ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ששון נחשון נגד ביצועית ש. קבלנות כללית בע"מ :

27 ספטמבר 2021
לפני: כבוד הרשמת ערמונית מעודד
התובע:
ששון נחשון

-
הנתבעים:
1. ביצועית ש. קבלנות כללית בע"מ
2. שוקי שפאן

החלטה

לפני בקשת התובע למתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתיק בית הדין, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה, ולהלן אפרט נימוקיי.
בפתח הדברים אציין, כי בקשה זו הוגשה באיחור ניכר ובניגוד להחלטת בית הדין מיום 5.5.21 אשר קצבה את המועד להשלמת הליכי גילוי ועיון במסמכים עד ליום 6.6.21. על אף האמור, משהנתבעים עצמם הגישו בקשה מקדמית לאחר דיון קדם המשפט (בקשה מיום 7.6.21) , הרי שלא מצאתי לדחות את הבקשה על הסף או לפסוק הוצאות בשל עצם האיחור בהגשת הבקשה, שכן המדובר במחדל הדדי של שני הצדדים ומשמטרתו של בית הדין היא להגיע לחקר האמת .
לגופם של דברים, תקנה 46(א) ל תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כי בית הדין רשאי ליתן צו לגילוי או לעיון במסמכים, על מנת לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות.
תכליתה המרכזית של תקנה זו היא להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי, כמו גם לייעול הדיון על ידי ניהולו "בקלפים גלויים" כאשר נקודת המוצא היא גילוי מרבי ורחב של המידע הרלבנטי למחלוקת (ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י (21.9.2010)).
בפסיקה נקבע כי על בית הדין, בבואו לפסוק בבקשה לגילוי מסמכים, להיעזר במבחן דו שלבי: השלב הראשון הוא מבחן הרלבנטיות, על שני היבטיו , הצר והרחב. יש לבחון האם קיימת זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של התובע בהליך העיקרי; חשיבות גילוי המסמכים ו מידת תרומת הגילוי לקיומו של דיון יעיל בהתחשב בכלל נסיבות ההליך וכן השלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חיסויו, בין היתר על הציבור ועל צדדים שלישיים.
השלב השני הוא בחינה האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו - דוגמת הכבדה על הצד שכנגד, חיסיון או פגיעה בפרטיות .
על בית הדין לשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש, תוך עריכת האיזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה.
(ע"ע 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים נ' קלרק אבנצ'יק (28.3.07); רע"א 9322/07Gerber Products Company נ' רנדי בע"מ (15.10.08)).

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתיק בית הדין, להלן הכרעתי ביחס לכל אחד מהמסמכים שהתבקשו על ידי התובע:

דוחות נוכחות -
עיון בתגובת הנתבעים מלמד כי הועברו לידי התובע כלל הדוחות שאותרו על ידם. לפיכך, ובהתאם להלכה הפסוקה לפיה לא ניתן לחייב בעל דין להגיש מסמכים שאינם ברשותו, עליהם להגיש תצהיר ערוך כדין ולציין כי אין בידם מסמכים נוספים.

יומני עבודה -
לטענת התובע, הוא שימש כמנהל עבודה במסגרת עבודתו אצל הנתבעים וכראיה לכך טוען כי הוא חתם על יומני העבודה, תפקיד השמור למנהל עבודה בלבד.
לטענתו, מסמכים אלו דרושים על מנת להוכיח כי הוא שימש כמנהל עב ודה בפועל. עוד הוסיף כי יומני העבודה מאוגדים בפנקסים וכי העתקי המקור תויקו באופן קבוע בקלסרים המצויים במשרד הנתבעים ועל כן עתר לגלות ם.
הנתבעים טענו מנגד כי התובע טוען לתחולת צו ההרחבה בענף הבנייה, התשתיות, צמ"ה, עבודות ציבוריות ושיפוצים על העסקתו (להלן – צו ההרחבה), כאשר לטענתו הוא שימש כמנהל עבודה, אשר מוגדר בצו: "כל מי שעבר קורס והוסמך על ידי משרד הכלכלה לשמש כמנהל עבודה, ומועסק בפועל באתר בנייה בתפקיד מנהל עבודה, מנהל אתר או מנהל ביצוע בתחום התשתיות".
מכאן לומדים הנתבעים כי על התובע להוכיח כי הוא עבר בהצלחה קורס והוסמך על ידי משרד הכלכלה לשמש כמנהל עבודה. בהיעדר הסמכה כאמור, אין כל משמעות למסמכים שהופק ו מטעם הנתבע ים.
הנתבעים הוסיפו, כי המדובר בטפסים מובנים שהודפסו לפני שנים רבות, בעלי שורות ריקות למילוי בכתב אשר מולאו על ידי התובע ועובדים נוספים. אשר לשמירתם טענו כי המדובר במסמכים ידניים שמעולם לא נסרקו, אוחסנו בארגזים ונשמרו באופן חלקי בלבד והכחישו את טענות התובע בדבר תיוק ם בקלסרים.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, לא מצאתי כי יש להורות גילוי יומני העבודה . ראשית, עיון בטענות הצדדים מלמד על כך שהנתבעים כלל לא חולקים על טענת התובע לפיה הוא חתם על חלק ממסמכים אלו, לצד השורה בטופס המובנה בה הודפס "מנהל עבודה________". לטענתם, עצם החתימה אינה הופכת אותו למנהל עבודה משאינו עומד בתנאים שנקבעו בצו ההרחבה.
משמעות הדברים היא שמשעה שאין חולק כי התובע חתם על חלק מהמסמכים, הרי שמתייתרת הוכחת עצם החתימה והדיון יתבסס על משמעותה של חתימה זו.
שנית, הנתבעים העבירו לידי התובע מספר דוגמאות מיומני העבודה. נוכח טענותיהם בדבר אופן שמירת המסמכים והעובדה כי המדובר במסמכים ידניים שלא נסרקו ואשר אוחסנו בארכיון, לא מצאתי כי הרלבנטיות של המסמכים הללו מצדיקה הטלת עלויות על הנתבעים באיתור ומסירת מסמכים אלו שכן המדובר בהכבדה שאין בה כדי לתרום לקידום ההליך ולבירור השאלות השנויות במחלוקת.
לפיכך – הבקשה נדחית.

תעודות משלוח -
לטענת התובע, היות והוא שימש במהל עבודה בפועל, הוא חתם על תעודות משלוח מספקים שונים ועל כן ביקש כי הנתבעים יגלו את תעודות המשלוח של שלושה פרויקטים – פרויקט קיבוץ גונן, קיבוץ ניר עם וסונול מכבים.
הנתבעים טענו מנגד כי אין כל רלבנטיות למסמכים הללו וכי דרישת התובע היא דרישה מכבידה שלא לצורך. תעודת משלוח היא תעודה אותה מוציא הספק לנתבעת לצורך התחשבנות ואישור קבלת הסחורה. לפיכך, גם אם התובע חתם על תעודות אלו, אין בכך כדי להעיד כי הוא שימש כמנהל עבודה שכן כל עובד היה מוסמך לחתום על תעודות אלו ולעיתים אף אדם שאינו עובד הנתבעת כלל אך נכח באתר כשהגיעה הסחורה, נדרש לחתום על תעודה זו. עוד טענו כי לא ניתן לאתר תעודות משלוח לפי אתרי עבודה.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי יש לגלות שלוש דוגמאות של תעודות משלוח, ככל הניתן בהתאם לתאריכים שייבחרו על י די התובע.
בדומה לסעיף הקודם, הנתבעת איננה טוענת כי התובע לא חתם על תעודות משלוח, כי אם טענתה נוגעת למשמעות של חתימה זו ולכך שהיא אינה מעידה על כך שהתובע שימש כמנהל עבודה. לפיכך, אינני סבורה כי ישנה רלבנטיות למסמכים אלו במידה כזו אשר מצדיקה את גילויים למשך כל תקופת עבודתו של התובע וזאת, אף בשים לב לכך שהמדובר במידע הנוגע לצדדי ג', אשר אינם חלק מההליך ואשר גילויו עשוי לפגוע בפרטיותם.
עם זאת, ומאחר שטענת התובע במסגרת ההליך העיקרי היא כי הוא שימש כמנהל עבודה בפועל ומתוקף כך חתם על מסמכים שונים, הרי שעל מנת שניתן יהיה להתרשם ממסמך זה וממשמעותו ונוכח טענת הנתבעים לפיה לא ניתן לאתר תעודות משלוח לפי אתרי עבודה, אני קובעת כי הצדדים יבואו בדברים ביניהם במטרה להגיע להסכמה על גילוי שלוש תעודות. על מנת שלא לפגוע בפרטיותם של צדדי ג', הנתבעים רשאים להשחיר כל מידע הנוגע לצדדי ג' לרבות הסחורה שסופקה, התמורה ששולמה וכיו"ב.

דוחות איתוראן -
לטענת התובע, במהלך תקופת עבודתו הוא השתמש ברכב שניתן לו על ידי הנתבעת לצורך מילוי תפקידו כמנהל עבודה. נוכח המחל וקת בין הצדדים בדבר שעות העבודה, עתר התובע לגלות את מלוא דוחות האיתוראן משני הרכבים ששימשו אותו בכל תקופת עבודתו.
הנתבעים טענו מנגד, כי התובע השתמש ברכבים שונים של החברה לצורך ביצוע עבודתו, כמו עובדים נוספים בחברה. הרכבים עליהם נהג התובע שימשו מספר גורמים במקביל ולא רק את התובע ולא נוהל תיעוד של התאריכים שבהם נהג התובע ברכבי החברה. על כן, בניגוד לטענתו, דוחות אלו לא יסייעו בבירור המחלוקות בתיק – לא לעניין היותו מנהל עבודה, ולא לעניין ביצוע שעות נוספות. הנתבעים הוסיפו, כי ב קשה זו לקבלת דוחות איתוראן למשך 11 שנים היא בקשה מכבידה וכי לא בכל הרכבים הותקן איתוראן.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, מצאתי כי יש לקבל את הבקשה בחלקה, בכפוף לאמור להלן. ראשית, מקובלת עלי טענת הנתבעים לפיה אין כל רלבנטיות למסמכים אלו להוכחת היותו של התובע מנהל עבודה בפועל. הנתבעים אינם מכחישים שהתובע העמיס ציוד כשהיה צורך וכי הוא הסיע עובדים ועל כן לא מצאתי כי יש במידע זה כדי לקדם את בירור הפלוגתה בעניין תפקידו של התובע.
עם זאת, דעתי שונה בכל הנוגע לגמול עבודה בשעות נוספות. התובע עתר במסגרת תביעתו לתשלום גמול עבודה בשעות נוספות בסך של כחצי מיליון ₪, רכיב ששוויו למעלה ממחצית מהתביעה.
מקובלת עלי טענת התובע כי דוחות איתוראן עשויים לשפוך אור על שעות עבודתו ולפיכך עשויים להיות רלבנטיים. אציין, כי אין בכך כדי להביע עמדה בכל הנוגע לטענת הנתבעים ביחס לשימוש שעשה התובע לצורך עיסוקיו האישיים, אשר אינם חלק מעבודתו. טענ ה זו מקומה להתברר במסגרת ההליך העיקרי ואין בה כדי להוביל למסקנה כי אין לקבל את בקשתו של התובע.
על אף האמור, המידע שבדוחות איתוראן עשוי להיות רלבנטי אך ורק אם יוכח כי התובע הוא היחיד שנסע ברכבים אלו וכי לא בוצע שימוש במקביל על ידי עובדים נוספים, כטענת הנתבעים. ככל שעובדים נוספים עשו שימוש ברכב, לא ני תן יהיה ללמוד מהמידע שיתקבל על שעות עבודתו של התובע – בנפרד ובמובחן מעובדים אחרים.
בשל המחלוקת העובדתית בין הצדדים , אני סבורה שעל מנת להיעתר לבקשת התובע, עליו לתמוך את טענתו כי הוא זה שנהג באופן בלעדי ברכב שניתן לו לצרכי עבודתו בתצהיר . לפיכך, על התובע להגיש תצהיר ערוך כדין בו יפרט על איזה רכב נהג ובאיזו תקופה. כמו כן, נוכח תקופת העבודה הארוכה, מקובלת עלי טענת הנתבעים כי יש להגביל את גילוי המסמכים אך ורק ל- 7 השנים האחרונות (לגביהם לא חלה התיישנות) ובנוסף, נוכח היקף המסמכים שהתבקשו, על התובע לשאת בעלות הפקתם, לאחר הצגת אסמכתה מתאימה מטעם הנתבעים.

פלט שיחות יוצאות -
ביום 7.6.21 הגישו הנתבעים, במצורף לבקשתם למתן צו לחברת בזק, פלט שיחות יוצאות של הנתבע 2 מחברת פלאפון ליום 9.8.19. לטענת התובע, מאחר ופלט זה הושחר ברובו, יש להורות על הגשת פלט השיחות לתאריכים 8.8.19 ו- 9.8.19 מחדש, ללא השחרת הנתונים המופיעים בו.
לטענת הנתבעים, התובע טען בכתב התביעה כי ביום 9.8.19 התקשר אליו הנתבע 2 וביקש ממנו להגיע למשרד ומסר בידיו מכתב פיטורים. לצורך סתירת טענה זו, צירף הנתבע 2 פלט שיחות יוצאות ממכשיר הטלפון הנייד שלו לתאריך זה, תוך השחרת חלק מהמספר באופן שניתן לראות את מרבית הספרות וללמוד על כך שלא נער כה שיחה למספרו של התובע.
הנתבעים התנגדו לבקשת התובע להורות על גילוי הנתונים ליום 8. 8.19, שכן כלל לא נטען דבר בתביעתו ביחס לתאריך זה ועל כן טענו כי כל ניסיון לטעון אחרת במסגרת בקשה זו הינה הרחבת חזית אסורה אשר אין לקבלה.
לאחר עיון בטענות הצדדים, לא מצאתי מקום להורות על גילוי נתונים אלו.
ראשית, עיון בפלט שיחות שהוגש מטעם הנתבע 2 מלמד כי ניתן לראות בבירור כי לא בוצעה שיחה יוצאת ביום 9.8.19 למכ שירו הנייד של התובע. הקידומת של מספרו של התובע היא 050 ואילו כלל השיחות שבוצעו ביום זה הן למספרים בעלי קידומת שונה. התובע לא נתן כל טעם מדוע אין להסתפק במסמך שהוגש ועל כן לא ברורה בקשתו בעניין זה, אשר יש בה כדי לפגוע בפרטיותו של הנתבע 2 ושל צדדים נוספים ללא כל הצדקה.
שנית, אש ר לבקשתו להורות לנתבע 2 לגלות את הנתונים הנוגעים לתאריך 8.8.19 - מושכלות יסוד הן כי בקשה לגילוי מסמכים נשענת על המסגרת העובדתית כפי שהוגדרה על ידי הצדדים בכתבי הטענות. בכתב התביעה טען התובע מפורשות כי הנתבע צלצל אליו ביום 9.8.19 ואף הדגיש כי המדובר היה ביום שישי – בו ביקש ממנו לסור למשרדי החברה. בתשובתו לתגובת הנתבעים טען לפתע כי הוא אינו זוכר במדויק מתי צלצל אליו הנתבע 2 וביקש ממנו להגיע למשרד. מעבר לעובדה כי טענתו החדשה, שנולדה לצורך בקשה זו, לא נתמכה בתצהיר או בבקשה לתיקון כתב התביעה, הרי שלא ניתן כל הסבר מדוע יש לגלות את יום 8.8.19 דווקא, שכן ככל שהתובע אינו זוכר את התאריך, ייתכן והנתבע 2 צלצל אליו ביום 7.8.19 או בכל תאריך אחר בסמוך לכך. לפיכך, בקשת התובע נדחית.

סוף דבר
הנתבעים יגישו, בתוך 14 ימים, תצהיר ערוך כדין לתמיכה בטענתם לפיה אין בידיהם דוחות נוכחות נוספים על אלו שהועברו לתובע.
בתוך המועד האמור, יגיש התובע תצהיר ערוך כדין ובו יפרט באילו רכבים נסע, במשך 7 השנים האחרונות להעסקתו, תוך ציון תאריכים מדויקים. כמו כן יצהיר התובע כי הוא היחיד שעשה שימוש ברכבים אלו.
בכפוף להגשת תצהיר כאמור, אורה על גילוי דוחות איתוראן, כמפורט לעיל.
בנוסף לאמור, התובע יעביר לידי הנתבעת פירוט של שלושה תאריכים לגביהם הוא מבקש תעודות משלוח. לחלופין, יגיעו הצדדים להסכמה אחרת בדבר חשיפת שלוש דוגמאות של תעודות משלוח.
נוכח האיחור בהגשת בקשה זו ומשהיא התקבלה באופן חלקי בלבד – אין צו להוצאות.
עיון ומעקב – 1.11.21.

ניתנה היום, כ"א תשרי תשפ"ב, (27 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: ששון נחשון
נתבע: ביצועית ש. קבלנות כללית בע"מ
שופט :
עורכי דין: