ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין איתי ישורון נגד יואל גבע :

27 ספטמבר 2021
לפני: כבוד הרשמת מרב חבקין

התובע:
איתי ישורון
ע"י ב"כ: עו"ד ערמוני

-
הנתבעים:
יואל גבע
בית הספר לבגרות של יואל גבע בע"מ
יואל גבע יוזמות חינוכיות בע"מ
ש.ח. יוגב (1998) בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד ריבנר

החלטה

בין הצדדים קיימת מחלוקת לגבי שאלת גילוי הסכם פשרה שהושג בהליכים משפטיים שנוהלו בין הנתבעים לבין מר און סבר (להלן – סבר), שהועסק על ידי הנתבעים (או חלקם) וכן כל מסמך המתעד תשלום מטעם הנתבעים לסבר החל מחודש 4/2020 (מועד הגשת תביעת סבר כנגד הנתבעים).

הרקע לבקשה: לתובע ניתן היתר לעיין בשני תיקים משפטיים שניהלו הנתבעים וסבר בבית דין זה. שני ההליכים הללו הסתיימו בבקשה לדחיית התובענות באופן הדדי לאחר שהצדדים (סבר והנתבעים) הגיעו להסכמות מחוץ לכתלי בית הדין.
התובע טוען, כי סבר הוצג בכתב ההגנה בהליך זה באופן הפוך להצגתו בכתבי הטענות בהליכים בינו לבין הנתבעים.
בנוסף, התובע טוען, כי בתצהיר גילוי המסמכים מטעם הנתבעים צוינו מסמכים שנוצרו על ידי סבר (הקלטות שיחה, סיכום פגישה של סבר והתובע, מיילים שהוחלפו בין סבר לתובע וכדומה).
התובע סבור, כי קיים חשש שהסכם הפשרה שהוגש בין סבר לנתבעים כולל תשלום דמי שתיקה ו/ או תשלום עבור ראיות שהיו בחזקתו של סבר ולכן יש לגלותו לתובע.
הנתבעים מתנגדים לבקשה ואלה תמצית טיעוניהם: מדובר במסמך שאין לו רלבנטיות למחלוקת מושא ההליך; הבסיס עליו מושתתת הבקשה הוא השערה גרידא ואין מדובר בנימוק העומד בפני עצמו כאשר למסמך אין רלבנטיות להליך ; יש לכבד את רצון הצדדים להסכם לשמור על סודיות תוכנו; ההסכמה החוזית מייצרת מעין חיסיון להסכם הפשרה וחשיפת ההסכם תפגע בפרטיות הצדדים לו .
עם זאת הנתבעים הסכימו כי ההסכם יועבר לעיונו של בית הדין על מנת להתרשם משאלת הרלבנטיות להליך.

התובע הגיש תשובה לתגובה וטען כי יש לנקוט גישה מרחיבה בסוגית גילוי מסמכים וכי סבר אינו צד שלישי מרוחק אלא קשור במישרין לסיום העסקת התובע אצל הנתבעים. התובע התייחס לטיעוני הנתבעים בתגובתם בהרחבה.
עוד הוצע בתשובת התובע מנגנון טכני להמצאת המסמך והוא הצגתו בשלב הראשון לתובע ולבאי כוחו בלבד (שישמרו על סודיות המסמך) והתנית הגשתו לתיק באישור המותב בפניו יתקיים דיון הוכחות.
הנתבעים התנגדו להגשת תשובת התובע לתיק.

ולהכרעתי:
בשאלה הדיונית הנוגעת להגשת התשובה, נפסק לאחרונה בעניין זה כי בהתחשב בכך שהיה שינוי בתקנות סדר הדין האזרחי ובוטלה זכות התשובה הרי שאין עוד זכות תשובה לתגובה בבית הדין לעבודה (ראו: ברע (ארצי) 28064-06-21 יעקב שטרית - קל-קל תעשיות (2002) בע"מ (21.6.21)).
לגופו של עניין, אבן הבוחן המרכזית בשאלת גילוי מסמכים היא שאלת הרלבנטיות של המסמך למחלוקת בהליך.
לא מצאתי שהתובע הצביע על הרלבנטיות של עצם הנתונים או המידע בהסכם הפשרה לצורך הכרעה במחלוקות בהליך זה אשר מהותן פורטה בהחלטתי הקודמת מיום 18.11.20.
האמור בבקשת התובע מתייחס לכאורה לסתירות לשיטתו בין טענות הנתבעים בהליך הנדון לבין טענותיהם בהליכים מול סבר . נתונים אלה ממילא ברשות התובע שכן ניתן לו היתר לעיין במלוא התיק ים המשפטי ים בבית הדין. התובע יוכל לעמת את עדי הנתבעים עם הנתונים בהליכים האחרים ככל שהוא סבור שיש בכך צורך.
בהתחשב בכך שמידע שקיים בהסכם אינו דרוש על מנת להכריע בפלוגתאות מושא הליך זה אין הצדקה לגלות את ההסכם לתובע.
גם אם אקח בחשבון את טענת התובע לגבי השערה הנוגעת להסכם, הרי שהשערה זו עשויה להיות רלבנטית לעניין מהימנות . בנושא זה ניתן להפנות לכל עד מטעם הנתבעים שאלות מתאימות ואין הכרח בגילוי הסכם הפשרה.

זאת ועוד, גם כאשר למסמך מסוים עשויה להיות רלבנטיות (וכאמור הרלבנטיות נבחנת בזיקה למידע שעשוי לסייע בהכרעה בתיק, ולא כך ב ענייננו) לעיתים האיזון של שיקול הרלבנטיות למול שיקולים אחרים יביא למסקנה שאין לגלות את המסמך.
כך נמצא, כי גם כאשר היה מדובר בשאלת עיון בתיק משפטי מכוח תקנות העיון קבעו בתי המשפט שהסכם פשרה הכולל תניית ס ודיות לא ימסר לעיון. כידוע ברירת המחדל לגבי תקנות העיון היא היתר עיון במלוא המסמכים . מכוח קל וחומר נראה שאין להתיר עיון במקרה זה כאשר הבקשה מוגשת במסגרת הליכי גילוי מסמכים ואינה צולחת אף את מבחן הרלבנטיות ( השווה: תא (מרכז) 3551-06-10‏ ‏ יצחק דולב נ' טי,גי אי, השקעות נדל"ן בע"מ (5.3.12) וכן סע (ת"א) 635-09-11‏ ‏ ב.ת.ב.- בנייני תעשיה באר שבע בע"מ נ' ארנה פלאס שרותים פיננסיים בע"מ (12.1.18)).
אף הובעה הדיעה כי הסכם מסוג זה ראוי להגנה של "חיסיון של מסמך שנולד לצורך הליכים משפטיים ולפיכך דוחה זכותו של בעל דין שכנגד לגילוי תוכנו של הסכם הפשרה ולעיין בו" (תא (ת"א) 45157/05 קופמן רון נ' אייזנברג שאול (20.7.06) ). והדברים יפים גם לענייננו.

לסיכום, אין להתיר עיון התובע בהסכם הפשרה ומכוח קל וחומר אין להתיר לו לעיין במסמכים המתעדים תשלומים שבוצעו מהנתבעים לסבר.

עם זאת, בשעה שב"כ הנתבעים הסכים, כי ההסכם יוגש לעיון בית הדין בלבד מן הראוי לפעול על פי הסכמה זו שלא צוינה כעמדה חלופית אלא כהצעה מטעמו של ב"כ הנתבעים.
המועד לביצוע האמור ידחה עד לאחר שיקבע מותב הוכחות בהליך.
בתוך 15 ימים לאחר שתישלח לצדדים הודעה על מועד דיון הוכחות יתכבד ב"כ הנתבעים להגיש את המסמך במעטפה סגורה לעיונו של המותב בלבד .
ככל שלאחר הגשת תצהירי שני הצדדים המותב יסבור כי למסמך שהוגש קיימת רלבנטיות ויש הצדקה לגלותו (כולו או חלקו) גם לצד שכנגד, תינתן על ידי המותב החלטה בנושא לרבות אפשרות לקבוע זכות להגשת תצהירים משלימים.

למעלה מהצורך אעיר, כי בהתחשב בכך שההסכם המדובר נערך בין שני צדדים מיוצגים על ידי עורכי דין , האפשרות כי בהסכם עצמו קיימות הוראות דוגמת תשלום "דמי שתיקה" כפי שנטען בבקשה, נראית קלושה למדי וגם מטעם זה לא מצאתי הצדקה להורות על גילוי המסמך לתובע בשלב הנוכחי .

אשר להוצאות: הואיל ולאחר הגשת המסמך עשויה להינתן החלטה משלימה בסוגיית הגילוי מן הראוי שנושא הוצאות בקשה זו יתברר בסיומו של ההליך על ידי המותב הדן.

ניתנה היום, כ"א תשרי תשפ"ב, (27 ספטמבר 2021), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: איתי ישורון
נתבע: יואל גבע
שופט :
עורכי דין: