש, כי כלל אין מדובר בכריעה על הברכיים.
מתשובות התובע עלה, כי הוא לא הרים והוריד כל היום ציוד במדרגות.
לתובע היו כלי עזר כמו גלגלים ומעליות.
התובע לא הביא כל ראיה לשעות עבודתו ועדותו הינה עדות יחידה.
לתובע היו הפסקות בזמן העבודה, היו נסיעות כאשר עבד בניידת והוא ישב זמן ממושך.
תפקידו של התובע היה מפקח ובעיקר הזמן היה עליו לפקח ולצורך הרמת משאות כבדים היו סבלים.
מתיאור עבודתו של התובע עולה כי מדובר בעבודה המחייבת ביצוע פעולות מגוונות – הרמה ודחיפה של משקלים שונים 12-100 ק"ג לסירוגין ולפי הצורך, דחיפה בשיפוע, פירוק והרכבה של מצלמות, פריסה של כבלים, נסיעה עם הניידת, המתנה בזמן שידור או בזמן צילומים, עליה וירידה במדרגות, ישיבה בחדר בקרקורית תקלה, תלייה של מצלמה מהתקרה, קיפול של כבלים ועוד. מטלות אלו בוצעו בתנועות שונות ומגוונות ובכללן התכופפות, נשיאת משקלים שונים, הרמת חפצים בגדלים וצורות שונות, דחיפת מצלמות ב גדלים ומשקלים שונים, תנועות רגליים מגוונות, עמידה, הליכה, עלייה וירידה במדרגות וישיבה.

המסגרת הנורמטיבית:
על הטוען לפגיעה בעבודה לפי עילת המיקרוטראומה להוכיח תשתית עובדתית מתאימה לפגיעה בדרך זו, היינו שהוא ביצע במהלך עבודתו תנועות חוזרות ונשנות זהות או דומות במהותן, שחזרו על עצמן למשך פרק זמן רצוף (עב"ל (ארצי) 1012/00 שבח - המוסד לביטוח לאומי, 28.7.02) ותנועות אלה פעלו על מקום מוגדר, ובתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת נזק מצטבר לעובד (עב"ל (ארצי) 16882-09-16 מרגלית - המוסד לביטוח לאומי, 9.8.17; עב"ל (ארצי) 30418-10-18 אורן יצחקי – המוסד לביטוח לאומי, 29.3.20).

בלשון אחרת, תנאי להוכחת פגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה הוא, בין היתר, הוכחת – "קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמה המובאת בדרך-כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא 'זהות במהותן' כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (עב"ל 313/97 המוסד לביטוח לאומי – יניב , פד"ע לה 529, 533 (1999)).

לעומת זאת, פעולות המורכבות מתנועות מגוונות, המבוצעות על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה, אינן מהוות רצף של תנועות חוזרות ונשנות הדומות זו לזו (עב"ל (ארצי) 7807-10-12 ג'בור – המוסד לביטוח לאומי, 14.1.14). עם זאת, במקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים מתקיימת תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה (עב"ל (ארצי) 465/07 יהודאי – המוסד לביטוח לאומי, 20.12.07).

בהקשר זה הודגש כי אין בכוחה של עבודה פיסית קשה להפוך למיקרוטראומה, שכן "השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים', לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים" (עבל (ארצי) 64316-12-18 אבישג ברנד – המוסד לביטוח לאומי, 30.4.19).

מן הכלל אל הפרט:
לאחר שבחנו את הראיות שבתיק ושקלנו את טענות הצדדים מצאנו כי עלה בידי התובע להוכיח את תביעתו ונפרט.

ראשית, עדותו של התובע בתצהירו לא נסתרה בחקירתו.

שנית, מעדותו של התובע עלה, כי הוא עבד במשך 25 שנים באותו תפקיד (עמ' 1, שורות 17-18); עד שנת 2015 הייתה עבודה בשעות נוספות לא בכל יום ולאחר מכן בכל יום לאחר שאחד העובדים יצא לפנסיה (עמ' 2, שורות 2-4); התובע הרים משאות במשך מספר שעות ביום (עמ' 3, שורות 4-8); התובע הרים לבד מצלמות קטנות במשקל של 12-15 ק"ג (עמ' 3, שורות 9-13); מצלמות גדולות היו נישאות על גלגלים והתובע היה דוחף או מוריד אותן בשיפוע לאחר שהניח עליהן שקי חול במשקל של 15 ק"ג (עמ' 3, שורות 14-19); התובע לא השתמש במעלית (עמ' 4, שורות 8-9); התובע עלה וירד במדרגות לפחות 40 פעמים ביום (עמ' 4, שורות 14-21); בנוסף לעבודה באולפני הטלוויזיה התובע עבד באצטדיון פעם בשבוע בממוצע ובמסגרת זו התובע נדרש להרים ולהוריד ציוד (עמ' 6, שורות 5-14).

מהעדות עלה, כי במשך 25 שנים התובע עלה וירד במדרגות לפחות 40 פעמים ביום תוך נשיאת משאות במשקלים כבדים וזאת במשך מספר שעות בכל יום.

שלישית, גרסת התובע הייתה עקבית וקוהרנטית ותאמה את הגרסה אותה מסר במסגרת השאלון למבוטח. לעניין היקף העבודה יצוין, כי הטענה לעבודה בשעות נוספות נתמכה בתלושי השכר שצורפו לתצהיר התובע.

רביעית, מעיון בגיליון הרפואי של הנתבע שצרף התובע לכתב התביעה עלה, כי פקידת התביעות ציינה בפנייתה לרופא המל"ל, כי "מבחינה עובדתית אני קובעת כי במשך 25 שנה עבד כמפקח טכני בעבודה פיזית, הכוללת הרמת ציוד במשקל של 15 עד 100 קילו למרחקים של 40 עד 100 מטר במשך עשרות פעמים ביום, במרבית שעות עבודתו היומית. בנוסף, ביצע עליה וירידה תכופה במדרגות מספר פעמים ביום".

אכן עפ"י הפסיקה "קיומה של תשתית עובדתית למיקרוטראומה נבחנת על פי מבחנים אובייקטיביים הנוגעים לרכיביה של עילה זו, כפי שזו נפרשת בתשתית הראייתית והעובדתית בבית הדין. התרשמותו הפנימית, הראשונית והלכאורית של פקיד התביעות, גם אם נניח שהיתה כזו, טרם שהמוסד נדרש לכלל הראיות שנפרשו בהליך השיפוטי – אין בה כדי לשנות" (עב"ל 47544-04-17 דמיטרי קרישטול – המל"ל , 14.10.18), אולם יחד עם זאת, לעמדת פקידת התביעות משקל נוסף המטה את הכף לקביעה כי קיימת תשתית עובדתית במקרה זה לעילת המיקרוטראומה.

לא נעלמו מעינינו טענות הנתבע בסיכומיו, אולם לא מצאנו כי יש בהם כדי לשנות את מסקנתנו.
הטענה שהתביעה והתשובות לשאלון למבוטח נוסחו ע"י ב"כ התובע אינה פוגמת באמינות גרסתו של התובע, הן מפני שגרסת התובע לא נסתרה במסגרת חקירתו והן מפני שסביר שהנטען במסמכים כאמור נרשם לאחר קבלת גרסת התובע.
טענת הנתבע לעניין עבר רפואי של התובע ותהליך ניווני בברכיים דינה להתברר בפני המומחה הרפואי שימונה ע"י ביה"ד ואין בה כדי להעלות או להוריד לעניין הקביעה האם התובע הוכיח תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה.
לא מצאנו לקבל את טענת הנתבע לפיה לנוכח עבודתו המגוונת של התובע יש לדחות את תביעתו. לטעמנו חלק ניכר מהעבודה של התובע בוצעה תוך כדי הרמת משאות כבדים ועלייה וירידה במדרגות וזאת כאשר ניתן לבודד עבודה זו מיתר העבודות. כאמור בפסיקה, במקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים מתקיימת תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה.

פעולות נשיאת המשאות והעלייה והירידה במדרגות התבצעו עשרות פעמים ביום כאשר כל פעולה נמשכת זמן משמעותי. העלייה והירידה במדרגות נעשתה תוך הפעלת כוח רב על הברכיים וכאשר התובע נושא עימו משא כבד. בנסיבות אלו כל פעולה של עלייה או ירידה במדרגות או נשיאת משא כבד לאורך עשרות מטרים כוללת בתוכה מספר רב של פגיעות זעירות בברכיים. יצוין, כי פעולות כאמור התבצעו במשך 25 שנים.

לנוכח המפורט לעיל, מצאנו, כי התובע עמד בנטל ההוכחה הרובץ על כתפיו והניח תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה.

סוף דבר:
בית הדין ימנה מומחה מטעמו על מנת שיבחן את הקשר הסיבתי בין הפגיעה בברכיו של התובע לתנאי עבודתו.

העובדות שיועברו למומחה הן כדלקמן:

התובע יליד 1951 .
התובע עבד כמפקח טכני בטלוויזיה החינוכית הישראלית משנת 1993 ועד לשנת 2018.
עד שנת 2015 התובע עבד 6 ימים בשבוע כ-7 שעות עבודה ביום ומשנת 2015 עד לשנת 2018 התובע עבד כ-10 שעות עבודה 6 ימים בשבוע (בימי ו' עד שעה 13:30).
במסגרת עבודתו התובע נשא ציוד במשקל שנע בין 12 ל-100 ק"ג למרחקים של 40 עד 100 מטר עשרות פעמים ביום במשך כ-3 שעות מדי יום ובין היתר נשא את הציוד במדרגות.
התובע ירד ועלה בכל יום בממוצע כ-40 פעמים במדרגות (23 מדרגות בכל פעם) ובסה"כ כ-920 מדרגות ביום.
החל משנת 2010 נוכח שינוי מבני בבניין בו התובע עבד, נוצרו מפלסים שונים – דבר שהצריך שימוש ברמפה תוך הפעלת כוח רב לשם דחיפה ורכינה .
פעם בשבוע התובע יצא עם ניידת שידור לאצטדיון ושם הרים ציוד הכולל מצלמות וחצובות.

החלטה למינוי מומחה תינתן בנפרד.

ניתנה היום, כ' תשרי תשפ"ב, (26 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

גב' אורלי סרוסי גרטי, נציגת ציבור עובדים

אלעד שביון, שופט - אב"ד

מר אייל רחלי, נציג ציבור מעסיקים


מעורבים
תובע: אלכסנדר ברינבואים
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: